בשבע 472: (הת)ערבות בנקאית

מה שהחל כמבצע פילנתרופי חביב למען החברה ביוזמת בנק לאומי, הפך השבוע לזירת התכתשות נוספת בניצוחה של 'שלום עכשיו'

הלל גרשוני , י"ט בכסלו תשע"ב


רונן שובל, 'אם תרצו': "אחד הסוגים של העמותות המוזכרים בתקנון זו עמותה ציונית. אנחנו עמותה ציונית, ולכן אנחנו עומדים בתקנון. אופנהיימר יודע יפה מאוד שהוא לא יכול להשתתף כי התנועה שלו לא היתה מגרדת יותר מאלפי קולות בודדים. חבל שבגלל הפעילות של 'שלום עכשיו' כל כך הרבה עמותות נפגעו"

ישעיהו רוטר, מארגן העצומה הנגדית: "אני לא חסיד של 'אם תרצו' ואני לא מדבר בשמם, אבל לי אכפת שאופנהיימר הכתיב לבנק לאומי סדר יום שמאלני. צריך לזכור: זה לא שבנק לאומי החליט לתרום ל'אם תרצו'. הציבור הישראלי עשה לו לייק. אופנהיימר אמר לבנק לרדת מזה - והבנק נכנע לאופנהיימר"

הדס הרשקוביץ, עמותת 'שמחה לילד': "זה היה כל כך יפה: המוני אנשים שיושבים וצופים בסרטים על עשייה של עמותות ברחבי הארץ, מעודדים ותומכים ומצביעים. במקום לקחת את זה לכיוון חיובי ולהעמיד את העמותות במרכז העניין, לקחו את זה לכיוון כל כך שלילי. אני מאוכזבת שהבנק נכנע ככה ללחצים שהופעלו עליו"
מה שהחל כמבצע פילנתרופי חביב למען החברה ביוזמת בנק לאומי, הפך השבוע לזירת התכתשות נוספת בניצוחה של 'שלום עכשיו' | המנצחים: 'שלום עכשיו' שהדיחו את 'אם תרצו' מהאפשרות לקבל תרומה, ו'אם תרצו' שזכו ביחסי ציבור לא רעים | המפסידים: בנק לאומי, שמותקף מימין ומשמאל באיומי נטישת לקוחות, ועמותות חברתיות שאיבדו את הסיכוי לתרומת ענק על חשבון הבנק | הוויכוח סביב הפרשה, בשאלה האם מדובר בסתימת פיות של הימין או במימוש זכות דמוקרטית של השמאל, עדיין ניטש

ההתחלה נראתה מבטיחה. פרויקט 'שני מיליון סיבות טובות' של בנק לאומי הבטיח חלוקה של שני מיליון שקלים לעמותות שיתמודדו בו, כשדירוג התרומות יהיה על פי הצבעות הציבור באינטרנט על סרטונים שתפיק כל עמותה. בסרטונים תסביר העמותה מדוע מירב סכום התרומות צריך לזרום דווקא אליה. 139 עמותות ניגשו לתחרות, הפיקו סרטונים ופעלו נמרצות כדי לעודד את הציבור להצביע דווקא אליהן.

השבוע, לאחר מסע לחצים מסיבי מצד עמותות שמאל ובראשן 'שלום עכשיו', בוטל הפרויקט. הבנק הודיע כי כל עמותה שהתמודדה תקבל עשרת אלפים שקלים, והיתרה (כ-600,000 שקלים) תחולק בין מיזמים חברתיים שונים שבהם הבנק כבר מעורב.

 

 החיות משלמות את המחיר

מה שעורר את חמת השמאל היה העובדה שבין העמותות שהתמודדו בפרויקט היתה תנועת 'אם תרצו'. אנשיה מקפידים להגדיר אותה כתנועה ציונית ולא כמזוהה עם ימין או שמאל, אך בעיני השמאל לפחות היא תנועת ימין מובהקת. אנשי 'אם תרצו' הציגו את פעולתם בתחום התמיכה באנשי מילואים, בגיוס מיעוטים ובשלל פרויקטים ציוניים, אך זה לא הרגיע את אנשי השמאל. חיש מהר הוקמה קבוצת פייסבוק בשם 'שני מיליון סיבות טובות לעזוב את בנק לאומי', ובה איימו החברים לעזוב את הבנק אם תנועת 'אם תרצו' תישאר בפרויקט. "אני כלקוח של הבנק לא מוכן שעמלת השורה שלי תממן את תנועת הימין הזו", אמר מזכ"ל 'שלום עכשיו', יריב אופנהיימר.

