בשבע 476: עניין אישי

ליאורה מינקה, בת 58, תושבת תל אביב, נשואה לשמואל ואם לארבעה. יו"ר 'אמונה

עפרה לקס , י"ז בטבת תשע"ב

ליאורה מינקה, בת 58, תושבת תל אביב, נשואה לשמואל ואם לארבעה. יו"ר 'אמונה

* התחלה: דצמבר 53' תל אביב, מאז ולתמיד. רחוב סמאטס בצפון העיר, בשכונה שחיו בה רבים ממנהיגי הפועל המזרחי. על גג הבניין נבנו מדי שנה שמונה סוכות ביניהן היו מדלגים הילדים בשמחה. "שכונה אמיתית".

* הקן: "דתי-בורגני-טוב". היא הצעירה מבין שני הילדים לאב ממוצא יקה שעבד בחנות למוזיקה, "איש תרבות". אמה נולדה בליטא אך גדלה רוב שנותיה בארץ. הסב מצד האם, משה דב מגיד, היה איש ה'מזרחי', חבר מועצת עיריית תל אביב. "החיים הציבוריים דילגו דור".

* בי"ס: ממ"ד מירון ואחר כך צייטלין. "אינטגרציה של צפונבונים, כלומר אנחנו, עם חבר'ה מדרום העיר. לא ידענו שאנחנו עושים מעשה שצריך לכתוב עליו מאמרים".

* תנועת נוער: בני עקיבא סניף צפון, על גדות הירקון, וגם חברות ב'אליצור ימייה', שכלל שיט בסירות מפרש וגירוד הסירה עם שפכטל.

* צבא: גרעין נח"ל, "אבל מושבי". היאחזות בנחל אל על, כולל אות השירות המבצעי, כי היריות מכיוון הסורים היו בלתי פוסקות.

* צבא/ שירות לאומי: "אני שמחה שלבת הדתית יש אפשרות לבחור בין צבא לשירות לאומי. שתי בנותיי היו בצבא, ויחד עם זה אני נלחמת על זכויות הבנות בשירות הלאומי. במקביל, אם בת מחליטה ללכת לצבא, חשוב שתהיה לה את כל המעטפת שהיא צריכה כדי לקיים את אורח החיים שלה".

* הדרכה: במסגרת השירות כיהנה כקומונרית בסניף ירושלים מרכז. זו זכורה כחוויה משמעותית, שמתחזקת בעקבות הביקורים המעניינים של בני הגרעין.

* הביקורים: כששמוליק הרס"פ הגיע לבקר הוא שאל אם לא הבינה שהוא בעצם מחזר אחריה כבר תקופה. היא השיבה שלא, אבל אחר כך אמרה 'כן' והחתונה התקיימה מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים.

* עורך הקידושין: הרב דניאל שילה, שהגיע במדי צבא."ההורים אמרו שזה כבוד גדול שרב במדים יערוך את החופה".

* הבעל שאיתה: שמוליק הוא בעל עסק לכלים סניטריים, ברזים וקרמיקות. "מה שמאפשר לי לעסוק בפעילות ציבורית".

* הילדים: הדס, קובי, עומר ועידית, כולם נשואים. הבנים עובדים עם האב, הדס בעלת תואר שלישי ומשמשת יועצת אירגונית בצבא קבע, עידית מעצבת תעשייתית. שישה נכדים, "בלי עין הרע". לא לוחצת, אבל מצפה לעוד.

* אקדמיה: "היה לי ברור שזה הכיוון בחיי". תואר ראשון בחינוך וספרות עברית, תואר שני גם הוא בחינוך, ותוך כדי עבודה הקשורה בתנועות הנוער. היתה גם התחלה של תואר שלישי בנושא 'אידיאולוגיה וחינוך דתי', אצל פרופ' מוטי בר לב "שהשפיע רבות על חיי. איש נפלא ומיוחד".

