בשבע 469: משגיחים על הישיבות

מגיל צעיר חונכנו שאין לאכול במסעדה בלי תעודת הכשר מוסמכת, גם כאשר המוכר חובש כיפה גדולה ותמונה גדולה של הבבא סאלי זצ"ל על הקיר

שמואל אדלמן , כ"ז בחשון תשע"ב

מגיל צעיר חונכנו שאין לאכול במסעדה בלי תעודת הכשר מוסמכת, גם כאשר המוכר חובש כיפה גדולה ותמונה גדולה של הבבא סאלי זצ"ל תלויה על הקיר. אולם מתברר כי בישיבות רבות אין משגיחים קבועים במטבח ולעיתים העובדים עושים בו כבתוך שלהם. לאור תקלות שאירעו ודווחו על ידי תלמידי ישיבה יוזמת הרבנות הראשית לישראל מהלך שיחייב את הישיבות להציב משגיח כשרות במטבח.

רפי יוחאי, מנהל מחלקת הונאה בכשרות ברבנות הראשית מסביר ל'בשבע' כי ידיעת ההלכה בתחום הכשרות לא יכולה לפטור את המוסד מביצוע משימות ההשגחה הרבות. "לא פעם כששואלים מי האחראי על ההשגחה במטבח מקבלים תשובות כגון: 'ראש הישיבה הוא המשגיח על כשרות הישיבה, מה אתה לא סומך עליו?'

 "לא באנו חלילה להמעיט מידיעת הלכה של ראשי ישיבות", אומר יוחאי, "באנו לחדד את העובדה שתחום ההשגחה הוא מקצוע בפני עצמו המצריך אדם מיוחד אשר יתמסר לתחום. לא ייתכן שבמזנון עם 30 מקומות ישיבה המגיש מזון חלבי בלבד ברמת כשרות רגילה, נדרשים כשעתיים של השגחה ביום, בעוד שבישיבות בהן יש לעיתים 500 מנות ביום באותו חדר אוכל, ובאותו מטבח שלוש סעודות ביום, חלבי ובשרי לסירוגין, מתנהל המטבח ללא נוכחות משגיח".

בקרב חוגים חרדיים הביעו תמיהה על הכנסת משגיחי הרבנות למוסדות חרדיים, שאינם סומכים על הכשר הרבנות. יוחאי אומר בתגובה: "הואיל ובאותם מוסדות אין כלל השגחה מטעם גוף מוסמך, הרי שתוספת של הרבנות יכולה רק להועיל. אני סמוך ובטוח שמוסד אשר יפנה בבקשה לתעודת הכשר מאת הרבנות, יוכל למצוא שפה משותפת תוך בחירת משגיח אחראי ומקצועי, אשר יהיה מקובל גם עליהם וייתן מענה לכל חשש כשרותי".

יוחאי גם דוחה האשמות שהמהלך נובע ממניעים זרים של 'הטפת מוסר' לחרדים או מציאת ג'ובים למשגיחים: "התופעה קיימת בכל המגזרים, כך שהטענה הזו אינה מובנת. כל מגמתנו להביא לשיפור התחום".