בשבע 477: סורגים דילים

הח"כים בדגל התורה זועמים על התנתקותה של ש"ס מהם, ומאיימים בסנקציות של ביטול המועצות הדתיות

ניצן קידר , כ"ד בטבת תשע"ב


ניסן סלומיאנסקי: "אני רואה את זה כברית אסטרטגית כרגע בינינו לבין ש"ס בנושא הזה, וזה לא קל. בשבוע שעבר בכנסת ישבתי עם אנשי ש"ס לדיון. עבר לידינו אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה, וקרא להם 'בוגדים' בגלל שיתוף הפעולה. מבחינתנו מדובר במהלך נכון, שמאפשר לנו לראשונה אחרי זמן רב להיכנס לתמונה מחדש ולהשפיע"
הדילים הפוליטיים החדשים שנרקחים בין ש"ס לנציגי הציונות הדתית מאותתים על אפשרות להישגים מגזריים בתחום מינויי רבני ערים *הח"כים בדגל התורה זועמים על התנתקותה של ש"ס מהם, ומאיימים בסנקציות של ביטול המועצות הדתיות * בינתיים מסתמן כי בירושלים ימונה הרב אריה שטרן כרב הראשי, ובפתח תקווה ייכנס לתפקיד רב העיר הרב מיכה הלוי מתל אביב

ח"כ משה גפני: "יש חילוקי דעות בתוך ש"ס, ויש קבוצה בתוך ש"ס שאומרת להתנתק מיהדות התורה, שזה לא דעת הרוב להתנתק מיהדות התורה. אנחנו נלך בדרכנו, אנחנו נעצים את האנשים שלנו, ומכאן ואילך יקבל את זה הציבור הדתי-לאומי"

כששניים רבים השלישי מרוויח. אמרת הכנף הזו הוכיחה את עצמה לא מעט פעמים, ומגשימה את עצמה פעם נוספת במהלך מסתמן של שילוב ידיים יוצא דופן בין ש"ס והנציגות הדתית-לאומית במינוי רבני ערים. מדובר בסוגיה מתוחה שאולי איננה מצויה על סדר היום של העיתונות הכללית, אבל מבעירה להבות גבוהות בכלי התקשורת החרדיים בכלל, ובמפלגות החרדיות בפרט.

זירת הקרב המרכזית היא מינויי הרבנים הראשיים לירושלים. המאבק הזה נמשך כבר שנים ספורות, ומתקיים על רקע הבטחתו של ראש העיר ניר ברקת מלפני הבחירות, כי אחד הרבנים הראשיים שימונו בעיר יימנה על הציבור הדתי-לאומי.

 

 ש"ס מרימה ראש

אחרי בחירתו של ברקת, לקראת סוף שנת 2008, החל השר לשירותי דת יעקב מרגי בהליך הבחירה. הוא הקים ועדת בחירות שמטרתה היתה לקבוע מי יהיו נציגי הגוף הבוחר את שני הרבנים הראשיים. 24 מחברי הוועדה הם נציגים של בתי הכנסת בירושלים - שכוחם המשמעותי עומד על כ-50 אחוזים. בסוף 2009 פרסמה הוועדה בעיתונות מודעה על תחילת התהליך, וביקשה מבתי הכנסת לשלוח את נציגיהם לוועדה. פעילות של גורמים בש"ס הביאה לכך שהפניות הרבות מבתי הכנסת הדתיים-לאומיים לא זכו לתגובת הוועדה, ואילו בתי כנסת חרדיים העבירו נתונים מופרכים על כמות המתפללים בהם. עוד התגלה כי נציגים שנבחרו על ידי הגוף הבוחר כלל לא עמדו בתקנות הליך הבחירה. השר מרגי נסוג והודיע כי יבדוק שנית את הליך בחירת הנציגים, אבל גם כאן לא חל שינוי משמעותי. ראש העיר ניר ברקת וסגנו, יו"ר המפד"ל-איחוד לאומי בעיר, דוד הדרי, עתרו לבג"ץ ועצרו את התהליך.

