חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 16ראשיהפצה

קם מעפרו - בגליון השבוע

לפני מאה שנה הוא היה בית-כנסת מפואר בקייב ● לימים הלאימו אותו השלטונות והפכו אותו לתיאטרון ● בהמשך הוא היה לאורוות סוסים ושוב תיאטרון ובית הפועלים ● לאחר נפילת הקומוניזם החל מאבק להחזיר את בית הכנסת המחולל לידיים יהודיות ● העקשנות ניצחה: הבית הושב, שופץ והיום הוא משמש כבית כנסת וכבית ועד ליהודים
07/11/02, 00:00
אהרן גרנות, קייב

מעטה השלג הלבן שקידם את פנינו בכל פינה בעיר קייב, מכסה על דם יהודי רב שנשפך באוקראינה כמים. הרבה היסטוריה יהודית הטמונה בין הבתים הישנים העתיקים והדלים הללו. בין השדות החרושים של אוקראינה, נולדו הרבה אגדות יהודיות. קייב של שנות האלפיים, אליה הגעתי כאורח חברת 'מעיינות החיים', היא עיר אירופית מודרנית שלא חסר בה דבר. בתי כלבו ענקיים המציעים כל טוב, כבישים רחבים, רחובות סואנים שיכונים נאים שבהם מתגוררים במבנים מודרניים וחדישים גם אנשים עשירים, רבים מהם יהודים. לצידם בתים ענקיים ועלובים כמו שרק חברות הבנייה של השלטון הקומוניסטי ידעו לבנות. אבל אסור לתת לפוסטר היפה להשכיח: במקום היפה הזה זרמו נהרות של דם יהודי, אך לפני עשרות שנים.

בית הכנסת הפך לתיאטרון

בלב העיר קייב, עיר הבירה של אוקראינה, אחת מהערים הגדולות ביותר באירופה (כ-4 מיליון תושבים, מתוכם 100 אלף יהודים) נמצאת קריית הממשלה. ליד לשכת נשיא המדינה, בתי המשפט, מיניסטריונים. בלב ליבו של המרכז הסואן הזה, בין בנייני הממשל נמצא המרכז היהודי. בין פקידי הממשלה האוקראינים האנטישמים אפשר לראות לפתע יהודים יוצאים ונכנסים לתוך הבניין, כאילו היה כאן מיניסטריון לענייני יהדות. כאילו? לא כאילו. כך הדבר ממש. צריך לדעת שאין עוד עיר באירופה שבה ניצב בניין בית כנסת בצורה גאה וזקופה כל כך בלב ליבה של קריית הממשלה. מתברר שהסיפור של גאולת הבניין הוא אכן סיפור של קידוש ה' וניצחון ליהדות שהתרחש בדיוק השבוע לפני שש שנים. יהודי קייב חוגגים מידי שנה, וגם השנה את היום בו נגאל הבניין.

אוקראינה, פחות ממאה שנה אחרי חורבן קהילותיה היהודיים חוזרת לימי גדולתה. יהודי העיר הצליחו כנגד כל הסיכויים לגאול את הבניין ולהקים שם מחדש את המרכז היהודי הכולל בית כנסת ישיבה ועוד.

בניינים מסוג זה רואים באמת רק בחו"ל. הבניין מזכיר ארמון מפואר ואנחנו מסיירים בין חדריו הענקיים. כל אבן ולבנה מסתירה כאן סיפור.

הבניין נבנה ב-1898 על ידי היצרן הגדול ביותר של סוכר, הנגיד היהודי של אותם הימים לזר ברוצקי. בית הכנסת הזה שימש כבית הכנסת הגדול של קייב. באותם ימים היו בקייב עשרות בתי כנסת ואף על פי כן הבניין הזה שימש כבית הכנסת המרכזי של העיר. ב- 1929, אחרי שעלו הקומוניסטים לשלטון הגיעו למרכז היהודי אנשי המחלקה היהודית שנודעה לשמצה והיתה מורכבת מיהודי החצר של השלטון הקומוניסטי שפעלו בחירוף נפש נגד כל דבר שריח יהדות נדף ממנו. במצוותם נסגר בית הכנסת הגדול והמפואר, והבניין הוחרם לטובת מועדון הפועלים היהודי. לאט לאט הוצאו מהמועדון היהודים והוא הפך למועדון פועלים רגיל ולאחר מכן הוקם בו התיאטרון העירוני של קייב בניהולה של העירייה. באותם הימים היתה הזו בעצם ה"מצבה" של היהדות כולה. את ספרי הקודש החרימו את ארון הקודש הרסו.

