בשבע 470: לתקן את המערכת בהדרגה

החוקים הנוגעים למערכת המשפט הם צודקים, אבל הניסיון להעביר את כולם יחד אינו חכם

עמנואל שילה , ה' בכסלו תשע"ב


צעד אחר צעד הרחיב בג"ץ את תחום התערבותו בעבודתן של רשויות המדינה, וניכס לעצמו את הסמכות להעמיד לשיפוטו את החלטותיהן ולבטלן לפי ראות עיני השקפתם של השופטים
החוקים הנוגעים למערכת המשפט הם צודקים, אבל הניסיון להעביר את כולם יחד אינו חכם * צינון האווירה הציבורית והתקדמות הדרגתית הם הדרך הנכונה והיעילה לתיקון מערכת המשפט

1.  החוקים השונים הנוגעים למערכת המשפט שמבקשים להעביר חברי הכנסת הלאומיים, הם ברובם הגדול צודקים ונכונים. זעקות החמס של גורמי השמאל הן לא יותר מדמעות תנין של קוזאק נגזל, אשר עומד לאבד חפץ יקר שאותו גנב מזמן וכבר הספיק לפתח כלפיו תלות.

צעד אחר צעד ובתחכום רב הצליח השמאל הישראלי לגנוב את ניהול המדינה מידי הרוב הדמוקרטי הלאומי והמסורתי, ולהעביר את ההכרעות העיקריות לידי הממסד המשפטי - שם זוכה השקפת המיעוט של השמאל החילוני לדומיננטיות מוחלטת. במשך שנים רבות דאגו נציגי בג"ץ בוועדה לבחירת שופטים לשבט ולשכפל שוב ושוב את דמותו של השופט האשכנזי-חילוני-שמאלני-ליברלי, ולמנוע את הכניסה אל הפורום היוקרתי ממשפטנים שחושבים קצת אחרת. הם זרקו עצם קטנה למגזרים אחרים כשמינו את הדתי התורן או המזרחי התורן, אבל דאגו שזה יהיה דתי מחמד בלתי מזיק או שדעתו תישאר תמיד במיעוט. אפילו משפטנית חילונית-שמאלנית כמו רות גביזון נפסלה מלהיכנס למועדון מכיוון שהעזה לחלוק על מדיניות האקטיביזם השיפוטי וצידדה בבית משפט מרוסן יותר.

2.  בימי אהרון ברק הגיע התהליך לשיאו. צעד אחר צעד הרחיב בג"ץ את תחום התערבותו בעבודתן של רשויות המדינה, וניכס לעצמו את הסמכות להעמיד לשיפוטו את החלטותיהן ולבטלן לפי ראות עיני השקפתם של השופטים. הצעד הבא היה הכרזתו של אהרון ברק על חוקי היסוד שחוקקה הכנסת כעל חוקה שמסמיכה את שופטי בג"ץ לבטל חוקים המנוגדים לה. בהמשך שקדו שופטי בג"ץ על פרשנות מרחיבה של חוקי היסוד והכניסו לתוכם משמעויות שלא נכללו בהם, כדי שאפשר יהיה לבטל חוקים והחלטות על סמך אותן משמעויות מחודשות.

כך למשל, בחוק היסוד 'כבוד האדם וחירותו' לא נזכר עיקרון השוויון בין כל בני האדם, אך שופטי בג"ץ קבעו שהפרת השוויון היא בגדר פגיעה בכבוד האדם. בכך סללו לעצמם השופטים דרך לשורה ארוכה של החלטות שנויות במחלוקת, שאותן כפו על הרשות המחוקקת והמבצעת המייצגות את דעת רוב אזרחי ישראל. בשם עיקרון השוויון נכפה על רשויות צה"ל לקלוט חיילות בקורס טיס ובתפקידי לוחמה, תוך פגיעה ברמת הכשירות המבצעית. בשם עיקרון השוויון הושוו זכויותיהם של זוגות חד-מיניים לאלו של זוגות נורמטיביים. בשם עיקרון השוויון נאסר על הקרן הקיימת לישראל להשתמש באדמות שנקנו בכספי העם היהודי לצורך התיישבות של יהודים בלבד. גם משמעותו של חוק היסוד 'חופש העיסוק' הורחבה, כדי שאפשר יהיה לבטל בשמו את חוק הכנסת שהכשיר את שידורי ערוץ 7.

3.  כאשר הבין הרוב הלאומי-מסורתי שבג"ץ כבר אינו בית משפט מקצועי ששופט על פי חוק, אלא בית משפט לחוקה שמפרש את החוקים בפרשנות יצירתית על פי השקפות שופטיו, הוא ביקש לפחות להשיג איזון אידיאולוגי בהרכב השופטים. אביגדור ליברמן חתר להקמתו של בית משפט מיוחד לחוקה בהרכב ייצוגי יותר, שבו השקפות העולם השונות יקבלו מקום בהתאם לשיעורן היחסי באוכלוסייה. אבל אהרון ברק, משפטן גדול ופוליטיקאי די מפולפל, הבין מייד את הסכנה ודאג, כדבריו, "להרוג את הג'וק הזה כשהוא עוד קטן". במקביל, כדי שלא ינסה הימין העשוק למנות שופטים חדשים שמייצגים את דעתו, דאגו לספר לנו כי שיטת בחירת השופטים בישראל היא הטובה ביותר בעולם ואל לנו לחשוב אפילו על עריכת שינויים בה. וכאשר מנסים במסגרת השיטה הקיימת למנות שופט אחד מתוך ארבעה-עשר שהוא תושב גוש עציון, רחמנא לצלן, תוקע ביטאון השמאל 'הארץ' בכל השופרות, מתגייסים עשרות 'אנשי רוח' לחתום על עצומות, והנשיאה ביניש נאלצת לחזור בה מהבטחתה להסכים למינויו.