תחילה עמד בנק לאומי על שלו. בהודעה שהוציא הבנק נאמר כי "תקנון הפרויקט קובע כי עמותות 'בעלות מטרות פוליטיות' לא יורשו להשתתף בפרויקט", אך "התקנון אינו מאפשר לנו לפסול את השתתפותה של עמותה שאינה תומכת במפלגה כלשהי, ואף מגדירה את עצמה כפעילה חוץ מפלגתית וחוץ פרלמנטרית".

הבנק הוסיף ואמר: "אנו מבינים כי חלק מהציבור אינו מסכים עם חלק מפעילויותיה של העמותה, הרטוריקה בה היא נוקטת והאופן בו היא בוחרת להציג את עמדותיה בציבור. עם זאת, זהו בדיוק ייחודו של הפרויקט: לאומי מעמיד לרשות כל סוגי העמותות פלטפורמה, בוחן אם העמותות רשומות כדין, מגישות דו"חות כנדרש ומתנהלות באופן תקין. לאחר מכן נמסרת ההחלטה על מתן התרומה בלעדית להחלטת הגולשים".

'אם תרצו' לא סולקה מהפרויקט. תשומת הלב שנמשכה אליה מצד עמותות השמאל רק הזניקה אותה מעלה בהתמודדות, והיא נסקה אל המקום השני. תגובת הבנק לא סיפקה כמובן את המוחים משמאל. המחאה צברה תאוצה, מערכת הפקסים של הבנק קרסה עקב עומס הבקשות לעזוב את הבנק, ואנשי הבנק נקלעו למצוקה: הפרויקט שנועד לצייר את הבנק כארגון נחמד שתורם לקהילה נצבע בצבעים פוליטיים, והחל לגרום לבנק יותר נזק מתועלת.

בשלב זה החליט כאמור הבנק 'לשבור את הכלים' ולבטל את הפרויקט כליל, והציב בכך את העמותות שהובילו בתחרות בפני שוקת שבורה. עמוד הפייסבוק של 'תנו לחיות לחיות', שהובילה בתחרות, הוצף בקריאות תסכול וזעם כלפי הבנק וכלפי 'שלום עכשיו' ועמותות השמאל, כמו גם כלפי 'אם תרצו'. "יריב אופנהיימר, תתבייש לך! על מצפונך כל אותם בעלי חיים שסובלים מרעב, קור, חולי, צפיפות ואינספור התעללויות! אני מזמן השכלתי לעזוב את בנק לאומי... אני מקווה שעוד אנשים יחכימו לעשות זאת ושבסופו של יום הבנק יבין שכולנו שווים פי 2 מיליון מאדון אופנהיימר השפל והעמותה הבזויה שלו", כתבה אחת הגולשות.

גם בעמותת 'שמחה לילד', שהגיעה למקום השלישי בתחרות קודם ביטולה, הביעו תסכול ואכזבה מהביטול. בשיחה עם 'בשבע' אומרת הדס הרשקוביץ מהעמותה, כי בפרויקט דומה שארגן הבנק בשנה שעברה הם זכו במקום הראשון, והדבר עודד אותם לגשת גם השנה: "אנחנו בעמותה מאוד אהבנו את הפרויקט. הזכייה שלנו בשנה שעברה, בסך 200 אלף שקלים, היתה ממש משמעותית לנו. היא עזרה לנו לפתוח סניף חדש בחיפה, ומעבר לתרומה של הכסף, החשיפה היתה ממש גדולה ומשמעותית. זו חשיפה ששנים ניסינו להגיע אליה, ובחודש של הצבעות היתה ממש קפיצת מדרגה. בעקבות ההצלחה החלטנו ללכת גם השנה, והשקענו המון משאבים ואנרגיות, וממש נדהמנו מההחלטה של בנק לאומי".

הרשקוביץ אומרת כי אותם עשרת אלפים שקלים שהובטחו כפיצוי הם "כאין וכאפס, זה לא משתווה לנזק ולעוגמת הנפש שנגרמו לעמותה ולמתנדבים. הביטול הותיר את כולנו עם פיות פעורים. אמנם לא יכולנו לסמוך על הכסף, אבל בהתחשב בשנה שעברה וההובלה שלנו בתחרות, בנינו עליו בשביל מימון מחנה החורף של הילדים. עכשיו אנחנו נמצאים בבעיה גדולה במימון המחנה".

