גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"הפרקליטות סימנה איקס על יצהר"

לחצים כבדים של השב"כ ומשרד המשפטים הולידו את החלטת משרד החינוך בשבוע שעבר לסגור את ישיבת 'דורשי ייחודך' ביצהר
10/11/11, 10:43
חגית רוטנברג


עו"ד יצחק בם: לדעתי, מישהו במשרד המשפטים החליט לשים איקס על יצהר כי לא אהב את הפרסומים על ספר תורת המלך. כמו כן, השב"כ לא מצליח לפענח את תיקי תג מחיר, ולכן מעדיף להעניש את הישיבה ביצהר בעונש קולקטיבי. לשיטתו, משם יוצאות פעולות תג מחיר

הרב אהרון טרופ: מדובר בסתימת פיות הגרועה ביותר. סליחה על ההשוואה, אך אם מדברים על תכנים מסיתים – הרי ישנם מסיתים רבים, גרועים הרבה יותר, במכללות הערביות ובמוסדות אחרים. רק כשזה מגיע לתורה ולמוסדות תורניים פועלים כך – אם כשמדובר על ההתנהלות מול הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה, ואם מול הישיבה ביצהר
לחצים כבדים של השב"כ ומשרד המשפטים הולידו את החלטת משרד החינוך בשבוע שעבר לסגור את ישיבת 'דורשי ייחודך' ביצהר |  החלטת מנכ"ל המשרד התקבלה על סמך חומר חסוי, הקושר לכאורה את התלמידים לפעולות תג מחיר | החומר הגלוי שהוצג בשימוע היה מנותק מהעובדות, מעידים ראשי הישיבה | רבני המגזר הדתי לאומי מוחים על "ההתנכלות למקום תורה" ו"סתימת הפיות" כהגדרתם | בישיבה מתכוונים להמשיך בלימודים כתיקונם, מהלך שתלוי כעת בהתגייסות לתרומות של כלל הציבור 

 "מבחינת התלמידים, אין תחליף לאווירה המיוחדת של המקום הזה". ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר

"זה כמו שהיה עם המגורשים", ממחישה לאה הס מקדומים, "כשהודיעו להם שהם מגורשים מהבית הם נשארו עד הרגע האחרון, לא רצו לעזוב. גם הילדים שלי יישארו בישיבה. הם ילמדו שם וייצאו רק אם יגררו אותם משם החוצה". שלושה מילדיה של הס למדו בישיבה הקטנה 'דורשי ייחודך' ביצהר. שניים בוגרי הישיבה, והצעיר הוא כעת תלמיד כיתה י'. הס מכירה היטב את המוסד, ולכן גם ברור לה מדוע התלמידים מסרבים בתוקף לעזוב את הישיבה, בזמן שבני נוער אחרים בגילם מחפשים כל דרך להשתחרר מהמסגרת הלימודית. "זו ישיבה שלומדים בה תורה, גמרא וחסידות מתוך דיבוק חברים, בשמחה, עם הרבה כבוד והערכה אחד לשני. הר"מים מעניקים יחס אישי ומקדמים כל תלמיד כפי יכולתו, תוך שמירה על רמת לימוד גבוהה. המיוחד אצלם הוא שהם יודעים לעורר את הרצון של הילד ללמוד, להיות בישיבה. התלמידים פשוט אוהבים את המסגרת הזו כי זה בא מהרצון שלהם. בשבתות חופשיות הם יוצאים מאוחר הביתה, וחוזרים מוקדם. המקום הזה יוצר שילוב נדיר של יחס אישי עם מסגרת קשוחה ומשמעת חזקה – אסור למשל לעזוב את הישיבה ללא אישור הורים. אבל הילדים אוהבים את המקום".

בנה הצעיר של הס יחד עם עוד כחמישים תלמידי הישיבה, ניצב כעת מול שוקת שבורה, לאחר הודעת מנכ"ל משרד החינוך היוצא, שמשון שושני, בשבוע שעבר, כי הוא שולל את הרישיון והתקציבים ל'דורשי ייחודך' החל מהשנה הנוכחית. האפשרות לעבור לישיבה אחרת באזור לא עולה על הדעת: "אין תחליף למקום הזה מבחינתם", מסבירה האם "זו ישיבה בסגנון חסידי, כולל התפילות, התוועדויות, ריקודים, טבילה בבוקר. זה סגנון שהם לא ימצאו במקום אחר, אי אפשר להחליף את זה בשום סגנון אחר של לימוד".

