חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עניין אישי - בגליון השבוע

ישראל כץ. בן 56. נשוי לרונית ואב לשתיים. תושב כפר אחים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים
29/12/11, 14:02
עפרה לקס

ישראל כץ. בן 56. נשוי לרונית ואב לשתיים. תושב כפר אחים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים

* התחלה: 55', מושב 'כפר אחים' שליד קריית גת. בן זקונים אחרי שתי אחיות. במושב 70 משקים חקלאיים, רובם של ניצולי שואה, גם ההורים שלו. הבית "חקלאי אמיתי" עם רפת ומטעים שונים. "עד היום הניחוח של הרפת עושה לי את זה".

* דור שני: "בין הדברים שעיצבו את חיי. גורם לי להרגיש מחויבות למנוע איומים על העם היהודי, להבטיח את ביטחונו וקיומו הנצחי. זה הבסיס לעבודתי הציבורית". ביום המינוי לתפקיד שר החקלאות אמר האב: "היום ניצחתי את הנאצים".

* לימודים: יסודי באזורי הדתי 'שפיר', תיכון בישיבה התיכונית 'אור עציון'. חיבה מיוחדת ללימודי הגמרא שהתבטאה גם בציונים מעולים.

* חינוך ושכרו: באחת הפעמים הגיע בגין לבקר בישיבה. דמותו המרשימה סחפה את כץ, שגם כך נטה לכיוון בשל הקשר ליהדות, "ומאז ועד היום בני עקיבא מחנכת, והליכוד אוסף את הבוחרים".

* הורדת הכיפה: "כיבדתי את הישיבה עד היום האחרון. ואמרתי לכולם, גם לרב דרוקמן, שאשאר עם אותם ערכים גם בלי כיפה. יש לי את הדרך שלי".

* עד היום: מסורת, בית כנסת, חיבה מיוחדת לתנ"ך, "הבסיס של הזכות". וגם אהדה מיוחדת לניגונים ולדרשות.

* צה"ל: צנחנים, גדוד 890. סדיר וקבע. שחרור בדרגת סגן. במהלך שנות המילואים קיבלו הכתפיים שלושה ארונות. אחרי השחרור: עבודה במשק ולימודים סוערים ב'עברית'.

* הלימודים: יחסים בינלאומיים. "בשנה הראשונה היו לי ציונים מעולים, עד שהגעתי לדוכן שהיה בו איש מתולתל".

* המתולתל: צחי הנגבי. השניים פעלו נמרצות נגד הפגנות הסטודנטים הערבים שהביעו תמיכה באש"ף ברחבי הקמפוס. הזוג חבש לא אחת את ספסלי ועדת המשמעת. שם בדרך קבע הרשיעו את הנגבי וניקו את כץ.

* הדור הבא: במאבק הסטודנטיאלי השתתפו גם הפוליטיקאים לעתיד: עזמי בשארה ומוחמד בראכה, דני נוה, אביגדור ליברמן וסילבן שלום. "עשינו מהפכה לאומית". אפילו בגין הזמין אליו והחמיא לסטודנטים הלאומיים.

* המיתוס ושברו: "לא עפתי מהלימודים".

* לא שקט: במקביל וקצת אחרי כן, היה סיוע גדול להתיישבות ההולכת ומוקמת בהרי השומרון וגם הקמת תנועת נגד לסרבני לבנון. כך התהדק הקשר עם רפול ושרון.

* אריאל שרון: "נעשה לו עוול אחרי מלחמת לבנון. וכמה שזה נשמע מופרך, אני הצעיר באתי לסייע לו לחזור לחיים הפוליטיים". זה התחיל בהתנדבות, המשיך באופן רשמי והצטבר לחמש שנים, שבסופן עמד 'מחנה שרון' על תילו.

* רימון מצא: "מצד אחד איכויות מיוחדות, מנהיג צבאי מן השורה הראשונה, שעשה דברים יוצאי דופן. הכיר ובנה את הארץ טוב מכולם".

