חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

האח הקטן של הכותל

'הכותל הקטן' אינו מוגדר באופן רשמי כאתר קדוש, ורשויות השלטון השונות אינן לוקחות עליו אחריות
29/12/11, 14:02
יואל יעקובי


"השוטרים, שככל הנראה לא היו יהודים, התחילו לדבר בטלפון שלהם בקול בעניינים שאינם מבצעיים והפריעו למהלך התפילה, והשבאב הבינו את הרמז והפריעו גם הם. אחרי התפילה ניגשתי לשוטרים ושאלתי אותם: איזו דוגמה אתם נותנים? הם ענו לי: מקום זה מוגדר כרחוב"

"עמדנו בשער הכותנה וראינו שני נערים ערביים משחקים כדורגל בצד השני של השער, מול כיפת הזהב על הר הבית. הנערים הפסיקו את משחקם ופנו אלינו באזהרה שאסור ליהודים להיכנס להר - רק לכהן הגדול ביום הכיפורים מותר, ואז חזרו מיד לשחק שם כדורגל

השייך ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, טוען כי הכותל המערבי כולו, כולל הכותל הקטן, הוא הקדש מוסלמי כמו כל הר הבית. יחד עם זאת, מתוך מטרה להשפיל את היהודים שהמקום קדוש גם להם, ערביי האזור משתדלים לבזות את המקום, אם בשפיכת זבל ואם בעשיית צרכיהם במקום
למרות היותו המשכו הפיזי של הכותל המערבי אשר שימש מקום תפילה של גדולי ישראל, 'הכותל הקטן' אינו מוגדר באופן רשמי כאתר קדוש, ורשויות השלטון השונות אינן לוקחות עליו אחריות * ובעוד עמותות יהודיות שוקדות לטפח את האתר ולהביא יהודים אליו, ממשיכים ערביי הסביבה לבזות את האתר הקדוש, וגם גורמי שלטון ישראליים תורמים במעשה ובמחדל להזנחה השוררת בו

בספר 'כתלנו', המתאר את מאבקו הציבורי של הראי"ה קוק בזמן מאורעות הכותל, הידועים יותר בשם מאורעות תרפ"ט, מובאת עדותו של הרב קוק על מצב התפילה ברחבת הכותל העלובה דאז. הפרעות מצד שכנים ועוברי אורח ערבים ומעבר של חמורים טעוני זבל היו חלק מן החוויות ה"מרוממות" שעברו על יהודים שהגיעו מכל קצווי ארץ לשפוך את שיחם בכותל המערבי, הסמוך למקום המקודש ביותר לעם ישראל - מקום המקדש. שמונים ושתים שנים מאוחר יותר, כשירושלים בירת ישראל נמצאת, להלכה לפחות, תחת שלטון ישראלי מלא ונתונה לפיקוחה המוניציפלי של רשות מקומית בעלת צביון יהודי, הפרעות דומות מצד השכנים הערבים למתפללים בכותל המערבי הן עדיין מאורע לא נדיר. אין המדובר על המתרחש ברחבת הכותל הגדולה, הידועה והמפוארת, אלא על מה שקורה ברחבה קטנה וצפונית יותר, אך כזו שנמצאת במקום חשוב לא פחות ואולי אפילו יותר מבחינת רמת קדושתה, והמוכרת יותר בשם 'הכותל הקטן'.