"החלטה מקצועית"

את עומק הקשר שחשים התלמידים ב'דורשי ייחודך' למוסד בו הם לומדים, התקשה מנכ"ל משרד החינוך היוצא, שמשון שושני, להבין. תהליך הצרת צעדיה של הישיבה, שהחל במניעת התקציבים לפני מספר חודשים, הסתיים בשבוע שעבר עם קבלת ההודעה כי רישיון המוסד יישלל, ומעתה לא ניתן יהיה להפעילו הן כלכלית והן חוקית. החלטת המנכ"ל התקבלה לאחר שימוע שנערך למנהלי המוסד, בו הגיבו באריכות אחת לאחת לטענות שהועלו נגד המוסד. הטיעונים המרכזיים נגעו להשתתפותם לכאורה של חלק מהתלמידים בפעולות פגיעה בערבים המכונות 'תג מחיר', וכן להיותו של אחד הר"מים בישיבה – הרב יוסי אליצור, מחבר ספר 'תורת המלך', שעניינו תלוי ועומד עדיין בפרקליטות.

באשר לפעולות תג מחיר, השיבו ראשי הישיבה כי אף אחד מהתלמידים לא נטל חלק בפעולות אלו, ומי שנעצר בחשד לפעולה לא חוקית מסוג זה, שוחרר לאחר שלא ניתן היה להרשיעו מחוסר הוכחות. השם הספציפי היחיד של תלמיד שהועלה במסגרת השימוע מצד משרד החינוך כמי שהזיק לכלי רכב צבאי, הוא תלמיד שהישיבה סילקה משורותיה כבר חודש לפני תאריך האירוע המדובר. באשר למחנך מחבר ספר 'תורת המלך', אומר מנהל הישיבה, איתמר פוזן: "זו שערורייה. לא ייתכן שפרקליטות המדינה משהה את הספר אצלה בחקירה במשך שנה וחצי, חקרה את מחבריו ועדיין לא הצליחה להגיש כתב אישום, אבל מנכ"ל משרד החינוך יחליט שכותב הספר לא יכול להיות מחנך".

מעבר לכך, מודים גם במשרד החינוך, ההחלטה נפלה בעיקר בשל לחצים כבדים מצד משרד המשפטים והשב"כ לסגור את הישיבה, בטענה כי קיים חומר חסוי המצדיק את דרישתם זו. שושני, למעשה, קיבל את "ההחלטה המקצועית" – כך מגדירים במשרדו, על סמך מידע שכלל לא נחשף אליו.

שאלות שהפנה 'בשבע' לשר החינוך גדעון סער, שאחראי על החלטת הסגירה, נענו בעיקר באזכור סידרת פעולותיו של השר למען מוסדות החינוך ביהודה ושומרון, והסיוע התקציבי הנדיב שהגיש בתקופה האחרונה לגרעינים התורניים ולמוסדות נוספים של הציבור הדתי לאומי. בהתחשב בכך, מסבירים בסביבתו, אין לחשוד בשר כי הוא פועל מכוונות זדון נגד ההתיישבות.

בישיבה ביצהר מזכירים כי החלטה מעין זו לא מתקבלת על ידי מנכ"ל המשרד בלבד, עם כל ההערכה הקיימת לפועלו החיובי של שר החינוך. "אני מניח שהציבור לא יהיה מוכן לקנות את מהלך סגירתה של ישיבה על סמך חומר חסוי וכתיבת ספר תורני, במחיר של הזרמת אלפי שקלים למוסדות חינוך אחרים", מעריך פוזן "אין ספק שהיה על סער לחץ אדיר בחודשים האחרונים, אבל אנו מאוכזבים מכך שנכנע לבסוף לדו"חות החסויים".

