בשבע 475: עולים על הגל: המדריך

גל 'תג מחיר' ו'הדרת הנשים' נמצא כנראה מאחורינו, לפחות מבחינה תקשורתית

עדי גרסיאל , י' בטבת תשע"ב

 

עולים על הגל: המדריך

גל 'תג מחיר' ו'הדרת הנשים' נמצא כנראה מאחורינו, לפחות מבחינה תקשורתית. אז כשירות לציבור העיתונאים המבולבלים, הנה מדריך כיס לאיש התקשורת ששוקד כבר עכשיו על הפרשה המסעירה הבאה:

מצא נושא שמכפיש לפחות שניים מהקבוצות הבאות: חרדים, מתנחלים, דתיים, אנשי ימין חילונים, בני משפחת נתניהו.

חפש בארכיון לפחות שלושה מקרים מה'תופעה'. רצוי שרובם יתרחשו לפני חמש שנים או יותר, כדי שקרייני הטלוויזיה יוכלו לומר בנימה מאיימת ש"זה התחיל בקטן, במקומות רחוקים, אבל הגיע לאחרונה..."

חפש 'נפגעים', רצוי שיגיעו מאותו מגזר שנמצא על הכוונת. למשל: דתייה בקווי מהדרין, חייל מתנחל שנערי הגבעות השפריצו עליו צבע.

לשם פתיחת הסערה: חייג לפחות לשלושה ארגונים שנתמכים בידי הקרן החדשה בבקשת תגובה. צלצל גם לציפי לבני.

בקש מנציגי המגזר לגנות את המעשים. צטט בעיקר את אלו שמתחמקים מהגינוי.

הכן לוגו לסיקור, רצוי עם סיסמה קליטה. זכור: כמה שיותר כוללני - יותר טוב.

ארגן פרובוקציות. כלל זה יהיה נקוט בידך לסדר העדיפויות העולה של הפרובוקטורים: בחור, בחורה, ילד, ילדה, חייל/ת, ילדה מתנחלת דתייה.

התייחס לנ"ל כאל 'גיבור', או עדיף 'גיבורה', ותן לבעלי הטורים ולכלי התקשורת האחרים לבשל את הנושא.

המתן כמה ימים עד שהפוליטיקאים יבינו לאן נושבת הרוח ויתחילו להעלות הצעות חוק. תן לח"כ עם ההצעה הטיפשית ביותר מקסימום זמן מסך.

הוסף שמן למדורה: בשלב זה תקבל על הנושא אייטמים מאינטרסנטים וסתם אזרחים תמימים שידווחו על אירועים שונים הקשורים לתופעה. אל תשכח להזכיר את עצומת הפייסבוק הבלתי נמנעת.

חכה כמה ימים ותן לנציגי המגזר/ים המותקפ/ים לעלות להתקפת נגד ("זה קמפיין מרושע נגד המתנחלים/החרדים/'אם תרצו'"). למרות שלא מגיע להם, אל תוותר על השלב הזה, הוא חשוב כדי להחזיק את הנושא בכותרות.

מצא דמות של 'רשע' - רצוי פוליטיקאי אך אפשר גם רב, או לפחות מישהו עם זקן - ומקד את ההתקפות אליו (אלי ישי הוא ברירת המחדל, אבל כדאי לנסות להתאמץ קצת יותר).

עכשיו זה בדיוק הזמן להתחיל לפמפם את "ההפגנה הגדולה". דווח על השעה, המיקום המדויק, ארגון ההסעות וסדר השירים של אביב גפן.

בשלב זה המשטרה אמורה להתחיל לפעול ולבצע מעצרים. אם היא מתמהמהת יותר מהצפוי, אל תהסס להקשות על ראשיה בשאלות.

סקר בהרחבה את ההפגנה, רצוי בשידור ישיר לכל אורכה. אל תשכח להתמוגג מהכרזות השנונות נגד ה'רשע'. הכפל את מספר המשתתפים ב-20 אם מדובר בתל אביב, וב-10 בשאר הארץ (בכל זאת - פריפריה).