כאן התפלל הרדב"ז

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך שנבנו ביוזמתו של המלך הורדוס, במאה האחרונה לקיומו של בית המקדש השני. הורדוס בנה כתלים אלו כחלק מתבנית הבניין הגדול שלו לכל מתחם הר הבית, שאותו הגדיל באופן משמעותי. הכותל המערבי הוא הארוך מבין הכתלים - אורכו המלא עומד על 488 מטרים. העובדה שאורכה של רחבת התפילה המוכרת לנו היום הוא שישים מטרים בלבד, מעלה מיד את השאלה מה קורה עם שאר אורכו של הר הבית. מעצימה את השאלה העובדה שרחבת הכותל נמצאת אמנם סמוך להר הבית, אך ממוקמת מול חלקים פחות מקודשים בו וקרוב לוודאי שלא מול האזור בו שכן המקדש. התשובה היא שמלבד חלקו החשוף של הכותל מול רחבת הכותל (והגן הארכיאולוגי שמדרום לה), על רובה המוחלט של שארית אורכו של הכותל המערבי נשענת שורה ארוכה של בתי הרובע המוסלמי. בתקופות קדומות יותר עלות חומרי הבנייה היוותה שיקול מכריע בבניין הבית, ולכן אם היה כבר קיר קיים - העדיפו לחסוך את בנייתו, ולהסתמך על מה שכבר נבנה על ידי אחרים קודם לכן.

אמרנו "רובו המוחלט", מכיוון שבכל זאת נשאר חלק קטן שאינו מוסתר מאחורי בתי הערבים. שתי חצרות שביניהן מבנה סתום, ששימש בעבר לשירותים, מהוות את רחבת 'הכותל הקטן' שרוחבה ארבעה מטרים בלבד.

הכניסה אל רחבת הכותל הקטן היא מכיוונו של 'שער הברזל', אחד משערי הר הבית המוביל לכיפת הסלע, וכמו כמעט כל שערי ההר, פתוח לכניסת מוסלמים בלבד. 'הכותל הקטן' אמנם היה פחות מוכר לציבור הרחב, אך גם בדורות קודמים הוא שימש כמקום תפילה. לפני כחמש מאות שנה התפלל בו ר' דוד בן זמרא, הרדב"ז, ולפני כמאה שנה התפללו בו גדולי רבני ירושלים - הרב שמואל סלנט ומהרי"ל דיסקין. המסורת מציינת שבמקום בו הקימו המוסלמים מבנה שירותים התגלה אליהו הנביא לאחד מרבני ירושלים. לטענת מסורת אחרת, שם התגלתה השכינה לר' אברהם ברוכין, תלמיד האר"י הקדוש. גם התנועות הלאומיות לא פסחו על המקום, ובמקום זה קיימה תנועת הנוער הדתית-רוויזיוניסטית 'ברית החשמונאים' את טקס ההשבעה שלה לפני הקמת המדינה.

הכותל הקטן פרץ לתודעה הציבורית בפעם הראשונה לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר בעקבות החפירות במנהרות הכותל התערערו יסודותיו של המבנה הסמוך לכותל הקטן - למרות שישנה השערה מבוססת כי יסודות המבנה התערערו בגלל בור השופכין שמתחת למבנה, שמימיו אכלו גם באבני הכותל עצמן. פועלים של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי קדחו בשנת תשל"ב (1972) ארבעה חורים בקיר המזרחי של המבנה, שהוא לא אחר מאשר הכותל המערבי. מעשה זה גרם לזעזוע ציבורי נרחב. הרב מאיר יהודא גץ זצ"ל, רב הכותל, היה הראשון לגלות את הפגיעה בכותל ולעורר את תשומת לב הממשלה והציבור. הרבנים הראשיים קברו את העפר שהוצא בקידוחים וראש הממשלה גולדה מאיר מינתה ועדת חקירה לבדיקת האירוע. אנשי אגודת 'כתלנו', שהוקמה בתשס"ד ומטרתה לפתח את המודעות הממשלתית והציבורית לכותל הקטן נוהגים לצטט את דברי רב הכותל דאז, הרב גץ, שענה לשאלה האם אחריותו נוגעת גם לכותל הקטן (כפי שרשם ביומנו): " לשאלה אם אני גם אחראי על הכותל הקטן, עניתי שברור שכן, אך אני רב על יהודים ולא על ישמעאלים; ובאותה מידה שמתרחב שטח התפילה, כך מתפשטת ממילא תחולת תפקידי". תשובה זו היא בעלת משמעות ביחס לעובדה המצערת שנראה כי עד היום אין גוף שלטוני ברור שהכותל הקטן נתון לאחריותו.

