גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 473ראשיהפצה

קצין ולא ג'נטלמן

בתקופת כהונתו של אלון כמפקד אוגדת יו"ש התרבו הפיגועים והחיכוך עם המתיישבים הגיע לשיאים חדשים.
22/12/11, 17:32
חגי הוברמן

בניגוד להודעה המרגיעה של דובר צה"ל, מינויו המפתיע של ניצן אלון לתפקיד אלוף פיקוד המרכז נכפה על הרמטכ"ל על ידי שר הביטחון * בתקופת כהונתו של אלון כמפקד אוגדת יו"ש התרבו הפיגועים והחיכוך עם המתיישבים הגיע לשיאים חדשים * במועצת יש"ע מקווים שאלון יידע לטפל נקודתית בבעיות ולא להתנכל להתיישבות, אך יש מי שבטוחים שהניכור הבסיסי של אלון לא מבשר טובות

הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ התקשה להסתיר את כעסו בנאומו בטקס הרשמי להחלפת מפקד המכללות שנערך השבוע בבסיס פיקוד ומטה (פו"מ). גנץ תקף את הביקורת התקשורתית סביב סבב המינויים האחרון בצה"ל, שאושר על ידיו. "ראיתי את כותרות העיתונים ואין בינן לבין המציאות כל קשר. השיקולים למינויים הצבאיים הם שיקולים אסטרטגיים שקופים. המינויים נכונים, אנחנו בוחרים את האנשים המתאימים ביותר ומביאים אותם לאישורו של שר הביטחון", אמר רא"ל גנץ.

המשפט "הביקורת התקשורתית סביב סבב המינויים האחרון שאושר על ידיו", הוא ציטוט מתוך אתר האינטרנט הרשמי של צה"ל. המשפט הזה נוסח במדויק: גנץ אישר את המינויים – הוא לא החליט עליהם. שני המינויים העיקריים, זה של ניצן אלון לאלוף פיקוד המרכז ומינויו של ישי אביטל כמפקד מיפקדת העומק, היו החלטה אישית של שר הביטחון אהוד ברק. עמדת הרמטכ"ל לא נשמעה בנושא, והוא שימש רק כחותמת גומי. כך גילה גורם צבאי בכיר, המצוי במהלכים האחרונים שהובילו למינויים מסוף השבוע שעבר. לא היה משפט רחוק מהדיוק כמו הודעת דובר צה"ל מיום חמישי שעבר, אשר בה נכתב כי "ברק אישר מינויים עליהם החליט ראש המטה הכללי, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ". למען הדיוק, אומר גורם צבאי, היה צריך לכתוב שהרמטכ"ל קיבל בהכנעה ובלי לצייץ מינויים שעליהם החליט שר הביטחון.

פוליטיזציה בצבא

על אף שמאז סיים אלון את תפקידו הקודם כמפקד אוגדת איו"ש דובר על האפשרות שהוא ימונה לאלוף פיקוד המרכז, ההחלטה הפתיעה רבים בצה"ל. היא הפתיעה גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנדהם לשמוע ממזכירו הצבאי על המינוי ביום חמישי שעבר. "גם אם המינויים האחרונים, גם של ניצן אלון וגם של שי אביטל אינם פוליטיים, הם יוצרים מטבעם פוליטיזציה של הצבא", אומר גורם ביטחוני בכיר.

מינוי אלוף פיקוד מרחבי (צפון, מרכז או דרום) כתפקיד ראשון של אלוף הוא דבר חריג בצה"ל, והתקדימים לו מעטים. בדרך כלל אלופים 'מתחילים' מקבלים תפקידי מטה – ראשי אגף או מפקדי זרוע היבשה, לפני שהם מקבלים אחריות של פיקוד. המפקד הנוכחי, אבי מזרחי, כיהן בדרגת אלוף כראש אט"ל (כיום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) ומפקד זרוע היבשה לפני שהפך לאלוף פיקוד. קודמו גדי שמני כיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, כמוהו אלוף פיקוד אחר, משה קפלינסקי. יאיר נווה, סגן הרמטכ"ל הנוכחי, כיהן כאלוף פיקוד העורף, פיקוד הרבה פחות סוער והרבה פחות בעייתי ומורכב מפיקוד המרכז. בוגי יעלון כיהן כראש אמ"ן בטרם הגיע לפיקוד. גם האלופים עוזי דיין, דני יתום, אילן בירן ונחמיה תמרי ז"ל לא התחילו כמפקדי פיקוד. אפילו יצחק מרדכי, 'אלוף שלושת הפיקודים', שירת בתפקידו הראשון כאלוף כראש מחלקת הדרכה. רק יצחק איתן עשה את הדרך המקוצרת ממפקד אוגדת איו"ש לפיקוד המרכז, וקשה לומר שהתקדים הזה קורץ. תקופתו לא נחשבת לאחת הטובות בפיקוד. איתן היה מפקד הפיקוד כשפרצה מלחמת אוסלו, התקשה להתמודד עם גל הטרור והפיגועים ופרש כעבור שנתיים בלבד. זה גם היה תפקידו האחרון בצבא. בפיקוד הדרום, רק האלופים יום טוב סמיה ודורון אלמוג עשו את הדרך הקצרה מלשכת מפקד אוגדת עזה לפיקוד הדרום – גם הם כמקרים חריגים.

