גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 468ראשיהפצה

סתימת פיות עצמית - מיקרוסקופ

מי שצורך כאן תקשורת בימים האחרונים עלול לחשוב שברחובותינו חוטפים עיתונאים, סוגרים תחנות טלוויזיה ומעלימים פעילי זכויות אדם
17/11/11, 02:20
עדי גרסיאל

מי שצורך כאן תקשורת בימים האחרונים עלול לחשוב שברחובותינו מסתובבים לובשי חולצות חומות שחוטפים עיתונאים, סוגרים תחנות טלוויזיה לא מספיק פטריוטיות ומעלימים פעילי זכויות אדם. האמת, כמובן, שונה לחלוטין, או כפי שניסח זאת בצורה שנונה ידידי משה מאירסדורף בדף הפייסבוק שלו: "מעולם לא דיברו כל כך הרבה אנשים, בכל כך הרבה במות, כל כך הרבה זמן - על זה שסותמים להם את הפה!".

אז הנה דוגמה הפוכה: עיתונאי בכיר שדווקא סותם את הפה בדיוק כשצריך לפתוח אותו לרווחה ולהציג שאלות קשות. בתוכנית 'הכל דיבורים' בשבוע שעבר ראיין ירון דקל את אבי בניהו לרגל 16 שנה לרצח רבין.

בניהו, ששימש יועץ התקשורת של רבין, סיפר שהוא צעד במרחק כמה פסיעות מאחוריו בעת הרצח, ושמיד לאחר הירי אמרה לו עליזה גורן (אף היא יועצת של רבין): "שמע, זה תרגיל של השב"כ". אחר כך "הוא (רבין) נכנס לאוטו ונסע". בניהו העיד גם שהוא רץ לשפת המדרכה כדי לבדוק אם יש דם ו"לא ראיתי טיפת דם אחת".

לכאורה מדובר בסנסציה: איש תקשורת בכיר כבניהו, ששימש גם כדובר צה"ל ומפקד גל"צ, לא איזה 'הזוי', מחזק בעדות מהשטח את תיאוריות הקונספירציה. המראיין היה אמור להתנפל על בניהו בשאלות: האם בירר עם עליזה גורן את המקור לטענה שלה? איך הוא מסביר את היעדר הדם? האם באמת ראה את רבין נכנס לאוטו בכוחות עצמו? אחר כך היה דקל צריך להעלות לשידור את גורן ולעמת אותה עם העדות, ובהמשך לשאול רופא מומחה האם ייתכן שהירי לא ישאיר כל סימני דם.

כל זה, מיותר לציין, לא נעשה, ואנחנו נותרנו עם השאלות. והכל בגלל ש"סותמים לעיתונאים את הפה".

 

הכל בוער

הבראנז'ה בשמאל, בראשה העיתונאים, מגויסת כולה בצו 8 למנוע את הצעות החוק שעלולות, חלילה, להפסיק את ההגמוניה של השמאל האשכנזי-תלאביבי-חילוני בבית המשפט העליון; לסכל תיקון בחול לשון הרע שאמור להגן בצורה אפקטיבית יותר על נפגעי התקשורת; להתנגד לצעדים של הממשלה שעשויים לגרום לסגירת ערוץ 10, ערש הדמוקרטיה כידוע.

רזי ברקאי, למשל, הקדיש בשבועיים האחרונים מדי יום לפחות חצי מתוכניתו 'מה בוער' לסוגיות של החוקים ה'אנטי דמוקרטים'.

 ביום שני בשבוע שעבר האשים ברקאי את ח"כ אורי אריאל (חבר הוועדה למינוי שופטים) כי "בין השאר בגלל תרומה של אנשים כמוך" ירד אמון הציבור בביהמ"ש העליון. את התיזה הזו השמיע ברקאי גם כנגד פרופ' דניאל פרידמן, שהתראיין בשלישי האחרון.