את כועסת על הבנק, על 'שלום עכשיו'?

"אני לא כועסת, אני פשוט מאוכזבת שהפרויקט היפה הזה הגיע לפסים כאלה. זה היה כל כך יפה: המוני אנשים שיושבים וצופים בסרטים על עשייה של עמותות ברחבי הארץ, מעודדים ותומכים ומצביעים. במקום לקחת את זה לכיוון חיובי ולהעמיד את העמותות במרכז העניין, לקחו את זה לכיוון כל כך שלילי. אני מאוכזבת שהבנק נכנע ככה ללחצים שהופעלו עליו".

צהלות ניצחון בפייסבוק

גם בעמותת 'תנו לחיות לחיות' הביעו אכזבה רבה. בהודעה שהוציאה העמותה נאמר כי אנשי העמותה, שהיתה יכולה לזכות ב-225 אלף שקלים, "מרגישים נבגדים ומאוכזבים מההחלטה הקיצונית לפגוע בכל הארגונים שהשתתפו, במקום לטפל באופן נקודתי בטענות בעניין ארגונים ש'הסתננו' לפרויקט ואולי לא היו אמורים להיות שם מלכתחילה". בעמותה דורשים מהבנק לשנות את החלטת הביטול, ולהעניק את הכסף לפי הדירוג שהגיעו אליו העמותות עם ביטולו. "ככל שיש ארגונים מסוימים ש'הסתננו' לפרויקט", אמרו בעמותה, "בנק לאומי ממילא שמר לעצמו את הזכות בתקנון הפרויקט להוציא אותם מהפרויקט לפי שיקול דעתו, בעוד שהאפשרות של הפסקה מוחלטת של הפרויקט לא נכללה בתקנון ולו במילה. ברור גם כי המעט שמצופה מבנק לאומי לעשות, לאחר שקיבל באמצעות הארגונים השונים כל כך הרבה חשיפה ופרסום חיוביים, הוא לחלק את הפרסים לארגונים השונים, על פי המקומות אליהם הם הגיעו".

אתי אלטמן, דוברת העמותה ואחת ממייסדיה, אומרת ל'בשבע' כי עם הכסף שהם קיוו לזכות בו תוכננו פעולות רבות, כגון עיקור וסירוס חתולי רחוב וטיפול בכלבים פצועים על ידי וטרינרים פרטיים. כעת העמותה עומדת בפני שוקת שבורה. "עשרת אלפים השקלים שהובטחו הם פשוט לעג לרש. אמנם רוב הפרסום היה בהתנדבות אך היתה גם השקעה כספית, והשקענו זמן רב - ישבנו כולנו להצביע, שיגענו את כולם באינטרנט - וזמן גם הוא כסף. אני מאוד מאוד מאוכזבת, וחושבת שבנק לאומי צריך לפצות אותנו".

בהודעה שהוצאתם דיברתם על ארגונים ש'הסתננו' לפרויקט - דהיינו, 'אם תרצו'. אתם מאשימים דווקא את 'אם תרצו' ולא את 'שלום עכשיו', שארגנו את הקמפיין שהוביל לביטול?

"אני מתביישת להגיד לך, אבל אני לא יודעת מי העמותה הזו בכלל. אני כל כך עסוקה בלעזור לבעלי חיים. בכל יום מגיעים אליי בין שבעים למאה מיילים על התעללות בבעלי חיים שאני צריכה לטפל בהם, שממש אין לי מושג מי זו 'אם תרצו'. מרוב שכעסתי וזעמתי על הביטול, אפילו לא נכנסתי לעניין".

בעמותות החברתיות יש אם כן אכזבה גדולה, אך עמותות השמאל דווקא צוהלות. "ניצחנו", כתב שחר כותני, שפתח את דף הפייסבוק שקרא לעזוב את בנק לאומי. "איך שלא מסתכלים על זה, זה ניצחון. 'אם תרצו' אולי יקבלו עשרת אלפים שקל בשביל לכסות הוצאות שבטח היו הרבה יותר גדולות מזה, אבל אנחנו ניצחנו. יש לנו קול ברור. אנחנו אולי כמה אנשים, בבנק, בסופר, בכל יום שאנחנו קמים בבוקר. אבל אף אחד לא ידרוך עלינו. לא היום, ולא בכל יום אחר".