* תוכו אכל: "שרון ידע להתמקד בבעיה, לתת לה את הפיתרון המרכזי, ולוודא שהדברים יבוצעו".

* קליפתו זרק: "מה שהוא עשה בסוף היה איום ונורא. גם אחרי כמה וכמה שיחות לא הצלחתי להבין מה מניע אותו. המסקנה היא שהיו שיקולים לא עניינים".

* הקרע: כץ היה זה שכפה על שרון את משאל המתפקדים. "הוא התעלם מהתוצאה, אבל המהלך נרשם כאנטי-דמוקרטי, והוא נטר לי על כך". אבל עוד חזון.

* הפוגה: אחרי בחירות 88' ובמשך עשור, היתה עשייה עסקית פרטית. הקמה וניהול חברות השמה ושירותי שמירה וניקיון. בצד התבשלה כל העת פעילות ציבורית, כולל נשיאות ועידת הליכוד ונציגות של אזור המושבים בליכוד.

* האישה שאיתו: רונית, עו"ד במקצועה, היום מגדלת זיתים ויוצרת שמן. התוצרת של השנה תמותג על שם אביו של כץ ותיקרא 'שמן מאיר'. "יש לה יכולת אירגונית יוצאת מן הכלל".

* ההיכרות: היא עשתה סטאז' אצל היועץ המשפטי של הליכוד, בעת שהוא עתר נגד החלטה של המפלגה. השניים התייצבו זה כנגד זה בדיון.

* הניצחון: "אני ניצחתי כפול". לזוג שתי בנות: עדי, חיילת בקבע בחיל המודיעין, ומור - תלמידת כיתה י"א. המשפחה מתגוררת בכפר אחים.

* טווח הרקטות: המושב בהחלט בטווח, אבל המשפחה לא מרגישה מורמת מעם. "אנחנו כמו כל האזרחים. גם כשהטווח היה דרומי לנו חשבתי שצריך לפעול בצורה חדה יותר בעזה".

* הקאמבק: ב-98' החליף את אהוד אולמרט, שהעדיף לכהן כראש עיריית ירושלים במקום להיות ח"כ. "מאז אני כאן".

* כאן: בשנותיו בכנסת היה חבר בוועדות מגוונות. כס השר אויש לראשונה ב-2003 במשרד החקלאות, וכיום הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ובקרוב תהיה תוספת.

* התוספת: המשרד מוסיף לכותרתו גם את 'התשתיות הלאומיות'. לנדאו יעסוק באנרגיה ומים, "זה מתואם איתו". המשרד גם כך עוסק בכבישים ומסילות רכבת והחלוקה מלאכותית.

* להיות שר התחבורה: "אפשרות לשנות את פני מדינת ישראל". המשרד עוסק בטווח רחב של נושאים, מהנהג, הרכב והשירות לאזרח ועד כבישים, חוצה ישראל שדות תעופה ונמלים. "גם באספלט יש אידיאולוגיה".

* האידיאולוגיה: לחבר את הנגב, הגליל ויו"ש אל המרכז ברשת של כבישים מהירים ורכבות, וכן לשפר את הדרכים לירושלים. כל זה ייצור מהפכה לאומית כלכלית וחברתית וייתן שוויון הזדמנויות".

* האפליה: "בולטת בכבישי יו"ש. מע"צ העידו שעשר שנים הם לא יכלו לפעול באזור. שיפור מערך הכבישים באזור הוא בעל מניע כפול, מקצועי וגם כמסר של חיזוק".

* שדה תעופה בפריפריה: אחד באילת לקראת ביצוע, והשני ככל הנראה ב'נבטים', על גבי התשתיות של חיל האוויר.

* 'אור ירוק': תקופה ארוכה הקמפיין התקשורתי עסק בשר התחבורה באופן אישי ובמסרים כלפיו. "אחרי שנתיים הם הגיעו למסקנה שהם טעו ויש כאן עשייה. היום הם משתפים פעולה באופן מלא".

