בשבע 466: מס מאוזן

הממשלה אישרה השבוע את החלק האופרטיבי הראשון מתוך מסקנות ועדת טרכטנברג, העוסק בתיקונים בתחום המיסוי.

שלמה פיטרוקובסקי , ו' בחשון תשע"ב

הממשלה אישרה השבוע את החלק האופרטיבי הראשון מתוך מסקנות ועדתטרכטנברג, העוסק בתיקונים בתחום המיסוי. שורת ההמלצות שאושרו בממשלה אמורות לדעתחברי הוועדה להביא לתמהיל מיסוי מאוזן יותר בישראל, בו יגדל משקלו של המיסוי הישירעל חשבון המיסוי העקיף, תוך מתן הקלות ותמריצים לאוכלוסיות ספציפיות דרך מנגנוןהמס.

בין השאר אישרה הממשלה את ביטול הייקור המתוכנן בבלו על הדלקבשיעור 40 אגורות לליטר בנזין ו-20 אגורות לליטר סולר, העלאת המס על רווח הון(ריבית, בורסה, מכירת מניות, פקדונות, דיבידנד) מ-20 ל-25 אחוזים, העלאת מס החברותל-25 אחוזים (זאת לאחר שהיה אמור לרדת במסגרת מתווה מס הכנסה פוחת ל-23 אחוזים),העלאה עתידית בהפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי, הורדת מכס מוחלטת על מוצרים שאיןלהם תחרות מקומית והפחתה במוצרים שיש בהם תחרות מקומית, הורדת תקרת ההכנסה החייבתבביטוח לאומי ל-5 פעמים השכר הממוצע (כ-40 אלף שקלים בחודש), הענקת שתי נקודותזיכוי במס לאבות לילדים מתחת גיל שלוש (הטבה בשווי 418 שקלים לחודש אשר אמורה לתתמענה לעלויות הכבדות של מסגרות הטיפול לגיל הרך). ולראשונה בישראל הטלת 'מסעשירים' בשיעור של 2 אחוזים נוספים על כל מי שהכנסתו עולה על מיליון שקלים בשנה(כ-83 אלף ש"ח בחודש).

חשוב לציין, כי שורת ההמלצות כולה מהווה 'סל סגור', אשר במסגרתוניתנות הטבות בשווי מוערך של 5.7 מיליארד שקלים בשנה, כנגד גבייה נוספת בסכוםדומה. חברי הוועדה נמנעו באופן מכוון מלהמליץ על העלאות במס אשר אמורות לממן הגדלתהוצאה. זאת מתוך התפישה שמסגרת ההוצאה בתקציב חייבת להישמר על פי הכללים של 'טרוםהמחאה'.

חבר מרכזי בצוות המיסוי בוועדה אמר בשיחה עם 'בשבע', כי במסגרתההמלצות נעשה ניסיון לאזן באופן המיטבי בין הצורך שלא לפגוע בצמיחה ובתעסוקה וביןהשאיפה לעשות את מערכת המיסוי למאוזנת יותר וצודקת יותר. לדבריו, כל ההמלצות אשרעלולות לפגוע במגזר העסקי ולהשפיע לרעה על מצב ההון, נבחנו בהשוואה למדינות דומותלישראל, תוך ניסיון לוודא שהן אינן הופכות את ישראל לתחרותית פחות מול מדינותהעולם. "מתברר שהגענו למצב שבו הורדות המיסים לסקטורים מסוימים היו בלתינדרשות מבחינה תחרותית, ולכן היה אפשר ללכת בכמה מהמקומות צעד אחד אחורה ובכל זאתלא לפגוע במשק ובכלכלה". כעת, לאחר שההמלצות אושרו בממשלה יגיע תורה שלהכנסת, אשר תצטרך לאשר בחקיקה חלק מן ההמלצות, שנוגעות לשינוי בחוקי המס הקיימים.

 

 צרת הריכוזיות

כמו בעולם ההלבשה, כך גם בפוליטיקה של הכלכלה, הכל תלויבאופנה. אם נמשיך עם ההשוואה, הרי שהקולקציה של קיץ-סתיו 2011 כוללת במקום מרכזימאוד את הריכוזיות, או ליתר דיוק המלחמה בריכוזיות. יום אחד קם אדון ישראלי ומגלה שכלחולאי המשק נובעים מצרה צרורה אחת: הריכוזיות, ואם רק תיפתר בעיה זו נוכל כולנולנוח על זרי הדפנה ולקנות בסופר קוטג' בשקל תשעים ותשע. לצורך הטיפול בצרה זוהוקמה כדרכם של בני ישראל ועדה, אשר תפקידה היה להסיק מסקנות ולהמליץ המלצות, כדילשפר את המצב ולהקטין את הסכנה הרובצת לפתח כולנו.

הוועדה, אשר עשתה את מלאכתה נאמנה, התייחסה בין השאר לאחתהתוצאות הבעייתיות ביותר של הריכוזיות, גובה שכר הבכירים במשק, ובעקבות המלצותדומות של ועדת נאמן ודעותיהם של מומחים ידועי שם, החליטה לטפל בבעיה באמצעותחיזוקם של בעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות. המחשבה העומדת בבסיס התרופה היא כיבעוד שלטייקון המחזיק בשליטה בחברה ציבורית אולי לא אכפת (ואפילו רצוי) לתתלמנהלים הבכירים בחברה משכורות שנתיות של שבע-שמונה ספרות, הרי שגברת כהן מנתניה,שבקושי גומרת את החודש, ודאי תתנגד להפרזה בתשלומי המשכורות. כך, אם נחזק בהחלטותמעין אלו את גברת כהן ונחליש את בעלי השליטה, תיפתר הבעיה מאליה.

