בשבע 476: למודל שתי המדינות אין פרטנר

חוק חינוך חינם מגיל שלוש שהעברתם השבוע הוא בגדר מהפכה מבחינתך?

גדעון סער , י"ז בטבת תשע"ב

גדעון סער

שר החינוך (ליכוד)

חוק חינוך חינם מגיל שלוש שהעברתם השבוע הוא בגדר מהפכה מבחינתך?

"אני לא יודע אם מהפכה היא המילה הנכונה, אבל מדובר במהלך מאוד משמעותי משני מובנים. ראשית, הקלת הנטל על המשפחות הצעירות שיש להן ילדים בגילאי שלוש-ארבע והחינוך הוא מרכיב משמעותי בתקציבן. הצד השני הוא ההיבט החברתי. על פי מחקרים בארץ ובחו"ל, לעצם הלימוד במסגרות של גן בגילאים הללו יש השפעה חיובית על הישגיהם הלימודיים של הילדים בעתיד. היום ידוע לנו על עשרות אלפי ילדים שאינם במסגרות הללו, וכתוצאה מהמהלך שלנו, שיוביל לפתיחת מוסדות נוספים, הם ישולבו וזה ייתן את אותותיו בעתיד גם בהישגים לימודיים. המשמעות של שיפור הישגיהם היא גם צמצום פערים כלכליים חברתיים משמעותיים. כלומר, יש כאן צעד חברתי חשוב, מעבר להקלה הכלכלית למשפחות הצעירות".

החוק הזה נמצא בספר החוקים כבר 27 שנים. איפה היינו?

"נכון. היישום של החוק הזה נבלם. אני חייב להזכיר שבקדנציה הזו כבר הרחבתי את החוק הזה כשהכנסתי לתוכו גם את האשכול הסוציו אקונומי 3, וכללתי יישובים נוספים כמו צפת, המועצה האזורית דרום הר חברון, קריית ארבע, שפרעם ומקומות אחרים. ההתקדמות של החוק בהיעדר תקצוב של האוצר היתה בעצלתיים ורוב אזרחי המדינה נותרו מחוצה לו, למרות שהוא נחקק לפני למעלה מחצי יובל. אכן, הגיע הזמן ליישם את החוק הזה וללוות אותו כפי שנעשה".

ואיך אתה רואה את הטענות לפיהן ביצוע הקיצוץ הרוחבי לטובת יישום החוק משמעותו לקחת מכיס אחד של האזרח ולהכניס לכיס אחר שלו?

"אנחנו לא מוצאים את הכסף על העצים. הדרך האחרת היא לפרוץ את מסגרת התקציב, מהלך שהוביל מדינות אירופיות לפשיטת רגל. לכן ממשלות צריכות לקבוע סדרי עדיפויות, וראש הממשלה החליט שחינוך וביטחון עומדים בראש סדר העדיפות. ייתכן שבתמהיל המימון של ההחלטה הייתי מוצא נקודה מעט שונה. היתה לי עמדה קצת אחרת, אבל זה לא משנה כעת. התקבלה החלטה ונקבע סדר עדיפות. אני לא מקל ראש בקיצוץ. הוא בהחלט משמעותי, למרות שהיו קיצוצים משמעותיים ממנו בעבר. הוא נועד לשרת את העדפת הממשלה והיא ההתמקדות בחינוך ובביטחון".

ומה על האפשרות לקצץ בתקציב הביטחון? רעיון שלא פעם מעלים אותו.

"ראש הממשלה סבר שההמלצה של ועדת טרכטנברג לממן את התוספת בחינוך על ידי קיצוץ בתקציב הביטחון אינה מתאימה לתקופה הזו, לנוכח האתגרים הביטחוניים שלפנינו".

אתגרי ביטחון שאף פעם לא מסתיימים...

"נכון, ולכן הייתי בגישה שונה, אבל מצביעים על מכלול. לא מצביעים על קבלת חלק אחד של ההחלטה ודחיית חלק אחר".

