בשבע 470: בטיפול, גרסת הספארי

ספרו של הווטרינר יגאל הורוביץ מציג בפני בני הנוער את עולמן הרגשי של החיות, שאפשר להפיק ממנו גם לקחים אנושיים

טלי וישנה , ה' בכסלו תשע"ב

'הלוחש לחיות: שיחות עם ידידיי בעלי החיים', ד"ר יגאל הורביץ, אסטרולוג, 159 עמ'

ד"ר יגאל הורוביץ הוא הווטרינר הראשי של הספארי ברמת גן. בדומה לדוקטור דוליטל המפורסם, גם מספר הספר, שבאופן מפתיע אף הוא וטרינר בגן חיות, מסוגל לדבר בשפת החיות, ורוב הספר מתאר את פגישותיו עם בעלי החיים שבגן החיות, אותם הוא מכיר מזה שנים, אך כעת הוא יכול גם לשוחח איתם וללמוד על החיים מנקודת מבטם.

הספר פותח בשתי חוויות מכוננות. האחת היא מפגש עם נחש, זעמן שחור, המטיל פחד על הרופא. אין צידוק הגיוני לאימה המתעוררת באותו מפגש, שכן הזעמן השחור, זאת יודע הווטרינר היטב, אינו נחש ארסי. ועם זאת, המפגש מערער את שלוות רוחו והופך להיות התעלומה המרכזית והקו המחבר שבין פרקי הספר. האירוע המכונן השני הוא נוצה פלאית שמקבל הרופא מטווס שאותו הוא מציל ומרפא. הנוצה הפלאית, מסתבר, היא המאפשרת לרופא להבין את שפת החיות ולשוחח עימן.

הספר כתוב בגופן גדול יחסית, ונראה שהוא מיועד בעיקר לבני נוער צעירים. התובנות שהוא מציע לקוראים הן פשוטות יחסית, ומדברות על התמודדות עם פחדים, עם שינויים ופרידות ועם מערכות יחסים בכלל. החיות מייצגות התמודדויות באמצעות התבודדות והסתגרות (הצבים שבוחרים להתחבא בתוך השריון), שליטה על כעסים (הפילים), התמודדות עם אובדן וזקנה (בכלוב הדובים) וכן הלאה. הנחש, בסופו של דבר, יחייב את הרופא להתמודד עם מכלול פחדיו הפנימיים.

רוב הדיאלוגים הנערכים עם החיות הם רגשיים בעיקרם. ההיסטוריה האישית של החיה או מידע אודות בני מינה ואורחות חייהם אינם הנושא אלא האמצעי להגיע להתבוננות פנימית של המספר על חייו הוא. רעיונות אלה הם נחמדים, הגיוניים, אך ראשוניים למדי, ולעיתים סטריאוטיפיים, ומבחינה זו מתאימים באמת לשכבת הגיל הצעירה יותר. השפה היא לעתים קצת גבוהה מדי, אך לא כזו שתמנע את קריאת הספר, ואולי אפילו תאפשר לקורא להרחיב מעט את אוצר המילים.

תוספת נחמדה ומבורכת שמציע המחבר היא פרקים עיוניים קצרים השזורים בסיפור. בפרקים אלה מביא הכותב סיכום קצר, הכולל בדרך כלל גם הערות פיקנטיות או עדכניות, על כל אחד מבעלי החיים שהוזכרו בפרק שעבר, וגם על כמה מן המושגים המקצועיים האחרים (כמו נושאים הקשורים בצמחייה, באקלים או בציוד רפואי). פרקים אלה הם נחמדים בפני עצמם, ולא פעם נהניתי מהם אפילו יותר מאשר מהטקסט עצמו.

'הלוחש לחיות' הוא אם כן ספר נוער חביב, שאינו חדשני ביסודו, אך מספק הצצה מעניינת לעולם גן החיות, ומספק גם ערך מוסף חינוכי שאינו גולש להטפה מייגעת. ספר מומלץ לצעירים חובבי חיות וידע.