השימוש בחומר חסוי נגד הישיבה היה אחד הצעדים שקוממו במיוחד את הנוגעים בפרשה. עו"ד יצחק בם, שייצג משפטית את הישיבה מול משרד החינוך, אומר כי אמנם ישנם מצבים בהם משתמשת המדינה בחומר חסוי כחומר מכריע בהחלטות, אולם במקרה זה "הדבר פוגע באורח אנוש בהגינות ההליך. אומרים לנו כללית – יש כאן פעילות בלתי חוקית ואלימה, בלי לתת פרטים ספציפיים, בלי שמות, באופן שלא ניתן לברר את העניין ולתת תשובות קונקרטיות לטענות. הישיבה לא יודעת במה מאשימים אותה. טוענים שרבנים מסיתים תלמידים. איזה רבנים? אלו תלמידים? לאלו פעולות?". עו"ד בם מספר כי לאור חוסר אמינותו של המידע הגלוי שהוצג בשימוע – אודות התלמיד הבודד שהסתבר למפרע כי הישיבה כבר סילקה משורותיה – קיים מבחינתו חשש כבד לגבי רמת הדיוק של החומר החסוי.

מה הסיבה לדעתך לנקיטת הצעדים הדרסטיים נגד הישיבה?

"לדעתי, מישהו במשרד המשפטים החליט לשים איקס על יצהר כי לא אהב את הפרסומים על ספר תורת המלך. כמו כן, השב"כ לא מצליח לפענח את תיקי תג מחיר, ולכן מעדיף להעניש את הישיבה ביצהר בעונש קולקטיבי. לשיטתו, משם יוצאות פעולות תג מחיר".

בישיבה ביצהר בוחנים כעת את האפשרויות להמשך. ההרשמה לשנה הבאה נמשכת כרגיל עדיין, ובינתיים שוקלים כיצד ניתן להמשיך את הלימודים ללא התקציב וללא הרישיון. אחת האפשרויות למשל היא להעביר את התלמידים ללמוד במסגרת הישיבה הגבוהה 'עוד יוסף חי', אולם עיקר המשאבים מרוכזים בניסיון להפוך את הגזירה. הישיבה מתכוונת לנקוט בצעדים משפטיים נגד ההחלטה ולפנות לוועדת הערר במשרד החינוך, ואם שם לא יצלח ההליך – לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים. "משפטנים שהתייעצנו איתם אמרו שלא ניתן לסגור מוסד על סמך חומר חסוי", אומר פוזן בתשובה לשאלת הערכת סיכויי ההצלחה של הליכים כאלו, "המנכ"ל אינו שופט. גם שושני עצמו אמר בראיון כי ייתכן שקיבל החלטה שגויה, ואם כן – בית המשפט יתקן את החלטתו".

נזכיר כי הישיבה זכתה לחוות דעת חיוביות על ידי הפיקוח הפדגוגי של משרד החינוך, וכי תכנית ליבה למקצועות חול שהוכנה עצמאית על ידי צוות הישיבה, זכתה לאישור המשרד. בכך גם אושרה השנה הצטרפותה לתכנית הליבה, על פי אותה תכנית עצמאית. הישיבה הוקמה לפני למעלה מעשור, מיועדת לתלמידי ט'-י"ב ומונה כיום כחמישים תלמידים. היא ממוקמת במתחם מוסדות ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, וצוות הר"מים והרוח החינוכית של הישיבה מאופיינים בהתאם. כאמור, בישיבה נלמדים מקצועות קודש בלבד, ומקצועות חול מסוימים בהתאם לתכנית שבנה הצוות החינוכי. התלמידים מגיעים על פי רוב מיישובים על ציר גב ההר וחברון.

מה תגובתכם לטענות כי אתם מעודדים פעילות לא חוקית של פגיעה בערבים ובחיילי צה"ל?

פוזן מתקומם על עצם הטענה, ומדגיש חזור והדגש כי התלמידים עוסקים בלימוד תורה נטו בזמן שהותם בישיבה. "אצלנו יש כללי התנהגות ברורים. המוסד יודע אמנם איפה התלמידים חיים, וכי הם נושאים איתם תסכולים רבים כתוצאה מפינויים או מעשי רצח ביהודים. יום אחרי הטבח במשפחת פוגל, למשל, לא קיימנו לימודים. אבל התלמידים פה רשאים לצאת רק עם אישור הורים, ובזמן שנמצאים פה התלמיד יודע שרק לומדים. תלמידים שיצאו לרמת מגרון למשל, הורשו לחזור רק לאחר שזימנו את ההורים והם חתמו על אזהרה". פוזן מוסיף כי תלמידי המוסדות נעצרו בחודשים האחרונים למספר כולל של מאה ימי מעצר, וכולם שוחררו. "כלומר למשטרה ולשב"כ אין כלום חוץ מתסכול, אותו הוציאו בדמות לחץ אדיר על גדעון סער ומכך נולדה שלילת הרשיון".

