גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 466ראשיהפצה

החוק להכשרת המאחזים

פרסום ראשון: הצעת חוק של כצל'ה, אלקין ורותם לפתרון בעיית המאחזים: שטח ביו"ש שהמדינה סייעה ליישבו יהפוך לאדמת מדינה.
03/11/11, 12:41
ניצן קידר

יוזמה משותפת של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, הנחשפת לראשונה ב"בשבע", מנסה למצוא הסדר חקיקה לסוגיית המאחזים, ובמקביל להפעיל לחץ על ראש הממשלה ומערכת הביטחון בנושא.

את היוזמה מובילים שלושה: יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין מהליכוד, ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו. אל יוזמת השלושה הצטרף גם ח"כ יריב לוין, יו"ר ועדת הכנסת, שעתיד גם לעסוק ביוזמה מתוקף תפקידו.

מדובר בשתי הצעות חוק: האחת – תיקון לחוק התכנון והבנייה ולפיו "לא יורה מפקד צבאי, קצין משטרה או איש העובד בשירות מדינת ישראל על פינויו של אדם או סילוקו בצו, משטח המוחזק על ידו, אלא על פי פסק דין שניתן בבית משפט שלום או מחוזי, בעל סמכות לעיסוק בנושאי מקרקעין". מטרת הצעת החוק היא להבהיר כי לצורך קביעת בעלות במקרקעין שאינם מוסדרים, יש לשמוע ראיות לקבוע ממצאים. בשל העובדה שבג"ץ אינו שומע ראיות, הוא לא יוכל על פי הצעה זו לדון בנושא.

הצעת החוק השנייה מציעה תיקון לחוקה מקרקעין ולפיו "ביהודה ושומרון, אם הוקמו מחוברים במקרקעין לא מוסדרים באישור הממשלה או בסיועה על ידי הנחת תשתיות, הענקת תמריצים או בפרסום פרסומים ממריצים לבניית או הקמת המחוברים, תחשב הקרקע כאדמת מדינה; הוכיח אדם את בעלותו עלהקרקע, רשאי לתבוע את המדינה לפיצוי על שווי הקרקע לפני הקמת המחוברים". מטרת הצעה זו היא להבהיר שבמקרה שהתגלה שאדם התיישב על קרקע פרטית פלשתינית ביהודה ושומרון, הוא לא יפונה ממנה, אלא המדינה תפצה את בעל הקרקע.

יוזמי החוק אומרים כי החליטו להציע את ההצעות, כדי לסמן לראש הממשלה את הקו בו הוא צריך לנקוט מול הקשיים שמערימים עליו הפרקליטות ובג"ץ בנושא המאחזים.

ח"כ דוד רותם מסביר כי "המוטו של החוקים הוא אחד ויחיד - אנחנו רוצים למנוע הריסה של שכונות מגורים, מאחזים ויישובים יהודיים שהמדינה השקיעה בהם כספים, פיתחה, והבנייה נעשתה בתום לב –ובנוסף אין כלל תובע לקרקע. יש גופים ציבוריים, חשובים ככל שיהיו, שבאים ופתאום דואגים לעתיד הקרקע, ללא שהבעלים מעורבים בעניין, והמצב הזה בעייתי. הצעה אחת גורסת כי כאשר מדובר בבנייה בתום לב, ובא בסוף הבעלים ודורש את הקרקע, אני נותן לו פיצוי, בדיוק כמו החוק הקיים בישראל, ואותו אנו מבקשים להחיל גם ביהודה ושומרון.ההצעה השנייה היא שכאשר יפנו להרוס בית, שישמעו ראיות. זה מה שהיום נחשב מאוד מודרני ונקרא צדק חברתי".

