בשבע 474: שאלת השבוע

הפרדה מגדרית במגזר החרדי - עניין קהילתי פנימי או נושא להתערבות רשויות המדינה?

עורך: ירעם נתניהו , ג' בטבת תשע"ב

 

 

התערבות הרשויות רק תזיק | שלהבת חסדיאל - עיתנואית חרדית

רבים שואלים אותי בימים אלה: איך את מרגישה כ'מודרת'?, עד שגם אני התחלתי לשאול את עצמי: האם אני מודרת מבלי שאהיה מודעת לזה?! כי אני לא מרגישה כך. ממש לא. הרי לא ניתן להדיר כך מישהי כשזהו רצונה וזו בחירתה. כן, לו הייתי נוסעת באוטובוס לא בטוח שהייתי בוחרת מראש להתיישב ליד גבר זר. בחדר הכושר אין לי עניין להתנשף ולהזיע בחברת גברים דווקא. גם בעזרת נשים בבית הכנסת אני לא מרגישה זרה או מודחקת. 

תופעת הדרת הנשים, שכנראה כה קשה ונוראה עד שהיא מאפילה על בעיות הלאום כולן, אינה חדשה. אין בה כל חידוש מסעיר שמצריך את עצירת המדינה כולה כדי לטפל בה. החידוש היחיד שיש כאן הוא עליית הנושא לסדר היום הציבורי ומטעמים פוליטיים דווקא.

אני בטוחה שלאחר שרעמי התקשורת יירגעו, נגיע כולנו למסקנה המתבקשת שמדובר בעניין קהילתי פנימי. כזה שהתערבות רשויות המדינה בו תקצין את עמדת הקיצונים עוד יותר ואף תחריף את הבעיה. בדיוק כמו תעסוקה, חינוך והשתלבות במשק - שינויים מעין אלה מתבצעים בתוככי המגזר החרדי ובלא התערבות אקטיבית מצד הרשויות. התערבות המדינה בנושאים אידיאולוגיים-ערכיים מעוררת התנגדות צפויה במגזר ולא תפתור את העניין. גם אם יש צדק מסוים בטענות על הדרת נשים, מוטב להיות גם חכמים בדרך לפתרון.

אל תכריחו אותי להתנצל על מעשה נפשע של מאן דהוא, שלא מייצג אפילו את עצמו ויורק על ילדה בת שבע. בדיוק כמו שלא חשבתי להכריח ולדרוש התנצלות מאף חילוני על כך שמישהו דקר חבר במועדון. דין אחד לדוקר וליורק - לכלא.

 

אין מדינה בתוך מדינה | ח"כ ציפי חוטובלי - יו"ר הוועדה למעמד האישה (ליכוד)

יש טעות בכל הנוגע להנחת יסוד, ולפיה בתוכם פנימה החרדים מעוניינים בהפרדה. המציאות שמתגלית לפנינו היא שאין הסכמה של נשים חרדיות לתהליך ההפרדה בתחבורה הציבורית, ואין ספק שבעבור נשים חרדיות מדובר בתהליך פוגעני. בזמן האחרון שמענו נשים חרדיות שיוצאות נגד ההפרדה. אנו לא רוצים לנהוג בפטרונות, אבל מבינים שבסופו של יום קולן של הנשים אינו נשמע ברמה. ואגב, כידוע תחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה' אינה מעלה נשים לשידור, ואני הגשתי הצעת חוק לתיקון חוק הרשות השנייה, שיקבע במפורש שתחנת שידור שלא תנהג בשוויון בין המינים יישלל ממנה הזיכיון.

יתר על כן, מדובר בהחלטה שאינה מגיעה מגדולי הדור אלא מחברות עסקנים, וראינו זאת גם בפסיקתו של הרב אלישיב שאין מדובר בהלכה אלא בהידור שמותנה בהסכמת כל הציבור. ובפועל אנו רואים שהציבור, הכללי, הדתי והחרדי, מתנגדים לזה. מתוך זה אנו רואים שהתוצאה מובילה לאלימות קשה. וכיוון שאין הצדקה מהותית להפרדה ובכל הדורות גדולי ישראל לא עברו לצד השני של המדרכה, וכשהמציאו את התחבורה הציבורית הם נסעו בה בלי בעיות והפרדה, אין סיבה שבשל הלכה מסולפת יעשו חילול השם.

כך שתשובתי לשאלת השבוע היא שחד-משמעית אין כאן עניין קהילתי אלא נושא להתערבות המדינה, ולא ייתכן שננהל כאן מדינה בתוך מדינה. המסר הזה צריך להיות עקבי בכל התחומים, כגון לימודי ליבה, אפליה עדתית, גיוס לצבא ויחס שוויוני בין המינים. לצערי, בשלב מסוים החליטה מדינת ישראל שמאחורי חומות הגטו הכל מותר, כי מדובר בזכויות הקהילה החרדית. אני חולקת על התפישה הזו, כי המצב של מדינה בתוך מדינה פוגע גם באוכלוסייה ה"קטנה" של אותה מינִי מדינה וגם פוגע בציבור הכללי, כגון בגיוס לצה"ל ועוד.