פוזן מדגיש כי הישיבה אמנם ממשיכה לפעול כרגיל למרות הגזירות, אולם לשם כך היא זקוקה לתמיכה כלכלית רחבה מצד הציבור הדתי לאומי, שכן היא נאלצת להתקיים ללא כל משענת תקציבית. גם ההורים מתכוונים להתארגן למגבית שתסייע בקיום המוסד.

 "אידיאולוגיה לא חונקים בכלא"       

ההחלטה על סגירתה של ישיבה קטנה מזכירה לרב אליקים לבנון התנכלויות של גדולי שונאי ישראל בעבר, שבחרו לפגוע במקומות של תורה. "מקום של תורה, גם אם יש בו בעיה, צריך לפתור אותה בצורה אחרת, לא לסגור את המקום", הוא אומר בתגובה להחלטה. לדבריו, טעות נוספת בצעד שנקט שושני היא ש"לא חונקים אידיאולוגיה באמצעות כלא. בדרום אפריקה כלאו אדם – נלסון מנדלה – למשך 30 שנה, הוא יצא לחירות והיה לנשיא. אידיאולוגיה שחונקים אותה רק מרימה ראש ומתעצמת יותר". הרב גם מצביע על חוסר המידתיות שבהחלטה: "בהרבה מוסדות אחרים נאמרים דברי בלע על עם ישראל או על חלקים ממנו ואף אחד לא מתכוון לסגור אותם. הערבים מחנכים את ילדיהם בבתי הספר לפגוע ולהזיק לעם ישראל ואף אחד לא חושב לסגור את מוסדותיהם". גם מבחינה טקטית, סבור הרב שניתן היה למנוע את האקט הדרסטי באמצעות שליחת נציגים מטעם משרד החינוך שיידברו עם הנהלת הישיבה, מאחר ושושני וחבריו התגלו ככאלה שלא מסוגלים להידבר ולהגיע להבנות עם ראשי המוסד. "זה צעד לא ראוי, לא נכון, צעד טיפשי", מסכם הרב לבנון "הוא ישיג בדיוק את המטרה ההפוכה ממה שרצו להשיג".

מה לגבי ההאשמות נגד הישיבה כי היא מעודדת את תלמידיה לפעילות של 'תג מחיר'?

"אני גיליתי לא פעם את דעתי נגד כל פעילות של תג מחיר. אבל נכון להיום לא הוכח שהתלמידים עוסקים בתג מחיר, אף אחד לא הורשע. הם לא מצליחים להעלות את זה גם בחקירות. תתפסו מישהו שעשה את זה – תתלו אותו בכיכר העיר, אבל לא סוגרים בגלל זה ישיבה". באותה מידה משיב הרב גם לטענות על כך שמחבר ספר 'תורת המלך' הוא ר"מ בישיבה: "אם הוא כזה פושע, שיתפסו אותו ויעמידו לדין את כותבי הספר. אבל כבר עצרו וחקרו אותם ואין בסיס להאשמה. הם עושים צחוק מהחוק".

גם הרב חיים דרוקמן, ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, יוצא נגד סגירת הישיבה. הוא מודה אמנם כי אינו מכיר את 'דורשי ייחודך' היטב, אולם עמדתו העקרונית היא כי "לא צריך לסגור שום ישיבה. אם יש בעיה עם אנשים מסוימים, צריך לטפל באותם אנשים, אבל למה לסגור מוסד? האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?" הוא תמה.

