בשבע 470: לשם איחוד

מיפקד המפד"ל המתחדשת שיוצא בימים אלו לדרכו, מלווה בחריקות של יחסים רעועים בין חברי 'הבית היהודי'

הלל גרשוני , ה' בכסלו תשע"ב

מיפקד המפד"ל המתחדשת שיוצא בימים אלו לדרכו, מלווה בחריקות של יחסים רעועים בין חברי 'הבית היהודי', ובתהיות לגבי השלכותיו על איחוד עתידי של מחנה הציונות הדתית בכנסת | יוזם המיפקד, ח"כ זבולון אורלב, אומר כי מטרתו היא לאחד את כל הח"כים הסרוגים בכנסת תחת מטרייה אחת, אולם פרופ' אשר כהן, חבר הוועדה שכשלה בבחירות הקודמות בסידור הרשימה המאוחדת, פסימי לגבי סיכויי ההצלחה  

ריח של בחירות נישא באוויר, ושלושת חברי סיעת 'הבית היהודי - מפד"ל החדשה' המסוכסכים בינם לבין עצמם הצליחו לאחרונה להגיע להסכמה על יציאה ל'מיפקד הציונות הדתית' של המפד"ל, שיחל לאחר חנוכה ויימשך כשלושה חודשים. לצורך כך הוקמה ועדה בראשות הרב ד"ר דני טרופר, נשיא תנועת 'גשר' וראש קרן הקהילות של הגרעינים התורניים, שהוסמכה לקבוע את כללי התנהלות המיפקד.

במכתב חגיגי לחברי הוועידה השמינית של המפד"ל הכריז ח"כ זבולון אורלב כי "המיפקד מתבצע בהסכמה של כל חברי הסיעה בכנסת!". סימן הקריאה במקור, והוא חשוב: מדובר בהוצאה לפועל של החלטת הוועידה השמינית של המפד"ל שהתכנסה בנחלים בחודש סיוון בשנה שעברה. הוועידה סימלה יותר מכל את תחייתה של המפד"ל הישנה, שמוסדותיה מעולם לא פורקו, גם לאחר הקמת מפלגת הבית היהודי, ששניים משלושת חברי הכנסת שלה (הרשקוביץ ואורבך) אינם חברי המפד"ל.

השר הרשקוביץ וח"כ אורבך החרימו את אותה ועידה, והרשקוביץ אף שלח באותו זמן מכתב חריף לאורלב ובו כתב בין היתר: "כאילו דבר לא השתנה, אתה מארגן כינוס של הוועידה השמינית של המפד"ל, שאת מוסדותיה קברת בשתי ידיך ובלהט רב, יש לומר, לפני קצת יותר משנתיים". הוועידה אף הופרעה על ידי מפגינים מתנועת 'רעננים' - צעירי הציונות הדתית, שקראו לאחדות בציבור הדתי-לאומי.

 

שיתוף פעולה, או שלא

בשיחה עם 'בשבע' אומר ח"כ אורלב כי הוא לא רואה במיפקד עניין מפלגתי פנימי בלבד: "אנחנו רואים בזה מיפקד של הציונות הדתית כולה. אנחנו המסגרת הציונית הדמוקרטית היחידה שמקיימת מיפקד כזה, ואני מקווה שזה יהיה תחילת מנוף לחידוש הציונות הדתית כולה", אומר אורלב.

במכתבו של אורלב נאמר עוד כי שאלת בחירת היו"ר בפריימריס על ידי כל המתפקדים טרם הוכרעה. אורלב אומר ל'בשבע' כי הוא מקווה שתתקבל המלצתו שהמתפקדים הם שיבחרו את יו"ר המפלגה, ולדבריו "די בוודאות האופציה הזו תיבחר". ומה באשר לבחירת כלל חברי הכנסת בפריימריס? כאן אורלב מסויג הרבה יותר: "הוחלט שהמתפקדים יבחרו את המוסדות. אם יש פריימריס לבחירת חברי הכנסת, מה הצורך במוסדות בכלל? בנוגע לשאלה הזו יש דעות לכאן ולכאן. יש כאלה שאומרים שלא כדאי לקפוץ קומות, ועדיף לעלות מדרגה מדרגה".

