בשבע 472: "יהודי דרום תל אביב הופכים לפליטים"

עד ליישום התוכנית יחדרו לישראל עוד כמאה אלף מסתננים דרך הגבול הדרומי הפרוץ

ניצן קידר , י"ט בכסלו תשע"ב


ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה: "זו תוכנית ראויה ונחוצה, אבל לצערי הממשלה נזכרה יקר ומאוחר מדי. אם כאשר התעוררה בעיית המהגרים מאפריקה היו משקיעים חצי מהסכום הזה לבניית גדר בגבול מצרים, למשל, התקציב הזה היה יכול לעצור את התופעה כמעט לחלוטין"

ח"כ מיכאל בן ארי: "כל זה קורה על חשבון הכסף של האזרחים. מקימים להם בתי ספר וגנים ומערכות שונות. מסיעים אותם, מאכילים אותם, מלבישים אותם – והם מחזירים לנו באלימות, בפריצות ובהטרדת נשים, בגניבות. שכונות שלמות מתרוקנות מיהודים. בתי כנסת שהיו מלאים עד לפני כמה שנים התרוקנו מיושביהם"

ח"כ יעקב כץ: "בספרי ההיסטוריה ייזכר נתניהו כמי שבחצי הראשון של הכהונה שלו לבדו, הציפו את הארץ 40 אלף (!) מסתננים מהגרי עבודה מאפריקה. עד לרגע זה גם לא בנה נתניהו את מתקן ההשהייה למסתננים, ועל כן הם ממשיכים להיות מועסקים על חשבון אזרחי ישראל ומודיעים למשפחותיהם מאפריקה שיבואו לכאן בעקבותיהם"
האישור שניתן השבוע בממשלה לתוכנית החירום לטיפול בבעיית המסתננים נתפש אצל תושבי השכונות, כמו גם אצל חלק מהח"כים, כצעד מאוחר מדי של נתניהו | עד ליישום התוכנית יחדרו לישראל עוד כמאה אלף מסתננים דרך הגבול הדרומי הפרוץ, ויעצימו את הפגיעה הקיימת בביטחונם ואיכות חייהם של תושבי הערים בדרום ובמרכז | תושבי דרום תל אביב מודיעים כי ימשיכו להיאבק, ובכנסת מבקשים להעניש בחומרה מעסיקים עבריינים ולזרז את הקמת מתקני המעצר בדרום

הנה נתון שאנחנו שומעים לפחות פעם בחודש, אבל כנראה לא ממש מבינים מה עומד מאחוריו. בתחילת החודש פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה כי בחודש נובמבר 2011 נקלטו בישראל 2,676 מסתננים, ומתחילת השנה חדרו לתחומה 13,581.

יש מי שחושב שמדובר בחבורת פליטים מסכנים שמחפשים בארץ מקלט מדיני, אלא שתמונת המצב שונה באופן מהותי. עשרות אלפי מסתננים השתקעו בארבעה ריכוזים בארץ: דרום תל אביב, אילת, אשדוד וערד. כבר לא מדובר באיום רחוק, אלא בבעיה קיימת ומוחשית של השתלטות על שכונות שלמות ושינוי הצביון בהן, של הדרת יהודים מהאזורים הללו ושל התגברות הפשיעה.

 מפחדים ללכת ברחוב

השבוע אושרה בממשלה תוכנית חדשה בניסיון להתמודד עם המציאות המורכבת בשטח, אבל לדברי תושבי השכונות מדובר בתגובה מאוחרת, אולי אף מאוחרת מדי.

