גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 468ראשיהפצה

סדר יום - בגליון השבוע

אני לא מבין מה רוצים הרופאים המומחים | יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות
17/11/11, 02:20
שמעון כהן

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן מיהדות התורה, ממשיך להתמודד עם השביתות הבלתי נגמרות במערכת הבריאות, לא מבין את הרופאים המומחים שהצטרפו לשביתת המתמחים ולא מפחד מההתפטרות שלהם, ומכריז: אני משוחרר מפריימריז, רק טובת המערכת לנגד עיניי.

הרופאים החריפו את מחאתם ורופאים מומחים הצטרפו למתפטרים. בית החולים רמב"ם לא קיבל את ההנחיה שלך לפטר עשרה מהם באופן מיידי. זה מקובל?

"אני יוצא מתוך נקודת הנחה שמערכת הבריאות שלנו שומרת חוק, ומדובר בבתי חולים ממשלתיים. אני מקווה שיקיימו את הוראות משרד הבריאות. זה החוק".

תכל'ס, הם לא מקיימים את ההנחיות שלכם. מה אתם יכולים לעשות מול בית חולים שכזה?

"נדון, נשקול ונחליט. הרי לא פיטרנו איש. בסך הכל קיבלנו כמה מההתפטרויות. למה זה אמור להלחיץ מישהו? מה יותר טבעי מזה? מישהו אמר שהוא מתפטר ופתאום התברר שיש לו בעיה עם זה שקיבלנו את ההתפטרות שלו. למה הם אמורים להיות מוטרדים מזה שההתפטרות שלהם התקבלה?".

למה באמת?

"היה טבעי שיחכו לבג"ץ, אבל הם החליטו לפעול אחרת ונראה שכל המהלך שלהם נועד להלחיץ את בג"ץ, מה שפסול בעיניי, או שלא התכוונו ברצינות. אני חושב שמקצוע הרפואה הוא מספיק רציני כדי שלא ישחקו בו. חלק מהרופאים הללו בכירים ואני מכיר אותם. הם עושים עבודת קודש. אני לא חושב שיש כאן אנשים שמזלזלים בתפקידם, אז אם הם רוצים להתפטר, כיבדנו את החלטת חלקם".

אנשים נמצאים היום בסכנת חיים בעקבות הצעדים שלהם?

"חשוב להדגיש ששום מחלקה לא נסגרה עד כה. זה אמנם יכול להגיע לסיכון חיי אדם, אבל נכון לעכשיו אני שמח ומקווה שלא הגענו למציאות הזו. נדחו ניתוחים לא דחופים ובדיקות לא דחופות, ואני מנצל גם את הבמה הזו של 'בשבע' כדי לקרוא למתמחים ולמומחים לגלות אחריות לתפקידם ולראות לנגד עיניהם את החולים ומשפחותיהם, להבין שנחתם הסכם לאחר השביתה הארוכה בתולדות המדינה, ולחזור לתפקידם. במקביל נפעל ליישור ההדורים ולמציאת פתרונות, גם יצירתיים, כדי שיהיו מרוצים. אנחנו רוצים את הרופאים שלנו מרוצים. אני יכול להתחייב כסגן שר הבריאות שאדאג לתנאיהם ולתנאי העסקתם".

אתה מבין את המחאה של הרופאים המומחים?

"לא. אני לא מבין מה המומחים רוצים. הרי אם יש מי שמבין את הבעיה של המתמחים זה אני. אני הייתי זה שזיהה בבדיקות פתע שערכתי את מצוקת המתמחים ואת העובדה שהם עובדים לפעמים 29 שעות רצוף. אין עוד שר בריאות שהיה בשטח כמוני. אין יומיים שבהם אני לא מגיע לאחד מבתי החולים. אני הוא שצעקתי את הצעקה שלהם בכל שלבי המו"מ והודעתי לאוצר שלא אתן שייחתם הסכם כל עוד לא יהיה בו סעיף שיגביל את רציפות העבודה של המתמחים ל-18 עד 20 שעות וב"ה הצלחתי. הם לעומת זאת, אמרו לי לא להתערב".

האוצר אמר לך לא להתערב?

"תתפלא לשמוע, גם האוצר וגם המתמחים עצמם לא רצו את ההתערבות שלי".

למה? מה היה להם נגד ההתערבות שלך?