ח"כ זאב אלקין מוסיף כי "הלחץ של הפרקליטות ושל משרד הביטחון להרוס בתים הוא בעיניי תופעה פסולה ביותר, ולכן כל אמצעי פוליטי שנוכל להפעיל כדי להפריע לזה, נפעיל אותו. כשאני שומע קולות במפלגה שלי,שמדברים בשם המשפט והצדק שאי אפשר למצוא פיתרון למאחזים - אני חולק על זה וחושב שדווקא האירועים בשבועות האחרונים הם דוגמא מצויינת. רק לפני שבועיים ביטלנו אלף פסקי דין של בתי משפט, כולל על רצח מזעזע, כשקיבלנו את ההחלטה לשחרר את גלעד שליט. כשהלכו לבג"ץ פסקו השופטים שמדובר בהחלטה מדינית, למרות שהיא ביטלה פסקי דין. אם אפשר לעשות זאת כדי להציל את חייו של חייל אחד שהיה בשבי, ודאי שאפשר לעשות זאת ל-200 חיילים וקצינים המתגוררים במאחזים ומבקשים לזרוק אותם מבתיהם עם משפחותיהם. אם השכל הישר והמצב המדיני דורשים משהו אחר, בית המשפט צריך לדעת את מקומו".

ח"כ יעקב כץ מבהיר כי מדובר בחוקים שיהיו יעילים בעיקר בעתיד, ושהוא מקווה שיביאו ללחץ על ראש הממשלה לפתור את המשבר הנוכחי עוד בטרם תתבצע החקיקה הנדרשת: "אנחנו מניחים שהבעיות הנוכחיות בעמונה, מיגרון, אסף, הרואה, האולפנה ועוד, ייפתרו בימים אלו ע"י הממשלה. החוקים שאנו מכינים כרגע, שצריך להעביר אותם במהירות האפשרית, באו לפתור בעיות יסוד מוסריות ולאומיות לטווחים ארוכים".

שדולת א"י בכנסת קראה השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו "לגלות מנהיגות ולאשר את כתב המינוי של צוות המאחזים במתכונתו המקורית, כפי שנוסחה ע"י שר המשפטים". זאת בשל העובדה שעד כה לא החל הצוות את עבודתו, ובעקבות הדיווחים לפיהם היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוועדה לא תוכל לדון במבנים שהוקמו על קרקע פרטית, ובעתידם של מאחזים שלגביהם כבר ניתן פסק דין.

השדולה דרשה מראש הממשלה "להגן על ההתיישבות ביו"ש מפני מי שרודפים אותה באיצטלה של שלטון החוק, ולדחות בשתי ידיים את ה"תיקונים" שנועדו לקלקל את הצוות ולמנוע מראש את תפקידו העיקרי: מניעת הריסת בתים נוספים בהתיישבות".

במקביל לדיווחים הללו, דחתה פרקליטות המדינה בשבוע את מסירת הודעתה לבג"ץ בנוגע לעתירות ארגוני השמאל הדורשות להרוס שבעה מאחזים ביהודה ושומרון. הרקע לדחייה: קיום דיון נוסף בסוגיה בפורום בו יטלו חלק ראש הממשלה ושר הביטחון.

מדובר בשתי עתירות שהוגשו על ידי"שלום עכשיו" ו"יש דין", לגבי גבעת אסף, מצפה יצהר, גבעת הדגל, מצפה לכיש, גבעת הרא"ה ומעלה רחבעם. לגבי ששת המאחזים הללו הודיעה המדינה כי תהרוס אותם עד לסוף השנה האזרחית, אך נמנעה מלבצע את ההרס בשטח. אחת העתירות מתייחסת גם לעמונה, שלדברי גורמים ביטחוניים, מנוי וגמור עם שר הביטחון לבצע שם הרס.

במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו ינסה להביא למצב שבו לא ייהרסו המאחזים, אלא יימצא להם פיתרון חלופי, אולי בסיועה של הוועדה שטרם החלה את פעילותה.

בתוך כך, יו"ר סיעת הבית היהודי,ח"כ אורי אורבך, שיגר השבוע מכתב דחוף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו רמז לו כי סיעת הבית היהודי עשויה לפרוש מהממשלה על הרקע הזה: "סיעת הבית היהודי מתנגדת בתוקף לתשובה שיש בה הסכמה להרס בתים במקומות אלו". עוד כתב כי"תשובת המדינה חייבת להבהיר כי רה"מ הנחה להקים צוות בדיקה לנושא הקרקעות והמאחזים ולכן המדינה מבקשת דחייה. עלינו להזכיר כי במקביל מונחות על שולחן הכנסת הצעות חוק שונות לפתרון הסוגיה. אל נערער את השותפות הטובה בינינו. מטרת הממשלה היא לבנות בתים וישובים בכל רחבי הארץ ולא לעקרם".