דרכו של רזי, כידוע, היא להביא מרואיינים שאומרים את דעתו באופן נחרץ, וממולם, בדרך כלל, להביא צד שני. רק שהצד השני זוכה, לרוב, למנת קטיעות בשידור, לשאלות קשות ולנזיפות. עוד מרזי המקצוע של רזי: לחזור ולצטט משפטים בוטים של מרואיין מהסוג הראשון, וכך להטמיע בזיכרון הקולקטיבי מטבעות לשון נכונות-פוליטית. הנה כמה פנינים משאלותיו-קביעותיו, מיום שלישי השבוע:  "בימים האלה, שמוגדרים על ידי חלק מהאנשים 'ימים אפלים'"; "מי שהכניס רוח רעה בהתקפות על בית המשפט העליון..."; "זו האשמה נורא חמורה נגד אהרון ברק, איש שמסמל בעיני כולנו מבצר של שפיות ושל דמוקרטיה"; "תגיד, האווירה הכללית – לא מפחידה אותך? לא מבהילה אותך?"; "איך אמר דן מרידור – הליכוד הפך להיות מפלגה לאומנית וקיצונית.. והחוקים הם בלתי דמוקרטים בעליל". ולגבי שמאלנות הבג"ץ: "אתה התחבאת שם מאחורי הקלפיות? מה, שופטי בג"ץ הם מצביעי קדימה ומרצ?"

חני לוז

 

חובות משלמים

שפשפתי את עיניי, אבל המלים שעל המסך עדיין היו שם. לפי דיווח בוואלה אמרה דליה דורנר, שופטת ביהמ"ש העליון לשעבר וכיום נשיאת מועצת העיתונות, שמשבר ערוץ 10 הנוכחי (חובות של כ-60 מיליון שקלים), גורם ל"השלכות חמורות על הפלורליזם החדשותי בישראל". פלורליזם? האם יש אדם אחד בציון שבאמת מאמין שהתקשורת המשודרת בישראל – הערוץ הראשון, השני ו-10, קול ישראל וגל"צ - מציגה בפני צרכניה גיוון ואיזון? אחרי הקמפיינים האחידים והמתוזמנים ואולי אפילו מתואמים למען מחאת 'הצדק החברתי' ונגד 'הפצצת מתקני הגרעין האירניים', דורנר איננה מסוגלת לקלוט שבמעבר מהערוץ הראשון לשני ומהשני לערוץ 10 התרחש שיבוט של חשיבה מערכתית? אין פלורליזם, ויש מגזרים רחבים שהודרו מן המסך ומהמיקרופון. לא קמו בתי-ספר לעשייה עיתונאית חלופית, והמשקיעים והמנהלים באו מהמגזר הידוע של בעלי-הון 'סוציאליסטים' (הזהות האמיתית של השמאל הישראלי) המתעבים את כל מה שהימין מסמל במדינה. התקשורת הציבורית והציבורית-למחצה בנתה את עצמה על הכסף של כולנו ונהנתה משך שנים רבות, במיוחד במקרה של ערוץ 10, מתמיכות וכיסוי גרעונות ומביטולים ודחיות של מיליוני שקלים רבים מהפוליטיקאים, מבלי שתהיה מוטרדת מקרבתם. ופתאום, התלות והקרבה לפוליטיקאים הפכו ל'אסון מוסרי' על גבול 'ריסוק הדמוקרטיה'.

חובות יש לשלם. אתיקה עיתונאית מקצועית יש לקיים. זה כל הסיפור, גברתי השופטת.

ישראל מידד

 

ביקורת הנקרא

 

  • הוצאת ים המלח מהרשימה הפורמלית של שבעת פלאי עולם היא עדות נוספת לבידודה הבינלאומי של מדינת ישראל

(שי גולדן, מעריב)

ואנחנו חשבנו לתומנו שזה סתם בגלל שהשופטים אנטישמים

 

  • יצחק רבין לא נשא מעולם כסף בכיסו, הוא לא היה קפיטליסט חזירי

(שלמה ארצי, ידיעות אחרונות)

וארצי אינו מוסיקאי. עובדה - הוא לא מסתובב ברחוב עם גיטרה

 

  • "ברור ש(נאמן) אינו משרת את הפרדת הרשויות ולא את שלטון החוק"

מאמר מערכת, הארץ

מעניין איזה סכום היה מייעץ עו"ד יעקב נאמן ללקוח לתבוע כפיצוי על הטענה הזו

 

חדשות בחדשות

  • הרב אביחי רונצקי, הרבצ"ר לשעבר, אמר לערוץ 7 כי הקצינים שקראו להיאבק ב"הקצנה הדתית" בצה"ל מולעטים על ידי גורמים שונים ובראשם עיתון 'הארץ', "המקדם אג'נדה נגד הציונות הדתית".
  • ועדת הכלכלה דחתה אתמול (ד') למועד אחר את הדיון בערעור חברי הכנסת איתן כבל ואחרים על החלטתה שלא לאשר את בקשת ערוץ 10 לדחות את תשלום חובותיו.
  • גדי מרגלית מונה למנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית. מרגלית, ששימש כמנכ"ל בחברת הפרסום  'טריו', יחליף בתפקיד את נתן מאיר.