אני מבקש לעבור לסוגיה אחרת. בשיחה עם אחד מבכירי ההתיישבות ביו"ש הוא מספר לי ששם תולים תקוות באמירה שלך על חשיבה מחודשת בנושא שתי המדינות. יש להם על מה לסמוך?

"התפקיד שלי הוא להגיד את דעתי על פי אמונתי ואני מסתכל על המתרחש באזור ורואה שלושה פרמטרים מרכזיים: התחזקות האסלאם, הצעדים האנטי-ישראליים החד צדדיים שנוקטת הרשות הפלשתינית והטלטלה האזורית. כשלוקחים את שלוש ההתפתחויות הללו בחשבון, לצד ניסיון העבר שבו ראינו השתלטות של ארגוני הטרור על שטחים שישראל נסוגה מהם ושימוש בשטחים הללו להפעלת טרור נגד ישראל, סברתי שלנוכח המציאות הזו צריך לעצור את התהליך הזה של הנסיגות. שולי הסיכונים שישראל יכולה לקחת על עצמה הם מאוד מצומצמים כיום, ואני מאמין שכל מי שיסתכל על המצב לאשורו יציב סימני שאלה סביב הרעיון של מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון".

אז מה כן?

"אני מקיים חשיבה על אלטרנטיבות עם מספר אנשים. אני רוצה להתחיל לדבר גם במונחים שהם לא רק פשרה טריטוריאלית, כי כבר ביצענו פשרה כזו גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. צריך לדבר גם במונחים של פשרה פונקציונלית".

כלומר?

"כלומר, איך אנחנו נותנים את מקסימום הזכויות האזרחיות והכלכליות לפלשתינים ביהודה ושומרון ושומרים לעצמנו את הסמכויות הביטחוניות".

לחזור לאופציית האוטונומיה...

"כבר כעת הרשות הפלשתינית היא יצור כלאיים בין אוטונומיה לבין מדינה, אי שם באמצע. התפישה שצריך לשדרג אותה לדרגת מדינה ולסגת נסיגות נוספות ביהודה ושומרון בנסיבות שאנחנו רואים לנגד עינינו - כאשר ברור שהם מתקרבים לחמאס ודורשים מעמד של מדינה לא כדי לסיים את הסכסוך עם ישראל אלא כדי להמשיך את הסכסוך בעמדות משופרות מבחינת הערבים - זה כיוון מסוכן ביותר עבור מדינת ישראל".

יש לך פרטנר לכיוון מחשבה שכזה?

"זה קשה מאוד כיוון שיש כאן כביכול אשליה של פתרון ואתה מחפש פרדיגמה שאין לה פרטנר פלשתיני. אבל אני חושב שגם למודל שתי המדינות אין פרטנר, ונותרה השאלה אם ביוזמתנו נרע את מצבנו או נקיים את אותה צורת חשיבה שאני מדבר עליה".

אם אני מבין נכון ראש הממשלה לא חושב כמוך. הוא הרי שולח את עו"ד מולכו שוב ושוב לשיחות עם הפלשתינים.

"אני לא מדבר בשם ראש הממשלה. ראש הממשלה צריך לנהל את המדינה בזירה בינלאומית מאוד מורכבת. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה בנושא הזה. כמי שמכיר היטב את ראש הממשלה ואת עמדותיו וכמי ששמע ממנו לא פעם על הזהירות שישראל צריכה לנקוט בה, אני לא בטוח שיש פער גדול בין עמדותינו. לראש ממשלה, כמו לראש ממשלה, יש משתנים נוספים שהוא צריך לקחת אותם בחשבון, אבל בסך הכל הוא עושה את הדברים בצורה נכונה".

המורכבות הזו שאתה מדבר עליה היא שהובילה אותו לבקש לדחות בשלושה חודשים את הדיון על הכשרת המאחזים?

"אני מקווה שיימצא פתרון במגרון כמו שנמצא ברמת גלעד, ואני חושב שמאותו טעם ראש הממשלה ביקש לקיים את אותה דחייה".