גורמים צבאיים אומרים שהיה זה סוד גלוי שניצן אלון היה בשנים האחרונות חביבו של שר הביטחון, שראה בו את מי שיבצע את מדיניות השר בנושא ההתיישבות ביו"ש מתוך הזדהות מלאה, כולל הקפאת ההתיישבות והפעילות נגד המאחזים. "נכון שלא הציבור בוחר מי יהיה מינוי צבאי, אמר לי השבוע גורם צבאי בכיר, "אבל כיוון שכבר נכווינו לא מכבר בתהליך מאוד בעייתי של בחירת רמטכ"ל, חשוב שהציבור יהיה מעורב ויגיד את דעתו".

צל"ש מדן שומרון

אין מי שחולק על כך שתא"ל אלון הוא קצין בעל ניסיון קרבי עשיר ומוצלח, שנכונו לו עלילות. אם לא היה מתמנה לאלוף פיקוד המר
כשאלון סיים את תפקידו הקודם כמפקד אוגדת איו"ש, הוא הודה שהטבח של משפחת פוגל באיתמר היה גם כישלון אישי שלו
כז, היה ככל הנראה מקבל לידיו את הפיקוד על הגיס הצפוני, שהיה גם תפקידו הראשון של בני גנץ כאלוף לפני עשור, כדי שיתמחה בהפעלת עוצבות. אפשרות אחרת היתה להטיל עליו את משימת בניית מפקדת העומק, מתוקף ניסיונו בסיירת מטכ"ל, בפיקוד על מבצעים מיוחדים בלבנון וכראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, התפקיד שניתן לבסוף לשי אביטל שהוחזר מהאזרחות. אין כמעט ספק שכל אחד מהתפקידים הללו היה מתאים לניצן אלון לאין ערוך יותר ממפקד פיקוד המרכז.

את מרבית שירותו הצבאי עשה אלון בסיירת מטכ"ל. על אחד ממבצעי היחידה שבה פיקד על צוות, לפני למעלה מ-20 שנה, זכה לצל"ש הרמטכ"ל. בנוסח הרשמי של הצל"ש כתוב רק כי "סרן נ.א. פיקד על הצוות במבצע. סרן א. הוכיח יכולת מעולה כלוחם וכמפקד כוח. סרן נ.א. ביצע המשימה בשלמותה, בקור רוח, במקצועיות ובשליטה מעולה. על מעשה זה הוענק לו: צל"ש הכללי". מבצע אחר שאלון השתתף בו כמפקד פלגה הוא ניסיון חילוצו של החייל החטוף נחשון וקסמן הי"ד בי' במרחשוון תשנ"ה.

בהמשך שירת אלון כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, ובשנת תשנ"ח התמנה למפקד הסיירת. הוא כיהן בתפקיד עד להחלפתו על ידי הר
ברק הוא שהחליט לבצע צעד כל כך לא מקובל, כל כך לא מובן וכל כך מעורר כעסים בפיקוד העליון של צה"ל, ולהחזיר לצבא את שי אביטל, שכבר 10 שנים נמצא מחוץ לצה"ל
צי הלוי במרץ 2001. בטקס ההחלפה קודם לדרגת אלוף-משנה‏. לאחר שנתיים אשר במהלכן שהה בוושינגטון כעמית מחקר, התמנה בשנת תשס"ג למפקד עוצבת חיצי האש, חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים. כעבור שנתיים התמנה למפקד חטיבה מרחבית עציון האחראית על גזרת גוש עציון ובית לחם.