עד כמה חריפה הבעיה? חן (השם המלא שמור במערכת), מראשי ועד הפעולה בדרום תל אביב, מספר ל'בשבע': "המצב הגיע לידי כך ששכונות ננטשות, ולא רק כאן בתל אביב, אלא גם באילת ובאשדוד. יש פה רבבות בני אדם במצב סוציאלי נוראי, דחוסים בדירות, בלי מעמד, בלי זהות, בלי זכויות. לאן זה מוביל אותם? לפשיעה, להטרדות בלתי פוסקות, לסכסוכים בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה, לשכרות ואלימות גואה, גם כלפי ישראלים. הגענו למצב שהילדים שלנו מפחדים ללכת ברחוב שבו רק לפני שנה או שנתיים לא היה חשש כזה", אומר חן בכאב.

לדבריו, גם בפן החינוכי יש פגיעה אנושה. "כיתות ננטשות על ידי יהודים, משום שיש שם רוב של זרים. האבסורד הוא שילדים זרים צריכים ללמוד תוכנית לימוד ישראלית. הרי מה הם ולחגי ישראל, להיסטוריה היהודית או לטרומפלדור? זה ממש חורבן חינוכי. ילד לומד על היהדות והוריו מוסלמים או נוצרים? אנחנו פשוט מתסכלים אותם".

חן מצביע על עניין נוסף: "יש פה תופעה של ילודה מואצת וגוברת, גם של עובדות זרות לא חוקיות וגם של מסתננות. כמעט אין פה אישה שלא בהריון. להערכתנו, יש בתל אביב כיום לפחות 4,000 ילדי זרים ומסתננים. מה? יהיה לנו טוב יותר כשנשמע את הילדים האלה שרים 'כל עוד בלבב פנימה' ולא מתכוונים לכלום? אגב, היום כבר מגיעים מסתננים עם ילדים, וטוענים ששמעו שאפשר לקבל עם תינוק אזרחות בהליך מזורז".

כשאנחנו מבקשים ממנו להצביע על הנושא הכאוב ביותר, לחן יש כבר תשובה מוכנה: "כבר לא מדובר בפליטים או מהגרי עבודה. אלה אנשים שבאו להשתקע, לגור ולחיות בישראל, והם גם מתקשרים למשפחות ולחברים שהשאירו מאחור ואומרים להם לבוא לכאן".

בוועד הפעולה מסבירים כי מסתנן ממוצע משלם כ-3,000 דולרים כדי להגיע לישראל, והוא אינו מחפש עבודה אלא מקום השתקעות. "הם גם לא כוח עבודה. הם לא עוסקים לא בבניין ולא בחקלאות, אלא רק בסבלות, בסידור סחורה, בניקיון, כל מיני עבודות שוליים שאין להן שום חיוניות למשק הישראלי".

אם המסתננים מהווים מטרד לתושבי האזור, מדוע אנשים ממשיכים להשכיר להם בתים?

"זה עניין של בצע כסף. הם גרים עשרה בדירה ומביאים לעלייה מטורפת במחירי הדירות. בעל בית, במקום להשכיר לישראלי ב-4,000 שקלים, משכיר לזרים ב-8,000. גם בעלי חנויות מתפתים לכך כי הם משלמים יותר כסף במצטבר. בתל אביב לבדה יש כ-800 עסקים של זרים ללא רישיון עסק".

אנחנו משוחחים עם חן לאחר מפגש שקיים הוועד עם השר סילבן שלום, שבא לבחון את הבעיה מקרוב. "הרושם הוא שהממשלה יצרה אסון ומחדל גדול שהיא לא יודעת מה לעשות איתו. הוא עצמו אמר לנו בסיור: מה אתם מציעים כדי לפתור את המצב? כלומר, אחרי שהממשלה גרמה לאסון הגדול הזה, היא מבקשת מהתושבים לתת את הפיתרון. ענינו לו שיש לסגור באופן מיידי את הגבול, להניח גדר זמנית ולהציב שם חיילים שתפקידם יהיה לא לאפשר למסתננים לחצות את הגבול, ובכך לנסות ולעצור את האסון הלאומי, החברתי הסוציאלי הזה".