בעקבות אותו מאורע הוצבו שני התקני מתכת שנועדו לחזק את אותו מבנה. במהלך השנים נעשו חיזוקים אשר ייתרו את הצורך בהתקנים הללו, ולפני כשנה וחצי הורד החיצוני שבהם.

 

מקום תפילה

במשך השנים גברה הפופולאריות של הכותל הקטן כמקום תפילה. בכל ליל שבת מתקיימת שם תפילה שבה משתתפים בעיקר יהודים תושבי העיר העתיקה, ותפילת מנחה ביום השבת נערכת במקום על ידי תלמידי ישיבת 'עטרת כהנים'. ישנם גם מניינים נוספים, כגון של ישיבת הכותל, לעיתים מזומנות. גם מבקרים המעוניינים בתפילה אינטימית יותר - בין אם מדובר באירוע משפחתי כמו בר-מצווה, או אפילו בתפילה אישית שלא באווירה ההמונית המאפיינת את רחבת הכותל - מגיעים לרחבת הכותל הקטן. עם זאת, בעמותת 'עטרת כהנים' הפעילה באזור אומרים כי מזה זמן לא נערכו במקום אירועים דוגמת בר-מצווה. הרבנית ברכה סליי, פעילה בולטת למען הכותל הקטן, מספרת כי פעם הגיעה למקום משפחה עם כמה ילדים קטנים "אחד בעגלה ועוד כמה בצדדים. המשפחה החליטה שהילד איתן יהיה החזן, וכך הם התפללו. זה מחזה שאי אפשר לראותו ברחבת הכותל הגדולה והמוכרת". היא מספרת כי למקום מגיעים קבוצות ובודדים, גם כאלו שאינם דתיים. כחלק מחיזוק הקשר לכותל הקטן מארגנת מדרשת 'קדמת ירושלים' שעל יד עמותת 'עטרת כהנים' טקסי בר-מצווה ללא תשלום וסעודות 'מלווה מלכה' במקום, שאליהם ניתן להוסיף גם סיור מודרך באזור על ידי מדרשה זו או גופים אחרים. אנשי 'עטרת כהנים' מזמינים את המעוניינים לסייע לחיזוק הקשר של הציבור לכותל הקטן לפנות אליהם לצורך כך.

האינטימיות שמאפשר המקום מזכירה מאוד את רחבת הכותל אותה ראו הצנחנים במלחמת ששת הימים. עובדה זו גרמה לבצע במקום שחזור של התמונה המפורסמת במלאת ארבעים שנה לשחרור ירושלים, בהשתתפות אותם שלושה צנחנים מהצילום ההיסטורי.

הערבים מבזים את קדושת האתר

לא רבים יודעים, אך בדומה לרחבת הכותל, שם מלבד הרחבה הפתוחה ישנו גם האולם המקורה (קשת וילסון), הרי שגם בכותל הקטן ישנו אולם מקורה. הסיבה שפרט זה לא ידוע לרוב האנשים נעוצה בעובדה שבמשך הזמן תושבי המקום הערבים החליטו לשפוך שם זבל. הזבל כיסה את האולם המקורה (שהוא בעצם תחתיתו של המבנה שמעליו) וגלש גם מחוצה לו. עם הקמת אגודת 'כתלנו' בתשס"ד (2004) נוקו ערמות הזבל שמחוץ לאולם, אולם הגישה לאולם עדיין נותרה חסומה. במקום לפנות את הזבל, הוחלט לחסום את האולם במחיצת פח מכוערת למדיי, שמסתירה את האולם והזבל שבו, ומהווה בנייה בלתי חוקית. המחיצה הודבקה לאבני הכותל במלט - מעשה הנוגד את חוק העתיקות. על המעשה הזה, אגב, לא לקח עדיין אף גוף אחריות. מדוע לא פשוט לפנות את הזבל? כנראה שבירושלים פינוי הזבל כבר גורם לשינוי בסטטוס קוו, ולכן הוא כבר מסוכן מבחינה בטחונית...

