גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 466ראשיהפצה

הודיעו בעמים עלילותיו - רביבים

חזון עם ישראל להוסיף אמונה וברכה לכל האומות * הסיבה לביטויים הקשים כלפי הגויים בדברי רבותינו
03/11/11, 12:41
הרב אליעזר מלמד

חזון עם ישראל להוסיף אמונה וברכה לכל האומות *הסיבה לביטויים הקשים כלפי הגויים בדברי רבותינו * האם בכל מפגש עם נוצרים צריךלהוקיע את אמונתם באותו האיש? * הראי"ה קוק: אין מגמתנו להרוס את הדתותהשונות אלא לרוממן ולתקנן * דברי הרב קוק נגד ביטויים של עלבון על מייסדי דתות אחרות* דווקאעל ידי חיזוק זהותנו הייחודית בארצנו נוכל למלא את ייעודנו להיות אור לגויים *

העמדה הבסיסית שלנו היא אהבה לכל הבריות, ובמיוחד לבני האדם. אמנם את הרשעות חייבים להוקיע, אבל האהבה היא היסוד המרכזי. גם הוקעת הרשעות נובעת מאהבה, מאמון באומות העולם שנועדו גם הם להיות צדיקים עובדי ה'

 דברי הרמב"ם שאמונת הגויים במשיחיהם מכשירהאותם להאמין במשיח האמיתי כשיבוא

 

החזון ביחסלאומות העולם

החזון הגדול של עם ישראל הואלהוסיף אמונה וברכה לכל אומות העולם: "הודיעו בעמים עלילותיו, הזכירו כי נשגבשמו" (ישעיהו יב, ד). וזהו שאמר ה' לאברהם אבינו: "ונברכו בך כל משפחותהאדמה" (בראשית יב, ג); "ואני הנה בריתי אתך, והיית לאב המון גויים. ולאייקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך" (בראשית יז, ד).

עניין גדול הוא לקדש את השםלעיני העמים, שנאמר (דברים ד, ו-ז): "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכםלעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרבים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו". וכךהיה בימי שלמה המלך "ויבואו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה" (מלכים א' ה,יד). וכשהקים שלמה את בית המקדש, ביקש בתפילתו: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמךישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך... ובא והתפלל אל הבית הזה... ועשית ככל אשריקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל..."(מלכים א' ח, מא-מג).

וכן לעתיד: "והיהבאחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים.והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורונו מדרכיוונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיחלעמים רבים, וכיתתו חרבותם לעיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולאילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ד).

היחס לגויים

אמנם בפועל יחסי ישראל עםהאומות טעונים מאוד, ולא מעט ביטויים קשים כלפי הגויים אנו מוצאים בדבריהם של נביאים,חז"ל, ראשונים ואחרונים, עד שנדמה שהיחס הבסיסי לגויים על פי התורה הוא שנאה,או לכל הפחות ריחוק עמוק.

שני גורמים הובילו לכך:האחד, הרשעות שהיתה המניע העיקרי לפעולותיהם של רוב השליטים שרצחו, נאפו, גנבו,עוררו מלחמות, וניסו בכל כוחם לדכא עמים ואנשים כדי ליטול את כספם ולשעבדם. רשעותזו התגלתה באופן החריף ביותר כלפי ישראל, מאז חורבן בית המקדש הראשון והשני ועדהשואה האיומה. רשעות זו לא היתה יכולה להתקיים ללא שיתוף פעולה מלא של אנשים רבים,ושיתוף פעולה חלקי של רוב האנשים.

השני, מפני חולשתנו הרוחנית,במיוחד בהיותנו בגלות, התעורר חשש עצום שכדי להינצל מהגורל היהודי רבים יעדיפולהתבולל ולהסתפח אל העמים החזקים שבקרבם חיינו. ולכן, גם כשהיו צדדים חיוביים, היהצורך להדגיש את הצד הרע שבמעשי הגויים במטרה לשמור על זהותנו, כדי שנוכל בבוא היוםלחזור לארץ חיינו ולבנות בה את אומתנו שתהיה אור לגויים.

למרות הכל, העמדה הבסיסית שלנוהיא אהבה לכל הבריות, ובמיוחד לבני האדם. אמנם את הרשעות חייבים להוקיע, אבל האהבההיא היסוד המרכזי. גם הוקעת הרשעות נובעת מאהבה, מאמון באומות העולם שנועדו גם הם להיותצדיקים עובדי ה'.

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא