בשבע 474: סיקור מהודר

אישי ציבור חרדים משוכנעים כי גל הפרסומים על 'הדרת נשים' נובע ממניעים פוליטיים כשריח הבחירות נישא באוויר

ניצן קידר - ערוץ 7 , ג' בטבת תשע"ב


מתי גולן: "אני חושב שזה סיפור גדול והוא מקבל טיפול תקשורתי של סיפור גדול, על כל המשתמע מכך"

השר אטיאס: "אנחנו נמצאים להערכתי בטווח של שנה מבחירות. כשיש גלים כאלה של שנאה זה מתדלק מפלגה עתידית שיכולה לקום, כמו שקמה מפלגת שינוי"
אישי ציבור חרדים משוכנעים כי גל הפרסומים על 'הדרת נשים' נובע ממניעים פוליטיים כשריח הבחירות נישא באוויר * ומנגד: עיתונאים ופרשני תקשורת מודים אמנם שיש הגזמה בדיווחים על הנושא, אולם טוענים כי אין מדובר בהתנהגות תקשורתית חריגה

השר אריאל אטיאס נאלץ בימים האחרונים לעמוד לא אחת בחזית המתקפה התקשורתית בנושא 'הדרת נשים' כמייצג הציבור החרדי. מי שהיה שר התקשורת, ובקי מאוד באורחותיה, לא היה מופתע כשעבר מכלי תקשורת אחד למשנהו בניסיון להציג את עמדתו, ולפיה ציבור שלם מוכפש, כשרק שוליים קיצוניים שלו הם אלו שאחראים לתופעות הקשות של אלימות, יריקות ושאר מעשים שגדולי הדור החרדיים כבר הגדירו כ"חילול השם".

"התקשורת חיה בגלים", אומר השר אטיאס השבוע. "כשעולים נושאי דת ומדינה או חרדים, בעיקר כשאנחנו יושבים בממשלות עם אוריינטציה ימנית, יש מי שדואג לתדלק את אש המחלוקת, ובמיוחד האופוזיציה שאומרת: תראו למה הממשלה נותנת יד".

אטיאס, יש לציין, מוקיע את המעשים של הקיצוניים שהם כהגדרתו, "מזעזעים וכרוכים בחילול השם, ונעשים לעיתים על ידי אנשים שיודעים שישחירו את פני הציבור, ובכל זאת פועלים כך". עם זאת, הוא גם קובל על היחס התקשורתי וההכללה של כלל הציבור: "אני באופן אישי מרים טלפונים לראשי מערכות תקשורת ואומר להם את העובדות ותמיד הכותרת אומרת – חרדים. שוכחים שהחרדים זה 120 אלף בתי אב, בכל רחבי הארץ".

ואם תשאלו את השר אריאל אטיאס מאיפה נובע הסיקור הזה תשמעו את התשובה הבאה: "אנחנו נמצאים להערכתי בטווח של שנה מבחירות. כשיש גלים כאלה של שנאה זה מתדלק מפלגה עתידית שיכולה לקום, כמו שקמה מפלגת שינוי, שהנזק שעשתה, שתי קדנציות אחר כך לא גמרו לתקן אותו. הזרעים נזרעים בימים אלה, כשנותנים לאדם מהרחוב תחושה שהוא בסכנה ועושים הכללה כלפי כל החרדים. ואנחנו קמים ואומרים: זה לא שלנו, אין חלקנו בזה, אנחנו לא כופים דבר ועושים הכל מתוך אהבת ישראל". עניין נוסף עליו מצביעים לא מעט עסקנים בציבור החרדי הוא כי התקשורת אינה נוטה לפרסם הסתייגויות מהמעשים, אלא מעדיפה דווקא להבליט את הקיצונים. הדוגמה הטובה שניתנת לכך היא חוסר ההבלטה של קריאת ראש עיריית בית שמש, משה אבוטבול, לנקוט יד קשה ביותר נגד הקיצונים, אל מול הסיקור הגדול לקריאה שהפנו אליו גורמים פנימיים בעיר בדרישה להתפטר מתפקידו.

תסכול תקשורתי

נציג בכיר אחר של המגזר החרדי הוא יושב ראש ש"ס לשעבר אריה דרעי. גם הוא הזדרז השבוע לנצל כל במה תקשורתית שניתנה לו בשביל לשנות את תמונת המצב. דרעי מדגיש כי "מדובר בקבוצה קיצונית שאני מגנה, הם עושים חילול השם – עבירה שאין עליה כפרה. הם פוגעים במי שמתקרב ליהדות, ואולי טעינו ששתקנו כלפיהם בעבר, והיינו צריכים לפעול נגדם", הוא אומר.