אורלב מציין כי ההחלטה הרשמית בעניינים אלו נתונה בידי מוסדות המפד"ל, שכאמור מעולם לא פורקה, ואולם הוא לא יביא למוסדות החלטה שלא תהיה עליה הסכמה בין חברי הסיעה בכנסת. "אני שמח שאנחנו עובדים בהסכמה סוף סוף", אומר אורלב. באשר לחיכוכים שהיו בין חברי הסיעה הוא טוען שהם "לא היו מצידי. בתקופת שלום אין לי עניין 'לחפור' בדברים האלה. עברנו תקופה לא טובה, ואני שמח שכרגע יש שיתוף פעולה והסכמה".

האומנם הכל על מי מנוחות בסיעה? לא בדיוק. חבריו של אורלב לסיעה זעמו על עצם הריאיון שהעניק ל'בשבע', שהיה לדבריהם בניגוד לסיכומים מפורשים בעניין.

"אנחנו סיכמנו שבשלב הזה, שהכל בשלבי התהוות ראשוניים, כל ההודעות על המיפקד ועל תכניו ייצאו מוועדת המיפקד", אומר יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ אורי אורבך. "אורלב הפר את הסיכום הזה, אני לא אפר. מי שמפר את הכללים האלה, זה מעיד עליו יותר מכל דבר אחר. הוא לא עושה את זה בפעם הראשונה, וזו הסיבה שמראה יותר מכל למה צריך לעשות שינוי במפלגה הזו", אומר אורבך, שלדבריו הוא זה שלחץ כל הדרך למהלך של פריימריס. "אני שמח שהצלחתי להוביל את כולם למהלך הזה, ואני מקווה שלא יכשילו אותו. יש לי הרבה מה להגיד, ואגיד בהמשך", אומר אורבך, "אבל כרגע יש כללים וסיכומים שצריך לפעול על
ח"כ יעקב כ"ץ: "התעסקנו בכנסת בהרבה דברים, במסתננים, בחוק גרוניס, אבל הדבר העיקרי שעסקנו בו היה האיחוד בין המפלגות. עד כה זה לא צלח, למרות מאמצים גדולים של אורי ושלי, כי המפד"ל מחולקת לשלושה חלקים שקשה להגיע איתם להסכמה משותפת. אם זה לא יצלח ולא יהיה איחוד, אני לא רואה את עצמי שם בעתיד"
פיהם". לדברי אורבך, גם הכתבה שהתפרסמה בנושא בשבוע שעבר בעלון 'מצב הרוח', המזוהה עם המפד"ל, מהווה הפרה של הסיכום המוקדם בעניין.

גם השר הרשקוביץ סירב להתראיין, ומלשכתו נמסר ש"קיים סיכום מפורש כי השר והח"כים לא יתראיינו בנושא זה עד גמר הסיכומים והיציאה למיפקד. התנהלות נכלולית גורמת נזק עצום למפלגה".

הרב דני טרופר, יו"ר ועדת המיפקד, מאשר בשיחה עם 'בשבע' את דבר הסיכום ומביע תמיהה על הפרתו: "ודאי שהיה סיכום. שלושת חברי הכנסת היו בפגישה הראשונה של הוועדה והם התבקשו לא להתראיין, ושכל הידיעות בעניין ייצאו מתוך הוועדה. אני לא מבין מה קרה כאן", אומר הרב טרופר. "קרה כאן משהו שצריך בירור, שאני שומע אותו בפעם הראשונה ממך. זה כל מה שאני יכול לומר בשלב הזה, וכל מילה נוספת בעניין תהיה מיותרת. זה נושא מאוד רגיש", אומר הרב טרופר.

