בשבע 474: המדירים האמיתיים

נושא הדרת הנשים זוכה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים. נראה שיש מי שדואגים שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי

שמואל אדלמן , ג' בטבת תשע"ב

נושא הדרת הנשים זוכה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים. נראה שיש מי שדואגים שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי, וכל מכון כושר שיש בו שעות נפרדות הופך לכותרת ראשית על הדרת נשים. אבל לא רק המרחב הציבורי עומד בעין הסערה. גם הנשים החרדיות מוצגות כנתונות להשפלה וכניעה תחת שלטון הגבר החרדי. ואולם, מתברר שהמציאות מורכבת מעט יותר.

קחו לדוגמה את רבקי, חרדית מבני ברק שנוסעת יום יום בקו 92 של 'דן' לעבודתה כמנהלת חשבונות. כבר נמאס לה לשמוע חילונים שנחלצים להגנה על זכויותיה הדמוקרטיות מול הגברים החרדים. "מבחינתי, אילו היה מתאפשר לי, הייתי מעדיפה לשבת מאחורה בחברת נשים מאשר מציאות של ישיבה מעורבת באוטובוס צפוף. לא אחת מצאתי את עצמי יושבת ליד גבר שמציק בשאלות במקרה הטוב, או מתנהג בצורה שהיא על סף ההטרדה במקרה הפחות טוב. אני בוודאי נגד שימוש בכפייה, ובהחלט יש מקום לדון על הצורך בשמירה על אורח חיים דתי-חרדי תוך התחשבות בחברה שיש בה גם חילונים. אך דווקא קוראי 'בשבע' יכולים להבין את תחושת התסכול כשכל הציבור שאתה משתייך אליו מוכתם ומוצג בדמותם של כמה קיצונים שבשוליים, שפועלים נגד דעת תורה. דווקא היחס של התרבות החילונית לנשים נראה לי אלים ופוגעני הרבה יותר".

לאחרונה התפרסמה באינטרנט עצומה של קבוצת נשים חרדיות אשר מוחות על הפטרנליזם (פטרונות) החילוני: "אנחנו, קבוצת נשים חרדיות, אמהות, רעיות, עקרות בית, עובדות בתעשייה, שכירות ועצמאיות, רוצות להגיד: די. אנחנו, מבחינתנו, נמצאות במקום טוב מאוד. מי שמתנהג בביתו על פי דרך התורה, עושה את אשתו מלכה. אנחנו עקרות הבית, מלשון עיקר הבית. אנחנו מקבלות כבוד, אנחנו לא 'מודרות'. אנחנו חיות בתוך יחס מרומם, בתוך יחס אוהב, וכל מה שמצטייר מהמסע התקשורתי המתנהל בשבועות האחרונים מעוות את תמונת החיים האמיתית שאנחנו חיות בה".

יוזמות העצומה טוענות כי כשישנן בעיות, הן מסוגלות להתמודד איתן בכוחות עצמן. "כשם שאנו מנהלות היטב את בתינו, את משפחותינו, את מקומות העבודה שלנו, כך אנחנו יכולות לנהל היטב את מאבקינו. התערבות חיצונית היא פטרנליסטית ומשפילה לא פחות מהיחס כלפינו בו מואשמת החברה שלנו. עצם ה'דאגה' שלכם למתרחש בחיינו, הוא אשר מעצים את הקיצוניות ומזיק לנו כל כך".