בשבע 470: ציון עובר

החלטת ממשלה מהשבוע מפקיעה את הבעלות על מתחם ציון הרשב"י במירון מידי הארגונים הפרטיים שהחזיקו בו עד היום

ניצן קידר - ערוץ 7 , ה' בכסלו תשע"ב


אהרל'ה יקטר: "שנים רבות הדברים היו בידיים של ההקדשות השונים, והם פשוט כשלו בעבודתם. עד היום, כל פעם שהחליפו שם מרצפות, היה ויכוח איום סביב הנושא. כשהתקינו נברשות בא הנציג של 'אתרא קדישא' ואמר שמחללים קברי ישראל. מצב זה אינו תקין. אי אפשר להמשיך ולהתנהל עם המלחמות של הקיצוניים מכל הצדדים"

הרב דב קפלן: "אני חושב שחובת ההוכחה היא על זה שרוצה להפקיע את המקום, שיסביר מדוע ולמה הוא רוצה לעשות כך. גם מבקר המדינה עצמו שביקר באתר הודיע שהצלחנו בתקופת קיומנו כוועדה לעשות שינויים כבירים ועצומים. מה שהוועדה הצליחה לעשות, אף גורם שהיה פה לפני כן, כולל מדינת ישראל - מעולם לא הצליח"
החלטת ממשלה מהשבוע מפקיעה את הבעלות על מתחם ציון הרשב"י במירון מידי הארגונים הפרטיים שהחזיקו בו עד היום, ומעבירה אותו לאחריות המדינה | המצדדים בהפקעה מספרים על התנהלות כושלת של ההקדשות שהחזיקו במתחם עד היום, ומקווים לשירות משופר לאלפי העולים לאתר בכל ימות השנה | מנגד, מאיימים פלגים חרדים קיצוניים במהומות בשל פגיעה בקברים עתיקים במהלך שיפוץ עתידי, וחברי הוועדה האחראית כיום על המתחם מצהירים כי הם טיפלו ויטפלו במקום בצורה הטובה ביותר

ציונו של רבי שמעון בר יוחאי זי"ע במירון ידע בשנים האחרונות לא מעט מאבקים סביב השליטה בו, כולל דו"ח חריף של מבקר המדינה בנושא. אבל השבוע, במהלך חד ומהיר, החליטה הממשלה להקים חברה ממשלתית שתהיה אחראית למתחם הציון ובכך הפקיעה את השליטה בו לטובת המדינה.

יוזם ההפקעה הוא שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, שסימן את האתר לאו דווקא בשל קדושתו, אלא בשל כמות המבקרים שהוא מושך אליו לאורך כל השנה.

האתר המתויר ביותר

על פי ההצעה שאושרה, החברה הממשלתית, שתתוקצב ב-27 מיליון שקלים מדי שנה, תעבוד על פי תוכנית עבודה מסודרת וסטנדרטים חזותיים ובטיחותיים. התוכנית תכלול שימור מתחם הקבר באופן שוטף, תוך הבטחת גישה חופשית, רציפה ומלאה למבקרים, וקיום מוסדר של אירועים ציבוריים בכלל ואירועי ל"ג בעומר בפרט.

מיסז'ניקוב אמר השבוע ל'בשבע' כי "קבר הרשב"י במירון הינו האתר היהודי המתויר ביותר בישראל, אחרי הכותל המערבי. משרד התיירות השקיע בשלוש השנים האחרונות מאמצים ותקציבים רבים לשיפור מתחם הקבר וסביבתו, דבר שהביא להצלחת ההילולות, הן מן ההיבט הבטיחותי והן החזותי והתיירותי. הקמת החברה הייעודית תסייע למצות את הפוטנציאל התיירותי של האתר".

גורמים שהיו מעורבים בסאגת מירון מרוצים מאוד מההחלטה, אבל איש מהם אינו מוכן לומר את דבריו לפרסום. לצורך הכנת הכתבה שוחחנו עם לא מעט אישים שהיו מעורבים בנושא בשנים האחרונות, וכשביקשנו תגובה רשמית, קיבלנו את התשובה "אין תגובה". בין הגורמים שאליהם פנינו: רב המקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ', מנכ"ל המקומות הקדושים יוסף שווינגר, יו"ר ועד מירון מרדכי הלפרין וגם חברי כנסת מהסיעות החרדיות שהיו פעילים רבות בנושא.

