תג מחיר מדיני

שש שנים לאחר הנסיגה מעזה, נראה שרק כיבושה מחדש יביא שקט לדרום

עמנואל שילה , ו' בחשון תשע"ב

 

המחיר שהפלשתינים משלמים על תוקפנותם המדינית לא צריך להסתכם באלפיים יחידות דיור* שש שנים לאחר הנסיגה מעזה, נראה שרק כיבושה מחדש יביא שקט לדרום


ישראל צריכה לנצל את התוקפנות המדינית הפלשתינית ולהגיב לה בצעדים שמצד אחד יכאיבו לפלשתינים, ומצד שני יעניקו לישראל פיצוי משמעותי על הפגיעה בה והתקדמות אל עבר יעדים אסטרטגיים הרצויים לה

כאשרממשלת ישראל סוף סוף עושה צעד בכיוון הנכון, גם אם צעד קטן מאוד, יש מקום לברךעליו, תוך הבעת תקווה ודרישה שזה הקטן גדול יהיה.

הרשותהפלשתינית היתה נופלת כבר מזמן בידי החמאס כמו עזה לולא תמיכתה הביטחונית שלישראל. זה לא מפריע לאבו-מאזן וחבר מרעיו לצאת למסע מדיני מחוצף שיעדו הסופי הכרזהחד-צדדית על מדינה פלשתינית בתמיכת האו"ם. השבוע התקבלה 'פלשתין' כחברה מןהמניין בארגון 'אונסקו' לחינוך, מדע ותרבות של האו"ם. בהמשך צפויה הרש"פלבקש ולקבל מעמד של מדינה בעוד ארגונים בינלאומיים. לישראל אין סיכוי לנצח את הרובהאוטומטי של הערבים באו"ם, אך ביכולתה להגיב בצעדים חד-צדדיים מכאיבים משלה.

ישערך מסוים לסנקציות כלכליות כמו הימנעות מהעברת כספי מסים, שתכניס את הרש"פלמצוקה כלכלית. אך את תג המחיר הנכון ביותר לתוקפנותם המדינית צריכים הפלשתיניםלשלם במטבע מדיני: העמקת אחיזתה של ישראל בשטחים שהפלשתינים מייעדים למדינתם.

איןדבר שמפריע לפלשתינים יותר מבנייה בהתנחלויות, לכן החלטת הממשלה על בניית 2000יחידות דיור במזרח ירושלים, אפרת ומעלה אדומים בתגובה להצטרפות הרש"פ לאונסקוהיא התחלה טובה. מצד שני, צודקים מי שטוענים שמדובר בצעד קטן מדי, ושהבחירה לבנותרק בגושי ההתיישבות מחזקת את האיום על היישובים שאינם כלולים בגושים הללו.

עלכן יש לתבוע מממשלת ישראל לא להסתפק בצעד המוגבל הזה. הפלשתינים מנצלים את סרבנותהכביכול של ממשלת נתניהו כדי להצדיק צעדים מרחיקי לכת מצדם. גם ישראל צריכה לנצל אתהתוקפנות המדינית הפלשתינית ולהגיב לה בצעדים שמצד אחד יכאיבו לפלשתינים, ומצד שנייעניקו לישראל פיצוי משמעותי על הפגיעה בה והתקדמות אל עבר יעדים אסטרטגייםהרצויים לה. בניית אלפיים או אפילו עשרת אלפים יחידות דיור בגושי ההתיישבות אינןשינוי אסטרטגי. הרי לפי כל מתווה להסדר קבע אלו מקומות שעתידים להיות מסופחיםלישראל. רק העמקת אחיזתה של ישראל באזורים שעתידם כחלק מישראל הריבונית אינו מובטחתהיה תגובה ראויה, כואבת והולמת לתוקפנות המדינית של אבו-מאזן.

