בשבע 475: "הפרקליטות הופכת את המתנחלים למרגלים"

חשדות בסעיף ריגול חמור שמפנה הפרקליטות נגד תשעה צעירים פעילי ימין מקוממים את ראשי המתיישבים

ניצן קידר , י' בטבת תשע"ב


עו"ד נפתלי ורצברגר: "השימוש בסעיף מופרך מיסודו, משום שכוונת החוק נוגעת להעברת ידיעות סודיות בהקשר של אויבים או מלחמה. אלא שבינתיים המשטרה והפרקליטות עושות בסעיף הזה שימוש לצורכי מעצרים וחקירות. הכותרת והמיקום של הסעיף בחוק מצביעים על ההקשר הביטחוני, וזה מנוצל כאן לצרכים פוליטיים"

בני קצובר: "הם אומרים בעצם שמאות אלפים ביהודה ושומרון הם מרגלים. התושבים בהמוניהם מדווחים כאשר לצערנו כוחות הביטחון במקום לעשות את מעשיהם בהגנה, מוסבים לפעול פעולות הרס. בכל דמוקרטיה מותר לבצע פעולות מחאה שכאלה ולכן הציבור משתתף בכך בהמוניו"
חשדות בסעיף ריגול חמור שמפנה הפרקליטות נגד תשעה צעירים פעילי ימין מקוממים את ראשי המתיישבים, שקוראים בתגובה לסגור את המחלקה היהודית בשב"כ | הצעירים מסרו מידע על תנועות הצבא לקראת פינוי מאחזים, ועורכי דינם טוענים כי הפיכת מעשה מחאה לגיטימי לאשמת ריגול היא חלק מתהליך הרדיפה הפוליטית נגד מגזר שלם | חלק מהעצורים הם פעילים מרכזיים בעמותת הסיוע המשפטי 'חננו', שם חושדים כי מדובר גם בצעד נקמני של הפרקליטות נגד פעילות הארגון

לפני שבועות ספורים, אחרי האירועים בבסיס החטיבה המרחבית אפרים, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מלחמת חורמה בצעירים שמנסים למנוע פינוי מאחזים. לרגע אף עלה הרעיון, שנפל אחר כך לאחר הבנה שאין אפשרות חוקית כזו, להגדירם כטרוריסטים.

במסגרת המאבק שעליו הכריז, הורה נתניהו כי ניתן יהיה להוציא צווי מעצר מינהליים, להגדיל את מספר המורחקים מיהודה ושומרון, להגדיל את צוותי החקירה המיוחדים של המשטרה, השב"כ, צה"ל והפרקליטות, וגולת הכותרת: מתן סמכויות מעצר לחיילי צה"ל ומתן אפשרות לשיפוט אזרחים בבתי דין צבאיים, מהלכים שבצה"ל מתנגדים להם בכל תוקף.

כמו ענת קם

אלא שרשויות החוק והאכיפה דווקא שילבו ידיים במאבק הזה. תשעה צעירים שנעצרו באחרונה ומעצרם הוארך שוב ושוב הם ההוכחה לכך. מבין התשעה, שלושה מהעצורים הם ממורחקי יו"ש שנעצרו, כזכור, בדירתם בשכונת קריית משה בירושלים, ושישה אחרים נעצרו בעקבות מעצרם של השלושה. בתחילה הופנו נגד שלושת המורחקים חשדות הקשורים למעשי "תג מחיר" (הם נעצרו יממה לאחר שהוצת מסגד נטוש בירושלים, נ"ק), אך לאחר שורה של בדיקות הבינו במשטרה שלא יוכלו לקשור אותם לאירועים כאלו, ולפתע החקירה שינתה כיוון. בשבוע שעבר הדליף צוות החקירה כי החשדות נגד השלושה הם כי הניעו את הפריצה לבסיס חטיבת אפרים, ולשם כך אף העבירו מידע על תנועות של כוחות משטרה וצבא שהיו בדרכים לפנות מאחזים. גם ששת העצורים האחרים חשודים במעורבות בכך. השבוע בבית המשפט הצהירה המשטרה כי החשדות כבדים הרבה יותר וכי הכוונה היא להגיש כתבי אישום במספר סעיפים, בין היתר לפי סעיף 113 לחוק העונשין שכותרתו "ריגול חמור". כדי להבין עד כמה חמור האישום, נבהיר שהיהודי האחרון שהואשם בעבירה כזו הוא ענת קם, שגנבה מסמכים סודיים ביותר של צה"ל ומסרה אותם לעיתונאי כדי שפרסומיו יסכלו פעולות צבאיות. בחוק הזה שוקלים בפרקליטות להשתמש נגד הצעירים הללו. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, התכנון הוא להגיש כתבי אישום כבר ביום ראשון הקרוב.