גם המבקר תוקף

אם נחזור מעט אחורה, בשנת 2008, אחרי שנים ארוכות של מריבות וסכסוכים סביב הנעשה במתחם הציון במירון, החליט בית המשפט העליון לשים קץ לשליטת 'הקדש העדה הספרדית' במתחם קבר הרשב"י. הגוף שלט שנים רבות במקום, וצבר כמות נכבדה של תלונות על התנהלות אנשיו. ראשי ההקדש הספרדי ניהלו מאבק מר מול נציגי ארגונים אחרים, שגרם לתקריות רבות לאורך שנים. הבעיה המרכזית היתה שהמקום הוכר בעבר כאחד מהמקומות הקדושים בארץ, אך אדמתו אינה שייכת למדינה כמו ברוב המקומות הקדושים אלא לגורמים פרטיים. הללו מסוכסכים ביניהם, ואינם סרים למרות האחראים על המקומות הקדושים בארץ.

נגד אנשי ההקדש הועלו בשנים האחרונות טענות רבות על הזנחה של אזור הקבר, ועל כך שעקרו ספסלים ורהיטים שהותקנו בתרומות של אנשים פרטיים שלא עברו דרכם. גורמים במושב מירון טענו כי "אנשי ההקדש הספרדי דואגים רק לעצמם ולכסף שיזרום לכיסם. מעבר לכך הם אינם מתחזקים את המקום, אפילו לא ברמת מינימום". הרב שלמה שלוש, מראשי 'ההקדש הספרדי', טען בעבר כי בעלי הון הבטיחו להעביר מימון כדי לשפץ את המתחם, ועל כן אין לתקן בו דבר עד שיגיעו התרומות ליעדן. הוא גם טען כי המתחם נמצא בבעלות בלעדית של עמותת 'ההקדש הספרדי'. אלא שפסיקתו של בית המשפט העליון משנה את התמונה לחלוטין. אנשי ההקדש טענו בבית המשפט כי המתחם נמצא בבעלותם מאות בשנים ועל כן הם האחראים הבלעדיים לתפעולו. לראיה הם הגישו את חוזה השכירות שחתם גוף בשם "הקדש היהודים הספרדים בצפת" עם מדינת ישראל בשנת 1976, ובו הועברה לו הבעלות על המקום. אלא שהשופטים טענו כי לא הובהר באופן ודאי הקשר בין "הקדש היהודים הספרדים בצפת" ובין "ההקדש הספרדי". במסגרת הדיון המשפטי, עלה הצורך שנציג רשמי של מדינת ישראל יהיה מעורב במתרחש במתחם הקבר, ויהיה שותף לפיקוח על אופן ניהולו. לדברי בית המשפט, הפיקוח נדרש מכיוון ש"האתר מוכרז כמקום קדוש שאליו נוהרים מאות אלפי מאמינים בשנה, ונוכח העובדה שהמדינה נדרשת להקצות לאתר זה תקציבים אדירים, הן לתשתיות המובילות אליו והן לאתר עצמו".

השופטים גרוניס, נאור וחיות החליטו אז, לפני כשלוש שנים, להקים את ועדת החמישה – שתכלול חמישה נציגים מכל הגופים שהיו מעורבים בסכסוכים השונים – והציבה מעליהם נציג מטעם המדינה, כשבתחילה היה מדובר ברב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ'. הוועדה נתקלה בלא מעט קשיים, בעיקר מצד פלגים חרדיים שונים, בין היתר על רקע של טענות לגילוי קברים עתיקים באזור - מה שהביא את הרב רבינוביץ' לפרוש ממנה לאחר שספג לא מעט איומים והטרדות. במקומו מונה מי ששימש כמנכ"ל מע"צ ומשמש כיום כיו"ר מקורות – אלכס ויז'ניצר.

