בשבע 474: הדרת נשים

הדרת נשים היא בעיה של משטרת ישראל | ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' סיעת 'קדימה' בראיון ל'בשבע'

שמעון כהן - ערוץ 7 , ג' בטבת תשע"ב

"אין ספק שאנחנו מתנגדים לכך שמישהו ימנע תנועה מאנשים שרוצים להסתובב באופן חופשי. אני מתנגדת להדרה באוטובוסים או במדרכות, בוודאי כאשר מדובר בנשים שאינן חרדיות. אבל אני רוצה לשאול את כל אותם מקיימי ההפגנות, ובהם גם את ציפי לבני שמובילה את 'קדימה' לתהום, האם היא שאלה אישה חרדית אחת שנכנסה לאוטובוס מאחור - דבר שאני מתנגדת לו - אם זה מפריע לה? אולי הנשים הללו בוחרות לחיות כך. הרי חופש בחירה זה דבר חשוב בדמוקרטיה".

זה לא ברור שזה אמור להפריע לה?

"אולי היא דווקא מרוצה מהמצב הזה? אולי נוח לנשים לשבת יחד ולדבר ביניהן לבד? אני רוצה לדעת כמה פניות קיבלה ציפי לבני מנשים חרדיות שמבקשות שהיא תציל אותן... אני לא בטוחה שתהיה לה תשובה. זה מאבק פתטי".

ממה נובע המאבק הזה?

"זה מאבק אנטי חרדי לחלוטין, ואני שואלת מה יקרה כשיבוא יאיר לפיד וייקח ללבני את האג'נדה? זה סיפור של ניצול ציני ופופוליסטי של מצב לא בריא. יש כאן אנשים מאוד קיצוניים שהופכים את הדת היהודית לכת. כמי שמגיעה מבית דתי אני לא זוכרת ולא מכירה דברים כאלה. זה נראה לי הזוי. אבל אני שואלת שאלה פשוטה: הרי הדבר הזה קיים שנים רבות. אוטובוסים נפרדים הם דבר חדש? לא. גם זריקת אבנים בשבת היא לא דבר חדש. אז איפה הייתם קודם? ואני שואלת את זה כשאני מדגישה, שלא יהיה שמץ של ספק, שאני מתנגדת לכל כפייה דתית. אחד הדברים היפים ביהדות הוא ההתנגדות לכפייה. איפה היתה ציפי לבני כשהיה לה את הכוח כסגנית ראש ממשלה וגם אז זרקו אבנים והלכו במדרכות נפרדות?".

אז מה קורה כאן? התקשורת התגייסה?

"המרחק מכאן ועד השלטים שהונפו על כך שהפכנו לטהרן גדול. פתאום אני קוראת בעיתון כותרת שהתקשורת הזרה גילתה את הבעיה והתקשרו לילדה שהושפלה ושאלו אותה מה קרה. הם קוראים את העיתונים שלנו שמדווחים שהפכנו לטהרן ומיד מתקשרים אליה. פתאום גם העולם יודע שאנחנו טהרן, ואני שואלת איפה האחריות של האנשים האלו שכותבים ככה".

אז איפה נמצאת הבעיה, ואיפה אולי נמצא הפתרון?

"הבעיה היא נקודתית, וזו בעיה של משטרת ישראל. איפה המשטרה כשזורקים אבן במאה שערים? למה לא תופסים את העבריינים האלו? הסיבה היא שהם נכנסים רק לגוש דן. הם חוששים להיכנס למקום שעלולה להיות בו התפרצות פוליטית. זו הסיבה שלא נכנסים למאה שערים, לוואדי עארה, ליפו ולמזרח ירושלים. את הבעיה הזו היו צריכים לפתור אחרי האבן הראשונה כשרצו לזרוק אותה על יהודים אחרים. אין משטרה בישראל. לא ציפי לבני צריכה להרים את דגל המאבק הזה אלא השר לביטחון פנים".

אז מקור הבעיה הוא חשש משטרתי בכלל?

