גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

ברית הקנאים - ידידיה מאיר

מדובר בקבוצה שלא מכירה במדינת ישראל, לא משלמת מיסים, לא מחזיקה תעודות זהות ובעצם שוללת בעיקרון כל קשר עם המדינה הציונית
05/01/12, 13:49
ידידיה מאיר

מדובר בקבוצה שלא מכירה במדינת ישראל, לא משלמת מיסים, לא מחזיקה תעודות זהות ובעצם שוללת בעיקרון כל קשר עם המדינה הציונית, אבל רק עם גוף אחד היא חיה באידיליה ובשיתוף פעולה נפלא: התקשורת

 

1.

במוצאי שבת שעברה, באמצע הרצאה על תקשורת ביישוב נוף איילון, בדיוק כשהייתי בשיא מניפסט נלהב על חיבת העיתונאים לדיווחים על מקרי-קצה, הגיע האסמס הבא ממפיקה באחד מכלי התקשורת הגדולים במדינה: "ידידיה, תוכל לתת לנו תגובה על ההפגנה שנערכת כעת במאה שערים? הם ענדו טלאי צהוב :-( גם אם אינך מסכים עם הבחירה סרת הטעם הזאת, אתה יכול לנסות להסביר מה עבר להם בראש? חשוב שיישמע גם הקול שלך".

חייכתי לעצמי חיוך מריר. זה סופו של מי שהפך את עצמו לפרשננו לענייני יריקות. שבוע שלם הלכת מאולפן לאולפן, וחשבת שאתה משיב מלחמה שערה לכל שונאינו ומשטינינו, כנושא דגל היהדות הלא יורקת - אז הנה עכשיו מראים לך בפרצוף לאן הידרדרת בלי לשים לב אפילו. נו, קדימה, בוא נמשיך לשלב הבא: תסביר בטובך מה עבר בראש של הילד עם הטלאי במאה שערים. העיקר להגיב, לא?

אחרי התלבטות קצרה, החלטתי לשתף את הקהל בסערה של מחר. הקראתי מהבמה את נוסח המסרון, ובתגובה מאתיים איש פשוט פרצו בצחוק גדול. למה? איך הם לא מתביישים? בנוף איילון לא יודעים שבשואה נרצחו שישה מיליון יהודים? אין להם סבא וסבתא שהיו במחנות? ברור שכן. ובדיוק לכן הם צחקו. אין דרך אחרת להגיב לרצינות המגוחכת שבה מתייחסת המפיקה, ואיתה כל המערכת כולה, לפרובוקציה בשקל, סליחה, ברובל, של קנאי העדה החרדית (ובאותם רגעים במוצ"ש לא חלמתי כמובן עד כמה האייטם הסהרורי הזה יתפוס).

הרי מדובר באותה קבוצה שלא מכירה במדינת ישראל, לא משלמת מיסים, לא מחזיקה תעודות זהות ובעצם שוללת בעיקרון כל קשר עם המדינה הציונית, אבל רק עם גוף אחד היא חיה באידיליה ובשיתוף פעולה נפלא: התקשורת. השבוע דווח כי ההפגנה במאה שערים תוכננה כך שהשיא יהיה בשמונה בערב ויועבר בשידור ישיר במהדורות. אתם קולטים? הפגנה שנערכת במחאה על מאסרו של שמואל וייספיש, שנשלח לכלא בעוון עבירות אלימות קשות נגד חנות הדיסקים של רשת "גרינטק" החרדית המייצגת בעיניו ובעיני תומכיו את שיא הטומאה, נעשית בתיאום מלא עם צוותי טלוויזיה!

אבל האמת שזה לא מפתיע. יש קירבה אידיאולוגית גדולה בין שני העולמות. כן, כן. הרי עיקר מטרתם של אותם מפגינים היא להפיץ שנאה ופירוד ואלימות (ואגב, עצם קיומה של ההפגנה ההמונית התומכת בוייספיש האלים, מקומם אותי הרבה יותר מהקשקוש של הטלאי), וזה בדיוק מה שמחבר אותם לערכים של העיתונאים. ברית קנאים. אז השבוע הבינו במאה שערים שהדרך הקלה ביותר לזכות בכותרות היא בעזרת תיאטרון רחוב ביזארי - וזה מה שהם עשו. צריך להבין את הסיפור: הם לא שמו טלאי צהוב כדי לפגוע בזכר השואה וקורבנותיה, הם עשו את זה כדי להגיע לסדר היום של החילוני ולעצבן אותו. בדיוק כמו שאוהדי בית"ר צועקים "מוות לערבים" ולא מתכוונים להרוג ערבים, אלא לעצבן שמאלנים. אני לא מצדיק את אמרגני הפרינג' החרדי הזה, כמובן, אבל מה לעשות שאני גם לא מצליח בשום אופן להזדעזע באמת מהמעשה שלהם?