"ניצחנו", נכתב באתר האינטרנט של תנועת השמאל הקיצוני 'סולידריות - שייח' ג'ראח'. "יחד הוכחנו כי כל גוף ציבורי, פוליטי או מסחרי, הבא במגע עם הפוליטיקה הרעילה של תנועת 'אם תרצו', שם את כספו על קרן הצבי ומסתכן באסון תדמיתי". "ניצחנו", שמחו וצהלו גם פעילי שמאל אחרים, בעיתונות וברחבי הרשת.

יריב אופנהיימר, על מה הצהלה הגדולה? תראה כמה תגובות מאוכזבות יש מהעמותות שהפסידו את הכסף מהפרויקט - אולי שפכתם את התינוק יחד עם המים?

"יש פה שני ספינים שצריך להיאבק בהם. הספין הראשון הוא שהכסף ירד לטמיון. זה פשוט לא נכון: כל הכסף שהובטח ייתרם, ורק חלוקתו תתבצע על פי שיקול דעתו של בנק לאומי ולא על פי הלייקים. וזה לדעתי דבר מבורך בפני עצמו. בעניין הזה הניסיון הנבזי של הימין להציג כאילו בגללנו הכסף לא יגיע לעמותות, הוא פשוט שקר. הכסף כולו יגיע לעמותות. שקל אחד לא יבוזבז בגלל הקמפיין שלנו.

"השקר השני הוא הניסיון להאשים אותנו. הרי אם 'אם תרצו' היו אומרים: וואלה, צודקים, מקומנו לא בתחרות, אז הקמפיין היה ממשיך, והכסף היה ממשיך להגיע לעמותות כמתוכנן. אם כבר, אנחנו הצלנו חלק מהכסף שהיה עלול להגיע ל'אם תרצו' במקום לעמותות חברתיות אמיתיות שבאמת זקוקות לכסף הזה".

בנק לאומי בחר בדרך דמוקרטית לחלק את הכסף שהוא תורם - לפי הצבעות הציבור. אתם לא עושים פה מעשה אנטי-דמוקרטי? אין פה אותה 'סתימת פיות' שאתם מוחים נגדה כאשר מדובר בעמותות מהשמאל?

"דמוקרטיה משמעותה חופש בחירה. אני כלקוח של בנק לאומי, זכותי לדעת שהבנק לא עושה בכסף שימוש למטרות שאני לא מעוניין בהן. אם הבנק רוצה לתרום ל'אם תרצו', שיעשה זאת; אני לא אשאר לקוח. אני מניח שגם בכיוון ההפוך זה היה קורה: אם הבנק היה תורם כסף ל'שלום עכשיו', הרבה מאוד אנשים מהצד השני היו עוזבים את הבנק. לכן מראש לא חשבנו להתמודד בתחרות הזו, כי לדעתנו זה פרויקט שנועד לעמותות חברתיות נטו. היתה פה הצלחה של מהלך אזרחי משמאל, דבר שלא רואים כל יום, ואני שמח שהכסף יגיע לעמותות האחרות במקום ל'אם תרצו'".

 "בסופו של דבר, אף אחד מהצדדים לא נשאר מספיק חזק כדי לסגור באמת את החשבון בבנק"| בנק לאומי

 "ציניות, לא ציונות"

רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', מתקומם על הדברים. "אין שום היגיון בדברים של יריב אופנהיימר. התקנון אומר דבר מאוד פשוט: אנחנו ניתן תרומה לעמותה שזוכה בהכי הרבה לייקים. אחד הסוגים של העמותות המוזכרים בתקנון זו עמותה ציונית. אנחנו עמותה ציונית, ולכן אנחנו עומדים בתקנון. אופנהיימר יודע יפה מאוד שהוא לא יכול להשתתף כי התנועה שלו לא היתה מגרדת יותר מאלפי קולות בודדים. חבל שבגלל הפעילות של 'שלום עכשיו' כל כך הרבה עמותות נפגעו. זו שערורייה ממדרגה ראשונה".

שובל אומר כי הטענות משמאל הן צביעות: "גם השנה התמודדו עמותות הצבועות בצבע שמאלי. 'הנוער העובד והלומד' התמודדה - זו לא תנועה פוליטית? כל ההתבכיינויות האלה אינן במקומן".

יריב אופנהיימר, מצידו, דוחה את טענותיו של שובל: "'אם תרצו' יכולים אולי לקחת בלעדיות על הציניות, לא על הציונות. יש הרבה עמותות ציוניות בשמאל, ואולי אנחנו היינו גם מתמודדים אם היינו מעלים את זה על דעתנו, למרות שכנראה לא היינו רוצים להתמודד ולקחת את הכסף מהעמותות החברתיות. לגבי הנוער העובד והלומד, מדובר לא בתנועה עצמה אלא בפרויקטים של נסיעה לפולין, ובכל מקרה מדובר בתנועת נוער שמקבלת כסף מהמדינה. אם היתה שם תנועת בני עקיבא, שאני ודאי לא מחזיק בדעותיה, לא הייתי מתלונן. אבל מקומה של 'אם תרצו' הוא לא בתחרות הזאת".