ח"כ מיכאל בן ארי, הפעיל בנושא בשנים האחרונות, מוסיף גוונים משלו לתמונת המצב העגומה: "הפכו להיות מושבות אפריקניות בלב תל אביב, שמנהלים שם מערכת חוקים והתנהלות משל עצמם וגם סוג של מערכת משפט פנימית. זו מציאות כמעט בלתי הפיכה. הבעיה החמורה היא שכמות כזו של אנשים משדרת למיליונים רבים – זו הארץ המובטחת. כל זה קורה על חשבון הכסף של האזרחים. מקימים להם בתי ספר וגנים ומערכות שונות. מסיעים אותם, מאכילים אותם, מלבישים אותם – והם מחזירים לנו באלימות, בפריצות ובהטרדת נשים, בגניבות. שכונות שלמות מתרוקנות מיהודים. בתי כנסת שהיו מלאים עד לפני כמה שנים התרוקנו מיושביהם. נשארו רק האומללים שאין להם לאן ללכת. לפני שבועיים נפגשתי עם זוג משכונת התקווה, שרק לפני כמה שנים הגשימו את חלום חייהם, רכשו בית בשכונה ושיפצו אותו. עכשיו הם רוצים לעזוב, כי נפתחו ליד הבית שלהם גנים לילדים מגאנה".

מסתננות ויולדות

הנה עוד כמה נתונים שיבהירו עד כמה עמוקה הבעיה: כיום, על פי ההערכות, רק בתל אביב לבדה יש למעלה מ-40 אלף מסתננים וזרים, שחולשים על אזור התחנה המרכזית הישנה ושכונת התקווה. באשדוד הפך רובע ב' לשלוחה של אריתריאה, וגורמים בבית החולים יוספטל באילת מודים שלמעלה מ-10 אחוזים מהיולדות שם הן מסתננות.

מי שהבין את גודל הבעיה הוא יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ, עד לא מזמן יו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים. "הצעתי שני חוקים הנוגעים למסתננים. האחד נחל הצלחה, והשני עד כה לא צלח. החוק הראשון עסק בנושא בניית גדר הביטחון. כבר לפני שלוש שנים צפינו מה עתיד להתחולל כאן, ולחצנו על הממשלה לפעול. אילולא החוק הזה, ראש הממשלה לא היה עושה זאת. היום גם הוא מבין שהגדר היא הצלה של ממש למדינת ישראל. יחד עם זה הבאתי חוק נוסף, להקים בדרום מתקן שהייה ל-10,000 מסתננים, כשבמקביל נטיל קנסות כבדים על המעסיקים, כך שלא ישתלם להם להעסיק אותם. לפני שבועות ספורים, כשראיתי שהנושא לא מקודם בממשלה והעליתי אותו בוועדת השרים לחקיקה, נדחה הדיון בהצעה, וכשהיא עלתה בכנסת היא הופלה בהוראת הקואליציה".

ח"כ כץ מאמין שרק שילוב בין שני הפתרונות יכול לתת מענה למצב שנוצר: "כל עוד המתקן הזה לא מוקם, ממשיכים לרוץ טלפונים ואימיילים מכאן לכל מדינות סודן ואפריקה הקוראים לאלה שנשארו מאחור לבוא לישראל. כל עוד יש עבודה בארץ, וכל עוד בתי עסק ורשויות ממשיכים להעסיק אותם בתשלום מועט, יעדיפו אותם על פני יהודים. ולכן, גם לאחר שתסתיים הקמת הגדר, אם לא יקום מתקן כזה ולא יוטלו קנסות כבדים על המעסיקים, הם ימשיכו ויצליחו בניסיונות לעבור את הגדר בכל דרך".

הרי קיים חוק בנושא, מדוע הוא לא נאכף?