עורך הדין עדי קידר מעמותת חוננו, שמייצג חלק מהעצורים, מספר כי הם שותקים בחקירתם, אך המשטרה טוענת שהיא יכולה לקשור אותם לעבירת הריגול: "יש להם מידע שנאסף ממחשבים שנתפסו, ככל הנראה היה שם מידע שהועבר ולפיו יש תנועה גלויה של כוחות צה"ל או משטרה לעבר מאחזים".

האם על בסיס זה אפשר להאשים בריגול?

"זה נראה לי מופרך, אבל אני לא רוצה לצאת בהצהרות לפני שאראה את החומר. כשיוגש כתב אישום נעיין בחומר ונוכל להגיב".

עורך הדין נפתלי ורצברגר, שנוטל גם הוא חלק בהגנה על העצורים, חריף בהרבה: "יש כאן חצייה של קו אדום ושבירה של כללי המשחק שהיו נהוגים עד היום. בסך הכל צה"ל והמשטרה, בהתמודדות שלהם מול אזרחים גם בתוך הקו הירוק אבל במיוחד באיו"ש, פועלים פעילות גלויה. היו בעבר מוסכמות. למשל, כל הפעילות של השמאל והאנרכיסטים בבילעין, שזו פעילות שגולשת לא פעם לאלימות קשה, השמאל עוקב אחרי פעילות צה"ל. יש את ארגון שוברים שתיקה ואת נשות מחסום ווטש, כל אלה שמו את צה"ל והמשטרה תחת זכוכית מגדלת וזה בסדר. דבר דומה נעשה גם מצד ימין. ועדי היישובים הפעילו מוקדים למניעת פינוי מאחזים, והדבר אף פורסם פרסומים גלויים בעיתונות. כעת באות הרשויות, משנות באחת את הכללים ומכתירות את המעשים בכותרת של 'ריגול'. זה החל עם ראש השב"כ, שאמר בשבוע שעבר שהוא מתייחס לפעילי ימין כאל פעילי טרור ונוהג בהם בהתאם, ולפתע הרבה מאוד אזרחים שהיו שותפים לפעולות מחאה לגיטימיות, הופכים להיות נאשמים".

אתה חושב שבאמת יוגשו כתבי אישום בסעיף הזה, או שמדובר בניסיון הפחדה?

"השימוש בסעיף מופרך מיסודו, משום שכוונת החוק נוגעת להעברת ידיעות סודיות בהקשר של אויבים או מלחמה. זה לא יעמוד במבחן המשפטי. אלא שבינתיים המשטרה והפרקליטות עושות בסעיף הזה שימוש לצורכי מעצרים וחקירות, והבעיה שלנו היא שבתי המשפט נותנים קרדיט גדול מדי למשטרה על חשבון חירויות של אנשים שפעלו בתמימות. הכותרת והמיקום של הסעיף בחוק מצביעים על ההקשר הביטחוני, וזה מנוצל כאן לצרכים פוליטיים. הרי כאשר הבדואים בנגב מעבירים מסרונים על פינוי יישוב בלתי חוקי, אף אחד לא יחלום להאשים אותם בסעיפים כאלה, כי מדובר בפעילות משטרתית גלויה. הרי המחאה מותרת, ואלה כללי המשחק. בסופו של דבר, לדעתי, גם אם זה ייגמר בכתב אישום זה יילך לסעיפים של הפרת הסדר הציבורי או משהו כזה, שזו האכסניה המתאימה יותר. אבל כרגע הסימנים לא נראים טובים במיוחד".

