גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

משיב הרוח - תרבות ופנאי (ספר)

אוסף סיפורי התשובה של 'ראש יהודי' מגולל בהרחבה עולם של חיפוש רוחני בלתי מתפשר וגם התגלויות מפתיעות של השגחה
10/11/11, 10:43
עפרה לקס

 

 'סימן שאלה, סימן תשובה - סיפורי תשובה מראש יהודי', עורך: שחר פרידמן, 'ראש יהודי', 222 עמ'

סיפורי תשובה 'ציוניים' הפכו לז'אנר מוכר. הם מגיעים לסלוננו מדי שבת מקופלים בתוך עלוני בתי הכנסת, מספקים בתמצית הצצה אל רגע ההארה שהביא את האדם אל המצוות.

'סימן שאלה' אמנם מביא סיפורי חוזרים בתשובה, אבל מגולל אותם בהרחבה. כך נפרשת בפני הקורא תמונה ארוכה, שלמה ומעמיקה יותר של חיבוטי הנפש ופיתולי הדרך. בנוסף לכך, כל 'חוזר' או 'חוזרת' ולפעמים זוג, מספרים את הסיפור מנקודת מבטם, וכך מקבל הקורא מניפה של דרכים ודעות שכולן זורמות אל ים האמונה והמצוות.

למרות השוני, כמה קווים חוצים בצורה מפליאה את כל הסיפורים, במה שמעורר כמה נקודות לדיון ומחשבה. הראשון והמתבקש הוא החיפוש, אי ההסתפקות במה שרואות העיניים. שנית, ההליכה אחרי האמת הפנימית, ושלישית, יושר גדול מאוד. לא מעט פעמים נכתב, בווריאציות שונות: 'גיליתי שזאת האמת, לא רציתי לקיים את המצוות, אבל הבנתי שאין לאן לברוח מזה". וכמובן, כוחות עצומים לשנות אורח חיים.

מאפיין נוסף שמצוי ברובם המכריע של הסיפורים הוא תחושת ההשגחה, לפיה הבורא עצמו מוביל את האנשים אליו, אל תורתו ומצוותיו. מפתיע לקרוא את התובנה הזאת בשניים-שלושה סיפורים, ומפליא ממש לקרוא את זה כמעט אצל כולם.

דרכם של רבים מאוד מהחוזרים עברה דרך אמונות אחרות, בלי הבנה בסיסית בחוויה היהודית האמיתית ואפילו עם סלידה ממנה. לרוב פנו המחפשים אל המזרח ואל דתות הניו-אייג', ורבים מהם פנו אחר כך ל'מרכז לקבלה'. מה שמלמד על בעיה עמוקה בחינוך החילוני ובתדמית של היהדות, ועל כך שהיקף המענה לצמא הגדול עדיין קטן.

על כל אלה, אורכם של הסיפורים והבמה הנרחבת יחסית הניתנת לכל מספר, מאפשרים לחוזרים גם לשחרר מספר תובנות על הקשיים בהתמודדות שאחרי החלטה 'ללכת על זה', על המגזר הציוני-דתי ועל החברה הדתית בכלל ועל עיסקת החבילה שבדרך כלל עוטפת את המגזר: יהדות, מצוות וימניות.

זהו ספר בהוצאת 'ראש יהודי', וכל הסיפורים המובאים בו הם של אנשים שעברו שם, למדו, התקבלו בסבר פנים יפות, התארחו בבתים של הצוות ולמדו ממנו הרבה. עם זאת, מעט מציק שבכל סיפור מגיע רגע הקרדיטים: ותודה ל'ראש יהודי' שהביאני עד הלום. לדעתי היה אפשר לסגנן את זה אחרת, להבליע את הפסקה הזאת בחלק מהסיפורים, סתם, כדי שנוכל להתרכז בעיקר ולא להרגיש שמדובר בעלון פרסומת מורחב. וזאת בלי לזלזל לרגע בעשייה הברוכה של הגוף הזה.

בימים של הדים בלתי פוסקים סביב ספרי דתל"שים למיניהם, בהחלט נחמד להיתקל בספר כזה, שמעורר מחשבות אחרות ומגמיע כוחות ועוצמות של חיים מאנשים שלא מוותרים לעצמם.

ofralax@gmail.com