בשבע 472: עשן ואישה

המאבק הרפואי בעישון ובהשמנה במגזר קיבל בשנים האחרונות תגבור מגורם בלתי צפוי: השדכניות

חנה קטן , י"ט בכסלו תשע"ב

היא נכנסת למרפאה עם שביס שחור משוך עד לאמצע מצחה ועטויה שכמייה שחורה ארוכה שמטאטאת את מרצפות מרפאתי. על פניה ארשת של טוהר ותימהון מעורבים יחדיו. אני שואלת אותה לשמה. "כנרת", היא משיבה. אני רושמת לפני כמה פרטים אישיים רלוונטיים, ואז, כהרגלי, שואלת אותה לגבי ההרגלים שלה ושל בעלה. האם בעלך מעשן? והיא עונה בפשטות: "לא, דוקטור, אבל אני מעשנת, קופסה וחצי ליום בערך". אני מתיישרת בכסאי, ומתקשה להסתיר את תמיהתי.

המלחמה בעישון תפסה תאוצה בשנים האחרונות. בציבור הכללי ובעיקר בציבור הדתי-לאומי חלה ירידה דרסטית במספר המעשנים, וגם בציבור החרדי התחילה להיות מודעות לעניין, בעיקר בקרב הליטאים. הופצו מכתבים שנחתמו על ידי גדולי הפוסקים נגד ההרגל המזיק ונאסר העישון בתוך הרוב הגדול של בתי המדרש (וכך נוצרה למעשן בעיה נוספת - אף למדן רציני לא יסכים ללמוד בחברותא עם מי שיוצא ל'הפסקת עישון' מדי פעם באמצע ה'סדר').

אך את עיקר ההשפעה אצל הצעירים עושה העובדה שבחורים מעשנים מקבלים דירוג נמוך-יחסית בשוק השידוכים. בנות רבות לא מוכנות כלל לשמוע הצעה של בחור מעשן, אפילו יהיה המבריק ביותר ב'שיעור' שלו ונכד של רב מפורסם. בעקבות זאת גדלה באופן ניכר ההשתתפות של בני הציבור החרדי בסדנאות לגמילה מעישון, כאשר חלק מקופות החולים מממנות ואף מארגנות בעצמן סדנאות כאלו (המעמסה הכלכלית של הטיפול בהשלכות העישון כבדה מאוד, כך שאם כל סדנה כזו תחסוך ולו חולה אחד - זה בוודאי משתלם להן...).

גם בתחום הפריון נושא העישון רלוונטי ביותר, וההמלצה הרפואית החד-משמעית לכל זוג שפונה לבירור אי-פריון היא הפסקת עישון מיידית. גם עישון במהלך ההריון מסוכן - הוא מעלה את השכיחות של הפלות, לידות מוקדמות ולידת תינוקות במשקל נמוך, בעיקר ביולדות צעירות מתחת לגיל עשרים. בנוסף לכך, קיימים אצל אישה מעשנת (גם מעשנת פסיבית, כזו שבעלה מעשן בבית) סיכון יתר למומים עובריים, ביניהם חיך ושפה שסועים, מומי מערכת העיכול, מומי שלד ועוד. ואכן מסתבר, באופן לא מפתיע, כך מוכיחים מחקרים אוניברסליים, שצומת הדרכים שבו התוכניות להפסקת העישון הן היעילות ביותר הוא זמן הציפייה להשגת הריון, או תוך כדי ההמתנה ללידה. בתקופה זו הלב פתוח לשמוע, והאחריות ההורית גוברת על יצר העישון שקשה להתגבר עליו בימים כתיקונם.