"אולי חשבו שאני רוצה לעשות הפרד ומשול. לגרום לכך שידאגו רק למתמחים על חשבון הרופאים הבכירים, דבר שלא היתה לי שום כוונה לעשות. הבאתי להם את רעיון ה'פול טיימר' שבא להיטיב עם הרופאים שמתחייבים לעבוד רק ברפואה הציבורית ולא בפרטית. רופאים כאלה יקבלו תיגמול ניכר של בין חמשת אלפים לעשרת אלפים שקל שיעלו בהתאם לוותק ולתנאים. גם לרעיון הזה הם אמרו 'לא'. משהו בהתנהלות שלהם היה לא ברור. הם קיבלו הצעות נדיבות אבל הם מתנגדים".

מה הם רוצים?

"הם רוצים לפתוח את ההסכם ואני מתנגד בתוקף לפתיחת הסכם שנחתם. המשמעות היא שמחר עופר עיני לא יוכל לסגור הסכם עם הנמלים או עם העו"סים או עם כל גורם אחר. זה יגרום לאנרכיה כללית".

אתה מבין מה מאחורי כל זה? אולי מניע פוליטי?

"לא. אני לא רוצה לחשוב שיש כאן משהו אישי. אני לא חושב שיש מישהו שיגיד שאני לא דואג לרופאים. אני לא רוצה לדבר על עצמי, אבל כולם יודעים כמה תקציבים הבאתי וכמה מיטות ותקנים הוספתי לרווחת הרופאים. אני משוחרר מפריימריז. אני דואג רק למערכת ורוצה לזעזע ולנער אותה".

אז כל הצעד של קבלת ההתפטרויות נועד לחשוף את פניהם של השובתים?

"את זה אתה אמרת. אני לא רוצה לומר זאת. הצעד הזה נועד לבלום את האנרכיה והכאוס. לא מדובר בשביתת נמלים שגם היא חשובה מאוד, אלא ברפואה וחיי אדם, עניין רגיש ועדין. אי אפשר שידברו ולא יאמרו את האמת. ואם אתה אומר שהמהלך הזה מגלה את האמת אז אולי אצטרף לדבריך".

כל הסיפור כולו עלול להסתיים במותם של אנשים?

"חלילה וחס. אני חרד מהמצב הזה שאליו אנחנו עלולים להגיע, ומבקש ומתחנן: גלו אחריות כלפי החולים והמשפחות. כבר עכשיו אנחנו דוחים טיפולים ואנחנו אחרי שביתה ארוכה. ההסכם שנחתם עושה צדק חברתי עם הפריפריה שאותה הזנחנו וצריך לתת ציון לשבח לממשלה שהעדיפה את הפריפריה על פני המרכז. הוספנו תקנים ותקציבים במקומות הללו ואני גאה על כך. עדיין לא הכל סופי. אני מבין את מצוקת המתמחים, אבל יש לי הרגשה שהם נזכרו מאוחר מדי. ההסכם חוקי ועבר את כל בתי המשפט".

ועכשיו, מה אתה מציע?

"המחלוקת שנותרה היא הדרישה שלהם לקצר את משך ההסכם מתשע שנים לארבע שנים והאוצר טוען שזו פתיחת הסכם. אני מציע לקחת בורר חיצוני שיקבע אם פתיחת הסעיף הזה נחשבת כפתיחת ההסכם או לא. מדובר בעניין משפטי לחלוטין".

יש לכם תחושה שמישהו מסית אותם?

"לא אכחיש. היתה לנו תרעומת קשה על כמה וכמה מנהלי בתי חולים, בעיקר במרכז, שנתנו גיבוי לתחושת האנרכיה והסיתו. הארנו והערנו שהדבר לא הוגן, כי מדובר בעובדי מדינה שלא יכולים להסית נגד הסכם שהמדינה חתומה עליו. ראינו את זה בעין לא טובה".

התחושה קיימת גם היום?

"התחושה קיימת, אבל אני לא רוצה לדבר על זה, כי אנחנו כבר לא שם. אנחנו מדברים על רופאים בכירים יותר ולא רק מתמחים. את הדבר הזה צריך לעצור. אני רוצה לגלות לך שסיכמתי ביום שלישי עם האוצר שנמשיך במו"מ למרות בג"ץ. עדיין אפשר להגיע לפתרונות מתוך הבנה".