מבחינה משפטית, לא בטוח שהמידע שהועבר על תנועת הכוחות נכנס תחת ההגדרה 'ידיעות סודיות'.

"הסעיף בחוק מבחין שם בין איסוף ידיעות למטרת פגיעה בביטחון המדינה לבין איסוף ידיעות סודיות מטעמים אחרים. השאלה בכלל האם איסוף של מידע גלוי, כמו כוחות שעולים לכיוון עמונה להרוס, שאלה דברים שכל אדם רואה, הוא עבירה".

עורך הדין ורצברגר גם מזהיר מפני הסכנות בהטחת האשמות מסוג זה. "ברגע ששוברים את הכלים, כשאתה מכתיר את ציבור הימין כפושעים, שאף אחד לא יתפלא ששוטרים וחיילים לא יתקבלו בזרי פרחים בהתנחלויות", הוא אומר.

עורך דין בכיר בתחום ניאות להתייחס לסוגיה, אך תוך שמירה על עילום שמו. "נראה שהמערכת מחפשת כרגע, בשל הרצון להחמיר ולמצות את ההליכים המשפטיים נגד האנשים הללו, סעיפי אישום. הרי החוק מדבר בדרך כלל על אנשים בני לאום אחר שרוצים להזיק למדינת ישראל. אני מניח שהרשויות ערכו התייעצויות משפטיות עמוקות, והם יבדקו עד הרגע האחרון האם החוק סובל את הפרשנות המרחיבה ביותר הזו, כדי שניתן יהיה להחיל אותו גם על אנשים מקרבנו", מסביר עורך הדין הבכיר.

"לא כל סמ"ס הוא פשע"

אפרים מאיר, אביו של העצור אלעד מאיר, מרגיש שמישהו כאן השתגע, כפי שהוא מגדיר זאת. אנחנו משוחחים איתו לפני ההפגנה שהתקיימה השבוע (ג') מול בית משפט השלום בירושלים נגד הארכת המעצר. "שלא יהיו אי הבנות. מישהו במדינת ישראל מחליק במדרון חלקלק. זו החלקה שהחלה באוסלו ונמשכה בגוש קטיף. הרב אלעד, שהוא מחנך מוכר, עובד בתפקיד רשמי בנושא של גיוס מידע שיכול למנוע הרס מאחזים, דבר שהוא חוקי לגמרי. הציבור שלנו רואה מגמות של רדיפה, או בסגנון של ימינו - הדרת מתיישבים, ואני מרגיש שמדובר באנטישמיות תוצרת בית נגד כלל הציבור הדתי והחרדי. אנחנו צריכים למחות ולהבהיר שלא יכול לבוא ראש גוף כזה או אחר ולהגיד שאנחנו מרגלים, כי בעצם מאשימים כל מתיישב ביהודה ושומרון שמקבל מידע בסמ"סים שהוא פושע".

ועדי המתיישבים מבינים בדיוק על מה מדבר אפרים מאיר. בני קצובר, יו"ר ועד מתיישבי השומרון, מתקשה למצוא מילים עדינות כדי לתאר את המצב: "אני חושב שהביטוי הכי נכון למצב זה שצריך לסגור את המחלקה היהודית בשב"כ. כי אם מי שמפעיל פעולות מחאה נגד נושא אנטי ציוני של הרס מאחזים הוא מרגל ואויב, אז אין יותר צורך במחלקה הזו. אפשר לטפל בו באמצעות המחלקה הערבית".

יכול להיות שמדובר כאן בהפחדה ותו לא? שבסופו של דבר סעיף הריגול הוא ניסיון להפעיל לחץ?

"גם אם כן, זה אבסורד שזועק לשמיים ושובר את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. באים ומאשימים אנשים חלוצים, שייתכן והגזימו אולי, בעבירות קשות, בחסות ראש הממשלה יחד עם הבג"ץ והפרקליטות והמשטרה. הם אומרים בעצם שגם אני מרגל. שמאות אלפים ביהודה ושומרון הם מרגלים. התושבים בהמוניהם מדווחים כאשר לצערנו כוחות הביטחון במקום לעשות את מעשיהם בהגנה, מוסבים לפעול פעולות הרס, שבעזות מצח קוראים להן במשטרה פעולות ביטחון. בכל דמוקרטיה מותר לבצע פעולות מחאה שכאלה ולכן הציבור משתתף בכך בהמוניו. אם זו הפחדה אז אין מקומה בדמוקרטיה".

