בשבע 476: מי יממן את הגנים מגיל שלוש

הממשלה אישרה בראשית השבוע, אחרי משא ומתן ארוך ומתיש, את יישומו של חוק חינוך חובה החל מגיל שלוש.

בשיתוף תכל'ס-האתר הכלכלי מבית ערוץ 7 , י"ז בטבת תשע"ב

הממשלה אישרה בראשית השבוע, אחרי משא ומתן ארוך ומתיש, את יישומו של חוק חינוך חובה החל מגיל שלוש, כבר בשנת הלימודים הקרובה. זאת בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג.

מטבע הדברים, נאלצה הממשלה להחליט מהיכן להביא את הכסף, אך בניגוד להמלצות הדו"ח היא החליטה שלא לקצץ בביטחון לטובת יישום התוכנית. מי שישלם את מחיר ההחלטה הזו הם כלל משרדי הממשלה, אשר יספגו קיצוץ רוחבי בשיעור של ארבעה אחוזים, שיפגע במידת מה ברווחה, בבריאות, בביטחון הפנים וביתר המשרדים.

ההחלטה זכתה לברכות הרבה, ובראש המברכים עמד כמובן ראש הממשלה נתניהו. "החל מספטמבר, רבע מיליון ילדים בגילאי שלוש וארבע יהיו בתוך מסגרת הגנים של חינוך חובה. זה דבר בעל משמעות גדולה מאוד, זה יותר מהכפלה של המספר הקיים היום. בנוסף לזה, אנחנו עוזרים למשפחות חלשות מבחינה כלכלית על ידי סבסוד תשלומי הורים, למשל לספרי לימוד או טיולים. יש ילדים שאינם יוצאים לטיולים כי ידם של ההורים אינה משגת, וזו סטיגמה חברתית וקשיים אחרים, ואנחנו מבטלים את זה למעשה בהחלטה שאנחנו מקבלים עכשיו".

מנגד, זכתה התוכנית שאושרה גם לקיתונות של ביקורת אשר התחלקה לשני סוגים עיקריים: ביקורת על ההחלטה לגופה וביקורת על דרך המימון, כלומר הקיצוץ הרוחבי בכלל המשרדים. את הביקורת מהסוג השני היטיבה לבטא יושבת ראש מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שדימתה את המהלך להוצאת כסף מכיס אחד והעברתו לכיס השני. לטענתה, אותם הורים אשר ייהנו מהמהלך שיוזיל עבורם את עלויות החינוך, ימצאו את עצמם נפגעים בשורה ארוכה של תחומים בעקבות הקיצוץ הרוחבי. "זו החלטה אומללה שתדרדר את ישראל להעמקה נוספת של פערים חברתיים בלתי נסבלים. הקיצוץ יפגע בבריאות, ברווחה, בחינוך, בביטחון הפנים ובחלשים ביותר. זהו קיצוץ בבסיס התקציב ועל כן תמידי, וישוכפל לשנים הבאות. השרים שהצביעו עבורו פגעו אנושות באזרחי מדינת ישראל", טענה יחימוביץ', שלא התרשמה מדברי השבח שהרעיפו ראש הממשלה והשרים על התוכנית שאושרה.

סוג נוסף של ביקורת נגע לתוכנית לגופה, ואם נרצה לדייק יותר, לבעיות הצפויות ביישומה. מתברר שהתוכנית, אשר אמורה להגדיל באופן ניכר את מספר הילדים בגני שלוש-ארבע הרשמיים, תחייב תוספת בינוי נרחבת, שביצועה אינו אפשרי עד לפתיחת שנת הלימודים הקרובה. גם מתן המענה המשלים, הצהרונים, אשר מהווים תנאי בסיסי ליכולתם של הורים עובדים לשלוח את ילדיהם לגנים הרשמיים, לא יושלם בזמן הקצר יחסית אשר נותר עד פתיחת שנת הלימודים הבאה. למרות זאת, התומכים בתוכנית לא נרתעים וטוענים כי עדיף יישום צולע, שישתפר בהמשך, על הנצחת ההדרגתיות אשר תביא למסמוס התוכנית כולה. לדבריהם, חוק חינוך חובה נחקק בשנות ה-50 כאשר עשרות אלפי תלמידים למדו בפחונים. כל דחייה תביא למותה של התוכנית ולבכייה לדורות על החמצת ההזדמנות.