אבל גם על רקע ההוקעה הזו דרעי הרבה יותר ממוקד בהאשמות שלו כלפי התקשורת. "אין לי ספק שמאחורי גל הכתבות יש אינטרסים", הוא אמר השבוע בראיון לתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה' וחידד את הדברים שמעלה השר אטיאס. "יש כאן תסכול גדול מאוד של הרבה מאוד גורמים חילוניים - שמאל-מרכז, שרואים שהממשלה הזאת עלאף כל הפרשנויות שהיו בשנים האחרונות שהיא תתפרק - היא חזקה מאוד. בקיץ ניסו לפגוע בממשלה דרך המאבק החברתי שאמנם היה צודק, אבל מי זוכר את הצודקים? התקשורת הרימה את המאבק, אבל מה נשאר מזה? התקשורת חשבה שזה יפיל את הממשלה ועכשיו הם מנסים דרך 'הדרת נשים'". דרעי רמז לקשר שבין יאיר לפיד לבין קידום הנושא בתקשורת ואמר למראיין: "כשתהיה לך תוכנית בליל שבת ושני עמודים ב'ידיעות אחרונות' גם לך יהיה כוח", אבל מעבר לכך נמנע מלתקוף את לפיד באופן אישי. מ'חדשות 2' נמסר לנו בתגובה לדברים כי הטענות המועלות מגוחכות. ואכן, לא מעט אישים הנמנים על הציבור החרדי, מזכירים את הכתבה ששודרה בתוכנית שמוביל לפיד 'אולפן שישי' על ילדה שסובלת מהתנכלויות של קיצונים חרדים בדרכה לבית הספר, ואומרים שהנושא היה חשוב. אלא שלטענתם הכותרות שבאו בעקבות הפרסום ומשך הזמן שהסיפור החזיק מעמד אינם פרופורציונליים.

 

 "סיפור גדול שמקבל סיקור גדול"

העמדה הזו שמנהיגי ועיתונאי הציבור החרדי דבקים בה, אינה זרה גם לעיתונאים שאינם נמנים על הציבור הזה. רביב דרוקר, פרשן בערוץ 10, אמר השבוע כי "לתקשורת, במיוחד בימים שהיא מאוימת על ידי כל כך הרבה גורמים, קל יותר להתעסק בנושאים שהם קונצנזוס ויכולים לעורר אהדה נרחבת. ברוב הציבור במדינת ישראל יש הסכמה שצריך לאסור תופעות הדרת נשים ולהתנגד להן. אלא שמדובר כאן בהמון תופעות מסוקרות, שחלקן מנופח כרגע, וברור שהתקשורת מעצימה אותן. ברור שזה צריך להיות מסוקר, אבל בווליום מסוים, וכעת מדובר בכתבות עוקבות בכותרת הראשית של ידיעות אחרונות על כתבות של ערוץ תקשורת אחר, משהו שבדרך כלל לא נעשה".

העיתונאי חיים זיסוביץ', שעסק בביקורת תקשורתית ואף הגיש תוכנית טלוויזיה בנושא, חושב דווקא שהציבור הבין כבר שמדובר בקומץ: "אף אחד לא מאשים את כל החרדים בסיפור הזה. נראה שכל עניין הדרת הנשים הצטמצם בסופו של דבר לעיר בית שמש. האם נכון להכתים ציבור שלם בשל מיעוט? אולי לא, אבל זה מה שנעשה בכל ציבור, הן אם מדובר במתנחלים, הן אם בחרדים והן אם בערבים".

לדעתך הסיקור של הפרשה הזו הוגן?

"אם תשאל אם יש הגזמה, אפשר לומר שכן ולא. יש הגזמה קבועה בתקשורת, כשסיפורים מסוימים הופכים ל'תופעה'. לטעמי, סיקור הדרת הנשים לא חורג מסיקור של כל תופעה אחרת בתקשורת הישראלית, שאכן נוטה להעצים סיפורים מסוג זה".

מתי גולן, בעל טור בעיתון 'גלובס' כיום, ומי שעסק גם הוא במשך שנים בביקורת התקשורת, חושב שמדובר בסיפור שנכון לסקרו, אבל מסכים שיש הגזמה בצורת הטיפול התקשורתי. "תמיד אפשר לסקר כך או אחרת – אפשר פחות כותרות, פחות עמודים, זה עניין של כמות, לא עניין של איכות. יש פה סיפור גדול וחשוב, סיפור שיש בו עניין לציבור, אז התקשורת מסקרת כפי שהיא מסקרת סיפורים מהסוג הזה. אני יכול לומר שזה נראה לי מוגזם, כמו גם בסיפורים אחרים. אני לא יכול לומר שהסיקור נורא מוגזם. אני חושב שזה סיפור גדול והוא מקבל טיפול תקשורתי של סיפור גדול, על כל המשתמע מכך".