"גם החשש מהתפרצות פוליטית וגם משכורות הרעב של השוטרים. הם לא מוכנים לסכן את חייהם תמורת הסכומים שהם מקבלים. ביקרנו במטה הארצי ושם הראו לנו את נתוני היחס בין מספר השוטרים לאוכלוסייה. יש שם בעיה רצינית שחייבים לטפל בה. הבעיה המרכזית היא במשטרת ישראל. שוטרים חייבים להבין שכל מקום בריבונות ישראל נמצא תחת פיקוח שלהם וצריך להפסיק לפחד. צריך קצת אומץ".

לעומת הדיבורים על הדרת נשים את מדברת, גם השבוע, על הדרת גברים.

"כן. כי בעוד שהדרת הנשים נמצאת במקומות ספציפיים כמו במאה שערים, בבית שמש או במקומות אחרים, גברים לא אלימים שנישואיהם לא צלחו מוצאים את עצמם עם תיק פלילי במשטרה בקלות וחלקם נכלאים. אולי שיפנו את האנרגיה למקומות אחרים? יש הדרת גברים".

איך התחושה במפלגה שלך, 'קדימה', שהפכה לנושאת דגל המאבק?

"אני יכולה לומר שרוב חברי הכנסת של 'קדימה', שאינם דוברים של ציפי לבני, לא מסכימים לכל ההסתה הזו. זו פשוט הסתה לשמה נגד אוכלוסייה גדולה בעם ישראל. ואני שואלת בשביל מה? בשביל עוד שניים שלושה מנדטים? עד כדי כך יכולים יועצים להשפיע על בן אדם, ולומר שהנה מצאנו לנו נישה שכדאי ללכת עליה. למה? בגלל שהמחאה החברתית לא הצליחה".

אולי זה תפקידה כאופוזיציה?

"ליו"ר אופוזיציה צריכה להיות אחריות כלפי המדינה ולא רק אחריות לכיסא שהיא רוצה. הביקורת שלי היא גם כלפי שלי יחימוביץ'. הן עושות הון פוליטי מבעיה לא נעימה שצריך לפתור אותה, אבל יש בעיות נוספות קשות מאוד. אני מציעה ל'קדימה' ולאופוזיציה להפגין נגד תפקוד השר לביטחון פנים על אי אכיפה של המון חוקים שאנחנו מחוקקים ואף אחד לא אוכף. יש כאן קומץ של אנשים שמתנהגים כאילו המדינה שייכת להם והתחושה היא שבמקום שבו יש ציבור מאוגד, ציבור שערב אחד לשני, המשטרה לא תיכנס. כך גם ערביי ישראל חשים שאם יתנגדו לא ייכנסו אליהם. אם אתה אדם יחיד יעשו בך מה שרוצים, גם אם אתה נשיא או ראש ממשלה. אבל במקום לדון בבעיות הללו יוצאים להפגנות על הדרת נשים...".

ובכל זאת, מתחילים לשאול למה אין שוויון במספר נבחרות הציבור לעומת הנבחרים.

"זה אמנם נכון, אבל זה לא בגלל הדרת נשים או בגלל שגברים לא מאפשרים להן להיבחר, אלא בגלל שנשים לא מתמודדות. אם אראה שבמפלגות הגדולות מתמודדות חמישים אחוז נשים ורק שלוש נשים ייבחרו אז אומר דרשני".

באווירה הכללית השוררת כיום בישראל לא פשוט לומר דברים מהסוג הזה, נכון?

"אני אומרת את הדברים ויודעת שלא הכל מתאים לכל מי ששומע. אבל אני יודעת שאנשים שפויים במדינת ישראל, אנשים שמחפשים את האמת ולא את המלחמה אלא את השלום, מבינים שאנחנו מדינה יהודית והדברים מדברים אליהם".

ואת חוטפת ריקושטים על זה.

"בוודאי. אתמול פגש אותי פעיל בכיר ב'קדימה', מאותם אנשים שמגיעים מהקצה השמאלי של המפה, ואמר לי שהוא מסכים איתי אבל שאל למה אני פוגעת בתהליך. 'תני לזה לקרות', הוא אמר לי. אמרתי לו: 'אתה לא מבין שאתה במדינה יהודית. יש כאן מדינה שאני אוהבת. יש לי כאן משפחה, חברים ואזרחים שאני אוהבת'. המדינה הזו חשובה לי. מצידי שיצביעו עלי כולם ויאמר שאני לא אחת משלהם. אני לא אחת משלהם, אני משל עם ישראל".