גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 468ראשיהפצה

מתכון מנצח - תרבות ופנאי (מופע)

כשהדודה טניה, הבלבוסטה 'המושלמת', מגיעה לביקור, כולם נכנסים לכוננות ספיגה * אתי אלבוים עשתה מזה הצגת ילדים משעשעת
17/11/11, 02:20
אסתי רמתי

עוגת השבת של דודה טניה, תיאטרון 'אדרת'

סביר להניח שכולכם מכירים אותה, את דודה טניה מנתניה. אולי אצלכם היא דודה שולה מעפולה, או דודה מינה מבנימינה – בכל מקרה, מדובר בטיפוס מוכר אך לא ממש אהוב. הדודה המושלמת שיודעת הכל, ולא מפסיקה לספר לכם כמה היא מוצלחת ואתם לא. אפילו להוכיח אותה אי אפשר, כי לדודה יש עור של פיל.

דודות טניה שכאלה בדרך כלל גורמות לרמות תסכול גבוהות בסביבתן הקרובה. אך אתי אלבוים, בהצגת ילדים קטנה וחביבה, מלמדת אותנו שאפילו אל השחצן המרגיז ביותר אפשר להתייחס בהומור ובסבלנות, ולראות תוצאות מפתיעות. 

אלבוים מוכרת ככותבת בעיתון 'מקור ראשון', וכעורכת הוותיקה של 'מקור לילדים' המנוח. לאחרונה היא התפנתה לכתיבת מחזות, ולפחות על פי ההצגה הנוכחית, בהצלחה רבה.

את ההצגה מבצעות צמד השחקניות המוכשרות רחל שוורץ ורות ברוק מתיאטרון 'אדרת'. זוהי הצגת הילדים השלישית  שהשתיים מעלות. רחל, בתפקיד הדודה טניה, היא הקלאפטע המושלמת, מנופחת מרוב חשיבות עצמית ומאוד מצחיקה. אנו פוגשים אותה בביתה המצוחצח ללא רבב. הדודה טורחת בלי בושה ליידע את הצופים עד כמה היא מושלמת, ולא רק היא - גם העוגות שלה. היא אופה בחסד, אך אם תרצו מתכון או שניים, תשכחו מזה. הדודה שומרת על המונופול שלה בקנאות. 

רות ברוק משחקת את בני משפחתה של הדודה - האחיינית, האחיין והוריהם. היא מדלגת מתפקיד לתפקיד בקלילות, ומצליחה להעביר היטב את תחושת חוסר האונים שהמשפחה חשה אל מול הדודה המוכשרת אך הבלתי נסבלת. ובאמת, היחס המכיל של קרובי המשפחה מעורר התפעלות. הם נראים שמחים לארח את הדודה, למרות שכשהיא מגיעה היא מודיעה שהמטבח שלהם לא מספיק נקי, ושהעוגה שאפו במיוחד לכבודה לא ראויה למאכל. האֵם מנסה בכל כוחה שלא להיעלב, ודודה טניה נערכת בחדווה לאפות בבית המארחים עוגה חלופית ומשובחת במיוחד.

אך לא לנצח חוסן. כמו שיודע כל סטודנט מתחיל לתסריטאות, גיבור הסיפור חייב לעבור שינויים, ודודה טניה אינה יוצאת דופן. היא לומדת בדרך הקשה שהיא לא כל כך מושלמת כמו שהיא חשבה, ובסוף ההצגה אנחנו מקבלים דודה חדשה והרבה הרבה יותר נחמדה.

התפאורה בהצגה פשוטה אך מתוחכמת, והילדים נהנים לראות איך שינוי קל באביזרים מעביר אותנו בין המיקומים השונים. גם עוגת הקלקר הענקית שאופה הדודה מרגשת את הקהל. בהצגה משולבים שירים שמוסיפים לאווירה, והרבה קטעי שטות שמצחיקים את הצופים הצעירים. צופה בוגרת אחת שראתה איתי את ההצגה טענה שהעובדה שהטקסט כולו מחורז קצת מציקה, אך בעיניי החרוזים היו דווקא מוצלחים.

לסיכום, מדובר בהצגה מתוקה, שלא רק מלמדת על גאווה וענווה, אלא גם, ובעיקר, על עין טובה. ואת הטעם הטוב שנשאר לנו בסוף דואגות השחקניות לחזק בעזרת צ'ופר קטן: מגנט למקרר עם מתכון של אחת העוגות המופלאות של דודה טניה.