גולן אגב, יצא נגד העליהום על השרה לימור לבנת, שאמרה השבוע כי מבחינתה בערים שבהן צביון חרדי מובהק יש לאפשר הפרדה בתחבורה הציבורית, ובלבד שלא תהיה כפייה. הדברים קיבלו משנה תוקף משום שלבנת מכהנת כראש ועדת השרים לענייני מעמד האישה, וגרמו לביקורת חריפה נגדה, בעיקר מכיוון ספסלי האופוזיציה. כאמור, דווקא גולן יצא להגנתה של לבנת, ול'בשבע' הוא אומר: "אם ההפרדה נעשית במקומות המיועדים לציבור חרדי, וזה לא באמת מפריע לאף אחד אין בעיה. יש כאן סיפור של השתלטות חרדית על שכונות בערים שלא היו חרדיות מובהקות, אבל זה סיפור אחר לגמרי. אני לא רואה שנכון להתערב בעניין הזה, ולחנך נשים חרדיות לשנות את אורח חייהן ממה שעליו חונכו וגדלו".

 המשטרה נגד 'הדרת נשים'

במערכת הפוליטית מופתעים למדי מיחסו של ראש הממשלה לתופעה. אריה דרעי טען השבוע כי לנתניהו נוח שהאופוזיציה על כל אגפיה מלבה את האש בעניין, כיוון שקדימה והעבודה פוגעות בעיקר זו בזו. "מצד שני", אומר גורם שעבד בעבר עם נתניהו ועקב אחרי תגובותיו מאז תחילת הפרשה, "נתניהו לא מפסיק לדבר על הנושא, בגלל הקמפיין התקשורתי". ואכן, הצהרותיו בטקסים, בהדלקות נרות ואפילו בפתח שתי ישיבות הממשלה האחרונות, נגעו לנושא ההדרה. נתניהו אף הוציא במוצאי השבת הוראה לשר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', להנחות את המשטרה לפעול בתקיפות נגד האלימות הננקטת במרחב הציבורי כלפי נשים.

אהרונוביץ', מן הסתם, העביר את ההוראה הלאה והותיר את המשטרה במבוכה. "אין אפשרות אמיתית לטפל בתופעה כמו הדרת נשים, אם לא הוגשה תלונה ספציפית. הרי אין אפשרות להקים משטרת מחשבות, שתאתר בכל מיני מקומות ציבוריים אנשים שמתכננים להדיר נשים או להפעיל צוותי מעקב אחרי חשודים בהדרת נשים", אומרים גורמים שונים במשטרה, שהתקשו להבין את ההוראה החדשה.

גם בשאר מערכות אכיפת החוק הופתעו השבוע מהצעה שהגיש ח"כ נחמן שי ולפיה 'הדרת נשים' תוצא אל מחוץ לחוק ותהפוך לעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר. הסיבה: חוק כזה יחייב את המשטרה לפעול גם נגד הדרת נשים במגזר הערבי, דבר שאין למשטרה שום עניין להיכנס אליו. כל זה לא הפריע למפכ"ל רב ניצב יוחנן דנינו להתגאות השבוע בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולומר: "זיהינו את תופעת 'תג מחיר' כמו גם הדרת נשים לפני תקופה ואנחנו פועלים למיגור התופעה, ולראיה - יש מעצרים ויש כתבי אישום". אלא שמיד אחר כך גם הוא הבהיר כי "הדרת נשים - הפתרון הוא לא רק דרך המשטרה, זו בעיה חברתית. חלק מהנושאים שעולים לעין הציבורית מעת לעת, כל שבוע נושא אחר, אנחנו עוסקים בכך כבר שבועות ארוכים... כל יום יש כותרת אחרת. המשטרה לא עובדת לפי כותרות אלא באג'נדה מאוד ברורה והגדלת סיכויי העבריין להיתפס במדינת ישראל".

הגורמים שעימם דיברנו במשטרה התקשו להסתיר את החיוך כששמעו את המשפט האחרון. לדבריהם מעבר לעבירות הברורות בבית שמש, עניין הדרת הנשים הוא מה שהם מגדירים "גל חולף", שלדעתם יירד מסדר היום המשטרתי ברגע שיירד מסדר היום הציבורי.