4.  את חשיבותה של ההצעה למנוע מעמותות ציבוריות לעתור לבג"ץ בלי שקיבלו ייפוי כוח ממי שההחלטה השלטונית פוגעת בו, אפשר להמחיש באמצעות המתרחש בימים אלו במאחז רמת גלעד.

שכונת רמת גלעד הסמוכה לקרני שומרון הוקמה בעקבות רצח קצין הביטחון גלעד זר הי"ד, על אדמה שנרכשה בידי אביו של הנרצח, משה זר, מידי ערבי תושב הכפר הסמוך. לדברי המתיישבים, במקום שתי חלקות אדמה שדמי רכישתן נמסרו לבעליהן הערבי לפני שנים רבות. אלא שבעקבות חתימתו של המוכר על מסמכים המאשרים את קניית החלקה הראשונה, הוא הוכה קשות בידי גורמים לאומנים בכפר וחייו הועמדו בסכנה. בעקבות זאת סוכם בין המוכר הערבי לבין משה זר שמסמכי המכירה של החלקה השנייה לא ייחתמו כמתוכנן. במקום זאת יבוא הקונה, יחזיק בחלקה ויעבד אותה כרצונו, והמוכר לא ימחה בידו אך גם לא יאשר רשמית את המכירה.

הסידור הזה, שנועד לשמור על חיי המוכר הערבי, עבד מצוין עד שהגיעו ארגוני השמאל ועתרו נגד השתהות המדינה מהריסת הבנייה היהודית במקום. אנשי השמאל טענו שרמת גלעד יושבת על קרקע פלשתינית פרטית, ולכן דינה להיהרס בהקדם. האבסורד הוא שאותו ערבי שלטענת אנשי השמאל הקרקע שייכת לו, כלל לא הצטרף לעתירה. הוא יודע את האמת, שהאדמה נמכרה למשה זר, ולכן אינו דורש להחזירה לידיו. אבל אנשי הפרקליטות מיהרו לקבל את דרישתם של העותרים והודיעו לבג"ץ שרמת גלעד תיהרס לא יאוחר מדצמבר השנה.

את המציאות האבסורדית הזאת, שעושה עוול בשם הצדק, ביקש לשנות חוק העתירות שהובילו הח"כים לוין ודנון. הם ביקשו לקבוע שעמותה ציבורית לא תוכל לטעון לפגיעה במישהו כאשר הנפגע עצמו אינו מצטרף לעתירה.

העתירות הציבוריות של עמותות השמאל הפכו למציאות רווחת בימי כהונתו של אהרון ברק. עמותות השמאל, שצמחו והתרבו כפטריות מורעלות אחר הגשם, הפכו את העתירה לבג"ץ לכלי מרכזי בפעילותן. כך נוצרה סימביוזה מסוכנת בין עמותות המיעוט השמאלני הזקוקות לבג"ץ כדי לכפות את השקפתן, לבין שופטי בג"ץ המעוניינים להתערב כמעט בכל הכרעה חשובה במדינה, אך מנועים מלעשות זאת עד שמישהו יגיש להם עתירה. הרחבת זכות העמידה גם למי שאינו נפגע בעצמו מההחלטה השלטונית אפשרה לעמותות השמאל לגלגל הכרעות רבות עוד יותר לידי שופטי בג"ץ. כמה חבל שממשלת נתניהו לא מבינה זאת ולא מעניקה את הגיבוי הראוי לתיקון החשוב הזה.

5.  ולאחר שהסכמנו שחברי הכנסת מהימין צודקים, נמליץ להם גם להיות חכמים. ההשתלטות של השמאל על מערכת המשפט לא הושגה ביום אחד, וגם החזרה למצב תקין לא תוכל להיעשות ביום אחד. במקום לתרום ליצירת אווירת בהלה שגורמת למערכת המשפט ולתומכיה בשמאל להתייצב על רגליהם האחוריות, מוטב להעביר את החוקים הצודקים הללו בהדרגה. דרושה כאן יד מכוונת שתיצור סדר עדיפויות נכון ותדאג למנוע תחושה של היסחפות והתנפלות כוללת. אלמלא תחושת הפאניקה שאחזה בשמאל, שכמובן לובתה גם באופן מלאכותי, מסתבר שהדיל למינוי שלושת השופטים - נועם סולברג, דבורה ברלינר וצבי זילברטל - היה כבר יוצא אל הפועל. דורית ביניש רצתה בכך, אך לא יכלה לעמוד בלחצים שהניבו טענות הרדיפה של השמאל.

הדחוף ביותר מבין החוקים העומדים כעת על הפרק הוא 'חוק גרוניס', מכיוון שהוא צריך להיכנס לתוקף לפני פרישתה הקרובה של הנשיאה ביניש. את החוק לעריכת שימוע לשופטים בפני ועדת החוקה, שיציאתו הבוטה של היועמ"ש וינשטיין נגדו היא שערוריה, אפשר לדחות למועד מאוחר יותר. המינוי של גרוניס לנשיא ושל סולברג לשופט בבית המשפט העליון הם כרגע העניין הדחוף. אפילו תיקון יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים יכול לחכות. לאחר שביניש תלך, סביר להניח שבכל מקרה יהיה יותר נוח וקל להגיע להסמכה עם נציגי בית המשפט בוועדה לבחירת שופטים.

'אנשי הרוח' של השמאל מפעילים כעת לחצים על גרוניס במטרה לגרום לו לוותר על הנשיאות. אסור לשחק לידיהם. מוטב שהמחנה הלאומי ינהג בחוכמה ובריסון כדי שהמהומה תדעך ואפשר יהיה להתקדם, צעד אחר צעד.