גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 468ראשיהפצה

מתחיל בגדול - תרבות ופנאי (דיסק)

קול נעים במיוחד, השראה מסיימון וגרפונקל וטקסטים עם הרבה עומק * אלבום הבכורה של שלומי כהן שווה האזנה
17/11/11, 02:20
אמציה האיתן

 'יש מאין', שלומי כהן

האלבום הזה הגיע אלי ממש 'יש מאין'. לא שמעתי על שלומי כהן, פניו לא מוכרים לי ואפילו במילים של השירים לא נתקלתי.

אכן מדובר באלבום בכורה, אך ללא ספק יש כאן תופעה מיוחדת. מכל צד שבחנתי את האלבום 'יש מאין' הגעתי למסקנה שמדובר בפנינה. ממש כך, אני לא מגזים. שלומי כהן, צעיר יחסית, תושב מעלה אדומים, כתב את כל מילות השירים, הלחין את כולם למעט אחד, מנגן בגיטרה ובעיקר שר. שר יפה. רוצים הוכחה? לפני יומיים, בדרך מצילומים בקצרין נסעה איתי אישה מבוגרת, לשעבר עולה מרוסיה, מראשוני קצרין ולא ממש דתייה. האלבום שהתנגן ברכב ולא בפעם הראשונה משך את תשומת ליבה והיא ציינה ביוזמתה שיש לזמר קול מאוד נעים. הסכמתי איתה בלב שלם.

אבל לא מדובר רק בקול נעים. כשאני מאזין לשלומי כהן האסוציאציה הראשונה שעולה בראשי היא חנן יובל. האזנה נוספת שולחת אותי כבר הרחק אל סיימון וגרפונקל, ולדעתי את השיר האחרון באלבום הלחין שלומי, כשבראשו מתנגן השיר sound of silence של הצמד המוכשר הזה. 

חוקרי שירה ודאי מבינים בזה קצת יותר ממני, אבל השירה של שלומי כהן ממש הרשימה אותי הדל. מעין שילוב של שירה מודרנית עם סגנון של ימי הביניים. לכאורה פשוט, אבל מאוד עמוק. קחו למשל את 'שיר לאדמה' שמושך אותי לסגנון הישן - "ואיך איש אשר בדם גאלך, במחי יד הפקירך זאת לא אבין לעולם. ואיך אשמח בבניינך ובוניך בוזו בעמך, וחזון נחלה הפך לדאגה".

והנה משהו בסגנון קצת יותר מעודכן: "המשך המשך הפחד ישתחרר, אתה כאן לא לבד. הסר מעל ליבך העבר חשוב על עצמך מעט, כמעט הגעת ברוחך ניצחת".

השירה של שלומי באמת נעימה לאוזן. הסגנון נע בין בלוז לבין רוק מאוד לא כבד. עוד שם שלא ממש היכרתי הוא שיקו פלדמן המפיק המוזיקלי. הגיטרה האקוסטית שלו, יחד עם החשמלית של שלומי, בהחלט מספקות גם האוזן המוזיקלית. שלומי שר על הנשמה שמחפשת את תפקידה, על האדמה שמחכה לבוניה, על יום הכיפורים ועל הנשמה היתרה של השבת.

לאחר המלצה מאוד חמה על האלבום, אני מבקש לסיים בפנייה אישית אל היוצר, במילים מתוך השיר הרביעי באלבום 'שיר לשלמה': "כי מלאכי אלוקים שטים מול חלונך, מחכים לשירתך, להם נגן נגן אהה..."