בשבע 465: המרדף אחר הכבוד

"פסיכוזה המונית", כינו כמה עיתונאים ידועים את ההיסטריה סביב גלעד שליט בשנים האחרונות, שהגיעה לשיאה עם שחרורו

עדי גרסיאל , כ"ט בתשרי תשע"ב

המרדף אחר הכבוד

"פסיכוזה המונית", כינו כמה עיתונאים ידועים - ביניהם אפילו גדעון לוי(!) - את ההיסטריה סביב גלעד שליט בשנים האחרונות, שהגיעה לשיאה עם שחרורו. הרבה כבר נכתב, גם במדור זה, על תרומתה של התקשורת ששימשה מגבר רב עוצמה לקמפיין למען שחרורו של החייל "בכל מחיר". אבל בימים האחרונים מתברר שהיו בקרב העיתונאים לא מעט שהתנגדו לעסקה: יאיר לפיד, רביב דרוקר, בן כספית ועוד. בנוסף כמובן ל'חשודים המיידיים', אנשי התקשורת המזוהים עם הימין. איפה הם היו עד היום, אתם שואלים? ומדוע רק לאחר אישור העסקה החלו להתפרסם כתבות על רצחנותם של המחבלים המשוחררים? כדי לענות על כך נזכיר את הצ'יזבט הישן מילקוט הכזבים על אחד, מרדוך, ששט עם חבריו בסירה בכנרת לעת ערב. אמרו החברים: "מרדוך אתה אין לך אופי". מרדוך: "מה פתאום, אני מלא אופי". אמרו לו: "אם אתה יש לך אופי, זרוק את הלוקס (פנס) למים". מרדוך מתווכח קצת ולבסוף נכנע ללחץ חבריו וזורק את הפנס. ואז הם סונטים בו: "אתה רואה שאין לך אופי. כל אחד יכול להשפיע עליך".

דבר דומה קרה לבנימין נתניהו, שהיה בטוח ששחרור שליט יסדר לו פופולריות תקשורתית לכמה חודשים לפחות. אבל לעיתונאים, כמו לחבריו של מרדוך, יש סדר יום משלהם. עכשיו מתברר פתאום שחלקם מתנגדים לעסקה. אחרים קוראים למחוות דומות לפתח, כדי "לחזק את אבו-מאזן" שהעסקה החלישה אותו. בעלי טורים מלגלגים על התמונות של נתניהו עם שליט (באינטרנט יש כבר תמונות פוטו-מונטז' של נתניהו 'נדחף' להצטלם באירועים היסטוריים כמו הכרזת המדינה והזכייה של מכבי תל אביב בגביע אירופה בכדורסל בשנת 1977). מעריב מגלה שרוב המשוחררים סירבו להתחייב להימנע מטרור, וגם ידיעות אחרונות לא נתן לביבי יותר מדי ימי חסד. הכותרת הראשית ביום שני היתה: "חגיגת הג'ובים בלשכת רה"מ".

הלקח: מי שחושב שיוכל להצליח לרכוב על הנמר התקשורתי כל הדרך לתהילה, צריך לזכור שלא רק אצל בני אדם - גם אצל חיות, פעילות נמרצת מגבירה את התיאבון.

עדי גרסיאל

 

עונת הגשמים

מאז שחרורם של מאות רוצחי יהודים, עלה מפלס גשם האבנים הניתך על יהודים, בעיקר בכבישי יהודה ושומרון.

בעת כתיבת שורות אלו, פורסם באתר חדשות שאינו נמנה עם המיינסטרים על אוטובוס שנרגם באבנים בכביש גוש עציון- חברון, ובעקבות זאת גרם לתאונת דרכים. ברוך ה', הפעם ללא נפגעים. רק לפני כמה שבועות נרצחו אב ובנו בדיוק בכביש זה בעקבות התהפכות רכבם שנרגם באבנים. התוצר התקשורתי - נאדה. אין איזכור ב-ynet וב-nrg. להיפך: האתר של ידיעות העלה לכותרת ראשית את אמירתו הקיצונית של מפקד אוגדת  איו"ש היוצא, ניצן אלון, כי "יש להגביר את המאבק בטרור היהודי המתרחב" ובאתר מעריב מככבת הקריאה שלו "להגביר המאבק בטרור היהודי" בכותרות המשנה של דף הבית.

הטרור המתגבר נגד יהודים לא מדיר שינה מעיניו של אלון, וגם לא מעיני הבראנז'ה העיתונאית. כך, גם לאחר ניסיון הרצח בשכונת רמות ברושלים בשבת, נכתב בכותרות שני העיתונטים הגדולים על  "חשד לפיגוע". החושים העיתונאיים הזהירים לא רצו להוציא אל מחוץ למתחם הסבירות את האפשרות שהבחור היהודי דקר את עצמו לאות הזדהות עם קדאפי.