באגודת 'כתלנו' טוענים כי השכנים מאחורי המחיצה לא יושבים בחיבוק ידיים. הם דווקא מפנים את הזבל, ובאותה הזדמנות גם כובשים לעצמם נתחים גדלים והולכים מהאולם הקטן. אגב, אחת הדירות במבנה שמעל האולם הזה הופקעה לפני שנים, מכיוון שהיתה שייכת לחבר ארגון טרור ערבי. אביגדור קהלני בעת כהונתו כשר לביטחון פנים הבטיח להקים בדירה זו נקודת משטרה. מאז עברו שנים רבות, קהלני כבר אינו שר, וההבטחה נותרה יתומה.

השייך ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, טוען כי הכותל המערבי כולו, כולל הכותל הקטן, הוא הקדש מוסלמי כמו כל הר הבית. יחד עם זאת, מתוך מטרה להשפיל את היהודים שהמקום קדוש גם להם, ערביי האזור משתדלים לבזות את המקום, אם בשפיכת זבל ואם בעשיית צרכיהם במקום.

אולם הבעיה הקשה היא לקיחת אחריות ממשלתית על האתר. בספטמבר 2010 כינס חה"כ זבולון אורלב ישיבה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (אחרי שבתשעה באב לפני שנה וחצי ערך ביקור במקום) ובה הוא פנה אל נציג אחרי נציג של רשויות שלטוניות שונות ושאל אותם "אחד אחד כמו ילדים קטנים: אתה אחראי על הכותל הקטן? אתה אחראי על הכותל הקטן?". מכיוון שאיש לא לקח עליו אחריות, נשלח מכתב לראש הממשלה, שנשאר בעצם האחראי היחיד לעניין, והוצע כי תוקם רשות שלטונית שתהיה אחראית על הכותל הקטן. הקרן למורשת הכותל המערבי נראתה כמתאימה ביותר לעניין.

בתשובתו טען מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי, כי הקרן למורשת הכותל המערבי אמורה לעסוק בפיתוח רחבת הכותל, ולא טוב שתעסוק גם בפיתוח הכותל הקטן. הוא סיפר כי הכותל הקטן נבחר כאחד המונומנטים לשימור ולשדרוג במסגרת תכנית אגן העיר העתיקה המנוהלת על ידי משרד ראש הממשלה, ובתחילת שנת 2011 נערך מבצע שימור במקום על ידי רשות העתיקות ובאישור המשטרה, שכלל ניקוי האבן והסרת תומכות הברזל החיצוניות שהוקמו במקום בשנת תשל"ב (1972). "יחד עם זאת" כתב גבאי "הכותל הקטן מצוי בתחום השיפוט של עיריית ירושלים, וכל עוד אינו מוגדר כמקום קדוש באחריות המרכז למקומות קדושים או כל גוף ציבורי אחר, עיריית ירושלים היא הרשות האחראית על תחזוקת המקום והסדרת התפילה בו, בהתחשב בצרכיהם של תושבי האזור כולו ובכפוף להנחיות משטרת ישראל".

אין גורם אחראי

העובדה שאיש לא לוקח אחריות על הכותל הקטן גורמת לכך שהוא אפילו לא מוכרז רשמית כמקום קדוש. סליי אומרת כי רובם הגדול של המקומות הקדושים המוכרים הם קברי צדיקים. באגודת 'כתלנו' מצרים על כך שבניגוד לקברי צדיקים, בהם יש לפחות ברזיה וארון ובו סידורים, הרי שבכותל הקטן אין כאלה. כשלב א' הם רוצים לראות את את שיפוץ המקום וציודו כך שיהיו בו ספסלים, שיקום הכותל המתפורר, פיקוח שיאפשר תפילה בציבור וגם הנגשה לנכים (בדרך למקום ישנן מספר מדרגות בודדות, שניתן להתאים אותן בקלות יחסית למעבר נכים). לאחר שייעשו דברים ראשוניים אלו, ניתן יהיה בקלות גם להביא מרחבת הכותל ארון קודש נייד ולהציב במקום ארון מתכת ובו סידורים, כשמדי ערב הארון יינעל על ידי אחד מסדרני הכותל כדי לשמור על הסידורים מפני מתנכלים ערבים.