פשיטה בעומק לבנון

במהלך מלחמת לבנון השנייה מונה אלון למפקד השטח של 'מבצע חד וחלק', בו פשטו כ-200 לוחמים מסיירת מטכ"ל ויחידת שלדג על בתים ובית חולים באזור בעל בק שבבקעת הלבנון‏‏. הפיקוד על הכוחות הפושטים הוטל על אל"מ אלון. המבצע, בשעות הלילה של ח' באב תשס"ו, 2 באוגוסט 2006, החל בהובלה מוסקת של הלוחמים לבעל בק, לאחר מידע שהתקבל מאגף המודיעין על פעילות ענפה של כוחות חזבאללה באזור.

בית החולים שהיווה את מרכז הפעילות במבצע לא טיפל רק בפצועים ובחולים, אלא פעל גם כמיפקדה של חזבאללה. זמן קצר לאחר הגעת הכוחות נפתחה לעברם אש, חילופי האש נמשכו כשעה אשר במהלכה תקף חיל האוויר רכבי סיוע שהוזנקו לעזרת חיזבאללה. החיילים שפשטו על המבנה מצאו במקום דיסקים, מחשבים, מסמכים מסווגים ואמצעי לחימה. מקורות זרים ששהו באזור באותה השעה דיווחו שמטרת המבצע היתה לחטוף את השייח' מוחמד יזבק, חבר המועצה העליונה של חזבאללה ואחד מ-12 בכירי הארגון.

במהלך המבצע נהרגו 19 מחבלי חזבאללה, חמישה אזרחים לבנונים נלקחו לחקירה בישראל ונשלחו לחופשי כעבור שלושה שבועות. בניגוד להצהרת שר הביטחון עמיר פרץ כי מדובר ב"מבצע שישנה את פני המלחמה", לא השפיע המבצע על המערכה הכללית.

בשנת תשס"ז קודם ניצן אלון לדרגת תת-אלוף ומונה לראש חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין, יחידה חדשה שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, על מנת לרכז את פעילותם של מערכי המודיעין השונים באגף ולעסוק בחיזוק התקשורת בין דרגי המודיעין הבכירים והאסטרטגיים לבין קציני המודיעין בשטח.

את מרבית שירותו הצבאי עשה בסיירת מטכ"ל. אלוף ניצן אלון | צילום: דו"צ

הסלמה בטרור במשמרת שלו

בחודש תשרי תש"ע מונה אלון למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון‏‏. בתקופת כהונתו חלה הסלמה בכמות פיגועי הטרור ובמספר הנפגעים הישראליים בפיגועים שהתרחשו בגבולות הגזרה של האוגדה ובפיגועים שמקורם בהתארגנויות מיהודה ושומרון. בין האירועים הבולטים היו הפיגוע בצומת בני נעים שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חג"י, הפיגוע באיתמר שבו נרצחו חמישה מבני משפחת פוגל, ושני מקרים שבהם רצחו שוטרי המשטרה הפלשתינית אזרחים ישראליים‏. כשאלון סיים את תפקידו הקודם כמפקד אוגדת איו"ש, הוא הודה שהטבח של משפחת פוגל באיתמר היה גם כישלון אישי שלו.

חיכוכים בין קצינים בכירים ביו"ש למתיישבים היהודים אינם דבר נדיר, פעמים באשמת הקצינים ופעמים באשמת המתיישבים, אבל ניצן אלון הצליח להעלות את העימותים לשיאים חדשים. הוא הצליח להיקלע לעימותים אפילו עם מועצת יש"ע ה'ממלכתית'. זמן קצר לאחר הטבח האכזרי בבני משפחת פוגל הי"ד באיתמר, צוטט "קצין בכיר באוגדת יו"ש" – כך הופיע תוארו בתקשורת - באמירה כי "הרצח היה 'תג מחיר' על תג מחיר". אמירה אומללה שניסתה לכאורה להבין לליבם של הרוצחים, ושהוכחה כחסרת כל שחר אחרי שהמחבלים עצמם נעצרו, נחקרו וסיפרו שיצאו לרצוח יהודים באיתמר פשוט כי הם יהודים. ועדי המתיישבים ביו"ש פירסמו בהודעה לתקשורת כי אותו 'קצין בכיר' אינו אלא אלון עצמו.

