בשבע 472: פרשת תרומה

האם חברות מסחריות שתורמות לעמותות עושות זאת בסכומים מספיק גבוהים ומשיקולים טהורים? מחקרים חדשים מטילים בכך ספק

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ט בכסלו תשע"ב

החלטתו של בנק לאומי לעצור את קמפיין "שתי מיליון סיבות טובות" בעקבות הסערה הציבורית שחולל, מיקדה לרגעים אחדים את תשומת הלב הציבורית בנושא הפילנתרופיה העסקית בישראל. לטובת מי שלא היה מחובר בראשית השבוע לכלי התקשורת, נציין כי המיזם, אותו הריץ בנק לאומי זו השנה השנייה, קרא לעמותות העוסקות בפעילות חברתית להתחרות על ליבם של גולשי פייסבוק ולנסות לצבור כמות 'לייקים' מקסימלית. זאת באמצעות יצירת סרטוני תדמית וקידומם ברשת החברתית. הבנק מצידו הבטיח להעניק פרסים כספיים בסכום כולל של שני מיליון ש"ח (ומכאן נגזר שמו של הפרויקט) לעמותות אשר צברו את האהדה הגדולה ביותר על פי מדדי רשת הפייסבוק.

בשנה שעברה זכה הקמפיין להצלחה ובבנק קיוו לשחזר אותה גם השנה. תנאי ההשתתפות היו פשוטים לכאורה, ואיפשרו לעמותות קטנות יחסית בגודלן, אשר אינן מזוהות עם מפלגה פוליטית ספציפית, להתחרות על ליבם של הגולשים ועל כספו של הבנק. מתברר כי בין 137 העמותות אשר החליטו להשתתף בתחרות נמצאת גם 'אם תרצו'. התנועה אמנם איננה מזוהה עם שום גוף פוליטי ספציפי, ואף מקיימת פעילות חברתית ענפה, אולם היא מהווה עקב פעולותיה בשנים האחרונות סדין אדום בעיני תנועות השמאל הישראלי. מי שנחלץ לעמוד בראש המאבק היה מזכ"ל תנועת 'שלום עכשיו', לקוחו של הבנק מזה 20 שנה על פי עדותו, אשר הודיע כי אם לא תופסק השתתפותה של 'אם תרצו' במיזם, הוא יעזוב את הבנק ואף יקרא לתומכי תנועתו הרבים לעשות זאת. הקריאה, אשר עוררה הדים רבים, יצרה מהומה וירטואלית לא קטנה, שבסיומה החליט הבנק להפסיק את הפרויקט, תוך מתן פיצוי כספי בסך עשרת אלפים ש"ח לכל אחת מ-137 העמותות אשר השתתפו בו.

פרויקט הפילנתרופיה חולל סערה. סניף של בנק לאומי | צילום המחשה: פלאש90'

רוב התרומות – מחו"ל

אולם, למרות אופיו הפוליטי של הוויכוח סביב הקמפיין, עלו במסגרת הדיון הציבורי גם שאלות נוספות, שאינן יחודיות לקמפיין הספציפי. בין השאר נשמעו טענות שונות אודות היקפן של תרומות התאגידים הגדולים במשק, לעומת הרווחים אותם הם מציגים אפילו בתקופות 'רעות'. גולשים ברשת טענו כי פעמים רבות נדמה שתרומותיהם של חלק מהתאגידים אינן אלא דרך נוספת להסוואת מסעות יחסי ציבור, אשר מטרתם העיקרית היא קבלת חשיפה תקשורתית מוגברת. אותם גולשים ציינו כי נטייתם של תאגידים עסקיים לתת פומבי לתרומותיהם, לעיתים בדרכים מוגזמות ומביכות, תוך התעלמות מוחלטת מהאתוס היהודי כל כך של 'מתן בסתר', מעידה על מוטיבציות שאינן נקיות משאיפות פרסום והפקת רווחים כלכליים עקיפים.

מתברר, כי לחשדותיהם של רבים אודות מניעיהם של תורמים עסקיים ישנו אפילו ביסוס מחקרי, למרות שכדרכם של מחקרים בתחומים אלו הדברים אינם מוחלטים. ברוך שמעוני מהמרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל שבאוניברסיטה העברית בדק את מניעיהם של אנשי עסקים הפועלים כפילנתרופים ומרבים לתרום לקהילה. בעקבות סדרה של ראיונות שערך, זיהה שמעוני חמישה מניעים עיקריים המביאים את אנשי העסקים להקדיש מהונם למטרות חברתיות: הזדהות קולקטיבית ופטריוטית; מיסוי ומיצוב עסקי; הרצון להחזיר לחברה שרכשו בה את הכשרתם וצברו בה את הונם; לחץ של עמיתים בסביבה החברתית הלא-פורמאלית וניסיון להידמות להם; חיפוש אחר משמעות וסיפוק פנימי. מתברר שבקרב קהילת אנשי העסקים התורמים קיים קושי להודות במניע הזה, אולם הוא נחשב ללגיטימי ואפילו מבורך כאשר תוצאתו הסופית היא חיובית, כלומר עשייה נוספת למען הקהילה.