מתיאטרון לאורוות סוסים

לבניין בית הכנסת החרב היה מזל רב. כשהנאצים כבשו את העיר הם לא הרסו את בית הכנסת, אלא הפכו אותו לאורוות סוסים. בשנת 1955 שוב שינה הבניין את ייעודו והפעם הפך לתיאטרון בובות של קייב בחסות השלטון הקומוניסטי. בשנת 1991 קיבלה אוקראינה עצמאות, ושנה אחר כך הורה נשיא אוקראינה לאוניד קרבצ'וק להחזיר את כל הבניינים שהולאמו על ידי הממשלה הקומוניסטית לידי בעליהם החוקיים".

במקביל, עם התפרקות הקומוניזם החלה הקהילה היהודית להתארגן מחדש בקייב. כרבה של קייב שימש באותם ימים הרב דב בער קרסיק. מוסדות הקהילה היו אז קטנים ומצומצמים בראשית התהוותם. הרב קרסיק, ביקש לקבל בחזרה בשם הקהילה היהודית את הבניין כולו, אבל כשמדובר ביהודים, האוקראינים האנטישמיים מתנהגים אחרת. הם החליטו להחזיר את היהודים לבניין מבלי לתת להם את כל הבניין – רק חדר קטן ועלוב שבו קיימו היהודים מניין מצומצם של כמה זקנים באים בימים שעוד נותרו מאותם ימים וזכרו את בית הכנסת מפעם. לנגד עיניהם הכלות הם נאלצו לראות כיצד במקום ארון הקודש המפואר מרקדים ומפזזים בובות במחזות תועבה אנטישמיים.
בשנת 1996 היה המצב רע מאוד עבור היהודים שבית הכנסת היה נקודת האור שלהם. מנהל התיאטרון רצה לסגור גם את החדר הזה ולזרוק את קומץ היהודים הזקנים שעוד באו להתפלל בחדר, מציאותם הייתה לזרה בעיני הגויים והנהלת התיאטרון. השלטונות שיחקו עם היהודים. מצד אחד הם רצו להראות כמה הם דמוקרטיים, מצד שני הם המשיכו לחפש כל דרך להתנכל אליהם. יהודי המקום החליטו לדרוש את הבנייין כולו. יחד החלו במאבק שמטרתו להחזיר את הבניין לבעליו. הקהילה היהודית הפעילה עורך דין מקומי, ובית המשפט אחרי מספר דיונים פסק שעירית קייב חייבת להחזיר את הבניין לבעליו, דהיינו לקהילה היהודית.

זכייה במשפט אין פירושו של דבר קבלת הבניין שכן באוקראינה הכל צוחקים על החוק, כולל נציגיו. העירייה, כך מתברר, על אף צו בית המשפט כלל לא התכוונה למסור את הבניין המפואר הזה לידי הקהילה היהודית. המיליונר היהודי, דוד ואדים רבינוביץ' הפעיל את קשריו בממשלה על מנת שמישהו יקיים את פסק בית המשפט. אפילו נשיא אוקראינה לאוניד קוצ'מה היה צריך להתערב כדי שסוף סוף מישהו יכבד את החלטת בית המשפט.

בכ"א טבת לפני שש שנים ואחרי מאבק ארוך ומתיש, קיבלה הקהילה היהודית את הבניין המפואר כדי להקים בו את המרכז הקהילתי ואת בית הכנסת. ואולם מצבו של הבניין היה כה רעוע עד שהוא נדרש לבדק בית כללי. נדיבי עם תרמו מהונם והית שופץ. ואמנם, את סעודת פורים של אותה שנה, עשו יהודי קייב בבית הכנסת המשופץ.

סיפור בתוך סיפור: בבית הכנסת שאותו הלאימה הממשלה הקומוניסטית היו 18 ספרי תורה שהוחרמו והיו זרוקים בביזוי מוחלט בארכיון העירייה. יד ההשגחה גרמה לכך שאותם ספרים נמצאו במצב טוב והוחזרו לבית הכנסת.