2.

במסגרת ערב ראיונות שערך השבוע האתר "בחדרי חרדים", התראיינה ציפי לבני וסיפרה כמה היא מזועזעת מהפגנת הטלאים בכיכר השבת. אבל את יודעת שמדובר בקיצוני הקיצונים, שאל המראיין, ובעצם הרי שום דבר חדש לא קרה במגזר החרדי בתקופה האחרונה, שום הקצנה. להלן תשובתה המנומקת. תתרכזו כי זה הולך להיות קצת מפותל, המסע הזה בראשה של יו"ר קדימה: "זה מאבק על כל הדברים שאנחנו רואים כאן. יש רבנים שאומרים שעדיפה כיתת יורים על שירת נשים, ומאמיניהם מפרשים את המסר שלהם כמסר ללכת לשרוף מסגדים או לקרוא נאצים או לעשות תג מחיר או לא להשכיר דירה לערבים". הבנתם? הכל אותו דבר. סיקריקי בית שמש, תג מחיר, הקצינים בבה"ד 1, מפגיני מאה שערים, המאבק על הזהות הציונית של צפת ורמלה. מבחינתה, קו ישיר מחבר בין היורק על מרגוליס לבין ההצבעה על גרוניס. כולם אותו דבר בתפישת העולם הצרה של ציפי לבני. כל מי שקצת שונה ממנה הוא סכנה לעתידה של המדינה וצריך להילחם בו מלחמת חורמה. ואחרי זה יגידו שאנחנו קיצוניים.

אגב, ציפי, היורק לא שמע מעולם על הרב לבנון. לו היה פוגש אותו, בטח היה יורק גם על ה"ציויני" הזה.

3.

כמה מתסכל היה לראות השבוע את האברך מקו 49 הופך ליקיר העיתונות החרדית. הטיעון המרכזי בכל הימים האחרונים, היה, ובצדק, "מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו נגד אלימות. אלה קנאים, כל היורקים, המקללים, הצועקים". והנה לפנינו אברך שחיילת מתלוננת שתקף אותה במילים בוטות שקשה בכלל לחזור עליהן. נכון שהמהירות שבה הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום מגוחכת. הלוואי והמשטרה היתה יעילה כך במעצר פושעים קצת יותר מסוכנים. ונכון שעצם העיסוק בסיפור הזה הוא הזוי, הרי מי יודע כמה קללות והטרדות ספגו נשים באוטובוסים מנוסעים ממש לא חרדים באותו יום. ואני גם מכיר את הטענות על פרובוקציה מכוונת. בסדר. ובכל זאת, יהודי בן ארבעים וארבע שצועק על חיילת בת שמונה עשרה מילים גסות, כמעט לא משנה מה קרה קודם, הוא ממש לא הגיבור שלי. אז מעצר ליומיים במגרש הרוסים, ואזיקים בידיים וברגליים? ברור שלא. אבל מה עם יום וחצי עבודות שירות ב"לב לאחים", או בכל ארגון דומה שבו יוכל ללמוד מקרוב איך מתנהגים חרדים לדבר השם?

ואגב, רוצים טוויסט בעלילה? האברך הנ"ל הוא בכלל מדרשיסט במקור, בוגר מדרשיית נעם. מנפ"ח ל"ז. נכון שכל הסיפור מקבל פתאום משמעות אחרת?

4.

מאז הימים המתוחים של מלחמת לבנון השנייה, אני לא זוכר תקופה שבה רצתי כל כך מהר להתעדכן בחדשות במוצאי שבת. הרי רק במוצאי שבת שעברה ישבנו בשלווה באירוע משפחתי ופתאום, בלא כל התראה, פרץ לחיינו היורק מבית שמש, אז מי יודע איזה אירוע רב נפגעים מחכה לנו השבוע?

