גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 473ראשיהפצה

פלורליזם בכאילו - מיקרוסקופ

איך זה שיש רק ועדה אחת שמפקחת על המונופולים, שאל פעם השדרן והקומיקאי הבריטי נייג'ל רייס
22/12/11, 17:32
עדי גרסיאל

פלורליזם בכאילו

איך זה שיש רק ועדה אחת שמפקחת על המונופולים, שאל פעם השדרן והקומיקאי הבריטי נייג'ל רייס. ובפרפרזה ישראלית אפשר לתהות: כיצד ייתכן שכל העיתונאים מדקלמים בקול אחד שסגירת ערוץ 10 תפגע בפלורליזם התקשורתי?

מי שרוצה ללמוד קצת יותר על קשייו של הערוץ ומי בדיוק מנסה לסגור אותו, מוזמן לקרוא את ניתוחו מאיר העיניים של עמיתי, שלמה פיוטרקובסקי, בעמוד 32 (רמז: לא הח"כים או חברי ועדת הכלכלה, ואפילו לא ראש הממשלה). העובדה שאף כלי תקשורת מהמיינסטרים לא מפרסם את הדברים - למרות שמדובר בניתוח הגיוני של חומרים ידועים - היא הנותנת: העיתונות הישראלית הכללית מדברת בקול מונוליטי לחלוטין. אשר על כן, סגירת ערוץ 10 לא יכולה לפגוע בפלורליזם התקשורתי בישראל. פשוט משום שהוא לא היה קיים מלכתחילה.

* ואפרופו הקול האחיד: 'הטרור היהודי' שזכה בימים האחרונים לפמפום תקשורתי לא מספק חומרים גרפיים מרשימים. כמה כתובות 'תג מחיר', שריטה קלה של קצין בכיר ורצפת מסגד חרוכה מתקשים לעשות את העבודה. אבל לא עיתון כ'ידיעות אחרונות' ייתן לזוטות כאלה לקלקל לו את ההצגה. כך, בשבוע שעבר ניפח העיתון של המדינה לשעבר את "מתקפת פעילי הימין על בסיס צה"ל" (ראו תמונה). שימו לב תחילה ללוגו הצהוב: "צבא תחת מתקפה", לא פחות! עכשיו התבוננו בתמונה התחתונה. במבט ראשון נראה שמדובר בכתמי דם, עדות לאלימות הקשה של התוקפים. אבל בכיתוב התמונה מופיע ההסבר: "כתמי צבע ליד הבסיס הצבאי". זה גם המקור לכתמים על הג'יפ של הסמח"ט בתמונה העליונה.

המניפולציה המרושעת הזו מאפשרת ל'ידיעות' להיתמם ולטעון שדיווח אמת, אך להעביר את המסר 'הנכון' למי שלא טורח לעיין באותיות הקטנות וניזון רק מהכותרות.

עדי גרסיאל

 

התקשורת כמרקחה

שבוע קשה של הסתה עבר על הפרהסיה הציבורית של ישראל. גם הפעם ציבור המתנחלים עומד מול כיתת היורים כשהציבור החרדי מותקף גם הוא. אילו היה מגיע אדם לביקור ממאדים, הוא היה מסיק ללא ספק שיש כאן מדינה שהכל בה מתנהל על מי מנוחות, עד שהגיע אותו נער שוליים שתקף באבן את סמח"ט אפרים. ארץ שקטה בלי פשיעה ברחובות, בלי אלפי מסתננים שכובשים שכונות שלמות של העשירון התחתון, בלי גשם טילים שבועי, בלי רגימות אבנים על מכוניות ואוטובוסים, בלי איום אמיתי של רבבות טילים המופנים אליה, וגם בלי בצורת מתמשכת. מדינתקשורת שכל מה שיש בלו"זה הוא עיסוק בנושא של קווי אוטובוסים חרדיים נפרדים, שיעורי תורה נפרדים, שעות כושר נפרדות, יחד עם שעות על גבי שעות של גינוי הפגנות צעירים יהודים אנרכיסטים בשומרון וטחינה בלתי פוסקת של שלושה משפטי פרגון לראש ממשלה.

יש ימים שבהם נדמה שהעולם לא שפוי. יש ימים שבהם כל אחד ואחד מהרוב מסתובב עם הרגשה שהוא המשוגע היחיד, ופשוט לא יודע מה לעשות עם עצמו. יש ימים שבהם עוצמת המתקפה התעמולתית המתנגנת בתחנות השידור הממלכתיות מגיעה לדציבלים שאוזן בריאה כבר לא יכולה לסבול. יש ימים שבהם כל פרובוקטורית מהשמאל הופכת לגיבורה לאומית. ימים שבהם כל נבערי הדעת מהכתות החשוכות יודעים ומבינים שמדובר במהפכה-עוקפת-הקלפי-והעם שהשמאל מנסה לכפות על הציבור הישראלי בעזרת כלי התעמולה הכבושים בידו. כל כך שקוף. כל כך פשוט - שבא לכבות.