ח"כ אורלב, מצידו, לא מתרגש מהביקורת. "שיביעו התרעמות. זאת מדינה דמוקרטית", אומר אורלב. "אני לא פרסמתי שום דבר מעצמי, אתה זה שפנית אלי".

ח"כ אורבך אמר שגם הפרסום ב'מצב הרוח' היה הפרה של הסיכום המוקדם.

"בסדר, שמעתי".

כשנראה ששלום בית בתוך הבית היהודי עוד רחוק, עד כמה ניתן לדבר עכשיו על אחדות פוליטית עם האיחוד הלאומי? כולם, כך נראה, שואפים לאחדות, מתוך הבנה שבלי ריצה משותפת הכוח הפוליטי של המפלגות הציוניות-דתיות יהיה זניח.

"החזון שלי ידוע", אומר אורלב. "אני רואה באחדות הציונות הדתית חזון גדול. הייתי מהיוזמים של סיעה משותפת בכנסת הקודמת, מהיוזמים ללכת למפלגה מאוחדת בכנסת הנוכחית, וקיבלתי התקף לב כאשר האיחוד הלאומי פירק את ההסכמה ואת החתימה ללכת למפלגה משותפת ערב הבחירות האחרונות. אני אעשה כל דבר כדי שהציונות הדתית תלך במשותף לכנסת".

כרגע יש מהלכים לאיחוד?

"רצון עקרוני קיים. אני מניח שהמפד"ל והסיעה צריכים לעשות בתוך ביתם כרגע, ואני מניח שברגע שתיבחר ההנהגה היא תדחף קדימה. לפחות אם אני אבחר לראשות המפלגה, זה יהיה אחד מהדגלים הבולטים שאניף, לרוץ ככוח פוליטי משותף". כרגע, אומר אורלב, הציונות הדתית אינה ממצה חלק גדול מכוחה האלקטורלי: "כל מפלגה לחוד תוכל אולי לגדול בעוד ח"כ או שניים, אבל אין לזה משמעות. אם רוצים שהציונות הדתית תנחיל את הערכים שהיא מאמינה בהם, יש צורך חיוני באחדות. אנחנו 14 חברי כנסת סרוגים וסורגות; אם כולנו היינו בסיעה אחת, איום המאחזים לא היה קיים, החינוך היה נראה אחרת, השבת היתה נראית אחרת, הכל היה נראה אחרת. הפיזור שלנו בשש מפלגות הוא שגורם לזה".

לדברי אורלב, בכנסת אין השפעה פוליטית משמעותית לחברי כנסת דתיים בודדים במפלגות חילוניות. "הגורמים המשמעותיים בכנסת הם המפלגות והסיעות, וככל שאתה גדול יותר יש לך השפעה גדולה, בתיקים, בוועדות ועוד. לכן כל כך חיוני שכל הציונות הדתית תרוץ יחד ככוח פוליטי גדול ומאוחד".

 

 "הפירוד - נכות קשה"

ומה אומרים החברים באיחוד הלאומי? גם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), מקווה שהמיפקד הפנימי במפד"ל יוביל בסופו של דבר לחיבור פוליטי בין הרשימות של המפלגות. "הציבור הדתי לאומי היום לא רלוונטי", אומר כצל'ה. "אנחנו לא קיימים בשוק. לא בקואליציה עם
פרופ' אשר כהן: "ברור שרוב הציבור הציוני-דתי הוא ימני. אבל יש ויכוח קשה על השקלול והאיזון: האם ההתיישבות היא הנושא היחיד, או שיש גם חינוך, זהות יהודית, ונושאים נוספים שיש לאזן ביניהם. בעניין הזה יש מחקרים שמראים שהציבור הציוני-דתי מפוזר, מהאמצע של הליכוד עד קצה האיחוד הלאומי. עובדה שהוא התפצל לשלוש מפלגות"
שלושה מנדטים ולא באופוזיציה עם ארבעה מנדטים. אין לזה ערך. אם נלך ביחד אנחנו שווים בין 10 ל-15 מנדטים, וזה כוח פוליטי משמעותי וחשוב, במיוחד עם כל הצרות שנתניהו עושה עם פינוי המאחזים וכו'. לא לחינם נתניהו עושה מאמצים גדולים שנרוץ לכנסת בנפרד. אם נישאר מפורדים נהיה בנכות קשה, וזה לא משנה אם נהיה בקואליציה או באופוזיציה, קולנו לא נשמע".