לפני כחצי שנה התפרסם כי תת-אלוף ניצן אלון העביר למפקדיו תדריך כתוב ובו הוא מבקש לתחקר חיילים תושבי התנחלויות, שעלולים כדבריו להדליף מידע על פינוי עתידי של מאחזים. "עלינו כמפקדים לבדוק ולאפיין בצורה יסודית את רקע החיילים. יש לראיין את החיילים בעלי הפוטנציאל שעלולים לפגוע בביטחון המדינה ולשבצם בהתאם בתפקידים בהם אינם חשופים למידע רגיש", נאמר במכתב שנשלח אל המפקדים. איש לא טעה בהבנת הביטוי "רקע החיילים".

ועל מנת להסיר כל טעות למניע הכתיבה, פירט תא"ל אלון במסמך שני מקרים שבהם שיבשו חיילים פעילויות של האוגדה. המקרה הראשון התרחש בחודש אדר א' אשתקד, כאשר חייל מחטיבת גבעתי המשמש סמל מבצעים קיבל דיווח על בניית מאחז בלתי חוקי. לפי המסמך, החייל החליט שלא להעביר את הדיווח ליחידה שהיתה אמורה לפזר את המתיישבים כדי לסייע להם, דבר שהביא לשיבוש המשימה. המקרה השני אירע חודש אחר כך, כשפלוגה מגדוד 82 נערכה למנוע ממתיישבים לעלות לחומש, התנחלות שפונתה בעבר. במכתב תיאר תא"ל אלון כיצד אחד מהלוחמים העביר מידע למתיישבים כדי שיוכלו להתחמק מכוחות הצבא, באמצעות שיחות תדירות שקיים עם פעילי ימין. שני החיילים הושעו מתפקידם, נשפטו והורחקו. "מדובר באירועים חמורים שפוגעים מבחינה מבצעית, פיקודית וערכית. זהו כשל ערכי בהתנהגות החיילים", הדגיש תא"ל אלון במסמך, "אין לערב דעות פוליטיות עם משימות מבצעיות ועל המפקדים לפעול כדי למנוע מקרים דומים בעתיד".

בשיחה סגורה לפני כשנה וחצי, אמר אלון: "יש תהליך של הקצנה מסוימת של מחסומים נפשיים שנעלמו בקרב מתיישבים ביו"ש, כמו הכאת חיילים או זריקת בקת"בים על חיילים ושוטרים. יש תופעות שלא היו בעבר, כמו ירי באוויר בכפר ערבי". תא"ל אלון, במהלך מרגיז שביקש לכאורה לטשטש את ההבדלים האידיאולוגיים הקיימים גם בתוך מתיישבי יו"ש, הוסיף כי "לצערי הרוב הנורמטיבי לא מגנה את המקרים הללו, ומאי הגינוי הוא נותן לו גיבוי בשתיקה, ומסביר רק בשפה רפה כמה זה חמור. אני לא רואה את ההשפעה של המתונים על הקיצונים".

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, ניסה ככל יכולתו לשמור על קשרים טובים עם אלון, לא תמיד בהצלחה. פגישה קשה, טעונה וארוכה, התקיימה ביניהם אחרי רצח בן יוסף לבנת הי"ד בקבר יוסף. השיחה היתה ביוזמתו של דיין, והוא הגדיר אותה כטעונה וארוכה. יו"ר מועצת יש"ע הרגיש שאינו יכול לשתוק אחרי ששמע את דבריו של אלון, שאמר בתקשורת בקשר לרצח, שאילו ערבים היו רצים כך אל עבר חיילי צה"ל האירוע היה נגמר באותה צורה. "זו היתה השמצה", אמר דיין, "חיילי צה"ל לא היו יורים צרורות אל עבר אנשים לא חמושים ושאינם מסכנים אותם כשהם בדרכם החוצה ממקום תפילה. את לבנת רצחו במתכוון. זה היה מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל. התקשרתי אליו כקצין במיל' יותר מאשר כיו"ר מועצת יש"ע. מילא לדבר סרה במתיישבים, אבל להאשים האשמות שווא את חיילי צה"ל כדי להלבין את פשעי הפלשתינים? זהו כשל ערכי חמור". יחד עם זאת, דיין ביקש לציין כי "כל זה לא מצדיק בשום פנים ואופן את ההפגנות מול ביתו של ניצן ואת ההיטפלות לבני משפחתו".