כתב nrg אף הוסיף לכתבה שלו נופך נוסף של מסתורין בזיהוי וכתב: "לפני כשבועיים אלמונים יידו אבנים לעבר אוטובוס קו 2 של חברת 'אגד'". הכתב מספר שהאבנים גרמו לתאונה, הנהג נפצע קל והנוסעים לא נפגעו. הכתבה ממשיכה: "באותו זמן הושלכו אבנים לעבר הרכבת הקלה, שנסעה באזור הגבעה הצרפתית בעיר... אך אף אחד מהנוסעים לא נפגע". קוראים שאינם בקיאים ברזי הבירה לא יודעים שהרכבת הקלה עוברת בשכונת בית-חנינא הערבית, לפני הגיעה לגבעה הצרפתית. יש לציין כי הכתב גם הזכיר את  רצח אשר פלמר ובנו התינוק, וכתב שהעצורים הם "שני פלשתינים מחלחול". האם רק אחרי-מות מותר להאשים את הציבור המתקרא 'פלשתיני' באלימות שהוא מייצר?

חני לוז

 

אסיף תקשורתי

  •  יישר כוח ל'פרספקטיבה' שגרמה לידיעות אחרונות לפרסם 'תיקון' המסתייג ממה שכתב אסף גפן. העיתון מבהיר שתושבי קרית ארבע אינם נוהגים לירות על שכניהם הערבים... ויישר כוח גם לנעם בדין, אשר במכתבו למערכת 'הארץ' הוכיח שלארי שביט אין כלל מושג על המתרחש בעוטף עזה מבחינה ביטחונית, ושוודאי לא היו, כפי ששביט טען, "33 חודשים של כמעט שקט". 
  • ונשמח גם בח"כ יריב לוין מהליכוד על הצעת החוק שלו שסכום הפיצויים בתביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק יוגדל מ-50 אלף שקל כיום ל-300 אלף שקל, ואף למיליון וחצי שקל, אם תגובת התובע לא פורסמה כלשונה. לדברי לוין, "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי". גם מאיר שטרית (קדימה) הצטרף לעקרון, אם כי ביקש לקבוע סכום נמוך יותר. יללת התקשורת נשמעה היטב, בעוד אף לא מילה אחת נאמרה על-ידם על הצורך לשמור על החוק הקיים שנרמס על ידה ברגל גסה, ואשר הביא להצעת החוק החדש. כי הרי התקשורת חושבת את עצמה, ולא את הכנסת, להתגלמות הדמוקרטיה.
  • ולענין גלעד שליט: גלעד בעצם חייב את חייו ל'חיבוק' התקשורת. חייל, אם הנך חושש מחטיפה, תדאג שהוריך יידעו מה זאת התנהלות תקשורתית חכמה ונבונה.

ישראל מידד

 

  • חדשות בחדשות

עיתון הארץ פרסם בראשית השבוע תמונות של גלעד שליט ואביו בחוף הים. זאת בניגוד לאמנה שחתמו עליה רוב כלי התקשורת בארץ, שלפיה תמונות של שליט יפורסמו רק באישור המשפחה. עורך הארץ אמר לגל"צ כי עיתונו לא חתם על האמנה כיוון שהוא "סומך על האתיקה של עצמו".

 

המרכז העולמי של בני ברית יעניק בשבוע הבא את הפרס למצוינות בסקירת התפוצות לעיתונאית במבי שלג (עורכת 'ארץ אחרת') ולבמאי והמפיק מני אליאס. בנוסף, אות מפעל חיים יוענק לנח קליגר מידיעות אחרונות.

 

משה נסטלבאום מונה השבוע לממלא מקום מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1. הוא יחליף את יורם כהן, שביקש לסיים את תפקידו.

נסטלבאום עורך את 'יומן' בערוץ 1 וכן שימש ראש מערכת החדשות בתל אביב.

 

 

  • ביקורת הנקרא

אנחנו מדינה זולה מאוד

מנכ"ל אסם בראיון לגל"צ

צודק, עם משכורת כמו שלו המחירים בסופר באמת נראים נמוכים להפליא

* * * *  ** * *  * * * * ** * *

ומה לגבי המשפחות הפלשתיניות השכולות, שיקיריהן נרצחו בידי ישראלים, ורוצחיהם לא הועמדו למשפט או שריצו תקופות מאסר מגוחכות? מה הן אמורות להרגיש?

גדעון לוי, הארץ

ואנחנו חשבנו שכבר אי אפשר להפתיע אותנו

* * * *  ** * *  * * * * ** * *

"זו הפעם הראשונה בחיי הבוגרים שלא יצאתי לקפה של הבוקר"

אביב גפן מתרגש משחרור שליט, ידיעות אחרונות

תמצית התל אביביות באספרסו קצר אחד