מגדילים תורה ושירותי קהילה

המקום משמש היום לא רק כבית הכנסת המרכזי, אלא גם כמרכז הקהילה היהודית בקייב הנותן למאה אלף יהודי העיר את כל שירותי הקהילה. סיפור שיפוץ בית הכנסת וגאולתו מידי הגויים, עשה לו שם וכנפיים והמקום הפך להיות גם אתר תיירותי לתיירים המבקשים לראות עקשנות יהודית מהי. באים לכאן גם תיירים מהמדינה עצמה וגם תיירים המגיעים מחוץ לקייב, הכל בעקבות העובדה שבית הכנסת המפואר הזה עלה על מפת התיירות הממשלתית. במקום פועל גם חדר אוכל גדול ובו אוכלים כמאתיים יהודים נזקקים בכל יום, פרט לכך גם קבוצות מהארץ הבאים לפקוד את קברות הצדיקים באוקראינה. יש כאן מקווה טהרה, דבר שלא היה בעבר והקהילה כשבנתה את בית הכנסת מחדש החליטה לבנות. במקום פועלת ישיבה ובה כחמישים תלמידים שגילו את היהדות דרך המקום הזה כשבאו לפקוד את בית הכנסת ונשארו ללמוד תורה, חמישה מהם אף קיבלו עתה תעודת סופרות סת"ם ממשמרת סת"ם בבני ברק והם מספקים לקהילה היהודית את כל צורכי הסת"ם. בבית הכנסת גם פועל מרכז לקירוב רחוקים ובו מערכת מסועפת של הרצאות בענייני יהדות. להרצאות אלה מגיעים כחמש מאות איש. רבים מהם התקרבו מאוד לתורה ומצוות בעקבות שמיעת שיעורים אלה. במקביל גם האנטישימיות נמשכת. בקיץ החולף, התנפלו אוקראינים על בניין בית הכנסת וגרמו לו הרס רב.
הקהילה היהודית בקייב, מפעילה עבור היהודים גם שירותי ערך מוסף. כך למשל, פועל כאן מעין קופת חולים ובו מקבלים רופאים את החולים היהודיים ומטפלים בהם. יש גם חדר ברית מילה שבו נערכים כאן בריתות ליהודים המגלים את יהדותם ומבקשים להיות נימולים. במקום גם נערכות חופות יהודיות וכן פועלת כאן חנות למוצרים כשרים המופצים בכל רחבי אוקראינה, כשכל המוצרים הם בהכשר הבד"ץ. עוד חנות היא זו שמוכרת מוצרי יודאיקה ובה נמכרים בין השאר גם ספרי קודש. פרט לכך, מפעילה הקהילה מספר בתי ספר וגנים יהודיים ובהם אלפיים תלמידים.

סיפורה של תחיית הקהילה היהודית בקייב, היא גם ההוכחה החותכת לכולם, כי את היהודים אי אפשר להעלים. דמם של היהודים שנשפך כאן כמים יוצא מן האדמה ומפיח חיים חדשים באלפי יהודים שמגלים את יהדותם וחיים אותה מחדש. ואם תצטרכו הסבר לתופעה, בית הכנסת המקומי הוא ההסבר הטוב ביותר.

האיש שמאחורי הכסף

סיפורו של ואדים רבינוביץ' הוא אחד המרתקים ששמע צוות 'בשבע'. הוא היה איש עסקים שבין היתר היה הבעלים של מספר עיתונים באוקראינה, אדם שיהדותו זרה לו, ובקושי ידע שהוא יהודי. הכל החל כשרבינוביץ' ישב במטוס ופגש באקראי פעיל חב"די מקומי. הוא אפילו לא ידע שבקייב פועל בית כנסת יהודי. כששמע על בית הכנסת שלף מזוזה מכיסו הוא סיפר שקנה בארץ מזוזה וביקש מהחב"דניק לקבוע אותה שם. מאז החלה להירקם מערכת יחסים בין הקהילה לואדים רבינוביץ שגם החל לפקוד את בית הכנסת, להאזין לשיעורים, להביא אתו חברים נוספים ולרתום את עצמו ואת מערכת קשריו הענפה עם השלטון האוקראיני לטובת הקהילה היהודית. שיא פעילותו הייתה העזרה בשיקום בית הכנסת והקמת הקונגרס היהודי בקייב הפועל נגד האנטישמיות ופועל לאיחוד יהודים בכל רחבי אוקראינה וגם עוזר לכל יהודי שנקלע לצרה. גם בארץ הוא הקים מספר בתי כנסת לעולי חבר העמים בנתניה ובירושלים. כיום הוא גם מחזיק מכספיו את הישיבה הפועלת בבית הכנסת וכן ישיבה הפועלת בארץ. באחד מימי הולדתו קיבל ואדים מתנה מיוחדת במינה – תמונת בית המקדש. התמונה כנראה עשתה עליו רושם רב והדליקה בו את הניצוץ היהודי שמייד הביע משאלה להפוך את הבניין למציאות ולבנות את בית המקדש . הובהר לו שבית המקדש לא ייבנה על ידי נדבנים אלא על ידי המשיח, ואז שאל ואדים איך יוכל לסייע בכל זאת לטובת המקדש. הרב אסמן הפנה אותו אל מכון המקדש שם היו זקוקים בדחיפות לתרומה למנורת זהב שתמחיש את המנורה שהיתה בבית הקדוש. ואכן, הוא נתן כסף ומכון המקדש פנה ליצרן תכשיטי זהב שיצק את המנורה זהב טהור העומדת מוצגת ברחבת הקרדו של ירושלים העתיקה. אנטישמי אוקראינה לא שתקו, והעלילו עליו כי הוא גנב כסף מהמדינה על מנת לבנות את מנורת בית המקדש. היום עוסק רבינוביץ בבניית ישיבה חדשה בעיר אומן ליד ציון קבר רבי נחמן מברסלב.