השבוע, אחרי שהתפרסם המינוי, התקשר דיין לאלון, כדי לברך אותו על תפקידו החדש. "אין לי ספק שהוא קצין מוכשר, ויכול להיות אלוף פיקוד צפון או דרום מצוין", אמר לי דיין השבוע, "אמרתי לו שאין לי ספק ביכולתו להתמודד עם כל נושאי הביטחון השוטף. לגבי המתיישבים אמרתי לו 'זה תלוי בך. אם תטפל בבעיה הנקודתית של תג מחיר ואלימות, תבורך. אם תנהל מדיניות של התנכלות והצרה להתיישבות, תשחק לידי אנשי 'תג מחיר' שרוצים את הקרע בין הצבא להתיישבות, ותגרום לתבערה'. אמרתי לו שגם בנושא הפלשתיני, 'אתה יכול להשקיע את צה"ל במדמנה של התהליך המדיני כפי שהיה בעבר. אני מקווה שהקב"ה יחון אותך בחוכמה ובתבונה לעשות את הבחירות הנכונות'". השיחה, לדברי דיין, היתה נינוחה וללא כל מתח. השניים סיכמו להיפגש בקרוב.

אדם אחר מקרב המתיישבים, שמכיר גם הוא את ניצן אלון מקרוב, פחות אופטימי מדיין לגבי מערכת היחסים העתידית. "הבעיה של אלון, שהוא אדם קר ומנוכר", הוא אומר. "עם אבי מזרחי היו לנו הרבה פעמים ויכוחים. הוא היה כועס וצורח. אבל בסופו של דבר אפשר היה לדבר איתו. הוא היה אומר את שלו, אנחנו אומרים את שלנו, רואים מה מסכימים, רואים מה לא מסכימים, ומנסים ביחד לפתור את הבעיות. הרצון שלו לסייע לנו היה אמיתי. כעת עלולים לחזור לימים הקשים של גדי שמני. גם שמני, כמו אלון, היה קר ומנוכר, והרגיש שהוא המפקד אז הוא מחליט והוא קובע ואין מה לדבר".

 אביטל חוזר לצבא

גם מינויו של האלוף שי אביטל כראש מיפקדת העומק בצה"ל, היה החלטה אישית של שר הביטחון. ברק הוא שהחליט לבצע צעד כל כך לא מקובל, כל כך לא מובן וכל כך מעורר כעסים בפיקוד העליון של צה"ל, ולהחזיר לצבא אלוף על סף העשור השביעי לחייו (אביטל בן 59), שכבר 10 שנים נמצא מחוץ לצה"ל, לא מצוי בעניינים ולא מכיר את ההתפתחות הטכנולוגית והמבנית בצה"ל. עשר שנים בחיי צבא הם יותר מדור, הם כמעט נצח. נכון שלאביטל יש רקורד ארוך ומפואר במבצעים מיוחדים, כקצין בסיירת מטכ"ל ובהמשך כמפקדה, אבל הוא עזב את הצבא, לבקשתו, לאחר תפקיד אחד בלבד, כמפקד גיס, שבו לא הותיר רושם מיוחד.

אביטל אמנם לא יעסוק בתפקידו החדש בתחומים הקשורים ליו"ש, אבל דעותיו הפוליטיות המזוהות עם השמאל ידועות גם הן. ברק החזיר את אביטל מהאזרחות. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, שובץ אביטל במקום ה-39 ברשימת מפלגת 'קדימה', ולא נבחר לכנסת. ב-19 ביולי 2006 מונה בידי ממשלת קדימה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ושימש בתפקיד זה עד תום כהונת הממשלה, באפריל 2009.

"מינוי של קצין בכיר מבחוץ לתפקיד כזה, שהוא תפקיד מטה במהותו, משדר חוסר אמון בקצינים המשרתים", אומר גורם ביטחוני בכיר בשיחה עם 'בשבע'. "מדובר במיפקדה שעיקר עיסוקה הוא תיאום בין כוחות מיוחדים במבצעים משולבים. מפקד של גוף כזה לא חייב להיות אלוף. הוא יכול להיות גם תת אלוף. ניצן אלון, למשל, הוא בדיוק הקצין המתאים לתפקיד. מניסיונו הקרבי הוא מבין בנושא לא פחות משי אביטל, וכאן גם דעותיו הפוליטיות לא חשובות. לתפקיד אלוף פיקוד המרכז אפשר היה למנות את גרשון הכהן, שסיים השבוע את תפקידו כמפקד המכללות. הוא היה יכול להיות אלוף פיקוד מרכז מצוין. אני מוכן לנחש שבעוד כמה שנים יחזירו את גרשון הכהן לצבא למלא תפקיד שאפשר היה לתת לו היום, כמו שהחזירו את בני גנץ, ואת ישי אביטל, ואת יאיר נווה, ואת גבי אשכנזי, ואת הפרקליט הצבאי הראשי".