ישראלצריכה להציב לה כמטרה את סיפוח כל אזורי סי ביהודה ושומרון הדלילים באוכלוסייהערבית, ואת החלת הריבונות הישראלית על כל היישובים. כל צעד חד-צדדי של הפלשתיניםצריך להיות מנוצל כדי להגיב בהתקדמות אל המטרה הזאת. את הסיפוח צריך להתחיל לאבגושי ההתיישבות, שעתידם כאמור מובטח בכל מקרה, אלא באזורים שמצד אחד יש לגביהםקונצנזוס בקרב אזרחי ישראל ומצד שני הם נתפשים כחלק מהמדינה הפלשתינית העתידית.כפי שכבר נכתב כאן בעבר, טוב יהיה להתחיל בסיפוח בקעת הירדן, אזור שההתיישבות בוהוקמה בידי מפלגת העבודה ויצחק רבין הציג אותו כגבול הביטחון של מדינת ישראל. אוליכדאי להעלות את הרעיון הזה כחלק מחיזוק מורשת רבין ביום השנה להירצחו שיחול בשבועהקרוב.

 

עוד נשוב

השמחהעל שיקום ערכי הלחימה של צה"ל במבצע 'עופרת יצוקה' קצת הסיחה את הדעת מהעובדהשברמה האסטרטגית יעדי המבצע הזה, שהיו עמומים מלכתחילה, לא הושגו. לא נוצרה מציאותביטחונית טובה יותר ביישובי עוטף עזה, ולא נמצאה דרך אפקטיבית למנוע את המשךההתחמשות וההצטיידות של החמאס. בחלוף קרוב לשלוש שנים, נראה שכעת לא רק צבא החמאסאלא אפילו הארגון הקטן של הג'יהאד האסלאמי מצליח לרכז בידיו עוצמה ארטילריתשמסוגלת להוות איום ממשי ולשבש את החיים בכל אזור הדרום.

ישראלהחמיצה הזדמנות לכבוש את רצועת עזה לפני שלוש שנים, להפיל את משטר החמאס ולהסיר אתאיום הרקטות שכיום כבר חורג מיישובי הדרום ומתקרב לערי המרכז. כל פעולה דומה כעתתהיה קשה ומסובכת הרבה יותר. החמאס הספיק בינתיים להצטייד בנשק חדיש יותר, ומסתברשגם הפיק אי-אלו לקחים מבצעיים. לגיטימציה בינלאומית לפעולה ישראלית נוספת בעזה לאקיימת, וגם הסכם השלום עם מצרים שאחרי מובארק עלול להיקבר סופית במקרה של עוד פלישהישראלית קרקעית.

אנועדים כיצד ההתנתקות הארורה מרצועת עזה הביאה את ישראל למצב מטריד ומשפיל שקשה מאודלמצוא ממנו מוצא. עדיפותו המוחלטת של צה"ל על צבא החמאס בכוחות ובנשק לאמצליחה לספק ביטחון לאזרחי ישראל. שוב נראה בגלוי כיצד אריאל שרון, אהוד אולמרט, שמעוןפרס, טומי לפיד, שאול מופז, ציפי לבני וחבריהם הובילו אותנו למהלך מדיני-ביטחוני כושלוחסר אחריות. הם גירשו באכזריות עשרת אלפים יהודים מבתיהם והרסו עשרות יישובים פורחים,אך דבר לא הושג מהשקט הביטחוני והשגשוג המדיני שהובטחו לנו בתמורה.

חייביםבחשבון נפש גם שופטי בג"ץ בראשות אהרון ברק ודורית ביניש, שהכשירו את שרץהפגיעה האנושה במתיישבים בטענה שהתועלת הביטחונית והמדינית הצפויה מצדיקה אותה.המשפטן פרופ' ידידיה שטרן, חבר ועדת החקירה הממלכתית לשיקום המגורשים, הגדיר אתהגירוש "הפגיעה החמורה ביותר בזכויות אדם בתולדות ישראל". כעת ברורשבניגוד למה שפסקו עשרה שופטי בג"ץ, לא היתה 'תכלית ראויה' ריאלית שיכולהלהצדיק את הפגיעה הזאת.