"החוק אומר היום שאסור להעסיק עובדים ששוהים שלא כחוק, אלא שהמדינה טוענת כי אם תאכוף את החוק, מחר יהיו זרוקים ברחובות תל אביב 50,000 מסתננים מובטלים, ואלה רק המספרים הרשמיים והידועים, בלי לדבר על המסתננים שלא נרשמו דרך צה"ל. מדובר בסכנה של ממש - תל אביב הולכת ונגמרת, בתוך כמה שנים הם ישתלטו על העיר. בסוף הפליטים יהיו תושבי תל אביב היהודים".

ההתרעות נגד התופעה כבר חורגות מגזרת ח"כי הימין. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, פנה בשבוע שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לנקוט פעולות חירום מיידיות נוכח שטף המהגרים מאפריקה שמגיעים לדרום העיר. "שורות אלו נכתבות אליך בלב כבד וכואב. ייאוש מול מציאות של מצוקה הולכת ומחריפה וזעקה עמוקה ואמיתית של תושבי עירי, בשכונות דרום העיר, המופקרים על ידי מדינתם ונאלצים בשנים האחרונות לשאת על גבם, בנוסף לבעיות הקיום הקשות ממילא, את נטל קליטתם של עשרות אלפי מהגרי העבודה מאפריקה", כותב חולדאי לנתניהו, ומציין כי "זרם המסתננים רק הולך וגובר ואף שובר שיאים חדשים, כך שאנו מוצאים עצמנו חוזרים בכל פעם לתחתית ההר, כשהמצוקה הולכת ומחריפה ומשנה את פניהן של שכונות שלמות".

חולדאי גם מבין, באיחור, את מה שח"כ כץ וחבריו הבינו מזמן. "מדינת ישראל אינה יכולה להמשיך ולהתעלם מנחשול המסתננים ההולך וגובר, שהיום כבר ברור לכל כי הם מגיעים לכאן כמהגרי עבודה לכל דבר והם אינם מצויים בסכנה קיומית. המצוקה של תושבינו היא כאן ועכשיו, ואיננו יכולים עוד להמתין למימוש הבטחות כמו בניית גדר, שתארכנה שנים. יש לנקוט פעולות חירום מיידיות לשמירת גבולות המדינה... ובמקביל - על המדינה להכריע ולקחת אחת ולתמיד את האחריות על אותם מהגרי עבודה הנמצאים כאן. להקציב את המשאבים הנדרשים לטיפול בהם ובמצוקה הקשה הנגרמת לתושבי השכונות, שנאלצים להתמודד עם קליטתם".

ראש העיר גם הציג את נתוני משרד הפנים, שחשפו לראשונה את תמונת המצב העגומה במלואה: בישראל חיים היום 72,450 מהגרי עבודה חוקיים, 117,848 מהגרי עבודה לא חוקיים ו-38,354 מבקשי מקלט. בתל אביב, על פי הנתונים, מתגוררים כ-40,000 מהגרי עבודה וכ-25,000 מבקשי מקלט, ובסופי השבוע מספרם בעיר מגיע ל-80,000 בני אדם.

 "לסגור עסקים ולא את המדינה"

בשבועות האחרונים נראה שראש הממשלה הבין שאי אפשר להמשיך ולטפל בעדינות בבעיית המסתננים. לפני כשבועיים הגיע נתניהו לסיור בלתי מתוכנן בשכונת יעלים באילת. הוא פגש תחילה במסתננים ושאל אותם על הדרך שבה נכנסו לישראל ועל מטרת הגעתם. בהמשך שוחח נתניהו עם תושבי השכונה שהתלוננו על הבעיות שיוצרים המסתננים, והבטיח להם כי "תוך פחות משנה תושלם בניית הגדר בגבול הדרומי, שתצמצם באופן משמעותי את חדירת המסתננים. זאת, בנוסף למהלכים נוספים כמו הרחבת מתקן השהייה". אלא שנפגעי המסתננים לא רוצים לחכות אפילו יום נוסף, ודאי שלא שנה.