אולם, מתברר שהחיים אינם כל כך פשוטים, ומה שנראה על הניירכפתרון קסם קשה הרבה יותר לביצוע במציאות. לעיתים קרובות ביצוע שינוי ברוח זו יהיהמשול בסך הכל להחלפת החתול המוצב כשומר השמנת ותו לא. מדוע? התשובה פשוטה מאוד.מתברר שגברת כהן, כמו מרבית האזרחים המשתייכים למעמד הביניים, הם אמנם בעלי מניותהמיעוט במרבית החברות הציבוריות, אולם צורת הבעלות איננה מאפשרת להם פיקוח אפקטיביכבעלי מניות מיעוט. במקרים נדירים מאוד מחזיקה גברת כהן במניות של ממש בחשבון הבנקאו בית ההשקעות שלה. במרבית המקרים גברת כהן מחזיקה בקרן השתלמות, קופת פנסיה,קופת גמל, קרן נאמנות ועוד מוצרים נוספים, אשר באמצעותם ההחזקה במניות נעשית באופןעקיף.

במקרים אלו, מי שמייצג את גברת כהן כבעלת מניות מיעוט הוא מנהלקרן הפנסיה, קרן הנאמנות או קופת הגמל. פעמים רבות האינטרס של אותו מנהל איננו חופףלאינטרס של גברת כהן. כך שאם ישאלו את גברת כהן, מורה במקצועה, האם משכורת של 5מיליון שקלים בשנה למנכ"ל היא סבירה, סיכוי רב שהיא היתה עונה בשלילה. אולםמנהל קרן ההשתלמות של גברת כהן, אשר מייצג אותה וגם אותך, הוא חלק מקבוצת המנהליםהמרוויחים משכורות עתק, כך שלו זו דווקא נראית משכורת סבירה מאוד, צנועה אפילו.תרשו לי לנחש כי ניגוד עניינים זה, שעד עתה לא נמצאה לו תרופה, יעמוד אף הואבמרכזה של האופנה הפוליטית-כלכלית, אם לא בשנה הבאה אז בעוד שנתיים.

 

 

הון בלי ביטחון

 זיו ברק

 שוק ההון תנודתי כל כך לאחרונה עד שעדיף למי שרוצה ראששקט להשקיע באפיקים סולידיים בהרבה

מי שמביט בתקופה האחרונה בצורה שבה מתנהג שוק ההון בישראל וגםבעולם, רואה שוק תנודתי, עצבני, המשקף מצב רוח משברי. ביום אחד הבורסה מזנקתבשלושה אחוזים ולמחרתו היא צונחת בשיעור דומה. מצב זה מעיד על תחושה קשה של חוסרודאות בקרב המשקיעים, אשר מושפעים באורח קיצוני מכל בדל של ידיעה או שמועה. דוגמהטובה לכך ניתן היה לראות בתגובתם של השווקים להתפתחויות בנושא קרן החילוץהאירופית. מה שנדמה היה לרגעים מספר כמו המלאך המושיע של הכלכלה העולמית, וגרםלשווקים מסביב לעולם לזנק, הפך לאחר יום או יומיים לאכזבה שהביאה את השווקים דווקאלירידות שערים משמעותיות.

במצב עניינים כזה, כל ניסיון לחזות מהי מגמתו של השוק, אולנסות ולתת בו סימנים כמו 'הזדמנות' או לחילופין 'שוק יקר' הוא ניסיון שמעצם טבעונועד לכישלון. קשה מאוד לדבר על הזדמנויות בתוך שוק שעלול להמיט הפסדים כבדים עלמי שייכנס להשקיע בו. רק לפני שלוש שנים ראינו כיצד מסוגל שוק ההון להתהפך עלהמשקיעים בו ולהסב להם הפסדי עתק. גם התנודות שראינו במהלך החודשים האחרונים, כאשרהשוק הגיע לשיא, ירד ממנו בכ-20 אחוזים, ולאחר מכן תיקן כלפי מעלה, אינן מעידות עליציאה מהמשבר.

אם נשוב וניזכר במשבר של 2008, שכרגע אנחנו בסך הכל בתוך שלבנוסף שלו, נראה שגם אז נפילתו של השוק לא היתה לינארית. חדי הזיכרון ודאי לאהספיקו לשכוח כי גם בתוך הצניחה הגדולה היו שבועות ואף מעבר לכך של עליות שערים,אולם התוצאה הסופית היתה ברורה - הפסדי עתק. במצב עניינים כזה נדמה שאין מקום בטוחיותר מהאפיק הממשלתי, איגרות חוב של מדינת ישראל הנושאות תשואה נמוכה אך קבועהומעניקות למשקיעים בהן שקט נפשי המאפשר להם לישון טוב בלילה.

 

הכותב הוא מרצה לשוק ההון במכללה האקדמית נתניה ויועץ לגופיםכלכליים ועסקיים