כצל'ה אומר כי נושא האיחוד עמד בראש מעייניו בכנסת הנוכחית, וכי אם האיחוד לא יצלח הוא לא יתמודד בבחירות הבאות: "התעסקנו בכנסת בהרבה דברים, במסתננים, בחוק גרוניס, אבל הדבר העיקרי שעסקנו בו היה האיחוד בין המפלגות. עד כה זה לא צלח, למרות מאמצים גדולים של אורי (ח"כ אורי אריאל, ה"ג) ושלי, כי המפד"ל מחולקת לשלושה חלקים, שקשה להגיע איתם להסכמה משותפת. אם זה לא יצלח ולא יהיה איחוד, אני לא רואה את עצמי שם בעתיד".

חברו למפלגה ח"כ מיכאל בן ארי, אינו מתרגש מן המיפקד הנוכחי. "אני אהיה הראשון שאתמוך בכל מאודי ובכל רצוני בפריימריס פתוחים בימין הציוני. זה הדבר שצריך להיות. מה שהולך כרגע בתוך המפד"ל זה חלק ממאבקי הכוח הפנימיים במפלגה. אז כרגע הם מצאו איזו נוסחה לזירת התגוששות כמיפקד. אין בין זה לאיחוד ולא כלום. זה עניין פנימי של המפד"ל, וזו תהיה גסות רוח מצידי להתערב בכזה דבר".

כצל'ה, לעומת זאת, מסתייג מעניין הפריימריס: "אני לא מאמין בפריימריס. אני חושב שהם הביאו רק השחתה וקלקול. תראה את קדימה, שחבריה אוכלים אחד את השני עם הפריימריס ובלי הפריימריס. אותו הדבר קורה גם בעבודה ובליכוד. רבותינו לא טעו כששמו את אורי אריאל ואותי הקטן במערכת, בלי פריימריס. אנחנו לא כאלה מקולקלים ורעים. אני לא חושב שבמפלגות כמו ש"ס ואגודת ישראל, שבהן אין פריימריס, המצב פחות טוב, ואני לא חושב שאלה שהיו בעבר ונבחרו ללא פריימריס היו פחות טובים. רצוי שכל מפלגה תבחר את חבריה בדרך שלה, ולאחר מכן יהיה איחוד מוסכם בין הרשימות, ומנֵיה ומנֵיה יתקלס עילאה".

פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, שהיה חבר בוועדה שסידרה את הרשימה המאוחדת לבית היהודי בכנסת הקודמת וכשלה, חושב שאחדות פוליטית היא חיונית, אך לדעתו הסיכוי לכך אינו גדול: "אני די פסימי. ראיתי את התהליכים שקדמו לכל ניסיונות האיחוד, ראיתי על מה התפלגה הרשימה. עם כל זה שמארגני המיפקד אומרים שהמכנים המשותפים הרבה יותר גדולים, בסופו של דבר הציונות הדתית עברה תהליכי פיצול. עובדה שזה לא הלך בפעם הקודמת, אני לא רואה שזה יילך. ברור שרוב הציבור הציוני-דתי הוא ימני. שמאל דתי הוא תופעה זניחה, 'בתחום הטעות הסטטיסטית'. אבל יש ויכוח קשה על השקלול והאיזון: האם ההתיישבות היא הנושא היחיד, או שיש גם חינוך, זהות יהודית, ונושאים נוספים שיש לאזן ביניהם. בעניין הזה יש מחקרים שמראים שהציבור הציוני-דתי מפוזר, מהאמצע של הליכוד עד קצה האיחוד הלאומי. עובדה שהוא התפצל לשלוש מפלגות".