דווח בכותרת הראשית על התערבות נשיא המדינה שהצהיר ש"ככה אי אפשר להמשיך".

שריין מקום לגל המאמרים על כך ש'התופעה' היא רק סימפטום לבעיה רחבה הרבה יותר.

עקוב אחרי כל איזכור של השואה שמשתרבב ל'תופעה' והבלט אותו. אך זכור, בניגוד למה שמקובל לחשוב, קריאות 'נאצים' ושימוש בסמלי שואה אינם מבשרים שיא חדש בפרשה, אלא דווקא את סופה המתקרב.

דחוק את הידיעה על שחרורם של כל עצורי הפרשה לעמוד 18 למטה, ליד מודעות האבל.

קח יומיים חופש.

תייק את ה'גיבור/ה' בקובץ של רשימת אנשי השנה הפוטנציאליים.

רשום את שאר השמות שעלו לכותרות כדי לחזור אליהם בעוד שנה ולדווח על תסכולם בגלל ש"שום דבר לא השתנה".

חזור לראשית המדריך והתחל לחשוב על פרשה חדשה.

עדי גרסיאל

 

משטרת המחשבות הארצית

ב'הארץ' החליטו לטפל בסכנה הנשקפת להמשך השליטה של השמאל במערכת אכיפת החוק ובמערכות עיצוב הדעות.

בכתבה שאמורה להדאיג את הקורא מתנוססת השבוע כותרת: "בכיר בימין מגייס למשטרה כדי להשפיע עליה מפנים". אותה כותרת הפכה באתר האינטרנט לקונספירטיבית יותר: "בכיר בימין מגייס למשטרה בוגרי ישיבות כדי לטרפד פינוי יישובים". הסאב-טקסט: את המגזר הדתי-לאומי צריך להמשיך לראות כ'אויב' וכל השתלבות שלו מסוכנת ל'שלטון החוק'.

ואילו אורי בלאו, אותו עיתונאי שגרם לטרפוד פעילות של צה"ל נגד אויבים אמיתיים ('חיסולים' בלשון העם) על ידי פרסום מסמכים שהדליפה ענת קם מלשכת הרמטכ"ל, מנסה כעת לסמן את הפורום המשפטי כמי שמפריעים לפעולות צה"ל. הוא פרסם בהארץ 'תחקיר' על מטריית הארגונים הציוניים 'המגן הישראלי', הפועלים בתקציבים דלים בזירה התודעתית מול ארגוני הקרן החדשה (גילוי נאות: הכותבת היא מייסדת מרכז תדמי"ת, מיסודו של הפורום המשפטי, החוסים תחת מטריית 'המגן הישראלי').

בכותרת המשנה נכתב כי כספי תרומות הולכים ל"ארגון המדווח על תנועות צה"ל בשטחים ומסייע בכך למתנחלים המתנגדים לפעילות הצבא". הסאב-טקסט: שוב הימין מפריע ל'שלטון החוק'.

אותו עיתון, יש להזכיר, האדיר את שמה של מתרגמת ועורכת בשם אילנה המרמן, שיחד עם פעילות שמאל קיצוניות נוספות לקחה ערביות שאינן מורשות להיכנס לתחומי ישראל מאזור גוש עציון, לטיול בתל אביב. השבוע הוזכרה המרמן ב'הארץ' בעניין אחר. הפעם נזעקת פעילת השמאל מעצם מינוי של שוטר בדימוס למנכ"ל של הוצאת הספרים שהיא עובדת בה, 'עם עובד', כיוון שהוא "מייצג מעצם התפקיד הבכיר שכיהן בו במשטרה, הזדהות עם אידיאולוגיה ומוסד שפועלים זה זמן רב לאכיפת חוקים לא מוסריים וגם לא חוקיים, בייחוד בגדה המערבית ובירושלים המזרחית". הפעם, כפי ששמתם לב, הארץ מעניק במה עם קריצה לפסילה גורפת של פעילות 'שלטון החוק' באותם "שטחים".

