בשבע 465: שטח מגזרי

לוד: חברי הגרעין ביקשו לערוך הקפות שניות מול סוכת המחבלים המשוחררים; המשטרה איימה במעצרים ומנעה את האירוע

רבקי גולדפינגר , כ"ט בתשרי תשע"ב

לוד: חברי הגרעין ביקשו לערוך הקפות שניות מול סוכת המחבלים המשוחררים; המשטרה איימה במעצרים ומנעה את האירוע

ברשימת המחבלים המשוחררים במסגרת עסקת שליט נכללו גם שני תושבי העיר לוד, המחבלים מוחלס בורג’אל ומוחמד זיאדה. השניים הורשעו בעבר בזריקת רימון לעבר אוטובוס עמוס בחיילי צה"ל, וישבו מאחורי סורג ובריח קרוב לשלושה עשורים.

לקראת שחרורם בשבוע שעבר הורגשה תכונה רבה באזור מגוריהם. סוכת חוגגים גדולה מלאה כל טוב הוקמה בחצר הבית. מוסיקה הופעלה בקול רם. כרזות המברכות על בואם ושלטי ענק ובהם תמונותיהם נתלו על קירות הבית. דגלי פלשתין התנוססו מכל עבר. אהרון אטיאס, מייסד הגרעין התורני בלוד ומנכ"ל המכינה הקדם צבאית בעיר, מספר כי בית  המחבלים ממוקם בסמוך לכביש הראשי בכניסה לעיר. "בגלל שמדובר בציר מרכזי, התושבים היהודים נאלצו לראות את החגיגות האלו".  

אטיאס, שעבר באותו היום במקום, עצר את מכוניתו והתקרב לסוכת החוגגים. הוא הביט המום בנעשה, כשאט אט החלו להתקהל סביבו ערבים. "הופתעתי מכמות האנשים שהיו שם. הם רקדו, שרו וצחקו וזה מאוד צרם לי. הם התחילו לתקוף אותי מילולית בעזות גדולה. אבל אני בלי פחד הבהרתי להם שמבחינתי מדובר בהתנהגות שאינה הולמת. אמרתי להם שזו בושה שככה הם מקבלים מחבל, ובמעשים האלו הם מעודדים את הטרור. האח של המחבל אמר לי באופן ברור שאחיו הוא 'לוחם חופש' וגיבור".

כשהתלהטו הרוחות הבין אטיאס שעליו לעזוב את המקום במהירות, אך בליבו גמלה ההחלטה שאין לעבור על חגיגות אלו בשתיקה. בהתייעצות עם חברים נוספים החליט לקיים במוצאי החג חלק מההקפות השניות אל מול בתי המחבלים. בשיחה עם 'בשבע' מסביר אטיאס כי ההחלטה נבעה מתוך רצון "להשיב את הכבוד הרמוס של עם ישראל", כהגדרתו. "הרגשנו שאנחנו חייבים להגיע עם ספרי תורה ודגלי ישראל, להתייצב מול אותו המון חוגג ולהכריז 'עם ישראל חי'. חשבנו שצריך לעשות משהו שיזקוף את הקומה של העם מול אותה השפלה נוראה בלב המדינה", הוא אומר.

לאחר פרסום האירוע המתוכנן ברשת המייל הקהילתית, קיבל אטיאס שיחת טלפון בהולה ממנכ"ל העירייה, שהזהירו כי בכוונת המשטרה לעוצרו בזמן הקרוב בעוון התקהלות והפרעה לשלום הציבור. "זה היה הזוי לגמרי. עשרות שנים ערכנו הקפות בכל העיר ומעולם לא נזקקנו לאישור המשטרה. פתאום צריך אישור?" תמה אטיאס.  ואכן, חצי שעה לפני כניסת החג הגיעה ניידת משטרה לביתו של אטיאס. שני שוטרים הודיעו לו כי בכוונתם לעוצרו בשל כוונתו לארגן הקפות שניות מול בתי המחבלים. השוטרים ביקשו ממנו להתלוות אליהם באופן מיידי לתחנת המשטרה. ילדיו המבוהלים נשארו מאחור.                                                                                                      בד בבד, קיבל אטיאס שיחת טלפון מקצין משטרה אחר, שניסה אף הוא לשדלו לא לערוך את האירוע וזאת בתמורה לביטול מעצרו. "הבהרתי לו שאני לא חושש להיעצר. שאלתי אותו למה למחבלים מרשים להניף דגלי פלשתין בחופשיות, אבל יהודי שבסך הכול רוצה להניף את דגל ישראל לוקחים למעצר? זה לא מתקבל על הדעת".