אבל גם אם יהיה איחוד, כהן מזהה בעיה לרשימה מאוחדת כזו מצד הליכוד. "עניין הדתיים בליכוד לא הולך לגווע. כשרואים כינוסי ליכוד, אי אפשר לטעות בכמות הכיפות. הנקודה המשמעותית היא שכעת לראשונה זה לא רק מתפקדים ותומכים, אלא הליכוד משקף את זה ברשימה שלו. הרשימה הציונית-דתית הבאה לא תתמודד כמו בעבר מול ליכוד מעורפל שסוחב דתיים. הם יצטרכו להתמודד מול אנשים פעלתניים עם קבלות, כמו חוטובלי, אלקין, אדלשטיין ועוד, והם יצטרכו להגיד במה הם טובים יותר".

למה זו בעיה? אולי אין בכלל צורך במפלגה דתית?

"היום אני באמת בהתלבטות. אני חושב שיש צורך, אם כי אני לא פוסל את הטענה שאומרת 'בואו נתפזר במפלגות אחרות ושם נשפיע', או 'בואו נשפיע בתוך הליכוד'. ואפשר לראות את ההשפעה הזאת. אלו לא חברי כנסת נחבאים אל הכלים. המיפקד הנוכחי בבעיה מצד זה שהוא מנסה לאחד את הציונות הדתית אל מול חבורה שמקרינה משהו שמאוד קוסם לציונות הדתית, והוא מעורבות בחברה".

בכל מקרה, מדגיש כהן, השאלה הקריטית כרגע היא האם יהיה איחוד בין שתי המפלגות הציוניות-דתיות. "אם האיחוד הלאומי נשאר כמפלגה עצמאית, יכולת המשחק הפוליטי של הבית היהודי מוגבלת מאוד. אם תהיה לפחות רשימה משותפת, אז יש סיכוי שאנשים יאמרו: אמנם הצבעתי לליכוד, אבל אם יש אחדות, כוח פוליטי מגובש, אז זה משהו אחר. צריך לזכור שלרשימה המשותפת ב-2006 היו תשעה מנדטים, והפיצול הוריד לא ל-7 אלא ל-6 מנדטים, כי בתוך האיחוד הלאומי יש מנדט של כ"ך, שלא היה ברשימה המשותפת. רואים שיש באיחוד משהו שהציונות הדתית אוהבת, שיש לו פוטנציאל".

 

 "כל אחד יכול להתפקד"

ובחזרה למיפקד המפד"ל. פרופ' כהן מדגיש כי בהחלטה על מיפקד יש סיכונים רבים, שהוועדה צריכה למצוא דרך להתגבר עליהם. "מה קורה למשל אם עושים מיפקד, ומתברר שיש מספר נמוך מדי של מתפקדים? הרי אם לא יגיעו למספר משמעותי מסוים שמורה על תמיכה ציבורית, המיפקד עצמו כבר מהווה מכה פוליטית קשה". כהן מצביע על סיכון נוסף: "צריך גם להתמודד עם 'תופעת הארגזים', שהיא שם קוד לגורמים בעלי עניין שמארגנים התפקדות מלאכותית בהיקף גדול. הרי האידיאל הוא שיתפקדו אנשים שהציונות הדתית חשובה להם, שהם רוצים להשפיע. אבל אם מדובר בגורמים בעלי עניין שרוצים השפעה בתוך מפלגות, זו בעיה". כהן מצביע על עניין דמי החבר כמשקפים את הבעיה: "אם ייגבו דמי חבר גבוהים, זה יפחית את 'תופעת הארגזים', ויבטיח שיתפקדו רק אנשים בעלי רצון לפעול, אך מצד שני זה ירתיע מתפקדים; אם ייגבו דמי חבר נמוכים, סמליים או אפילו בחינם, הבעיה תהיה הפוכה".