גם לטענות אודות מיעוטן היחסי של התרומות בישראל בכלל, ובראשן התרומות של אנשי עסקים בכירים וחברות עסקיות גדולות, ישנה כנראה אחיזה במציאות. הישראלים מאוד אוהבים להיעזר בכספי תרומות, אולם הם מעדיפים שתרומות אלו תגענה מחוץ לגבולות ישראל. המשברים הכלכליים בעולם ושינויים בתפישות העולם בקרב יהודי התפוצות אמנם הביאו לשינוי מסוים בתמהיל התרומות בין ישראל לחו"ל, אולם מרבית התרומות עדיין מגיעות מחו"ל. נתונים שאסף פרופ' הילל שמיד מהאוניברסיטה העברית, מעלים כי חלקה של הפילנתרופיה הישראלית (משקי בית ועסקים) גדל מ- 33 אחוז בשנת 2006 ל-38 אחוז בשנת 2009. ואילו חלקה של הפילנתרופיה מחו"ל (בעיקר מארצות הברית) ירד מ- 67 אחוז בשנת 2006 ל-62 אחוז בשנת 2009. פרופ' שמיד מציין כי ישראל היא בין היבואניות הגדולות ביותר של כספי פילנתרופיה מבין מדינות העולם. התוצאה של מצב זה היא ההשפעה הרבה שישנה לתרומות שמקורן ביהדות העולם על הייזום וההפעלה של תוכניות חברתיות במציאות הישראלית.

פן בעייתי נוסף של הפילנתרופיה העסקית נוגע לתרומותיהן של חברות ציבוריות, כלומר חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה והציבור הרחב מחזיק חלק משמעותי מהן, למרות שהשפעתו על התנהלותן מועטה. מי שהעלתה את הסוגיה הזו לסדר היום היתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, אשר טענה בנאום בכנס של המרכז האקדמי למשפט ועסקים, כי מדובר בתרומות בעייתיות. לדבריה, "ישראל זאת המדינה שהאנשים העשירים בה תורמים הכי פחות בעולם המערבי, וגם כשהם תורמים הם לא תורמים מהכיס שלהם - הם תורמים מהמניות של החברות הציבוריות, שנסחרות בבורסה. והרי למי שייכות המניות? לכם. הם תורמים מהחברה שהפנסיות וקרנות הנאמנות וקופות הגמל שלכם מושקעים בה".

אולם, מעבר לטענותיה של יחימוביץ' אודות הפגיעה המסויימת בכספי הפנסיה, עולה גם שאלת קביעת יעדו של הכסף בתרומות של חברות ציבוריות. כאשר פלוני משקיע וקונה מניות בחברה שבשליטתו של אלמוני, משמעות הדבר היא שהוא סומך על אלמוני שהוא איש עסקים מוצלח, אשר ינהל את החברה בתבונה. אולם, לא תמיד מסכים פלוני גם להשקפותיו האישיות של בעל השליטה בחברה בה הוא מחזיק במניות, דבר שעשוי לגרום לכך שבכספו הוא יממן במידת מה פעולות פילנתרופיות שאינן על פי רוחו.

פרשנות

 הלוואות הזכאות חוזרות לתמונה

איתן אחיטוב

הורדת הריבית על הלוואת הזכאות

בשבוע שעבר אישרה הכנסת את הורדת הריבית על הלוואות זכאות. בעקבות השינוי בחוק, הריבית על הלוואות הזכאות שיילקחו החל מינואר 2012 תרד מ4-4.5 אחוז ל-3 אחוז לכל היותר (בתוספת הצמדה למדד). השינוי בא לאחר שנים לא מעטות בהן הריבית הבנקאית היתה נמוכה יותר מהריבית על ה'זכאות'. למעשה, בשנים האחרונות רק לווים חלשים או תמימים במיוחד מימשו את 'זכאותם'.

הורדת הריבית צמצמה במידה ניכרת את היוקר היחסי של הלוואת הזכאות ובכך החזירה את תשומת הלב ליתרונותיה. בהלוואת זכאות, בשונה ממרבית המסלולים הבנקאיים – ניתן לקצר את תקופת ההלוואה (פעם אחת) ללא צורך במחזור; ניתן לפרוע את כולה או את חלקה בכל עת ללא עמלות פירעון מוקדם (עמלת היוון, אי הודעה ופיצוי מדד), ההנחה על הקנס על ההלוואה המשלימה גדולה ומוקדמת יותר. בנוסף, במקרה של הסתבכות חלילה, מי שלקח הלוואת זכאות רשאי לפנות לוועדה בין משרדית ולבקש הקלות ופריסה מחדש.

יחד עם זאת, גם לאחר הורדת הריבית, קיים ספק לגבי הכדאיות של ניצול הזכאות. כדאיות זו תלויה כמובן בפער הריביות מול ההלוואות הבנקאיות ובציפיות האינפלציה והריבית המגולמות בפערים אלו. באופן כללי ניתן לומר שללווה הנזקק לפרוס את המשכנתא לטווח ארוך וכן לאדם המעריך כי במהלך תקופת המשכנתא שלו האינפלציה תהיה נמוכה, כדאי לממש את הזכאות. ללווים שמעריכים שהאינפלציה תהיה מעל 2.5 אחוז (בקירוב) וכן ללווים הלוקחים משכנתא לטווח קצר לא יהיה כדאי לממש את הזכאות בדרך כלל.

הפחתת הריבית חלה  כמובן, רק על הלוואות חדשות. למי שלקח בעבר הלוואת זכאות ועדיין משלם את הריביות  היקרות הכרוכות בה, מומלץ לשקול  מחזור משכנתא. כלומר, סילוק הלוואת הזכאות ולקיחת משכנתא בריביות נמוכות יותר מכספי הבנק.

הוכתב הוא יועץ משכנתאות באחיטוב - משכנתא בחכמה, בינה ודעת