 

הקרב על התקציב: האוצר מול הביטחון

תקציב הביטחון נחשב כבר שנים ארוכות ל'פרה הקדושה' של תקציב המדינה, ולמרות כל הניסיונות הוא אינו מקוצץ כמעט אף פעם. החריג היחיד לכך היה תקופתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אשר היה היחיד שהצליח להכניע את ראשי מערכת הביטחון ולקצץ באורח ניכר את תקציבה של המערכת המדינתית הגדולה ביותר. גם השבוע, ברגע הכמעט אחרון, ניצל תקציב הביטחון מהמלצות ועדת טרכטנברג, ובמקום להיות מקוצץ ב-3 מיליארד שקלים, דווקא יגדל בשנת 2012 מעבר לתקציב שתוכנן מראש ואושר ערב שנת 2011. מי שבכל זאת לא היה מרוצה הוא שר הביטחון אהוד ברק, אשר נרתע מכך שהאוצר 'הגניב' אגב ההחלטה על חוק חינוך חובה מגיל שלוש, החלטה על שקיפות ובקרה בנוגע לתקציב הביטחון.

ברק תקף את אנשי האוצר בישיבת הממשלה, בהמשך לרמטכ"ל אשר התעמת מילולית עם שר האוצר. לדבריו, "האוצר אינו רוצה שקיפות כי אם שליטה. משרד האוצר אינו יכול לקבוע לצה"ל ולמערכת הביטחון איזה טיל לפתח או איזה סוג תחמושת מטוסים לרכוש. משמעות כזו היא פגיעה קשה בסמכויות הרמטכ"ל". בין השאר טען ברק כי בניגוד לטענות האוצר על חגיגות שכר במערכת הביטחון, סך ההוצאה על השכר במשרד הביטחון וצה"ל בין השנים 2009-2003 עלה בשיעור הנמוך ממחצית האחוז. בעוד שביתר משרדי הממשלה, בהם פועל האוצר, עלה השכר בלמעלה משלושים אחוזים בתקופה האמורה.

ברק שוכח כי מה שהוא מגדיר כ"שליטה" הוא המצב המתקיים כיום בכל משרדי הממשלה. בכל המשרדים 'שתול' איש אוצר, חשב המשרד, אשר יושב על ברז ההוצאות וההתחייבויות של המשרד ולו המילה האחרונה בכל הנוגע להוצאת כספים. גם במשרד הביטחון יושב חשב מטעם האוצר, אך בניגוד למשרדים אחרים הוא אינו יושב על הברז.

במשך שנים נוקטת מערכת הביטחון אסטרטגיה בעייתית, אשר למעשה קושרת את ידיהם של מקבלי ההחלטות בנושאי התקציב, ושאותה מבקש כעת לבלום משרד האוצר. מטבע הדברים, פרויקטים ביטחוניים הם עניין ארוך טווח. צוללות, טנקים, מטוסים וסטי"לים לא מפתחים ביום אחד, והזמן שעובר מאז הזמנתו של מטוס ועד לקבלתו בפועל הוא ארוך. המערכת נכנסת לפרויקטים ארוכי טווח ואז מעמידה בפני מקבלי ההחלטות את האולטימטום, על מה מכל הפרויקטים שבדרך הם מעוניינים לוותר. באוצר מבקשים לשנות את ההרגל הזה ולקבל לידיהם, או לידי משרד ראש הממשלה, אפשרות בקרה אפקטיבית על התקשרויות מעין אלו. בקרה שכזו, לדעתם של אנשי האוצר, תאפשר לשלוט טוב הרבה יותר בהוצאות הביטחון של ישראל, ותמנע את הצורך להכריע בכל פעם בין קיצוץ באימונים לקיצוץ בהצטיידות, הכרעה שנגמרת במרבית המקרים פשוט בהגדלת התקציב על חשבונם של המשרדים האחרים.

 

 כלכלת בית

 כלה וכלכלה

יועצי פעמונים

חתונה היא אירוע יקר, תמיד. אך גם חתונה אינה חייבת להביא את הזוג וההורים לפשיטת רגל. על מנת למנוע סוף עצוב לאירוע השמח, ריכזנו עבורכם צרור עצות מועילות.