מיד לאחר מכן פורסם דו"ח חמור של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ובו נקבע כי הציון מתנהל בצורה רשלנית המסכנת את המבקרים. "גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, בה משתתפים מאות אלפי מבקרים. המחלוקות בין גורמים אלה נמשכות שנים ויוצרות מצב של שיתוק. דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה השונות בקבר רשב"י אינה יכולה להישאר בעינה", קבע המבקר, "לא זו בלבד שהיא גורמת לפגיעה באתר, שחשיבותו הלאומית והדתית ליהודים רבה מאוד, היא גם מסכנת את מאות אלפי המבקרים בו ופוגעת באופן חמור בסביבה". המבקר אף המליץ כבר אז לבחון את "האפשרות למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם לידי גורם מרכזי אחד מטעם המדינה או לידי גורם אחר בפיקוחה". ואכן, זמן מה לאחר מכן הוציא שר האוצר הודעה ולפיה הוא מתכוון לרכוש את הקרקעות של הציון או להפקיען, ומאז פעל באופן עקבי כדי להשלים את המהלך.

"שטח של כל עם ישראל"

בשבועות האחרונים נדחתה בבג"ץ עתירה של ההקדש הספרדי נגד כוונת המדינה להפקיע את שטח הציון – כוונה שקורמת עור וגידים על פי מסמך רשמי של משרד האוצר. לפני ההפקעה צפוי הליך שימוע שבו יישמעו ההתנגדויות להחלטה שעברה השבוע בממשלה, אך נראה שמדובר בעיקר בניסיון לקבל פיצויים, ולא בהתנגדויות שיביאו לשינוי ההחלטה, שנחשבת לאחד מהישגיו של שר התיירות. המדינה לוקחת צד גם בשל העובדה שהשקיעה לא מעט כסף בשיפוצים שנערכו במתחם.

אחד המקורבים לנושא טוען כי הרצון של המדינה להפקיע את הקרקע ולנהל את המתחם נובע בעיקר בשל התועלת הכלכלית שיכולה לצמוח מהאתר – שאליו מגיעים על פי ההערכות מיליוני מבקרים מדי שנה, ולמעלה מחצי מיליון ביום ההילולה בל"ג בעומר. כאמור, במרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים לא מגיבים באופן רשמי אבל מרוצים מאוד מהמהלך, שכן בסופו של דבר, סביר להניח שהרשות תהיה מעורבת כך או אחרת בניהול המקום. לעומת זאת אחד היחידים שהסכים להתראיין בשמו ובתפקידו לכתבה, לא ממש מרוצה מההחלטה. מדובר ברב דב קפלן מצפת, אחד מחברי ועדת החמישה, שטוען כי לא מדובר בצעד נכון. "אנחנו מתנגדים להחלטת הממשלה בכל תוקף ובאופן חד משמעי", אומר הרב קפלן ומסביר: "אני חושב שחובת ההוכחה היא על זה שרוצה להפקיע את המקום, שיסביר מדוע ולמה הוא רוצה לעשות כך. אנחנו פעלנו למען כל עם ישראל. גם מבקר המדינה עצמו שביקר באתר הודיע שהצלחנו בתקופת קיומנו כוועדה לעשות שינויים כבירים ועצומים. מה שהוועדה הצליחה לעשות, אף גורם שהיה פה לפני כן, כולל מדינת ישראל - מעולם לא הצליח להביא את האתר הזה מכל הבחינות למה שהוא כיום".

הרב קפלן מוסיף כי ברור שעדיין קיימים ליקויים, אבל במשך שלוש שנות עבודתה, הוועדה שמרה על דו שיח מול כל הרשויות הקשורות לעניין. "אני לא רואה שום סיבה שבעולם לקחת ועדה שמתפקדת ולפזר אותה. מירון זה שטח של כל עם ישראל, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, כיפות סרוגות ועדה חרדית, והוועדה מייצגת את כל הגוונים וכל הכיוונים".