חני לוז

 

על הכיבוש התקשורתי

אבהיר מההתחלה: לא אהבתי את ההצגה בכיכר השבת במוצ"ש האחרון, כמו שלא סימפתתי את ההליכה התיאטרלית בחולות גוש קטיף. ובכל זאת, ליבי אל הקהילה החרדית בכללותה. הם מבולבלים. אומרים להם שזאת מדינה חילונית בעיקרה, עם גוון דתי. מסבירים להם שהיא ליברלית ודמוקרטית, שיש חוקים וביקורת שיפוטית. שהתקשורת היא חופשית והוגנת, אבל היא 'תקנה' סיפורים על פי הערך הסנסציוני שלהם כי אלה כללי השוק התקשורתי. אז הם באמת חושבים שיש כאן "חופש הבעת דעה" ו"חופש יצירה".

אם היו מחזות כגון 'יהוא' של גלעד עברון ו'מושל יריחו' של יוסף מונדי, למשל, אשר העבירו מסרים של פאשיזם ונאציזם, מדוע הם לא יכולים להעלות 'מחזה' מקביל? אם פרופ' ישעיהו לייבוביץ יכול להשמיץ חיילי צה"ל ולכנות אותם "יהודו-נאצים", למה להם אסור לצעוק על שוטרים באותה מטבע? אם גבי גזית דיבר ברדיו על החרדים שהם "בהמיים" "עלוקות" ו"תולעים" ושיש לנתק אותם ממים וחשמל "ולכלוא אותם בשכונותיהם", מדוע הם לא יכולים להתבטא בחריפות דומה? והרי אם בג"ץ אישר קווי-הפרדה, אז למה נטפלים אליהם?

נכון, יש כת אלימה בתוך הקהילה. נכון, יש ערכים משובשים בעניין ההתנהגות בתחום הצניעות. אבל הטעות האמיתית של אותם חוגים שבחרו בדרך הקיצונית, היא שהם הושפעו מכל מה שהמדינה הדמוקרטית-ליברלית-חילונית בעצם מחנכת אותם דרך התקשורת.

לא אגזים ואאשים את התקשורת בכל. אבל גם לי מותר להיות פרשן ולהציע שאולי הכיבוש, כלומר הכיבוש התקשורתי, פועל כאן לרעה.

ישראל מידד

 

  • ביקורת הנקרא

"מדינת החרדים היא מדינת רווחה שיכולה לעורר קנאה אפילו בסקנדינביה" (פרופ' ענר שלו, 'הארץ')

מה שמוכיח שלפעמים אפילו פרופסורים נחשבים למתמטיקה לא יודעים חשבון

"חשד: הישראלים הציתו את צ'ילה" ('ידיעות אחרונות')

חשד: ב'ידיעות' עובדים עורכים שמגזימים כל הזמן בכותרות כוללניות

סוף להדרה: נשים יוכלו להספיד בבית עלמין (ynet)

איזה יופי! נגמרה 'הדרת הנשים'. אפשר סוף סוף לעבור לאייטם הבא?

 

  • חדשות בחדשות

מיכאל טוכפלד ובנו מתי יגישו החל מהשבוע תוכנית שבועית בתחנת הרדיו האזורית 'גלי ישראל'. התוכנית, שתשודר בימי שישי בבוקר, תסכם את אירועי השבוע החולף. כך דיווח 'אייס'.

'חוק ענת קם', שנועד להבדיל בין ריגול 'קלאסי' לבין מסירת ידיעה ללא כוונת פגיעה בביטחון המדינה, אושר בכנסת בקריאה ראשונה. את החוק יזמו הח"כים עתניאל שנלר (קדימה) וציון פיניאן (הליכוד).

אורי משגב פוטר השבוע מ'ידיעות אחרונות' לאחר ארבע שנים בעיתון. משגב, בעל עמדות שמאלניות קיצוניות, כתב ב'ידיעות' מאמרים וכתבות. בעבר שימש משגב עורך ב'הארץ' וכתב בעיתון ביקורות טלוויזיה ומאמרים.