בשבע 475: שירת נשים בפקודה

רבני הציונות הדתית תוקפים את הוראות המטכ"ל: "כופים על חיילים לעשות בניגוד להשקפתם"

חגית (רוטנברג) רוזנבאום , י' בטבת תשע"ב

 ברבנות הצבאית מסבירים: הרב פרץ הגיע להישגים משמעותיים מול לחצי הרמטכ"ל

הסערה בקרב רבני הציונות הדתית בעקבות הוראות המטכ"ל בנושא שירת נשים נמשכת מאז ראשית השבוע, עת פורסמו ההוראות החדשות. הצוות המטכ"לי בראשות ראש אגף כוח אדם, אלוף אורנה ברביבאי, החליט כי בטקסים רשמיים וממלכתיים ישתתפו כל החיילים, ללא כל אפשרות לצאת גם במקרה של שירת נשים.

עם זאת, קיבל הרמטכ"ל את המלצת הוועדה כי באירועי הווי ונופש, המשלבים שירת נשים, יותר לחיילים הרוצים בכך, באישור מפקדיהם, שלא ליטול חלק. בשאר האירועים יישמר מרחב שיקול דעת למפקדים, בהתאם לצרכים המתהווים בשטח

הרמטכ"ל הבהיר כי "הסמכות הבלעדית הקובעת בצה"ל וביחידותיו היא סמכות המפקד ולא אף גורם זולתה. המפקדים הם אלה שיקבעו, ללא כל התערבות חיצונית, את אופיין ואת דרך פעילותן של היחידות, בכפוף למדיניות צה"ל ולפקודות שבתוקף."

עוד סוכם כי מפגשי רבנים, ראשי ישיבות ומכינות, עם תלמידיהם החיילים, יאושרו מבעוד מועד על-ידי הרב הראשי לצה"ל. כמו כן, בכל מפגש שכזה יהיה נוכח נציג מהרבנות הצבאית, אשר יוודא כי הוא מבוצע בהלימה לרוח צה"ל.

ביום א' כינס הרבצ"ר, תא"ל הרב רפי פרץ, מה שכינה 'כנס חירום' לרבנים צבאיים, ונשא דברים נגד פירוד ומחלוקת בעקבות הקמפיינים האחרונים. כמו כן, קרא להם לפעול למניעת הדרת נשים בצה"ל וחידד באוזניהם את הנהלים בנושא. הוא הבהיר כי הרבנים הצבאיים ניצבים "כחלק מחזית המאבק" ובהתאם לכך עליהם "למנוע תופעות של הדרת נשים בצה"ל, כחלק מהאחריות הרחבה של אחדות השורות".

כמו כן הדגיש הרבצ"ר כי על פי החלטת הרמטכ"ל, מרצים חיצוניים המוזמנים על ידם להרצאות בתוך צה"ל, שומרים על אחדות השורות והמסר. "מי שלא מבין את השפה ואת המסר של הרבצ"ר, לא יכול לדבר בפני חיילי צה"ל. כל כניסה של גורם רבני לא צבאי לצה"ל, בעת הזו  - עוברת דרכי באופן אישי", קבע תא"ל הרב פרץ, שהבהיר כי "הרבנים הצבאיים צריכים אחריות וזהירות גדולה, כלפי מי יקבל את הזכות לדבר בפני חיילי צה"ל".

המפקדים יקבעו ולא הרבנים | רא"ל גנץ | צילום: דו"צ

 

"פגיעה בחיילים המסורים ביותר"

כאמור, ההוראות החדשות עוררו ביקורת חריפה בקרב רבנים בכירים. רבה של קריית-ארבע – חברון וראש ישיבת ההסדר 'ניר', הרב דב ליאור, הגיב בחריפות להחלטת הפורום. בתכניתו השבועית בערוץ 7 אמר הרב ליאור: "אני רואה את ההחלטה בחומרה גדולה. הבחורים שהם שומרי תורה ומצוות, מתגייסים לצבא כדי להגן על המדינה ועל תושביה ועושים את מלאכתם לא פחות טוב מאשר בחורים מחוגים אחרים. אדרבה", ציין הרב, "אצל הביינ"ישים אין כמעט בעיות משמעת כי הם עושים את המשימות עם כל הלהיטות".

הרב המשיך ותקף את הוראות המטכ"ל: "לשמוע שירה בטקסים? לא בשביל זה הבחורים מתגייסים, נושא השירה לא שייך למשימות צבאיות. המפקדים היו צריכים לדעת להתנהג כלפי חיילים דתיים. כמו שלא יאמרו לחייל להתגלח בשבת בשביל מסדר מפקד - להגיע למסדר מגולח זה דבר מאוד חשוב, אך ודאי שלא יעלה על הדעת לחלל על זה שבת, זאת אף אם החייל ייכנס לבית סוהר. מדוע לכוף על שומרי תורה ומצוות דבר שמנוגד להשקפתם?", תמה הרב ליאור.

הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב אבי רונצקי, הביע אף הוא תמיהה על החלטת הפורום לתלות את שחרור החיילים באירועים לא רשמיים בשיקול דעת המפקד, במקום לשחררם מהם באופן גורף.