רגעים ספורים לפני כניסת החג קיבלו השוטרים לפתע הנחייה לשחררו. בדרכו הביתה זכה לשיחת טלפון מראש העיר, שהצהיר בפניו על כוונתו לפרק את סוכת החוגגים ולדרוש את הורדת השלטים ממשפחות המחבלים. בתמורה ביקש ממנו לוותר על התוכנית להקפות שניות במקום. לאחר התייעצויות החליטו בגרעין התורני בלוד להיענות לבקשה. "הביטול נבע מלחץ מסיבי של המשטרה והעירייה, שהתנגדו לקיום ההפגנה בכל תוקף", מסביר אטיאס. "מדובר בפעולה כוחנית של לחץ שכלל ניסיון למעצר שלי ואיום במעצר של כל מי שיסייע בארגון ההפגנה או ישתתף בה. מתוך אחריות לשאר התושבים החלטנו בכאב להיענות לדרישה".

רב פקד לאה זוהר, דוברת מרחב שפלה במשטרת ישראל, מוסרת בתגובה כי: "האסיפה לא אושרה וזאת בהתאם לצורך בשמירה על שלום הציבור וההתמודדות עם האירועים, תוך קיום איזונים ושמירה על מירקם החיים. כמו כן, לצורך קבלת אישור נדרשת בקשה סדורה ולא פנייה בעל פה יום קודם לכן". יצוין, כי בתגובת המשטרה לא ניתנה כל התייחסות לביקורת התושבים על הפעלת כוח מאסיבי ובלתי סביר מצד המשטרה.הרב יעקב אריאל: "שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות – בלתי נסבל"

תחת הכותרת 'צדק חברתי בראי ההלכה', נערך השבוע (ב') יום עיון במכללת 'אורות ישראל', בקמפוס 'מורשת יעקב' ברחובות. בכנס השתתפו מאות סטודנטים ואורחים, ובין המרצים היו רבה של רמת גן הרב יעקב אריאל, הרב פרופ' נריה גוטל ראש מכללת אורות ישראל,
ועוד.

בכנס התייחס הרב אריאל למחאה החברתית ואמר כי הופתע מכך שהציבור הדתי לא הצטרף אליה בהמוניו. זאת על אף שבעיית עלות החינוך בציבור הדתי, למשל, חמורה בהרבה מזו של הציבור החילוני. לדבריו, "בציבור הדתי מספר הילדים גדול יותר והחינוך יקר יותר, לכן הציבור הדתי היה צריך להיות דומיננטי הרבה יותר במחאה החברתית". עוד הוסיף הרב ואמר בנוגע לשכר הלימוד בישיבות ובאולפנות כי "המצב הוא בלתי נסבל. המלגות באולפנות ובישיבות זעומות ביותר, ולכן הקושי של המשפחות בציבור שלנו גדול הרבה יותר".

הרב תקף את מארגני המחאה החברתית וטען: "המחאה התנקזה לתביעה מהשלטונות, אך לא הטילה שום חובות על הפרט. הפרט צריך אף הוא לקחת אחריות". עוד הוסיף: "על פי ההלכה מותר לקהילה להטיל מיסים כדי לממן את הצרכים של העניים, ובמקביל חובה על אדם לתת צדקה. העובדה שאדם נתן מיסים לא פוטרת אותו מלתת סכום מכובד לצרכי צדקה".

בהתייחסו לדרישת מנהיגי המחאה החברתית להעניק חינוך חינם מגיל  שלושה חודשים, אמר הרב אריאל: "אישה שלומדת באקדמיה המדינה חייבת לממן לה מעונות יום חינם. לא יעלה על הדעת שאישה תצא ללמוד בכדי לרכוש מקצוע ולפרנס את משפחתה, ותצטרך לשלם סכומי עתק לחינוך".

פרס ירושלים הוענק למתיישבי היישוב היהודי בחברון

בחול המועד סוכות נערך לראשונה כנס ירושלים לדוברי אנגלית. הכנס התקיים באולם בית הכנסת הגדול בירושלים ונכחו בו רבנים, אישי ציבור וח"כים. על הקהל נמנו דוברי השפה האנגלית תושבי אזור ירושלים וגוש עציון, יחד עם יהודי התפוצות המתארחים בתקופת החגים בארץ.

את הכנס פתח בדברי ברכה רבה של תל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו. במושבי הכנס השתתפו: ראש ישיבת ההסדר 'תורה בציון' הרב יצחק נריה, רב שכונת הר נוף הרב שלום גולד, סגן שר החוץ דני איילון, ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אברהם דובדבני, יו"ר 'שבי ישראל' מיכאל פרוינד, יורם אטינגר ועוד.