בסביבתו של נתניהו מודים כי הלחץ הציבורי של השבועות האחרונים הביא אותו לזרז את הטיפול בנושא. כבר בסוף השבוע שעבר הוא הציג תוכנית שאושרה ביום ראשון האחרון בממשלה, ותכליתה ניסיון למגר את תופעת ההסתננות.

במסגרת התוכנית תובא לאישור הכנסת בהליך מהיר הצעת חוק, לפיה ניתן יהיה לקנוס תאגידים המעסיקים מסתננים בלתי חוקיים בסכום של עד 75,000 שקלים, ובמקרים מסוימים אף להביא לסגירתם. כמו כן, החוק ישונה כך שניתן יהיה להאריך את מעצרם של המסתננים לשלוש שנים, ולא לחודשיים כפי שנהוג היום. "אם צריך, נסגור עסקים כדי שהמפעל שנקרא מדינת ישראל לא ייסגר", אמר נתניהו. הצעדים הללו מצטרפים לחידוש ההחלטה על הקמת בתי מעצר חדשים והרחבת הקיימים, כדי שיבהירו למסתננים שאין להם מה לחפש בישראל.

נתניהו גם חשף לראשונה כי בכוונתו לנסוע לאפריקה כדי לקדם, בתיאום דיפלומטי מלא, את סידורי ההחזרה של המסתננים למדינותיהם.

שר הפנים אלי ישי, שהיה בין המתריעים בשנים האחרונות נגד המצב שנוצר, אמר בישיבה: "כבר שנתיים וחצי אני מתריע על התופעה. בקדנציה הקודמת אמרו שאני חשוך וגזען, והיום כל עם ישראל מבינים שצדקתי. אני רוצה לשמור על הרוב היהודי פה ולשמור על עם ישראל. אני אפעל להחזיר את אחרון המסתננים לארצו ולביתו. מי שלא ייצא ברצון, זה ייעשה גם שלא מרצון".

בממשלה הבינו סוף סוף, כך אומרים כמה מן השרים שפעלו בנושא, כי המסתננים באים לישראל כדי להשתקע משום שבניגוד לארצם, כאן הם יכולים למצוא עבודה מכניסה. על כן הדרך למגר את התופעה היא לגרום לכך שלא ירצו להעסיק את אותם מסתננים.

ראש הממשלה אף הורה באחרונה למשרד לביטחון הפנים לדאוג תוך פרק הזמן הקצר ביותר להקמת מספר בתי מעצר שיוכלו לאכלס אלפי מסתננים בתנאי כליאה שעשויים לזרז עזיבה מרצון. במקביל לכך הורה לאפשר את הפעלת התוכנית שהתווה לגירוש המסתננים שאינם רוצים לעזוב את ישראל מרצונם. כל הצעדים הללו נעשים במקביל להבטחת נתניהו כי בניית גדר הביטחון בגבול אילת-מצרים תושלם עד סוף 2012.

אלא שיש מי שחושב שהדברים נעשים מאוחר מדי, ויש מי שלא מאמין שההחלטות יבוצעו.

ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה אומר כי "זו תוכנית ראויה ונחוצה, אבל לצערי הממשלה נזכרה יקר ומאוחר מדי. אם כאשר התעוררה בעיית המהגרים מאפריקה היו משקיעים חצי מהסכום הזה לבניית גדר בגבול מצרים, למשל, התקציב הזה היה יכול לעצור את התופעה כמעט לחלוטין", אמר מקלב בהתייחסו לעלות התוכנית, 650 מיליון שקלים, שתילקח מתקציבי משרדי הממשלה השונים.