"איפה תנאי השירות להם זכאי כל חייל לפי צרכיו ואישיותו? מפקד יכול מסיבות שונות שלא לאפשר לשחרר חיילים דתיים באירועי תרבות, למשל באתרי נופש. זה לא הגיוני - זו פגיעה בחיילים", קבע הרב בשיחה עם ערוץ 7, "מה הבעיה לשחרר אותם? איפה הרגישות? איפה השילוב הראוי? מה קרה? זה אימון צבאי? לחימה עם האויב?". הרב רונצקי הוסיף כי הוא גם מופתע מההחלטה לצרף "משגיח" שיעקוב אחרי הרצאות הרבנים המבקרים בבסיסי צה"ל. לדבריו, ראשי ישיבות הסדר עימם שוחח נסערים מההחלטה.

הרב אבשלום קציר, לשעבר רב חיל האוויר, תוקף גם הוא את התנהלות הרבנות הצבאית והרמטכ"ל בפרשה. "אנחנו רואים את התנהלות הרבצ"ר בצורה לא טובה, ואני אומר זאת בעדינות", אמר הרב קציר ל'בשבע' "אנחנו לא רואים שהוא נותן גיבוי לחיילים שמגיע להם גיבוי. לצערנו הרב, הוא – כטייס מסוקים – מרחף קצת. הוא נופל כאן בבורות שאין צורך, ואף ננזף על ידי ראשי הישיבות".

לדברי הרב קציר, הצבא צריך להיות מעוניין בהשתלבות החיילים, ולכן עליו ללכת לקראתם ולהתחשב בצרכיהם הדתיים. "במקום שהרבנות תסביר למפקדים את רוח הדברים הללו, מלטפים אותם ואומרים – המפקד יקבע. מה זה? ".

הרב יובל שרלו, חבר באיגוד ישיבות ההסדר וראש ישיבת פתח תקוה, דווקא מסכים עם ההוראות החדשות, אולם לכתחילה "הייתי מעדיף שלא יהיה שיקול דעת למפקד. אבל לא אצא למלחמה על זה, יש לי אמון במפקדים". לגבי הוראת הפיקוח על ביקורי רבנים בצה"ל, אומר הרב שרלו ל'בשבע': "אם הכוונה היא לקבוע מצב שבו רבנים שמדברים נגד הצבא או המדינה לא יורשו לבוא למחנות צה"ל – זה הגיוני. אבל אם זה להעמיד לפיקוח מה שרבנים אומרים, ויעמידו עליהם פוליטרוק קטן, זה בראש ובראשונה מטופש וזה לא יהיה. הצבא פועל בכך להגברת המתח במקום לרכך אותו".

 "לצאת לדבר עם חיילות"

גורם ברבנות הצבאית אומר בתגובה לביקורת הרבנית על ההוראות החדשות, כי הרב פרץ התמודד מול מתקפה תקשורתית ופנים צבאית קשה במיוחד, ועל כן ההוראות החדשות הן בגדר הישג, "שכן מבחינת הרמטכ"ל החיילים היו מחויבים להישאר בכל אירוע של שירת נשים, ללא הבדל".

חוות הדעת ההלכתית של הרבנות הצבאית תמכה בהשארת שיקול הדעת בידי המפקדים. זוהי הכרעה של דיעבד, שכן לכתחילה נכון היה לאפשר לחיילים לצאת ככל זכות דתית אחרת. מדוע הוכרע כך?

"ערכנו מחקרים סטטיסטיים, ובשטח ברוב המקרים מול המפקדים לא תהיה בעיה. 40 אחוז מפקדים דתיים, 30 אחוז מסורתיים, ומול ה-30 אחוז האחרונים תפעל הרבנות הצבאית בשטח כדי ללבן את רוח הדברים אישית מול המפקדים, כך שהחיכוכים יימנעו. הכל לכתחילה".

מה פשר כנס החירום על הדרת נשים שכינס הרב פרץ ביום א'?

"הכנס עסק באהבת ישראל מול הפירוד שזורעים הקמפיינים האחרונים. הוא גם היה ביוזמת הרב פרץ ולא ביוזמת הרמטכ"ל. הדיבור על הדרת נשים היה משפטים בודדים בשולי הכנס. הרב ביקש מהאנשים להתחבר לחיילים והמפקדים ביחידות, שייפגשו עם דתיים 'נורמליים' על מנת לחבר ולקרב. כולל שיחות עם חיילות, שגם הוא ביצע בעצמו, על מנת להוכיח שהקמפיינים על הדרת נשים לא נכונים".

מנין נולדה הוראת הפיקוח על ביקורי רבנים? האם גם ראשי מכינות חילונים כפופים לפיקוח צבאי?

"גם כאן הרב פרץ הגיע להישג לעומת לחצים כבדים שהופעלו על ידי הרמטכ"ל, שנלחץ מהתקשורת. בסך הכל מדובר בחידוד נוהל קיים. מה גם שבצד החילוני זעמו על אפליה לכאורה, שכן שם יש ליווי של מש"קי חינוך וכד' על מרצים מן החוץ. אנחנו עובדים כעת על נוסח שייתן אישור גורף לראשי ישיבות ומכינות. למעשה לא יחול שינוי מהותי".