* עוד אקדמיה: היתה גם קריירת הוראה אקדמית במשך עשור, בו לימדה בבר אילן ובמכללת אשקלון.

* אמונה ראשונה: לפני 25 שנה התקבלה פנייה מנשות 'אמונה', סניף תל אביב, הרבנית גורן, חנה בסוק ועוד, שביקשו שתהיה יו"ר הסניף. "הן, בחוכמתן הבינו שצריך לטפח למנהיגות נשים צעירות, וזה מקנן אצלי עד היום". עם המינוי, כעיסקת חבילה, הגיעה גם ההתפקדות למפד"ל.

* המפד"ל: עם תחילת הפעילות במפלגה התחוור המצב הבא: נשים עובדות קשה ברחבי העיר, אבל אינן מגיעות לתפקידים מקבלי החלטות. "נדחפתי לרשימה מסיבה אידיאולוגית. אמרו לי: עזבי את זה, ניתן לך משהו אחר".

* משהו אחר: חברות במועצה הדתית. האישה הראשונה שהגיעה למועצה דתית מטעם מפלגה דתית. בפועל, המועצה לא ממש תיפקדה, ובתום שלוש-ארבע שנים הסבלנות פקעה.

* בחזרה לרשימה: המפד"ל במטרופולין הגדולה היא מפלגה קטנה ולכן היא ושמואל גפן עמדו בראשות הרשימה ברוטציה. את הקדנציה הבאה, גם היא ברוטציה, פתחה ליאורה. "זו היתה הפעם הראשונה שאישה עמדה בראש רשימת המפד"ל לרשות מקומית".

* במועצה: בעיקר שלושה תחומים: עזרה לפרט, עבודה רצינית בתחום החינוך והשירותים הדתיים, וקידום נשים. "העברתי תקנה, שנשמרת עד היום, לפיה בכל החברות והדירקטוריונים, שמות הרחובות, יקירי העיר ועוד, תהיה נציגות של 40 אחוזים לכל אחד מן המינים".

* עובדה: "גם החרדים תמיד מצאו את הנשים המתאימות".

* פמינסטית: "כן. במובן של שוויון ערך לנשים, השקעה שווה בבריאות וכולי. אבל אני לא משתגעת על ההגדרות בשל האסוציאציות שלהן".

* דיוק ההגדרה: "פמיניסטית מפויסת. לא אוהבת את כל התיסכול, המרירות והמיליטנטיות. קורים כל מיני תהליכים בתחום שמשמחים אותי".

* הדרת נשים: "לא סיפור דתי או הלכתי אלא אוניברסלי. מצוי במגוון תחומים מפוליטיקה, דרך פרסים ועד פאנלים ציבוריים. מדובר על כוח ושליטה חברתית. האלימות ודאי מגונה".

* בג"ץ מינוי דיינים: גם לא סיפור הלכתי, אלא פוליטי. "הכנסת לא בחרה נשים וגם לשכת עורכי הדין".

* שלא עשני אישה: "על כל ביטוי, בוודאי מן האגדה, אפשר להביא שני ציטוטים אחרים. הספקטרום של ההלכה הוא רחב היום, ויש להתאזר ביותר סובלנות ולהפעיל שכל ישר מכל הכיוונים. זה אולי נשמע מתייפיף, אבל כתל אביבית, מושג הסובלנות מלווה את החיים שלי. באמת".

* יו"ר אמונה: התפקיד אוייש ב-2001, ונפתח בשנה פלוס של לימוד על היקף האירגון, שיש לו 2,800 עובדים ותקציבו אינו נופל מזה של משרד ממשלתי בינוני. התנועה היתה על סף פשיטת רגל והמטרה הראשונה והמיידית היתה להעמיד אותו על הרגליים. שני היעדים הבאים היו טיפול בסוגיית המשפחה ובניית אופק מקצועי לעובדים. עם הקדנציה השלישית, שהחלה לפני מספר שבועות, הוצב יעד חדש: "לחזור להשפעה בקהילה. שלא יחשבו על קהילה בלי לחשוב 'אמונה'".