בעיה אחרת, אומר כהן, היא גורמים מבחוץ שמראש מאורגנים יותר, דוגמת ישיבות, שעצם הארגון הראשוני נותן להם משקל גדול יותר מלשאר האוכלוסייה. "דווקא משום שהציונות הדתית מגוונת מאוד, צריך לאסוף עכשיו לתוך המפלגה גם את הציבור התורני-לאומי מצד אחד, וגם את הציבור הדתי-ליברלי או הבורגני. אם לקבוצה אחת יהיה משקל גדול יותר ממשקלה באוכלוסייה והיא תקבע את הרשימה, המפלגה תאבד את כל הקולות שהיא יכלה לצבור".

עניין אחר הוא הפריימריס. "אם עושים מיפקד ואומרים לי שהמשמעות היחידה לחברות שלי היא רק כדי לבחור מוסד כזה או אחר, ולא נותנים לי השפעה ישירה, מראש האטרקטיביות יורדת. אם לכל הפחות היו"ר נבחר על ידי המתפקדים, כבר ניתנת לאנשים מוטיבציה להתפקד".

לדעת כהן, פריימריס הם עניין חיוני. "אני אפילו הצעתי בזמנו שיהיו פריימריס פתוחים לרשימה, לא רק לחברי המפלגה, כמובן עם הגבלות. באווירה שבה רוב המפלגות עברו תהליכי דמוקרטיזציה, לומר שאצלנו החברים לא יבחרו את היו"ר, זה יכול להיות בעייתי. חלק מהעסק זו האווירה. הציבור לא יכול לראות שיש פריימריס בחוץ ואצלו אין".

כהן מודה שבפריימריס יש בעיות, אך סבור שהדבר גם תלוי בהיקפם. "יכול להיות שהמשיח הפוליטי יגיע ונראה שישים או שבעים אלף מתפקדים, אבל לא נראה לי שזה מה שיהיה; צריך לזכור שגם המפלגות הגדולות בקשיים כאלה, ואין אווירה של רצון להיות חבר במפלגה. ככל שהגוף הבוחר קטן יותר, בעיות הפריימריס קטנות יותר, למשל בעניין הכסף: קשה לאנשים להתמודד בפריימריס מול מאה אלף מתפקדים בלי כסף רב, זה נכון. אבל בסקלות קטנות יותר הבעיות האלה מצטמצמות".

יו"ר ועדת המיפקד, הרב טרופר, אומר שנושא הפריימריס נמצא בדיונים כרגע. "זה נושא מורכב. הוועדה לא סוברנית להחליט בעניין, אך היא כן יכולה להמליץ, לבקש, אם היא רוצה את זה, כאשר הסמכות היא של המפד"ל".

הרב טרופר מדגיש שהוא ידאג שהמיפקד לא יהיה משחק מכור. "אם יהיה משחק מכור, אם יהיו תופעות של ארגזים, אני לא אהיה בתוך זה. אם יהיו דברים כאלה הציבור יאבד אמון, והחשוב מכל הוא אמון הציבור. אם יהיה אמון, זה יניע את האנשים בשטח להיות פעילים ולארגן מתפקדים, להתסיס את המערכת".

מה לגבי אחדות עם האיחוד הלאומי? "זה יהיה אחר כך", אומר הרב טרופר. "אנחנו מזמינים כל אחד להתפקד, לא משנה אם הוא ימין או שמאל או מרכז. אם הוא ציוני-דתי, לא אכפת לי מה הצביע ומה יצביע. אם הציבור יתפקד בהמוניו, ויראה לכל חברי הכנסת שהוא רוצה להיות ביחד, יכול להיות שזה יביא לידי אחדות".

"הטרגדיה היא שהציבור העוצמתי ביותר במדינה מבחינה ציונית וחברתית הוא פתטי מבחינה פוליטית. והדרך היחידה לשנות את זה היא על ידי ויתורים הדדיים, שיביאו להתחדשות בציונות הדתית, ליצור איזו מטרייה שתחזיר לציונות הדתית את הכוח שמגיע לה. באנו לוועדה מתוך תקווה גדולה שאכן נוכל להביא למצב כזה", אומר הרב טרופר.