בינתיים, אזרחים מאוכזבים מן הימין החלו תנועות מחאה משלהם. בעצומה שארגן הרב ישעיהו רוטר, מפעילו של האתר הפופולרי רוטר.נט, קוראים החותמים לבנק לחזור בו "ולהחזיר את החיוך לפניהם של ילדים רעבים, עמותת צער בעלי חיים ותנועות ישראליות ציוניות מקור גאוותנו". יותר מ-400 איש חתמו על המכתב, שאליו מצורפים פרטי החותם ומספר החשבון שלו בבנק לאומי, ובו בקשה מפורשת לסגור את כל חשבונות הבנק אם ההחלטה לא תשתנה.

הרב רוטר מספר ל'בשבע' שבעקבות המכתב, הוא ורבים אחרים מהחותמים קיבלו פנייה אישית מהבנק בניסיון להניא אותם מן הצעד הזה. "פנתה אליי מנהלת הסניף, לא בתור מארגן העצומה אלא כלקוח שביקש להתנתק, וניסתה להסביר לי מה היה. אמרתי לה שאני יודע טוב ממנה מה הסיפור; כתבנו אחרי שבדקנו במה מדובר. איך גוף כזה גדול כמו בנק לאומי מתרפס בפני יריב אופנהיימר? אני יכול להבין אם מראש הם לא היו מכלילים את 'אם תרצו', אבל אחרי שכבר העמותה התמודדה ואחרי שהם הגיעו למקום כזה מכובד?".

הרב רוטר חושד שהחלטת הבנק אינה נקייה משיקולים פוליטיים. "הרי בהתחלה הם יצאו כמו גברים ואמרו שהמשפטנים שלהם בדקו את העניין והכל בסדר, ורק בשנה הבאה הם יבדקו איך אפשר לשנות. ככה מתנהל בנק רציני, שיש לו אינטגריטי. יכול להיות שבהנהלת הבנק היה איזה שמאלן אחד או שניים שניצלו את ההזדמנות".

אבל הבנק לא נכנע לגמרי לקריאות השמאל. הוא לא סילק את 'אם תרצו', הוא ביטל לגמרי את התחרות.

"נכון, אבל למה הוא עשה את זה? הבנק כותב בעצמו: בגלל יריב אופנהיימר. 'אם תרצו' היו יכולים לקבל רבע מיליון שקלים וקיבלו רק עשרת אלפים. אני לא חסיד של 'אם תרצו' ואני לא מדבר בשמם, אבל לי אכפת שאופנהיימר הכתיב לבנק לאומי סדר יום שמאלני. אדם שמקבל עשרות אלפי שקלים כמנכ"ל 'שלום עכשיו', וכשתנועה לאומית יכולה לקבל הוא מונע את זה ממנה - זו סתימת פיות. צריך לזכור: זה לא שבנק לאומי החליט לתרום ל'אם תרצו'. הציבור הישראלי עשה לו לייק. אופנהיימר אמר לבנק לרדת מזה - והבנק נכנע לאופנהיימר".

 "הבנק לא אשם"

רונן שובל, מצידו, אינו שותף לקריאות להחרים את הבנק. "אני לא חושב שזה יעזור. בסופו של דבר העם בחר 'אם תרצו', ויריב אופנהיימר סתם לעם את הפה. לא צריך לקשר את זה לדברים אחרים. בנק לאומי לא אשם. הוא היה בלחץ מאוד גדול, ועשה מה שהוא יכול כדי שהלחץ ייגמר. לא יעזור להחרים את הבנק".

גם איילת שקד, יו"ר תנועת 'ישראל שלי', אומרת דברים דומים. "אני לא שותפה לקמפיין של רוטר. אני מבינה שהם נקלעו בין הפטיש לסדן, וכל מה שהם לא היו עושים הם היו פוגעים בשמאל או בימין. אני מאשימה את 'שלום עכשיו', לא את בנק לאומי".

אומר לך אופנהיימר שהכסף לא ירד לטמיון, אלא שהוא פשוט מחולק אחרת.