* השפעת 'אמונה': "בתחום ילדים ונוער בסיכון אנחנו הארגון השלישי בגודלו שעוסק בתחום, כולל המצאת שיטת טיפול שהפכה לנכס. ל'אמונה' יש גם חלק נכבד בעידוד האישה הדתית-לאומית לצאת אל הספירה הציבורית. ויש טיפול אינטסיבי במשפחה, חינוך, לימוד תורה ועוד".

* קולך: "יש לארגון תפקיד חשוב בהצפה של נושאים, אבל אנחנו לא מתביישים להציג עמדות אחרות".

* אישה במפד"ל: "הייתי רוצה לראות נשים במעגל מקבלי ההחלטות. לצערי, המסגרות הפוליטיות לא מבינות את החשיבות של זה. המפד"ל בתל אביב קיבלה הכי הרבה קולות כשאני עמדתי בראשה".

* הבית היהודי: "אחד הגורמים לחוסר רלוונטיות של המפלגה נובע מכך שהמהפכה הגדולה ביותר שעוברת על הציבור שלנו כבר שנים, לא מקבלת בה הד".

* שאיפות פוליטיות: בבחירות הקודמות המקום השישי ב'בית היהודי' היה שלה. אבל לא צפוי שידור חוזר. "יש לי מה לתרום, אבל זה לא משהו 'להתאבד' עליו. ובוודאי שאם אהיה מקום 6 ב'בית היהודי' לא אלך. לא אהיה עלה תאנה, אלא במקום שמאפשר השפעה".

ובמגרש הביתי:

* על הבוקר: מרפרפת על עיתונים (ארבעה בלבד) ומציצה בתכניות הבוקר. הבעל, שמוליק, חוזר מהתפילה ואז, כבר שנים, משוריינת "שעת האיכות הזוגית".

* דיסק ברכב: בעיקר תוכניות אקטואליה. אם הנסיעה היא זוגית, מאזינים יחד לדיסקים של חבורות זמר שונות (ע"ע פנאי).

* שבת: "תענוג צרוף". פינת אוכל גדולה שמכילה את הילדים, הדודה והחברים. הארוחות נמשכות זמן רב. "מעולם לא הגענו לשולם זוכר, בגלל שאנחנו תמיד עוד בעיצומה של הסעודה".

* עיתים לתורה: אוהבת ללמוד. כרגע יש שיעור שבועי עם הרב בני לאו וקריאה עצמית מרובה. "יש עיתים. שווה שיהיו יותר".

* מאכל אהוב: "הכל". ובמיוחד המוסקה של דליה, אותה נכיר בשורה הבאה.

* אחזקת הבית: דליה מחזיקה את הבית כבר 33 שנים, כולל בישול. "ילדנו ביחד את הילדים והיא חלק מהמשפחה". לפני החגים חוגרת גם ליאורה את הסינר.

* מפחיד: "דברים סטנדרטיים בעיקר סביב המשפחה". הכאב כבר נקש בדלת עם פטירת אחיה בגיל צעיר ונפילת אחיין.

* דמות מופת: מוטי בר לב. ודמויות נוספות כמו יהודית היבנר, הנשים שהביאו אותה ל'אמונה', וטובה אילן "שמאוד אהבתי אצלה את התכונה של הפיוס הפנימי".

* פנאי: שירה בציבור היא תחביב של שנים. ויש גם מכון כושר ארבע פעמים בשבוע. הפייבוריט: הבריכה.

* כשתהיי גדולה: "מקווה לטייל יותר בעולם, מניחה שיהיה לי יותר זמן לקרוא ואולי לכתוב". אבל עד אז החיים מתחלקים ליחידות של חמש שנים: קדנציה אחת בכל פעם. וכמו שזה נראה כעת, העתיד בהחלט טומן בחובו עוד עשייה ציבורית.