ישיבת 'בני צבי' בבית אל פועלת גם היא במתכונת דומה לחברתה ביצהר, כאשר עיקר הדגש נמצא על לימודי קודש. ראש הישיבה, הרב אהרון טרופ, תקף בראיון לאתר 'הקול היהודי' את סגירת הישיבה, אם כי הדגיש כי בהחלט קיימות מחלוקות השקפתיות בינו לבין ראשי ישיבת 'דורשי ייחודך' והוא אף אינו חותם על כל מסקנותיו של ספר 'תורת המלך'. עם זאת, אקט הסגירה עצמו זוכה מפיו לגינויים חריפים: "זו החלטה בולשביקית טהורה", קובע הרב טרופ "מדובר בסתימת פיות הגרועה ביותר. סליחה על ההשוואה, אך אם מדברים על תכנים מסיתים – הרי ישנם מסיתים רבים, גרועים הרבה יותר, במכללות הערביות ובמוסדות אחרים. רק כשזה מגיע לתורה ולמוסדות תורניים פועלים כך – אם כשמדובר על ההתנהלות מול הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה, ואם מול הישיבה ביצהר".

איזה מסר יש בפיך היום לתלמידי ישיבת דורשי יחודך ולרבניה?

"שימשיכו ללמוד וללמד, ולא יתפעלו מאלו שרודפים אותם. גם אם אני לא מסכים עם כל העמדות והסברות, הרי שהדיון הזה שייך לחובשי בית המדרש. לא ייתכן לפגוע במי שמציג עמדה הלכתית".

כיצד לדעתך צריכים הציבור והרבנים לפעול לאור סגירת הישיבה?

"יש צורך מיידי להתאחד כולנו, רבנים, אנשי ציבור ואנשים מכל שכבות הציבור – בקריאה בהירה ובדרישה ברורה שתיפסק ההתעמרות נגד הישיבה ביצהר, ושתקציביה יוחזרו לאלתר. נדרשת פה כמובן הירתמות של רבנים בעלי שם ומעמד שיעמדו בראש קריאה ציבורית כזו, ושל כלל העסקנים והעוסקים בצרכי ציבור. לדעתי, זו בהחלט נקודת מבחן לציבור כולו".

הרב אבי גיסר, יו"ר מועצת החמ"ד, מדגיש בטרם יגיב לצעד של מנכ"ל המשרד, כי 'דורשי ייחודך' אינה קשורה למועצה בראשותו, שכן מדובר במוסד מוכר שאינו רשמי. עוד הוא מבהיר כי משמעות החלטתו של שושני היא רק מניעת תקציבים, אבל "אי אפשר לאסור על אף אחד ללמד תורה. לא מדובר בגזירות אנטיוכוס שנועלים את דלתות בית המדרש. המשרד רק יכול לומר למוסד פרטי – את זה אני לא רוצה לתקצב". לטוענים ליחס מפלה לרעה של משרד החינוך את הישיבה ביצהר, מגלה הרב גיסר כי לפני כשלושה שבועות זומן מנהל בית ספר ממלכתי דתי לשיחה במשרד החינוך, והוזהר כי אם לא יקבל ילדים עולים לבית ספרו במכסה מספקת – המשרד יסגור את בית הספר. "המשרד חייב לאכוף את סמכותו בעניינים ציבוריים", טוען הרב גיסר.

לגופה של פרשה, מקדים הרב ואומר כי אינו מצוי בפרטים, ולכן "אם משרד החינוך סבור שמחנכים שם לאידיאולוגיה שעניינה הוא הפרת חוק – אני מבין את המשרד. אבל אם זה שקר, זה בעייתי מאוד וצריך לתבוע את משרד החינוך בבג"ץ".

בתגובה לפניית 'בשבע', באשר למניעים לסגירתה של הישיבה ביצהר, נמסר מטעם דוברות השב"כ:  "מזה תקופה ארוכה הצטבר בשירות הביטחון הכללי מידע גלוי וחסוי רב, ממנו עולה כי תלמידים רבים בשתי הישיבות עוד יוסף חי ודורשי ייחודך מעורבים בפעילות אלימה נרחבת כנגד פלשתינים וכוחות הביטחון. פעילות זו מתבצעת לא אחת תוך מודעות ואף הכוונה של הרבנים המלמדים בישיבות אלה. לאור העובדה כי מדובר במוסדות חינוך המוכרים על ידי משרד החינוך, הועבר המידע שהתקבל והצטבר בשב"כ לפרקליטות המדינה ומשרד החינוך, עם המלצה כי יבחנו את המידע ולאורו יפעלו על פי שיקול דעתם אל מול הישיבות, על פי הסמכויות הנתונות להם על פי דין".