בשבע 476: פיזוז גלויות

להקת המחול 'איילת חן' מציגה ריקודים יהודיים ממגוון עדות עם הרבה שמחה וצבע

עפרה לקס , י"ז בטבת תשע"ב

 'איילת חן' - להקת מחול. מייסדת: איילה ושדי. שמונה רקדניות ומנחה (לנשים בלבד)

לפני 13 שנה הקימה איילה ושדי את להקת 'איילת חן' כדי לשמח את נשות ישראל ולהאיר את הטוב שבכל עדה, כך מספרת ענת נגר, מנחת הערב. ואם כך - הרי שעלה בידה.

התוכנית האומנותית של 'איילת חן' נינוחה, נעימה ומזמינה. אני צפיתי בה יחד עם נשים חרדיות ממגוון עדות. וגם אלה סביבי שעיקמו את האף וטרחו לומר, לא כל כך בלחש, שהן כלל לא מבינות את השפה התימנית ומדוע למען השם המחוללות לא מופיעות בריקוד תימני לצלילי שיר בעברית, התחננו בסוף הערב שהמופיעות לא תקצרנה את התוכנית, כדי לא לפספס ריקוד אחר, גם הוא תימני.

אבל לפני הכל, הדבר שהציץ אליי מכל רגע בהופעה היה החיוך הנסוך על פניהן של הרוקדות, כמו לא היו על הבמה מול מאות זוגות עיניים בוחנות. וכאילו הן נמצאות אי שם במרוקו, פרס או תימן, בנקודות חיים שונות.

השמחה הטבעית שלהן בהחלט עוברת מהבמה אל הצופות, ואולי זה הסוד שמגשר על פני פערים תרבותיים, גם עם ציבורים שפחות מכירים או מזדהים עם האחר.

במופע הססגוני הזה מעלות המחוללות מגוון ריקודים מעדות שונות בעם ישראל סביב טקסי חיים כמו חתונה, חינה, שבת ועוד. הן עוברות מלבוש תימני מלא ללבוש פרסי, אחר כך מרוקאי, ויש גם אשכנזי, ואפילו ישראלי. השירים בשפת יהודי המדינה והריקודים (בלי אחריות, לא חקרתי את הנושא) נראים אותנטיים. הלבוש המלא והשונה בכל ריקוד דורש מן הרקדניות לקיים הפסקה משמעותית בין מופע למופע, ובדיוק לשם כך הן הביאו את מנחת המופע, שמגשרת בהומור ולעיתים בספונטניות, בין הקטעים, ומתבלת את דבריה במילות תורה ואמונה.

למרות שהנשים מופיעות רק בפני נשים, הלבוש שלהן מוקפד וצנוע כל העת, כולל כיסוי ראש. גם הצמה על ראש ה'חלוצות הישראליות' במופע ההורה היתה בעצם כובע שממנו משתלשלת צמה.

אם בגלל אופי המופע ועממיותו ואם בגלל הספונטניות שמשדרות המחוללות, נדמה כי מדובר בלהקה של חובבות. מנגד, התיאום המלא בין הנשים, ללא טעויות, והיכולות הפיזיות שהן מדגימות (בכל זאת ערב שלם של מחול מאומץ על הבמה) מבטיחות ערב של פולקלור יהודי ממגוון גלויות, אבל ברמה.

ofralax@gmail.com