גורמים אחרים בוועדה, שמעדיפים שלא לדבר בשמם, מעלים את התהייה מדוע יש להקים חברה חדשה שתתפעל את המתחם, כשקיימת הרשות למקומות קדושים. הרב דב קפלן מעריך כי "המילה האחרונה בנושא טרם נאמרה, והפוליטיקאים של הציבור החרדי עוד ייאבקו בנושא".

אבל דווקא חברי הכנסת החרדיים היו אלה שתמכו בנושא בדיונים השונים בכנסת. "שר התיירות לקח את עניין מירון באופן אישי, ועל כך יבורך", אמר בעבר ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה. מוזס ישב בוועדה בכנסת שקראה לראש הממשלה להגדיר את מתחם הרשב"י כפרויקט לאומי, ולהטיל על גורם אחד את האחריות למתחם.

 "להפסיק עם המלחמות"

המתנגדים המרכזיים למהלך ההפקעה הם אנשי "העדה החרדית". אנשי ארגון 'אתרא קדישא' טענו כי יש במתחם קברים עתיקים, מה שיעכב את השיפוץ. גורמים ב"עדה" כבר איימו שאם תהיה הפקעה, ייצאו בהפגנות ואף יתנכלו למבנים ולתשתיות שיוקמו שם.

אהרל'ה יקטר, חרדי בעצמו ויו"ר ארגון 'האגודה למניעת חילול קברי ישראל', טוען כי דווקא הוויכוח סביב הקברים והאלימות שנקטו שליחיה של העדה, הם שהמאיסו על מערכות המדינה את הנושא והביאו להחלטת הממשלה השבוע. "שנים רבות הדברים היו בידיים של ההקדשות השונים, והם פשוט כשלו בעבודתם. עד היום, כל פעם שהחליפו שם מרצפות, היה ויכוח איום סביב הנושא. כשהתקינו נברשות בא הנציג של 'אתרא קדישא' ואמר שמחללים קברי ישראל. מצב זה אינו תקין. אי אפשר להמשיך ולהתנהל עם המלחמות של הקיצוניים מכל הצדדים. הציבור החרדי הביא את הדבר על עצמו".

לשאלה האם הפקעה היא הפתרון המועדף והמקובל, מסביר יקטר כי "זה ברור שעכשיו יש שר תיירות והוא מעוניין להשקיע שם כסף ולעשות סדר, ומדובר בעניין חיובי. כמובן שהיה עדיף שההקדשות יטפלו בנושא, אבל אחרי שהם לא הצליחו להסתדר זה עם זה, וועדת החמישה גם כן לא הצליחה מספיק, עדיף שהמדינה תיקח את האחריות". מצד שני, יקטר מעלה את החשש מפני חילופין בכס שר התיירות, שיביאו לכך שהאתר יירד מסדר העדיפויות הלאומי.

בסביבתו של שר התיירות אומרים כי לאחר שמיסז'ניקוב הכיר בערך הנושא ולאחר שחקר אותו לעומק, גובשה ההצעה שהובאה לממשלה השבוע. ההחלטה שאושרה קובעת כי בתוך שנה יושלם הליך הפקעת הקרקעות, ובמקביל כך יקים משרד התיירות את החברה שתטפל במתחם ויגבש תוכנית מתאר חדשה לציון. המרכז הארצי למקומות הקדושים יממן חלק משמעותי מתקציב הציון, אך יעביר אותו לחברה החדשה. עם זאת, עד שיחל מימוש התוכנית, ועדת החמישה ששלטה בציון עד היום תמשיך לעשות זאת.

האם אכן נאמרה המילה האחרונה במירון? לא ברור. יישום התוכנית אמור לקחת ככל הנראה לפחות שנה, ועם זאת, את ההחלטה שהתקבלה בממשלה יהיה קשה מאוד להשיב לאחור, מה גם שאין אף גורם שמעוניין לעשות זאת. רוב הגורמים הפועלים סביב הציון בכל התחומים, מקווים שהחל מהשנה הבאה עשרות שנים של אי הסכמות יבואו לסיומן – כשגוף אחד ישלוט ביד רמה בציון שרבים נושאים אליו את עיניהם בכל ימות השנה.