כיום, הכותל הקטן זוכה לטאטוא מדי פעם על ידי העיריה, ולאבטחה על ידי משטרת ישראל ששוטריה מוצבים בשער הברזל הסמוך, בכניסה להר הבית.  סליי טוענת כי אי אפשר להסתפק בזה, כי "המקום מסוכן גם מבחינה בטיחותית, אבני הכותל אינן מתוחזקות כראוי, אין ניקוז למים,  וגם הרצפה הישנה מתפרקת. ברשות העתיקות אומרים שאין להם בעיה לקחת אחריות ולטפל במקום, אם מישהו רק יורה להם לעשות זאת, אבל אין כרגע מי שיורה להם".

סליי מספרת כי העובדה שהמשטרה מאבטחת את המקום לא תמיד מועילה לאפשרות לקיים בו תפילה. לעתים דווקא המשטרה מונעת ממתפללים להיכנס למקום בתואנות בטחוניות, ולעתים היא נותנת להיכנס, אך השוטרים מפריעים לתפילה. "כל ליל שבת יש תפילה מדהימה במקום. לפני כחודש וחצי, מלבד השוטרים שהו במקום גם 'שבאב' - צעירים ערבים. השוטרים, שככל הנראה לא היו יהודים, התחילו לדבר בטלפון שלהם בקול בעניינים שאינם מבצעיים והפריעו למהלך התפילה, והשבאב הבינו את הרמז והפריעו גם הם. אחרי התפילה ניגשתי לשוטרים ושאלתי אותם: 'איזו דוגמה אתם נותנים?'. הם ענו לי: "מקום זה מוגדר כרחוב'".

פעילות אגודת 'כתלנו' החלה לאחר תום אינתיפאדת אל אקצה. מאז תום האינתיפאדה הזו הרבה יותר בטוח לטייל בעיר העתיקה. בעיר העתיקה פועל כיום פרוייקט 'מבט 2000' שבמסגרתו הוצבו מצלמות אבטחה ברחבי העיר העתיקה, שמעבירות בזמן אמת את המתרחש בכל העיר העתיקה לתצפית משטרתית. גם הכותל הקטן מצולם בפרויקט זה, מלבד השמירה המשטרתית האנושית שנמצאת בסמוך לו, בשער הברזל.

 כיאה להיכל של מלך

לעיתים מועלות נגד אגודת 'כתלנו' טענות בנוסח: מדוע אתם מתעסקים ב'קיר תמך' של הר הבית מזמן הורדוס, בזמן שאת העיקר - הר הבית המקודש לדעת כולם - אתם מזניחים? למה להשקיע את הכוחות בכותל הקטן במקום להיאבק על הדבר האמיתי - שלטון יהודי בהר הבית?". ב'כתלנו' עונים על כך מספר תשובות. ראשית, כל ירושלים צריכה להיות היכל מלך, ובוודאי אי אפשר לאפשר מציאות בה המבואות של הר הבית יהיו מלאים לכלוך וטומאה. בנוסף, אומרים שם, אי אפשר לדלג על מדרגות, ולא ייתכן להותיר את קיר התמך של הר הבית מוזנח ומבוזה. מלבד זאת, אומרים בעמותה שפעילותה בוודאי איננה פחותה בחשיבותה מזו של כל אגודה העוסקת בחיזוק ההתיישבות בארץ ישראל, ושביצור מעמדו של הכותל הקטן מחזק את חוסנו של היישוב היהודי המתפתח ברובע המוסלמי, מלבד העובדה שמדובר בכותל המערבי של הר הבית, שיש בו קדושה מיוחדת לאור דברי חז"ל שמעולם לא זזה ממנו שכינה (אם כי יש המפרשים זאת רק ביחס לכותל המערבי של העזרה).

