גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שטח מגזרי - בגליון השבוע

אלפים ביום ההילולה בקבר רחל | ל"ב שנים לישיבת שבי חברון | "תפילת הילדים הגדולה" נערכה השבוע באשדוד ועוד
10/11/11, 10:43
רבקי גולדפינגר

אלפים ביום ההילולה בקבר רחל

רבבות מתפללים פקדו השבוע (ג') את ציון קבר רחל אמנו הנמצא בפאתי בית לחם, לרגל יום ההילולה אשר חל בי"א בחשוון. מיקומו של הקבר על אם הדרך, בלב סביבה עוינת, מנע עד לא מזמן מהמוני בית ישראל את הגישה אליו. אך בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הצובאים על קברה של אמא רחל בכל ימות השנה בכלל וביום ההילולה בפרט.

בשנה האחרונה שופץ מתחם הקבר לרווחת המתפללים ובחודשים האחרונים עסקו במקום בעבודות פיתוח נמרצות להרחבת עזרת הנשים ולהעמקת מתחם הקבר, בכדי לאפשר לכמות גדולה יותר של אנשים לבוא ולהתפלל בציון. המבקרים השבוע חשו, על אף הצפיפות הרבה, בהקלה מסוימת.

 

ל"ב שנים לישיבת שבי חברון

ישיבת שבי חברון חוגגת ל"ב שנים להיווסדה ומציינת זאת בערב הודיה חגיגי שיתקיים בעוד כשבוע וחצי בבנייני האומה בירושלים. הערב ייערך במעמד מייסד הישיבה הרב משה בלייכר, ראש הישיבה הרב חננאל אתרוג ואלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי.

בשיחה עם 'בשבע' מתאר מנהל הישיבה גלעד מתאנה את ההתרגשות הרבה מהאירוע. "מדובר עבורנו ביום חג. אף על פי שישיבת שבי חברון עברה ימים לא קלים, היא קבעה יתד בעיר האבות. גם בשנים הראשונות יכלו תלמידי הישיבה והמבקרים לשמוע את חזונו של הרב משה בלייכר שליט"א על מאות בחורים שיגדשו את ספסלי בית המדרש בעיר האבות... היום, ל"ב שנים אחרי, גדלה והתפתחה הישיבה ונבנה הבניין. ישיבת שבי חברון מונה כיום ברוך ה' כ-300 תלמידים ויש לנו עוד תוכניות רבות לעתיד", אומר מנהל הישיבה.

מבנה הישיבה השוכן בבית רומנו שבתוככי העיר חברון הוקם בשנת תרל"ו (1876) על ידי אברהם רומנו, יהודי אמיד מטורקיה. הבניין זכה להיות אכסניה של תורה ל'שדי חמד' רבי חזקיה מדיני זצ"ל, שגר בבניין ואף הקים בו ישיבה. מאוחר יותר נקנה בית רומנו על ידי האדמו"ר מלובביץ' ושכנה בו הישיבה הראשונה של חב"ד בארץ ישראל. בזמן פרעות תרפ"ט שימש המבנה את המשטרה האנגלית ואליו נאספו כל פצועי הטבח. בזמן השלטון הירדני שימש המבנה כבית ספר לבנות ערביות.

התחדשות היישוב היהודי בחברון החלה בשנת תשכ"ח. הרצון להקים ישיבה בתוככי עיר האבות הלך וגבר והרב אבינועם הורביץ, אז תלמיד ישיבה צעיר, ארגן קבוצת תלמידים מישיבת מרכז הרב בירושלים שיבואו להקים ישיבה בחברון. בשנת תשמ"ב נכנסו עשרה בחורי ישיבה, בראשות הרב משה בלייכר, לבית רומנו העתיק ומאז צעד אחר צעד, קומה אחר קומה, גדלה הישיבה. הרב בלייכר כיהן למעלה מעשרים שנה בראשות הישיבה וכיום משמש כראש הישיבה הרב חננאל אתרוג.

במכתב שיצא לרגל האירוע מספר מייסד הישיבה, הרב משה בלייכר, כי ימי הקמת הישיבה היוו אתגר לא פשוט. "עברנו פיגועים, התנכלויות ואירועים קשים. היו גם בעיות רבות אחרות של תחבורה ותנאי מגורים לא פשוטים. וכל זאת בתקופה בה התודעה הציבורית בדבר ההתיישבות בחברון בלב האוכלוסייה הערבית היתה חלשה. גם היום הדברים לא פשוטים", כותב הרב בלייכר, "אבל צריך לזכור שמדובר במקום מיוחד. חברון היא ערש האומה. חברון נותנת מדרגה חדשה לכלל ישראל ולכל הופעת התורה באומה. מתוך הכרת החשיבות הגדולה של לימוד התורה דווקא במקום הזה, לא נתנו למתרחש מסביבנו להפריע לבניין התורה. הלימוד בישיבה נעשה מתוך הרגשת שליחות גדולה", מסביר הרב.


"תפילת הילדים הגדולה" נערכה השבוע באשדוד

בעקבות האירועים בדרום החליטה תנועת 'מבראשית' להעמיד השנה את המוקד המרכזי של "תפילת הילדים הגדולה" דווקא בעיר אשדוד. המעמד המיוחד מתקיים מזה שבע שנים בי"א בחשוון, יום פטירתה של רחל אמנו.

התפילה התקיימה השבוע (ג') בהשתתפות למעלה מ-50,000 הורים וילדים שהתכנסו באותה העת ללימוד ותפילה משותפים במאות מוקדי הלימוד הקבועים של 'מבראשית'.