מקלב טוען כי הממשלה עובדת יותר מדי בשיטת ה'בדיעבד'. "זה הפך להיות ריטואל קבוע בישראל שהממשלה עסוקה בכיבויי שריפות חד פעמיים ולא קשובה למצוקות ולבעיות שמועלות. בשוק הדיור יש מחאה, הממשלה הקימה ועדה אבל לא מכניסה את היד לכיס וגוררת רגליים. כשהמצוקה תתעורר שוב, יבינו שבתחילת הדרך הפיתרון היה זול יותר. כל מצוקה בינתיים עולה למדינה כסף רב ואנשים סובלים ממנה. עדיף להתעורר היום מאשר לעמוד בפני שוקת שבורה מחר".

"השכונות הפכו לסלאמס"

איילת שקד, יו"ר תנועת 'ישראל שלי', שפועלת בנושא יחד עם ועדי השכונות בתל אביב, מתקשה להאמין שדווקא הפעם משהו ישתנה. "התנאים לטיפול במצב הנוכחי קיימים גם כיום על פי החוק, אבל מגרשים את הפליטים, לא מטפלים במעסיקים. הדברים שנתניהו מדבר עליהם באמת צריכים להיעשות, אבל עד היום לא נעשה דבר".

ח"כ כץ מוסיף: "בלא הלחץ המסיבי שלנו באין ספור דיונים וסיורים של הוועדה, היה ממשיך נתניהו להיכנע לברק ועד לרגע זה ממש לא היה מתחיל בבניית הגדר בדרום. בזמנו התרענו שבנייתה נצרכת כדי למנוע הסתננות אפריקנית וגם כאמצעי הגנה עתידי מול מצרים, לכשתהפוך שוב לאויב פעיל. בספרי ההיסטוריה ייזכר נתניהו כמי שבחצי הראשון של הכהונה שלו לבדו הציפו את הארץ כולה, ואת תל אביב בפרט, 40 אלף (!) מסתננים מהגרי עבודה מאפריקה. עד לרגע זה גם לא בנה נתניהו את מתקן השהייה למסתננים, ועל כן הם ממשיכים להיות מועסקים על חשבון אזרחי ישראל, תופסים אלפי דירות בדרום תל אביב ומודיעים למשפחותיהם מאפריקה שיבואו לכאן בעקבותיהם".

גם ח"כ בן ארי סקפטי: "אני רואה את נתניהו משתולל עכשיו, אבל איפה הוא היה בשנים האחרונות, כשאנחנו זעקנו וקראו לנו גזענים? היום כולם מבינים שאנחנו צדקנו".

בדיקה שערכנו העלתה כי במשרדי הממשלה הרלוונטיים אכן עמלים בימים אלה על יישום תוכניותיו של ראש הממשלה בנושא המסתננים. אלא שעל פי הערכות, בזמן שיעבור עד שהתוכנית תיושם במלואה, עשויים עוד למעלה מ-100 אלף מסתננים להיכנס לתחומי ישראל, ולהמשיך לגרום לנזק גדול עוד יותר ממה שפורט כאן.

בעוד בערים אחרות התושבים מרימים ידיים, ועד השכונות בתל אביב מתכנן להמשיך ולהיאבק. משמר השכונות שהקים ח"כ בן ארי ממשיך לפעול באזור, והוועד עצמו, אשר בראשו עומד חבר מועצת העיר שלמה מסלאווי, הודיע כי יקיים שורה של הפגנות עד שיחוש בשינוי של ממש. בשבוע שעבר הם היו בכנסת, השבוע הביאו, כאמור, את השר שלום, וידם עוד נטויה. "שכונות שלמות הפכו לסלאמס. הפכנו לנטע זר ברחובותינו, לא נוכל לשבת מנגד כאשר מדינת ישראל מתעלמת מהבעיה ומשאירה אותנו לבד במערכה. נפעל עד שהממשלה תאפשר לנו לחיות בביטחון בביתנו", אומר מסלאווי. "מסתבר שבישראל של סוף שנת 2011, היהודים בדרום תל אביב הופכים להיות לפליטים בעצמם", הוא מסכם, "ואנחנו נדאג שהמצב הזה ישתנה".