בשבע 466: תיקון טעות

קצת צבט בלב לראות את גלעד חוגג את השבת החופשית הראשונה בשחייה בים. נראה לי שלברך הגומל היה יכול להיות יותר משמעותי

ידידיה מאיר , ו' בחשון תשע"ב


קצת צבט בלב לראות את גלעד חוגג את השבת החופשית הראשונה בשחייה בים. נראה לי שלברך את הגומל לחייבים כל טוב שגמלוהו כל טוב, היה יכול להיות יותר משמעותי. בפרט בשבת שבה אין בית כנסת בעולם שלא התרגש להסיר את השם "גלעד בן אביבה" מהתפילה לשלום הנעדרים

עיתונאים ועיתונים נוהגים לפרסם מדי פעם תיקוניטעויות. זה קורה כמעט תמיד בעקבות תביעה משפטית או חשש ממנה. העיתון מדפיס במסגרתקטנה במקום הכי נסתר בעמוד, כמי שכפאו עורך דין, את התיקון לכותרת הענקית שפרסםקודם לכן. אבל לא כולם כאלה. הנה, אני עושה את זה עכשיו בגדול ומרצוני הטוב, בלישאף אחד מאיים עליי במשהו. נכון, אלה אמנם לא טעויות שלי, אבל למי אכפת. חשובשהאמת תצא סופסוף לאור. בפרט כשמדובר בטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, עד כדי כךשעל גביהן כבר נבנים ויכוחים ועמדות ותפישות עולם – כאשר הנחות היסוד פשוט מוטעותמהשורש. אז הנה היא. רשימת תיקוני הטעויות לשבוע הראשון של חורף תשע"ב:

 

"שעון חורף זה רעלמשק" – אין דבר מעוות יותרמשיח כלכלי קר. כזה שבודק הכול לפי מספרים ונתונים יבשים חסרי נשמה ומסיק מהם מסקנותעל החיים. שעון חורף הוא דבר נפלא למשק. היכולת להשכיב ילדים לישון בשעה הגיונית,לאפשר שגרת יום נורמלית, להתחיל בוקר ברעננות, בלי צרחות "ההסעה הגיעה, רוצו,אם אתם רעבים תמצאו בחצר בית הספר חמציצים וחובזות, העיקר צאו כבר". היוםמתחיל נינוח, רגוע, הרבה יותר אנושי ומשפחתי ובעיקר שפוי, וזה שווה למשק הישראלי לאפחות.  ושלא תבינו לא נכון: אני לא 'רוחני'שאומר "עזבו אתכם מכסף, העיקר הצ'אקרות". אני פשוט חושב שהורה שמגיעאחרי בוקר רגוע ולילה רגוע לעבודה, עובד טוב יותר ומכניס יותר.

ועוד טעות רווחת בענייןהזה: אין כל קשר בין שעון הקיץ/חורף לבין "מלחמות הדת". שנים מפמפמיםלנו שקיצור שעון הקיץ הוא אינטרס של ש"ס, בגלל יום כיפור. סליחה, ממתי יוםכיפור הוא עניין של ש"סניקים בלבד? ובכלל, יש לנו מספיק מאבקי דתיים וחילונים,אל תמציאו לנו חדשים. יש דתיים שאוהבים שעון חורף, ודתיים שאוהבים שעון קיץ. אבלזה בערך כמו להגיד שהשאלה "האם אתה אוהב יותר קיץ או חורף?" היא סוגייתדת ומדינה.

 

"צריך להניח לגלעדשליט. הוא אדם פרטי" – גלעד שליט ראוי לשקט. הוא צריך זמן להסתגל לחיים החדשים. מגיע לוולמשפחתו להתאחד מחדש בלי עיניים מציצניות. הכול נכון. אבל גלעד שליט הוא ממש לאאדם פרטי. הרי חמש שנים וחצי אמרו לנו שהוא "הילד של כולנו" ופתאוםכשאנחנו רוצים להשתתף, רק עוד קצת, בשמחתו, אומרים לנו "תתביישו לכם,יכנעים". אז אני מודיע בזאת שהפסקתי להתבייש ולהרגיש לא נעים כשאני צופה פעםופעמיים בכל סרטון או בדל תמונה שמגיעה ממצפה הילה. ואל תגלו לאף אחד: גם בתמונההמרגשת ההיא של הטיול בחוף הים התבוננתי. ארוכות אפילו. האמת, קצת צבט בלב. לאבגלל שעיתון 'הארץ' הפר את האמנה הקדושה של התקשורת, אלא בגלל העיתוי: לראות אתגלעד חוגג את השבת החופשית הראשונה בשחייה בים. אני לא רוצה להתערב בחייו הפרטייםשל איש, גם לא של אדם כה ציבורי כמו גלעד שליט, אבל נראה לי שלברך את הגומללחייבים כל טוב שגמלוהו כל טוב, היה יכול להיות יותר משמעותי. בפרט בשבת שבה איןבית כנסת בעולם שלא התרגש להסיר את השם "גלעד בן אביבה" מהתפילה לשלוםהנעדרים. אבל שוב, חלילה לי מלשפוט תינוק שנשבה (פעמיים).