"קודם כל הוא הרס את הפרויקט של בנק לאומי. זה מבצע כל כך יפה, העמותות השקיעו כל כך הרבה זמן וכסף, וככה אתה הורס להם, בגלל איזו עמותה אחת? אני לא אומרת שהטיעון שלהם מופרך, אבל זו לא סיבה לעשות כזה הרס".

שקד מזכירה שגם בפרויקט של השנה שעברה היו עמותות שניתן היה לצבוע אותן בצבעים פוליטיים. "התמודדה אז 'קו לעובד', שממומנת על ידי הקרן החדשה, ובין השאר עוזרת למסתננים. אבל לא הייתי מעלה על דעתי לצאת לכזה קמפיין".

את לא היית פועלת באופן דומה, אם היתה מתמודדת למשל 'שלום עכשיו'?

"נכון, אבל פרויקט כזה לא הייתי הורסת. גם לי היה מפריע כלקוחת בנק לאומי שעמלת השורה שלי הולכת לעמותה שאני לא רוצה, אבל הייתי פועלת אחרת. הייתי מפנה את כל הכוחות שלי, את כל עשרות אלפי החברים בתנועה, להצביע לכל העמותות האחרות. לא הייתי הולכת על ההרס של מבצע כזה. אנחנו הרי ניצלנו את הטכניקה הזו לפני שנה וחצי, היא יעילה, עובדה. אבל לא על מבצע כזה. אם שלום עכשיו היו רציניים, הם היו עושים כמו שאני אומרת.

"צריך לזכור ש'אם תרצו' זה לא בדיוק 'שלום עכשיו'. זה כמו 'קו לעובד', בתחום האפור. עובדה שבנק לאומי קיבלו אותה. זה לא שחור ולבן. גם בעיניי הם עוסקים בתחומים שנוגעים בפוליטיקה, ויכול להיות שעשו טעות שקיבלו אותם, אבל קיבלו, אז בגלל זה להרוס?".

האם בנק לאומי נהג בצורה חכמה בניהול הפרויקט והמשבר שנוצר? עידו קינן, מומחה למדיה חברתית, סבור כי לבנק לא היתה ברירה אלא להפסיק את הקמפיין: "שיטת הפעולה של הקמפיין היתה להשתמש בחברי הרשתות החברתיות לקידום תדמיתו של הבנק כפילנתרופ. ברגע שהציבור חטף את ההגה וניווט לוויכוח הפוליטי ימין-שמאל, השיח הנקי והחיובי לכאורה סביב הקמפיין הזדהם, ולא היה עוד טעם להמשיך בו".

לעצם הפרויקט, אומר קינן שהוא קונספט מנצח מבחינה שיווקית – הבנק הופך את העמותות ותומכיהן למפיצים אגרסיביים של הקמפיין ברשתות החברתיות, ובכך מחזק את תדמיתו כתורם לחברה. "שני מיליון השקלים שיועדו לתרומה הם לא רק תקציב שיווק שנתפס בציבור כתרומה לקהילה – הבנק עוד מקבל עליהם הטבות מס!" אומר קינן. ועם זאת, הוא מותח ביקורת על התנהלות הבנק בניהול הפרויקט: "אם בבנק לא מבינים מה ההבדל בין חלוקת אייפדים ללקוחות במבצע חבר-מביא-חבר לבין חלוקת תרומות לעמותות במבצע שנורותרום משפיל, הבעיה שלהם היא בתפישת העולם. הפעילות במדיה החדשה היא רק הנגזרת המקוונת שלה".

מי הפסיד ומי הרוויח? לדעת קינן, מימין ומשמאל דווקא הרוויחו מהמשבר, ומי שהפסיד הוא בעיקר הבנק עצמו: "'שלום עכשיו' רשמו הישג (שלא שייך רק להם) בדמות ביטול הקמפיין, ו'אם תרצו' הרוויחו חשיפה ואהדה (ועוד משהו רע להגיד על יריב אופנהיימר). בנק לאומי הפסיד מכל הכיוונים, כשזיגזג בין עמידה עיקשת על עמידתה של 'אם תרצו' בכללי התקנון לבין ביטול הקמפיין, והצליח לעצבן גם את הימין, גם את השמאל וגם את העמותות. הבעיה היא שהוא כנראה לא ישלם על כך מחיר כלכלי: הקמפיין לא הסתיים בפיצוץ אלא ביבבה, ולאף אחד מהצדדים לא נשאר מספיק זעם לקום בהמוניו ולסגור את החשבון בלאומי".