חני לוז

 

שיטת המִסגור

כפי שכתבתי כאן בעבר, אחד מהכלים באמתחתם של מבצעי ההטייה התקשורתית הוא המסגור. כתב, עורך ומפיק יוצרים חדשות לפי שיקוליהם, ואם רצונם הוא לעוות, הם יבחרו בזווית צילום מסוימת. ואם רצונם לבזות, שאלות המראיין יקברו את המרואיין בעודו חי... הם משתמשים במינוח שנוח להם כדי למסגר את הידיעה בתוך מתווה שאינו משאיר שום פתח מילוט אלא למשופשפים ביותר.

בתוכנית 'פגוש את העיתונות' של ערוץ 2 ששודרה במוצאי שבת בהנחייתה של דנה ויס, ישבו ליד שולחן הדיונים יורם פרי, דן חלוץ, המפכ"ל לשעבר משה קראדי והשופט בדימוס אמנון סטרשנוב. בנוסף לכך, שודרה גם הצהרתו המתלהמת של בנימין בן-אליעזר (ללא התיקון המאוחר).

המשדר נפתח אמנם בהופעה של מזכיר הממשלה צביקה האוזר ועם שלוש שניות של דברי רוה"מ נתניהו, אך האוזר היה במיעוט. וכדי להשלים את קווי המסגור כמעט באופן הרמטי, מישהו חשב על קלף מנצח: הכותרת שרצה לכל אורך הדיון היתה: "איך מתמודדים עם טרור יהודי". בלי סימן שאלה. אז בעוד אורח זה או אחר מביע דעה, צרכן התקשורת נלכד מול המסך שאומר לו שיש "טרור יהודי". לא מתפרעים, ולא פעילים ולא חמומי מוח אלא טרוריסטים.

אבל בכל זאת ההשפעה עומעמה בכך שבתחתית המסך שודרו עדכונים חדשותיים שכללו שמאבטח נדקר בידי פלשתיני במעלה אדומים ובכיר הג'יהאד האיסלמי שנעצר ביו"ש, ידיעות אודות טרור אמיתי, שבוודאי קלקלו למפיקי התוכנית את האג'נדה ופרצו את המסגור שביקשו לכפות עלינו. מסתבר שלפעמים החדשות כן יכולות להציל אותנו מהיד המכוונת והממסגרת של אנשי התקשורת, שכל מקצועיותם היא איך לא לשמור על אתיקה מקצועית.

ישראל מידד

 

ביקורת הנקרא

  • איפה הוא, התותח הקדוש, כשזקוקים לו בדחיפות (יוסי שריד, 'הארץ')

ועכשיו ילדים, כולם ביחד: מילים יכולות להרוג. בדיוק כמו לפני הרצח של ההוא, שהשתמש בתותח הקדוש

 

  • חשמל כהלכה: הרבנות תוריד לנו את השאלטר (ynet)

מעניין אם ועד עובדי חברת חשמל יכול לתבוע את האתר על ההשוואה המעליבה הזו

 

  • החיילות הוטרדו ע"י פעילי ימין, צה"ל הפסיק השמירה במאחז (nrg-מעריב)

למנסח הכותרת מגיע בונוס, הוא הצליח לשלב במשפט אחד גם הדרת נשים וגם טרור יהודי

 

חדשות בחדשות

  • העיתונאי קלמן ליבסקינד מנהל מגעים עם רדיו 'גלי ישראל' להגשת תוכנית יומית בתחום האקטואליה. ליבסקינד צפוי להמשיך לכתוב עבור 'מעריב'. כך דיווח אתר 'אייס'.
  • שר התקשורת משה כחלון החליט להקים ועדת איתור לבחירת יו"ר חדש למועצה לשידורי הכבלים והלוויין. היו"ר הנוכחי, ניצן חן, יסיים את תפקידו בעוד כחצי שנה לאחר קדנציה של ארבע שנים. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל.
  • זיכיונה של תחנת הרדיו 'קול חי' הוארך בארבע שנים. זאת לאחר שבדיקה של הרשות השנייה העלתה שהתחנה, המשדרת מזה 16 שנה, עומדת בכל מחויבויותיה המשפטיות, ההנדסיות והתוכניות.