ה'שוט' של ירידת הערך בשוק השידוכים עובד גם לכיוון הטיפול בהשמנת יתר. בחור שמן, וקל וחומר בחורה שמנה, ערכם בשוק השידוכים נמוך יותר, כך שלקראת הגיל הזה הם עושים מאמץ גדול כדי לשפר את הופעתם. לפני מספר שנים יצאנו משמחה משפחתית בשעה מאוחרת, ולצידנו יצא בפסיעות רחבות בן-דוד חרדי, צעיר בריא-בשר. הצענו לו טרמפ עד לתחנת האוטובוס לכיוון עיר מגוריו, אך הוא ענה שהוא מעדיף ללכת ברגל: עד לאותה תחנת אוטובוס המרחק הוא כחצי קילומטר, הוא הסביר, והוא מנסה בכל הזדמנות לעשות פעילות גופנית בלי לשבש את סדר יומו, כי הרי הגיע לפרקו, ואימת השדכניות עליו...

קיימת גם התמכרות לאלכוהול. אמנם היא נדירה מאוד במחוזות מרפאות הנשים שלי, אך לעיתים רחוקות היא בכל זאת קיימת. נזקי האלכוהול מרובים, גם אם מדובר על 'שתיינות' לטווח הקצר. בתקופת ההריון תוארה בספרות הרפואית תסמונת ייחודית ליילודים שגודלו בסביבה רחמית מדושנת באלכוהול הכוללת, בין השאר, פיגור בגדילה, תווי פנים אופייניים, היקף ראש קטן, חיך ושפה שסועים, מומי לב ועוד.

אבל מה עושים אם מדובר בחותנת? ומעשה שהיה כך היה: לפני כעשרים שנה, בימי התמחותי, הייתי (כרגיל...) בתורנות לילה במחלקת נשים ב'שערי צדק'. סביב השעה עשר בלילה היו לי כמה דקות פנויות, והחלטתי להתקשר לחמותי ולדרוש בשלומה, מפני שהיא נותרה לבדה בבית עקב נסיעתו של חמי לסדרת הרצאות בחו"ל. חמותי ענתה לי כשבקולה ניכרת מעין עליזות-יתר, וסיפרה שהכל נפלא, רק שכבר כחצי שעה החדר מסתובב לה סחור-סחור מול העיניים והיא מרגישה קצת לא יציבה. נתמלאתי דאגה, אך הרגעתי אותה. סיימתי את השיחה, השארתי את המחלקה לאחריות הרופא השני, ירדתי לחדר המיון והזמנתי אמבולנס של בית החולים שהיה פנוי באותו רגע. תוך מספר דקות הייתי אצלה עם האמבולנס (היא גרה סמוך לשערי צדק), ושכנעתי אותה לבוא איתי להיבדק בבית החולים. כשהגענו הפקדתי אותה בחדר מיון אצל הרופא האחראי, וחזרתי מיד לתפקידי במחלקת נשים.

בינתיים בחדר מיון ערכו לה בדיקות מקיפות, שלא העלו דבר. כשהתפניתי לכמה דקות ירדתי שוב לחדר מיון לראות מה שלום חמותי, ושוחחתי איתה על הרגשתה, מתי התחילה להרגיש את הסחרחורת וכו'. היא תיארה את מאורעות הערב, ובין השאר שחה לפי תומה שהיות והיתה לבדה בבית היא החליטה לנצל את הזמן ולנקות את המקרר ניקוי יסודי, ובין השאר 'חיסלה' בלא-משים שאריות של שני בקבוקי יין שנותרו בו מזמן (הרי דם צרפתי זורם בעורקיה...).

פתאום קלטתי: הסחרחורת המדאיגה נבעה בוודאי משכרות קלה, שאירעה בשוגג. חששתי שיכול להיווצר מצב מאוד מביך אם יוודע שחמותי הגיעה לחדר מיון עקב שכרות, כאשר רופא חרוץ יחליט לבדוק בין השאר את רמת האלכוהול בדמה; לכן מיהרתי לשחרר אותה מחדר מיון על דעת עצמי, ובדרך הביתה במכוניתי צחקנו שתינו יחד צחוק גדול על האירוע המשעשע, שיכול היה להסתיים באופן מאוד מביך...