ופתאום תפסתי כמה זה הזוי כל מה שקורה כאן. יאיר לפיד יושב בליל שבת קודש באולפן טלוויזיה ומזדעזע מזה שהחרדים מקצינים. ואיך אנחנו מגיבים? אנחנו עונים שזה לא ככה, זה רק קומץ, ובכלל כל החרדים עכשיו מתגייסים, לומדים משפטים במכללת אונו ולא מפסיקים לזהות חללים. וכל זה בשעות הפנאי שלהם, כן? כי רוב היום הם הרי רק קונים תכשיטים לנשים שלהם, אותן הם מכבדים יותר מגופם (אגב, כל הטענות החרדיות על כיבוד האישה רק נותנות כוח לצד השני. הרי התפישה הפמיניסטית הקנאית, זו ששלטת היום, לא רק מבקשת שוויון זכויות לאישה אלא טוענת, למעשה, שאין כל הבדל בין הגבר לאישה. לא באופי, לא ביכולות, לא בתפקיד במשפחה. אז מה אתה עכשיו בא ומספר סיפורים על החיוב של הגבר לשמח את האישה בתכשיטים במועד? מה, במקום שהאישה תקנה לגבר טבעת זהב לחג, הוא קונה לה? געוואלד! הדרת נשים!). אבל רגע, השיח המרכזי על היהדות בדורנו נעשה תוך כדי חילול שבת. את זה לא צריך לגנות? הייתי שמח שכל ראיון השבוע היה נפתח בגינוי: גם גינוי של העילג המגעיל ההוא מבית שמש שמסביר כמה היהדות היא בעד יריקות על ילדות, אבל גם של החילוני היפה והרהוט שלא רואה שום בעיה לשבת בליל שבת באולפן ערוץ 2 וללמד את כולנו איך היהדות צריכה להיראות.  

5.

מודעת החירום של "ועדת הרבנים לענייני תחבורה" שהתפרסמה ביום ראשון בעיתונות החרדית, הזהירה את הנוסעים בקווי המהדרין לקראת ה"פרובוקציה החילונית" שתוכננה לאותו יום בקווי המהדרין. "הציבור נקרא להימנע ככל האפשר מנסיעה בתחבורה הציבורית בשעות אחה"צ, מוטלת חובה להתעלם מאותם פרובוקטורים לחלוטין ולא להתייחס אליהם כלל... שלא להעיר להם ולא לדבר עמם כלל מטוב עד רע, כנאמר 'חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'".

אני מניח שבזכות הקריאה החד משמעית הזו נכשלה יוזמת המחאה כישלון חרוץ, אבל רק תוהה: למה לא לדבר עימם כלל מטוב עד רע? נכון, לא צריך לדבר איתם רע, אבל לא למה לא לדבר טוב? אם קצת היינו מדברים טוב אחד עם השני, אולי הרבה ממה שקרה כאן בשבועות המרים האחרונים היה נחסך מאיתנו.

6.

"נו, מה אתה לוקח כל כך קשה את ימי השנאה האלה?" אמר לי חבר שמבין בפוליטיקה ותקשורת, "כולה ספין. איזה טרנד תקשורתי שכמו שבא, ככה כבר חולף". אז קודם כל, אני רוצה לראות אותו באמת חולף. בינתיים הוא עדיין כאן. ובעצם, כל הפרדה בין גברים לנשים, בבית הכנסת שלכם, בבית הספר שלכם, בשולעם-זוכער שלכם - יכולה לפתוח מחר מהדורה. אבל חוץ מזה, גם אם הסיפור כבר מאחורינו, הנזק שנגרם כאן בימים האחרונים לא במהרה יתוקן. האתר החרדי "כיכר השבת" פתח השבוע קו חירום מיוחד לחרדים שהותקפו בידי חילוניים, והיו כאלה לעשרות. אבל אותי פחות מדאיגים הסיקריקים החילוניים ויותר הרוב הנורמטיבי. מה הוא חושב עלינו אחרי השבוע הזה? יש ישראלי שיכול להעיד שהוא עבר את כל גל השנאה הזה ויצא ממנו בשלום? מישהו חושב על החרדים בדיוק מה שחשב פעם? האמת, גם אני לא יכול לומר את זה על עצמי. האדם הוא הרי יצור שמושפע ממה שהוא שומע. ולכן זה כה מצער, כל הסיפור הזה.

אם כי דבר אחד טוב אולי כן קרה כאן. פעם בשביל להסביר בגאון את עמדת היהדות מול האפיקורסים היית צריך להיות תלמיד חכם, ידען, מבריק, בקי גדול בהלכה ובאגדה. מינימום הרב נויגרשל. היום כל חרדי שלא יורק, לא מקלל (אפילו לא חיילות שעושות פרובוקציות!) ולא שם טלאי, הוא כבר קידוש השם מהלך.