הכנס נערך בשיתוף אתר האינטרנט של ערוץ 7 ועמותת 'ישראל הצעיר' ובחסות ההסתדרות הציונית העולמית. יו"ר העיתון 'בשבע' דודו סעדה אמר לאחר הכנס: "מדובר בשנה התשיעית בה מקיים העיתון 'בשבע' את כנס ירושלים. השנה פתחנו את כנס ירושלים הראשון לציבור דוברי אנגלית מהארץ ומהעולם. הכנס נערך כולו בשפה האנגלית ועסק בנושאים הקשורים ביחס בין יהודי התפוצות ויהודי ארץ הקודש, המצב הביטחוני במזרח התיכון והציר החשוב הנע בין ירושלים לוושינגטון".

פרס ירושלים הוענק בכנס למתיישבי היישוב היהודי בחברון. הרב הלל הורוביץ קיבל את הפרס בשם כלל המתיישבים. "אין ספק כי פעילות היישוב היהודי מבורכת לאין שיעור ועל כן הוענק להם הפרס בהערכה רבה", הסביר סעדה.

קהילת רעננה אירחה עשרות בני נוער מוגבלים לשמחת תורה

ארגון 'אחים' בשיתוף קהילת 'שטיבל אמונה' בראשותו של הרב אביחי קצין ברעננה, אירח בשמחת תורה כ-40 צעירים בעלי מוגבלויות פיזיות קשות, ביניהם צעירים משותקי מוחין, מונשמים ובעלי ניוון שרירים. האירוח התקיים בבתי משפחות הקהילה בעיר יחד עם עשרות מלווים, מדריכים וחובשים, מתנדבי ארגון 'אחים'.

החבורה המיוחדת שכללה כ-150 איש, השתתפה במהלך החג בהקפות ברחובות רעננה יחד עם חברי הקהילה וקהילות נוספות. יחד אף שמחו בהקפות שניות עם אלפים מתושבי העיר. "היה פשוט מרגש לראות את כל הצעירים עם המתנדבים המלווים, רוקדים ומתגלגלים בראש התהלוכה, צוהלים בשמחת התורה ובעיקר שמחים ומתרגשים להרגיש שייכים", סיפר יוסף שיר, מנהל ארגון 'אחים', אשר ביקש להודות לחברי הקהילה ברעננה ולראשה הרב אביחי קצין. "אי אפשר היה שלא להתרגש מהחיבוק והחיבה האינסופית שהפגינו חברי הקהילה כלפי ילדי העמותה ומלוויהם".

 הרב אביחי קצין בירך על הפרויקט. "לא יכול היה להיות שיעור טוב יותר בנושא חסד מאשר המפגש עם כל אותם מתנדבים מסורים".

---------------

  • מבזקים:

מירוץ לחילונים בלבד: תושבי העיר נס ציונה שומרי המסורת והדתיים זועמים על התעקשות ראש העיר יוסי שבו, לערוך את המרוץ העירוני 'מרוץ נס ציונה ה-27', דווקא בשבת ולא ביום שישי, ובכך למנוע מהם ליטול חלק באירוע. "מדובר בחוסר צדק חברתי אמיתי שמקפח את הדתיים ושומרי המסורת בעיר", טוענים התושבים. מנגד, ראש העיר במכתב שהפיץ, דוחה את הבקשה: "אנו מוכנים לקיים מרוץ ביום חול למען האוכלוסייה הדתית. אך לא נשנה את אורח חיינו ואת אופייה של העיר", כתב.

היערכות באלון מורה לקראת שבת 'לך לך': ביום שישי הבא (ז' בחשוון), ערב שבת פרשת 'לך לך', בה מתוארת הבטחת הארץ לאברהם אבינו והגעתו לאלון מורה, יתקיימו סיורים והדרכות סביב הישוב אלון מורה. במקביל ייערך יריד איכרים ואמנים מתוצרת השומרון.

שאול גולדשטיין בדרך למנכ"לות רשות הטבע והגנים:

שאול גולדשטיין, ראש מועצת גוש עציון, ימונה ככל הנראה למנכ"ל רשות הטבע והגנים. כך תמליץ לשר להגנת הסביבה ועדת האיתור שהוקמה לבחירת המנכ"ל. המלצת הוועדה תועבר לשר ארדן, והוא צפוי להביא אותה בקרוב לאישור הממשלה.