עניין נוסף בפרשה הוא זהותם של חלק מהעצורים. שניים מביניהם ממלאים תפקידי מפתח בעמותת 'חננו', המוכרת כפעילה במישור המשפטי למען העצורים. מדובר בירון כלאב, האחראי על העצורים בארגון, ובדובר אלחנן גרונר. אגב, בדירת המורחקים נעצר גם ערן שוורץ, האחראי על מחלקת כתבי אישום בארגון, ששוחרר אחר כך למעצר בית מלא מחוץ לירושלים ואף הורחק מביתו לתקופה נוספת. כל חטאו היה שבא לבקר את חבריו בדירה יחד עם בנו הקטן, והטעין שם את מחשבו הנייד.

שמואל מידד (זנגי), יו"ר עמותת 'חננו', לא נלהב לעשות את ההקשר, אבל מתקשה להימנע מכך: "אינני יודע אם זה מאבק מוצהר או מסומן מטרה, כי העובדה היא שאותי אף אחד לא עצר. אבל אין ספק שהעמותה צועדת על רגל אחת, כיוון שפעילים מרכזיים עצורים או מורחקים. בהחלט יש לי ריח חריף באף שמישהו כאן מחפש את מי שגורם למשטרה מבוכה, אבל אין לי ידיעה ברורה במאת האחוזים".

ברשויות השונות העדיפו שלא להתייחס לטענות הללו.

השבוע הוארך מעצרם של כל עצורי הפרשה, חלקם בפעם השביעית. חומר החקירה כאמור, חסוי, לפחות עד הגשת כתבי האישום. אבל אפשר לראות את המגמה. השופט שהאריך השבוע את מעצרם של התשעה, הורה ביום שלישי להרחיק מרחק של מאה מטרים מבית המשפט הפגנה שנועדה למחות נגד המעצרים, בה השתתפו עשרות בני אדם. לאחר שהפעילים הפגינו באמצעות משרוקיות הורה קצין המשטרה שנכח במקום לבצע מעצרים כלפי כל מי שיעז לשרוק. כך נעצרו חמישה מפגינים והוכנסו לתחנת לב הבירה במגרש הרוסים.

מוסה כהן, יו"ר תנועת 'קוממיות' שארגנה את ההפגנה, אומר ל'בשבע' כי המערכות בישראל אינן מבינות שהיחס כלפי המתיישבים יכול רק להזיק לכל הצדדים: "ראש הממשלה נתניהו מסמן מי הוא האויב ופקידי הפרקליטות והשוטרים ממהרים לפעול בהתאם. האשמת ציבור המתיישבים בעבירות ריגול אינה דבר של פרשנות משפטית אלא מלחמה אידיאולוגית נגד בוני הארץ ואוהביה", מסכם כהן במלים את מה שעבר בראשם של רבים בהתיישבות בשבוע האחרון.

 

תגובות:

מהמשטרה נמסר בתגובה לדברים כי "משטרת ישראל אוכפת את חוקי המדינה בנחישות ובאופן שיוויוני, ללא משוא פנים".

גורם בכיר במשטרת ש"י החוקרת את הפרשה מוסיף לדברים ואומר כי "הסעיף בחוק מדבר על העברת מידע סודי ללא היתר, ולא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה. אף אחד לא משווה את העצורים לענת קם או משהו כזה".

ממשרד המשפטים נמסר כי "כתב האישום עדיין לא גובש, והפרקליטות טרם קיבלה החלטה בתיק זה. לכשיוגש כתב האישום, ככל שיוגש, פירוט העובדות שייכלל בו יבהיר את סעיפי העבירות שבהם יואשמו הנאשמים. בשלב זה, בטרם גובש כתב אישום וטרם התקבלה החלטה להגישו, לא ניתן להתייחס מעבר לכך. למען הסדר הטוב נציין שסעיף 113 לחוק העונשין כולל עבירות שונות, וביניהן גם כאלה שאינן בכוונה לפגוע בביטחון המדינה".