טבעות: ישנם פערים עצומים במחירי תכשיטים לפי אזורים וחנויות. לפעמים החנויות הקטנות ביותר מציעות את המוצרים הזולים ביותר. מומלץ לבדוק ולהשוות מחירים.

שמלת כלה: מכיוון שמדובר לשמלה לערב אחד בלבד, כדאי לשקול השאלה מגמ"ח או לקנות מתופרת – דבר שיכול לחסוך לכם כמה מאות שקלים. לגבי נעלי כלה, כדאי לקנות נעליים שישמשו את הכלה הטרייה גם לאחר הערב המיוחד, כך שההשקעה תהיה משתלמת, אך גם במקרה הזה ניתן להשאיל.

להקה: לבדוק אם יש הנחה כשמשלמים במזומן והאם זה כולל תשלום לאקו"ם.

אולם: בדקו אם אתם יכולים להגדיר שולחנות רזרבה שרק במידה ויגיעו אנשים תחויבו לשלם עבורם.

עיצוב ותפאורה: רגע לפני שאתם רצים למעצבת, בדקו מה האולם נותן והאם המעצבת היתה בעבר באולם.

ש"ס לחתן: ניתן לקנות במחיר מוזל דרך החברה הישירה. ככלל, חשוב להגיע למקור. כך תחסכו לא מעט כסף.

שעון לחתן: בדקו באיזה יום יש הנחה משמעותית במחירי השעונים, הרבה חברות עושות זאת מספר פעמים בשנה.

הנחה בתעודת נישואין: אם אחד מבני הזוג הוא סטודנט, ניתן לקבל 40 אחוזי הנחה.

חדר שינה ורהיטים: לא כדאי לקנות חדר שינה אם אתם גרים בבית זמני מאחר שהוא עלול להיפגע בהובלה ולא ברור איך ייראה גודל החדר בבית הקבע שלכם. ניתן לקבל דברים במצב מצוין בעלות נמוכה או ללא תמורה דרך אתר יד 2 ואתר 'אגורה'.

דיור: חפשו דירה שתגרור כמה שפחות הוצאות, כגון בית שיכלול שכירות עם ארנונה + תשלום מים וחשמל.

טיפ כללי – לא למהר לקנות דברים לבית, חכו אחרי החתונה ותגלו שקיבלתם הרבה דברים כפולים.

ארגון 'פעמונים' מסייע למשפחות השרויות במשבר כלכלי לעלות על דרך עצמאית של התנהלות בריאה ואחראית

מבזקים

בחודש אוקטובר 2011 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 8,555 שקלים. מספר משרות השכיר עמד על 2.976 מיליון. נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע. בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2011 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4.6 אחוזים בחישוב שנתי.

אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים פרסם את נתוני הפיטורים לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2011. על פי הנתונים עולה כי חלה ירידה מתונה של 0.5 אחוז במצבת העובדים בתעשייה. זאת לאחר גידול מצטבר של קרוב ל-5 אחוזים במצבת העובדים מאז סוף 2009.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעתה של ח"כ רונית תירוש המסדירה את נושא הזיכויים שניתנים לצרכנים המבקשים לבטל עיסקה. ההצעה קובעת כי שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים ומימושו לא יוגבל בהצגת חשבונית הקנייה ולא יהיה מוגבל בתנאים.

בית הדין הארצי לעבודה הודיע כי הוא אינו מאשר להסתדרות לפתוח בשביתה כללית במשק. השופטים קבעו כי ההסתדרות והאוצר ימשיכו במשא ומתן בסוגיית עובדי הקבלן עד סוף חודש ינואר. במידה ולא תחול התקדמות עד תאריך זה, יתקיים דיון מחודש בבקשת ההשבתה.

ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) הודיע כי הוא מקפיא את הצעת החוק שלו שנועדה לאפשר לרשתות מזון ובתי עסק להציג מחירי מוצרים על גבי צגים אלקטרוניים. התוצאה של הצעתו היתה אמורה להיות הסרת מדבקות המחירים מעל גבי המוצרים השונים.

שר התחבורה ישראל כץ מינה ועדה לאיתור מועמד לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת) - כחודשיים לאחר שהמנכ"ל הנוכחי, קובי מור, הודיע על התפטרותו. בראש ועדת האיתור יעמוד יגאל מאור, ראש מינהל ספנות ונמלים.