במדינה שלנו יש הרבה תתי-מגזרים ואם לא נייצר נורמות בערכים הבסיסיים שלנו, המדינה תתפורר.

 

מבחן הקנאות | יהודה משי-זהב - יו"ר זק"א

הכל תלוי באיזה מצב מדובר, ולא הרי מישהו שעושה דברים על חשבון אחרים כהרי עניין פרטי שאינו משפיע על אחרים. אנו יודעים שהיהדות אומרת מפורשות שאדם לא יכול להיות צדיק ולהחמיר על חשבון אחרים. ברור שאם קהילה רוצה להפריד הפרדה מגדרית ואינה כופה זאת על מישהו אחר - אין בעיה. גם ברור שגם בדמוקרטיה לעיתים מוותרים לקהילות אחרות. למשל, אם יש הלוויה ממלכתית של שר או של רב או אדמו"ר, וכן אם אורח מכובד מגיע לארץ, או אפילו אם יש מצעד 'גאווה' - הציבור יודע לוותר גם כשסוגרים לו מרחב ציבורי, ואיש לא אומר "זאת דמוקרטיה וזכותי לעבור כאן".

ולכן, בסוכות האחרון במאה שערים, שם ממוקמת תולדות אהרון ושם הפרידו בין גברים לנשים במדרכות, לא נכון היה להפגין נגד. הרי מדובר באזור של 150 מטר שבו בוצעה ההפרדה, וגם היא היתה לימים אחדים. אני רוצה להזכיר שבית המשפט פסק שמותר לבנות סוכה כי מדובר בדבר שקיים כמה ימים עד לפירוקו. כל אחד מבין שבמאה שערים ההפרדה נעשתה על דעת כולם, ולכן במקרה הזה אין לרשויות מה להתערב ואין לציבור להגיע ולהפגין דווקא.

דוגמה הפוכה לכך היא מה שקורה בבית שמש, שם יש קנאות מזויפת של אותם חרדים-קנאים כביכול. איזו קנאות יש בתקיפה של ילדה בת שמונה? איזה עניין יש להצר לילדות? גם אבי אבות הקנאים, עמרם בלוי, שהיה מנהיג נטורי קרתא, ידע ברמה האישית לארח כל זב וצרוע ולא חשוב כיצד היו לבושים. כל מושג הקנאות בא מפינחס, ובל נשכח שהוא היה נכד של אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום. בלי שלום הקנאות מגיעה מרשעות, ומה שקורה בבית שמש מגיע ממקום יצרי ואלים, ושם על הרשויות להתערב.

 

תשובות הגולשים

בלי יריקות

לא יעלה על הדעת שילדה בת שבע, צנועה ודתייה, תקבל מחרדי, צדיק ככל שיהיה, יריקה בפנים. אסור למנוע אותם ללכת בצניעות בינם לבין עצמם, אבל ברגע שהם מגזימים ומתחילים לכפות על אנשים אחרים את האידיאולוגיה שלהם זה כבר חמור, ולדעתי אפילו אסור מבחינה הלכתית, מה עוד שהם באו אחריהם לבית שמש.

לילדה שהחרדי ירק עליה ייקח זמן עד שלא תפחד ללכת ב-300 המטרים שבין בית הספר שלה ובין ביתה. צריך למנוע תופעות כאלה עוד כשהן בחיתוליהן, שלא נצטרך להתמודד אחר כך עם פגיעות פיזיות ונפשיות חמורות יותר, ח"ו.

משה שטרן, נתניה

 

לא בכפייה

ההפרדה היא עניין פנימי, כל עוד כל השלכותיה הן פנימיות. דא עקא, כיוון שבמדרכות ובאוטובוסים הציבוריים משתמשים גם אנשים שלא מעוניינים בהפרדה הנ"ל - אני נגד העניין.

לא ניתן לכפות על מישהו מחוץ לקהילה את ההפרדה. הכל צריך להיות בהסכמת כל הקהילה. עם כל זאת, גם במקרה שאין ההפרדה מוצדקת, אין צורך בפרובוקציות ויש לכבד את האנשים שמעוניינים בהפרדה.

זיו חן, כפר סבא

 

מפריעים לתהליכי הפתיחות

ההנחה כאילו כל הציבור החרדי מעוניין בקווי מהדרין אינה נכונה. רבים מתנגדים ליזמה הקיצונית שנכפתה עליהם ללא הסכמתם. 

לגופו של עניין, בשנים האחרונות עובר הציבור החרדי תהליך של פתיחות במובן החיובי של המילה. צעירים רבים לומדים מקצוע, חלקם אף מתגייסים לצבא. ישנם כאלה שמגמה זו לצנינים בעיניהם, ויעשו הכל כדי לשמר את ההתבדלות. כך נולדו 'קווי המהדרין', וזו תכליתם.

אריה הולצברג, ירושלים