בדיוק בשעה שנקבעה החל הרב חיים דרוקמן את התפילה המיוחדת אשר הועברה בשידור חי ברדיו 'מורשת' של קול ישראל. עשרות אלפי הורים ותינוקות של בית רבן התפללו יחד עימו ועם ילדי אשדוד תפילה לרפואת חולים מעם ישראל ולבקשת גשמים. השנה הוסיף הרב דרוקמן תפילה מיוחדת לשלום המדינה ובפרט לשלומם של תושבי הדרום.

ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת לוחם שנהרג בגוש עציון הוכנס לגבעת החי"ש

לבית הכנסת של גבעת החי"ש שבאלון שבות הוכנס בשבוע האחרון ספר תורה, שנכתב לפני שנים רבות לעילוי נשמתו של סגן יהודה-אריה חן ציון הי"ד, לוחם חי"ש (חיל השדה של ארגון ההגנה), אשר נפל בקרב על כפר עציון במלחמת העצמאות. טקס הכנסת הספר היווה סיום מרגש להשתלשלות אירועים ארוכת שנים.

לוחם החי"ש יהודה אריה נולד בשנת תרפ"ו בתל אביב הקטנה. הוא היה חבר ומדריך בבני עקיבא ובבגרותו ייסד יחד עם חבריו את חוג הצעירים של הפועל המזרחי. במלחמת העצמאות שימש כמפקד המחלקה הדתית של החי"ש. כשגבר המצור על גוש עציון, הוטס עם מחלקתו במטוס קל, ה'פרימוס', והשתתף בקרבות על המנזר הרוסי, משלט האוכף וכפר עציון.

בד' באייר תש"ח, יום נפילת כפר עציון, הגיע יהודה אריה לכפר עציון כדי להביא למקום אלונקה להעברת פצוע, ושם המשיך ללחום בגבורה. על פי עדויות לוחמים, הוא נהרג מרימונים שהושלכו לעברו. יהודה אריה הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

לאחר מותו החליטו הוריו להנציח את זכרו בכתיבת ספר תורה, והכניסוהו לבית הכנסת במושב חמד אשר בו גרו. בשלב כלשהו, איש אינו יודע מתי וכיצד, נעלם ספר התורה מבית הכנסת במושב. באורח פלא, לאחר שנים רבות נמצא הספר על ידי סוחר עתיקות יהודי בארצות הברית כשהוא פסול. הסוחר, שראה את הכיתוב על גבי העץ, יצר קשר עם עמותת 'מנורה', אשר שמה לה למטרה להציל ספרי תורה מבתי כנסת עזובים בגולה. בעצה אחת עימם, רכש הסוחר את הספר והחזירו ארצה.

בשיחה עם 'בשבע' מספר יו"ר עמותת 'מנורה', משה (מושקו) מושקוביץ: "אני קשור בכל נימי נפשי לגוש עציון, וכשראיתי את ספר התורה לזכרו של אותו לוחם יהודי קדוש שנהרג בקרב על הגוש הבנתי שמדובר בפרויקט ששווה כל מאמץ. פניתי לבני המשפחה והחלטנו לשלב ידיים לצורך כך".

על דעת המשפחה, הוחלט לתקן את ספר התורה ולהביאו אל אחד מיישובי גוש עציון, המקום בו לחם ואף נפל יהודה אריה הי"ד. בעזרת בני המשפחה ותורמים נוספים, כיסתה עמותת 'מנורה' את ההוצאות הגדולות לתיקון הספר.

לאחר תיקונו הגיעה העת להחליט על בית הכנסת שאליו יוכנס ספר התורה. יו"ר עמותת 'מנורה' נעתר לבקשת תושבי גבעת החי"ש באלון שבות להכניס את ספר התורה לבית הכנסת בגבעה, ובכך להביא לסיום מוצלח של פרשה ארוכה ולגאולתו של ספר התורה.

"אין מקום יותר מושלם מבית הכנסת הזה בגבעת החי"ש, המקום בו נלחם ונהרג יהודה אריה, כדי להכניס את הספר הזה", מציין מושקו. ואכן, הכנסת ספר התורה אשר התקיימה לפני שבוע לוותה בהתרגשות גדולה, כאשר בני משפחת חן ציון ומתפללי בית הכנסת ליוו בשירה וריקודים את ספר התורה למשכנו החדש בגבעת החי"ש שבגוש עציון.

 

שליח 'תורה מציון' בדרום אפריקה התעמת עם ח"כ חנין זועבי

לאחר שעוררה סערה כשהשתתפה במשט הטורקי, חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) העידה השבוע (א') נגד ממשלת ישראל בפני פורום בינלאומי המתכנס בעיר קייפטאון שבדרום אפריקה. לאחר עדות עוינת במיוחד בה האשימה את מדינת ישראל בשלטון אפרטהייד, יצאה זועבי מלווה ביועציה אל מחוץ לאולם הדיונים. שם הפתיעו אותה מספר ישראלים וביניהם עמנואל טראו, שליח 'תורה מציון' בדרום אפריקה, אשר התייצבו במקום.

קבוצת הישראלים לא נתנה לזועבי להתבטא בחופשיות מול אמצעי התקשורת השונים וקראה לעברה קריאות גנאי. עמנואל טראו, שליח 'תורה מציון', לבוש בחולצת גבעתי סגולה וחבוש בכיפה וציציות, התעמת ללא מורא עם חברת הכנסת והצליח ככל הנראה להרגיזה. זועבי החלה בצעקות רמות בשפה האנגלית: "אלו האדמות שלנו", "ישראל הפקיעה את אדמתי" ועזבה את המקום בסערה.