במוקדםאו במאוחר תיאלץ ממשלת ישראל למצוא פתרון שורשי לבעיה הביטחונית בדרום. אמצעיםטכנולוגיים כמו כיפת ברזל לא יספיקו, גם בגלל עלותם הגבוהה, גם משום שהם לעולם לאיהיו הרמטיים, ובעיקר משום שגם טיל המיורט לבסוף שולח את התושבים אל המקלטים ומשבשבאופן בלתי נסבל את חייהם. גם טווח הטילים המתרחב מסיבוב לסיבוב לא יותיר ברירהאלא לחזור ולכבוש את עזה ולהפיל את משטר החמאס. נוכחות צה"ל ביהודה ושומרוןמונעת הצטיידות של הפלשתינים בנשק ארטילרי ורקטי ומסכלת פעולות כמו חטיפתו ואחזקתובמסתור של גלעד שליט. נראה שלישראל לא תהיה ברירה אלא לחזור ולשלוט גם בעזה. כמהחבל שלא השכלנו להבין את זה לפני שיצאנו משם.

 אמת בזמן אמת

מצדאחד, צדקו מי שביקרו את ציפי לבני על שנזכרה לתקוף את עסקת שליט רק לאחר מעשה. מצדשני, טוב לשמוע דברי אמת באיחור מאשר לא לשמוע לעולם. הדברים נכונים גם לגבי לאמעט עיתונאים שנזכרו בדיעבד לגלות שבעצם הם התנגדו לעסקה. למיטב ידיעתי, 'בשבע'הוא העיתון הישראלי היחיד שנקט בעקביות ובזמן אמת קו ברור של התנגדות לשחרור אלףמחבלים תמורת החייל החטוף. אך טוב לדעת שאי שם במחתרת חשבו כך עוד כמה עיתונאים,אפילו בכירים. כמה חבל שהם שתקו כאשר כלי התקשורת הגדולים בישראל נרתמו במשך שנים,בצורה מבישה ולא מקצועית, לשירות הקמפיין המתמשך של מטה שליט.

אתקולותיהם הכאובים והמרגשים של מי שיקיריהם נטבחו בידי המחבלים המשוחררים כמעט שלאזכינו לשמוע. בתכנית 'המקור' של ערוץ 10 העלו סרט מטלטל על בני משפחת סחיווסחורדר,שהפיגוע במסעדת סבארו ריסק אותם בפעם הראשונה ושחרור המחבלים הוביל אותם לניכורמוחלט כלפי המדינה ולהחלטה לרדת מהארץ. כמובן שגם הסרט החשוב הזה לא הוגש לאזרחיישראל בזמן אמת.

ראוייםלשבח גם אישי ציבור שהעזו לשחות נגד הזרם, ביניהם האלוף (מיל') אלעזר שטרן, כלח"כי האיחוד הלאומי שהשכילו והעזו לבטא עמדה ברורה נגד העיסקה, והשרים בוגי יעלוןועוזי לנדאו שהצביעו נגד בממשלה. את המתנגד השלישי, ליברמן, קשה לציין לשבח,מכיוון שנמנע מלהטיל את כובד משקלו ואפילו לשרי מפלגתו איפשר חופש הצבעה.

ביןהשאר אמרה ציפי לבני שגם על עסקת רגב וגולדווסר הצטערה בדיעבד לאחר שהתברר שאינםבחיים. למעשה, ניתן היה לדעת את מצבם בוודאות עוד לפני שהעסקה בוצעה. 'סגירת מעגל'והבאתם של שני ההרוגים לקבר ישראל היא מטרה קדושה, אך לא כזאת שמצדיקה את תועבת שילוחולחופשי של סמיר קונטאר, רוצחם של דני הרן ובתו עינת בת הארבע. מיקי וקרניתגולדווסר צריכות לקבל את כל התמיכה וההשתתפות הראויות למי שאיבדו את יקירן בקרב.אך הלחץ שהפעילו הן ואחרים לשחרר את קונטאר לא היה מוצדק, וגרם להכשלתה של ישראלבעסקת כניעה מוקדמת שהכשירה את הדרך לעסקת הכניעה הגדולה מכולן.