* ועדים ואיגודים: עובדי הנמלים, הרכבת, יבואני הרכב, הם רק דוגמה לבחורים ששר התחבורה פוגש. "אם הייתי רוצה לא להתעמת, לא הייתי משיג דבר. כשאני יודע שאני צודק, אחרי שאני בוחן את הדברים, אני לא עוצר".

* חקירות: בשנת 2004 נפתחה נגדו חקירה בחשד למינויים פסולים במשרד החקלאות. 7 אינסטנציות בחנו את הנושא, והתיק נסגר בלא כלום.

* המניע: "במקרה או לא, הכל התחיל כשהתייצבתי מול שרון נגד הנסיגה מעזה".

* התחושה: "מצב לא פשוט. עברתי שתי מערכות בחירות כשהעננה מעל ראשי וזה הגביל אותי מאוד. זה לא מבחן קל, אבל זה אחד המבחנים, ועברתי אותו".

* היד, הפרקליטות וההדק: "אישי ציבור אינם מורמים מעם. אם יש חשד לשחיתות, יש לחקור אותו".

* נתניהו: "ראש ממשלה טוב מאוד, בקדנציה הזאת הוא יותר מנוסה וההתקפות עליו הן סוג של הוכחה לאפקטיביות. פוליטיקאי ימני שרוצה לקבל מחמאות בעודו בחיים צריך להודיע על פרישה".

* חילוקי דעות: "לא גיביתי את נאום בר אילן והתנגדתי להקפאה. יחד עם זאת, נתניהו מקדם את האידיאולוגיה שאני מאמין בה, ובנקודות החשובות הוא לא מוותר. כך אנחנו לא נמצאים במסלול של ויתורים".

* מדינה פלשתינית: "לא מאמין שתקום, כי הפלשתינים לא יוותרו על זכות השיבה. הוויכוח הוא לא על גבולות, אלא למי הארץ כולה שייכת".

* המשרד הבא: "אני לא עוסק במיפוי כזה. אני נמצא כאן, חושב שזה אחד המשרדים שיכול להשפיע. בעתיד נראה".

  • ובמגרש הביתי:

על הבוקר: "כחקלאי בבסיס, מתעורר עם אור ראשון ויוצא להליכה של שעה או יותר עם אשתי והכלב. צופים בנופי ילדות, ורואים את העונות המתחלפות בחקלאות".

* דיסק ברכב: הרכב הוא כלי עבודה וגם מיטה לעת מצוא. ובכל זאת, אלביס פרסלי. לשירים עבריים, שגם להם פינה חמה בלב, נועד הרדיו.

* שבת: "אחד הסודות של היהדות. היכולת להתמלא בכל סוף שבוע. ניתוק מוחלט מהעבודה, בית משפחה מנוחה". בדרך כלל יש בית כנסת בערב וגם בבוקר, קידוש וארוחה משפחתית.

* יום כיפור: כולם צמים, גם הבנות מגיל צעיר.

* מאכל אהוב: "מה שאהוב נשאר מחוץ לצלחת, בעקבות המצב".

* ידיד על ארבע: הליווי הקבוע לשדות. 'צ'אבי' הכלב הפיקח והחכם.

* עזרה בבית: לא נמצא אפילו תחום אחד גם אחרי תחקור מקיף, "אני עוזר בכך שאני לא מפריע וכל הכבוד לאשתי".

* מפחיד: "אין דברים מובהקים".

* דמות מופת: כל גיבורי התנ"ך: האבות, המלכים והנביאים. "אני ממש רואה אותם מול עיניי כשאני נוסע בשומרון וביהודה".

* פנאי: ספרים, טלוויזיה בשעות מאוחרות: נשיונל ג'יאוגרפיק, ערוץ ההיסטוריה או כדורגל, בעיקר מחו"ל. האהדה מתחלפת בכל כמה שנים וניתנת "לקבוצה אטרקטיבית והתקפית".

* כשתהיה גדול: "אעשה את אותם הדברים אבל לאט. הייתי בשוק הפרטי במשך עשור וחזרתי לתחום הציבורי כדי להתמיד בו. כל זמן שייתנו בי אמון ואני אוכל להשפיע, אהיה פה".