כתשובה לשאלתי מה גרם לה להיכנס לפעילות לטובת הכותל הקטן, מספרת לי ברכה סליי כי לאחר שהגיעה להתגורר ברובע היהודי והחלה להתאקלם במקום, היא הבינה שבעיר העתיקה ישנם מקומות הצופים על הר הבית ואתרים יהודיים רבים מחוץ לגבולות המצומצמים של הרובע היהודי, וביקשה מהרבנית פייגי כהנא, רעייתו של הרב נחמן, שתיקח אותה לסיור. "עמדנו בשער הכותנה וראינו שני נערים ערביים משחקים כדורגל בצד השני של השער, מול כיפת הזהב על הר הבית. הנערים הפסיקו את משחקם ופנו אלינו באזהרה שאסור ליהודים להיכנס להר - רק לכהן הגדול ביום הכיפורים מותר, ואז חזרו מיד לשחק שם כדורגל. את זה הם אמרו לחברתי שהיא 'כהנא' - משפחה של כהנים. מתי נבין אנחנו היהודים את האמת הפשוטה בהכרה הזאת של המוסלמים? כשראינו שלפחות לכותל הקטן המשטרה נותנת לנו להגיע - התחלנו לפעול בעניין".

  • תגובות:

כאילו כדי לאשש את הטענה שהועלתה בכתבה, לפיה שום רשות שלטונית איננה לוקחת אחריות על הנעשה בכותל הקטן, התגובות שקיבלנו אמרו פחות או יותר את אותם הדברים.

מלשכת רב הכותל והמקומות הקדושים נמסר כי הוא רואה בכותל הקטן מקום קדוש, וגם עליו נאמר שמעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי. במענה לשאלה האם רב הכותל לא אמור לפרוס את חסותו על המקום, ובכלל זה דאגה לשירותים בסיסיים למבקרים, השיבו מלשכתו כי ההחלטה בנידון היא של משרד ראש הממשלה. עוד נמסר כי רב הכותל כואב את מצבו של המקום ומתריע זמן רב בפני הרשויות על כך.

בפנייה למשרד ראש הממשלה נענינו כי הקרן למורשת הכותל (הקשורה גם היא לרב הכותל, שהוא היה זה שהפנה אותנו למשרד ראש הממשלה) הינה תחת משרד הדתות, ושיש לפנות אליהם בבקשת תגובה. פנייה למשרד הדתות העלתה כי הכותל, הקטן כמו הגדול, כבר אינו באחריותם והועבר לאחריות משרד התיירות. תגובת משרד התיירות, האחראי על המקומות הקדושים בארץ, ביחס לשאלתנו האם הכותל הקטן מתוחזק על ידם ואם לא - מדוע, לא הגיעה עד סגירת הגיליון.

את עיריית ירושלים שאלנו האם היא מכירה בכותל הקטן כמקום קדוש ומה היא עושה בנידון, ובנוסף: האם היא האחראית על הקמת מחיצת הפח המסתירה את ערמות הזבל, ומדוע היא אינה מפנה אותו מן המקום. גם תגובת דובר העירייה לא הגיעה עד לסגירת הגיליון.

את מדיניות משטרת ישראל בכותל הקטן ניסינו להבין גם כן. ביקשנו את תגובת המשטרה גם לגבי האירוע המתואר בכתבה בו שוטרים הפריעו למתפללי ליל שבת במקום בטענה כי מדובר ברחוב ולא במקום קדוש. למרות הבטחת דובר מחוז ירושלים במשטרה, גם פנייה זו נותרה ללא מענה עד לסגירת הגיליון.

yoelyya@gmail.com