נחזור לעניין הסיקור: חמשוחצי שנים התפללנו ודאגנו אישית, כמדינה שילמנו מחיר כבד ובלתי נתפש. מה כברביקשנו? תנו לנו להיות חלק מזה איכשהו. לא על חשבון בריאותו ושפיותו של גלעד, ברורשלא, אבל אפשר למצוא את הדרך. התקשורת, אחרי הבום הגדול, דיווחה פחות מדי ממצפה-הילהולא להיפך. אתם חושבים שזו דעה קיצונית? תראו מה כתב השבוע לי-אור אברבך, כתבהתקשורת המקורי של גלובס: "היחידה שסיפקה לנו מידע אמין, היחידה שעשתה אתעבודתה כראוי, הייתה המראיינת המצרייה שהירה אמין. נכון, הייתה שם פוליטיקה לאנעימה וגם כמה שאלות הזויות, אבל גם לא היו סנטימנטים מעושים, אלא הבנה כי הסיפורהמעניין ביותר תחת שמש המזרח התיכון קורה תחת אפם, ואסור לפספס את המומנטום". הרי בלי הריאיון הזה כולנו היינו עדיין חרדים לשלומו, לא יודעים אם הואבכלל מסוגל לדבר, ונאלצים להסתפק בדברים היבשושיים של נועם ובתמונות הסטילס שלדובר צה"ל.

 

"החברה החרדית החלהלהפריד מדרכות בין גברים לנשים" – קשקוש. פשוט לא נכון. וכאן זה מקומם במיוחד כי זה לא ענייןלפרשנות. אלו פשוט עובדות לא נכונות המופצות על ידי גופים פוליטיים שמתפרנסיםמחרחור מדנים בירושלים. עיר נפלאה, מגוונת, שחיים בה בשלום ובשקט מאות אלפי דתיים,חרדים וחילונים. איש לא מפריד בה ברחובות בין גברים לנשים. תלכו למאה שערים מתישאתם רוצים ותראו. אז מאיפה מתחיל המיתוס הזה של "הפרדה ברחובות"? פשוטמאוד. בלילות חג הסוכות נערכות בבתי המדרש הצפופים של מאה שערים שמחות בית השואבהשמושכות אליהם עשרות אלפי יהודים בימי החג (אגב, אחוז משמעותי מהם אינו חרדי אלאציוני-דתי ששואב את השמחה שלו, משום מה, ממעייני בתי מדרש שמהם יוצאות הפגנותשגורמות לחילול ה' וחילול שבת בכל ימות השנה. למה? אי אפשר ללכת לבעלז, לויז'ניץ,לקאליב, לקרלין?). צפיפות, עומס, דוחק, רעש, בלגן, והכל בסמטאות הכי צרותבירושלים. אז כן, בבתי כנסיות ובאירועים דתיים נוהגים לשמור על צניעות. המקור הרילעזרת נשים כל השנה הוא מהתיקון הגדול של שמחת בית השואבה בבית המקדש. ואם בתיהמדרש קטנים מלהכיל את האלפים, והם גודשים גם את סמטת הכניסה, אז מותר למארגנים -סליחה, חובתם הקדושה - לדאוג לכך שהצניעות תישמר גם שם. כמו שעושים גם המארגנים שלההקפות השניות בבית הרב קוק, או בהקפות המסורתיות של יונתן ואהרון רזאל בנחלאות.

אין רחובות עם מחיצותיוטה כאלה כל השנה, אלא רק בשעות של שמחות בית השואבה העמוסות ביותר בבירה. נקודה.וכל פובליציסט שבונה תיאוריות על הקצנה והחמרה, חייב להתייחס קודם כל לעובדההבסיסית הזו. אם כבר יש שינויים בחברה החרדית, הם ממש לא לצד ההחמרה, אלא בדיוקלהיפך. אז רחל עזריה, חברת מועצת העיר, אני מבקש יפה. אומרים שבגני הילדים את עושהעבודה טובה דווקא, מה נטפלת לחרדים? כי זה מביא אחלה כותרות בynet-?את יודעת כמוני שירושלים היא מופת לרב תרבותיות, אז למה להרוס? את רוצה שבפעם הבאהשאראה אותך ברחוב אעבור למדרכה השנייה?

אה, ועוד הערה קטנהלכולנו: מספיק כבר עם מאה שערים כסמל למשהו. את מה היא מסמלת? את החרדים בטח שלא.לא מבחינת המהות (רוב החרדים אינם אנטי-ציונים, וסבלניים פי מיליון) ולא מבחינתהכמות. כמה אנשים כבר גרים במאה-שערים בכלל? שלושה-ארבעה בניינים בשכונת הר-נוף,בית וגן או רמת שלמה מייצגים הרבה יותר את 'החרדים' מכל השכונה הקטנה והמלוכלכתהזאת.

 

"מי שמאמין לאמפחד" – פה אנחנו שוב חוזריםלשליט: שמתם לב מה שרו לו עם שובו הביתה? לא "כמה טוב שבאת הביתה", ממשלא. גם לא "שיר הרעות" או כל נכס צאן ברזל ישראלי אחר. יש שיר אחד ששריםהיום בכל אירוע פרטי או לאומי, וזה גם מה ששרו במצפה הילה. אפילו במסיבות סיוםבגנים, כך הודלף לי, יש ריתמיקאיות שכבר העמידו כך את הפעוטות לרקוד. רגע לפני שדןכנר יכריז בסוף כל טקס ממלכתי "לשירת 'מי שמאמין לא מפחד' הקהל מתבקשלקום", כדאי לעצור רגע. מישהו פעם ניסה להבין מה פשר המילים "מי שמאמיןלא מפחד"? באתר "הזמנה לפיוט", ברוך השם, עוד לא מופיע ניתוח מעמיקשל השיר. אז מה זה "מי שמאמין לא מפחד"? מי אמר? דווקא מי שמאמין כן מפחד.אשרי אדם מפחד תמיד. יתרה מזאת, מי שמאמין אולי אפילו יותר מפחד. וממה הוא מפחד,אותו מאמין? לא נעים לי, אייל גולן, אבל הוא מפחד את האמונה לאבד.