בחודשים האחרונים שוב יצא הקול הקורא לנציגי בתי הכנסת. הפעם דאגו הדרי וחבריו לפקח על נושא הנציגויות, ואכן הציבור הדתי-לאומי זכה לנציגות משמעותית ביותר מקרב בתי הכנסת. גם החלטה אסטרטגית חדשה של נציגי ש"ס התניעה את התהליך. בעוד שבשנים האחרונות הלכו ש"ס ודגל התורה (נציגי הציבור החרדי-ליטאי) יד ביד בנושא, הרי שבתקופה האחרונה הוחלט כאסטרטגיה על שילוב ידיים בין ש"ס לציונות הדתית בכל הקשור למינוי רבנים ראשיים בירושלים. כך הוחלט שהמועמד לתפקיד הרב הראשי הספרדי יהיה הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, והמועמד לתפקיד הרב האשכנזי יהיה ראש מכון 'הלכה ברורה', הרב אריה שטרן.

אז איך התרחש התהליך שהביא את ש"ס לשנות גישה? מי שריכז את המגעים בנושא מטעם הציבור הדתי-לאומי הוא ניסן סלומיאנסקי, מי שהיה במשך שנים ארוכות חבר כנסת מטעם המפד"ל. כיום הוא מטפל בנושא מינוי הרבנים בערים מטעם סיעת הבית היהודי. סלומיאנסקי מסביר את תהליך המינוי, שמורכבותו בסופו של דבר הביאה לשינוי. "כדי למנות רבני ערים יש את נציגות בתי הכנסת, את ראש העיר ואת משרד הדתות. בבתי הכנסת אנחנו מצליחים להגיע לתוצאות טובות, אבל כשאתה מגיע לראשי ערים יש בעיה, כי הם מצויים תחת לחץ גדול: ראש עיר לא יכול לחיות בלי משרדי הפנים, השיכון והדתות, וכולם בשליטת ש"ס. כשאני קורא את המפה, הדרך היחידה שלי למנות רבנים מהציונות הדתית זה רק אם אני עושה ברית. עם מי לעשות ברית? עם החרדים הליטאים זו בעיה, משום שההתמודדות היא על אותו מקום – תפקיד הרב האשכנזי. הדרך היחידה היתה בחבירה לש"ס, תוך ויתור, ובצער רב, על מועמדות לתפקיד הרב הספרדי, כדי לקבל תפקיד של רב אשכנזי. מינוי מסוג כזה לא הועבר כבר שנים רבות".

ומה הוביל לשינוי המגמה בש"ס?

"זה לא סוד שש"ס היתה משועבדת לחרדים האשכנזים ופחדה מהם פחד מוות. היום הם הרימו ראש והם מרגישים שהם הגיעו לרמה כזו של עצמאות, שהם מוכנים להסתכסך איתם".

וזה מהלך שיש לו עתיד, גם במינוי רבנים בערים נוספות?

"אני רואה את זה כברית אסטרטגית כרגע בינינו לבין ש"ס בנושא הזה, וזה לא קל. בשבוע שעבר ישבתי בכנסת עם אנשי ש"ס לדיון. עבר לידינו אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה, וקרא להם 'בוגדים' בגלל שיתוף הפעולה. מבחינתנו מדובר במהלך נכון, שמאפשר לנו לראשונה אחרי זמן רב להיכנס לתמונה מחדש ולהשפיע".

הרב מצגר כפשרה

ואכן, ההודעה שהתקבלה לפני כשבועיים, ולפיה נבחרו נציגי בתי הכנסת וועדת הבחירה יכולה לצאת לדרך, גרמה לזעם רב, בעיקר בקרב חברי סיעת דגל התורה. ח"כ משה גפני התראיין לתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה' והאשים את ש"ס שבגדה בברית הארוכה בין המפלגות. "יש חילוקי דעות בתוך ש"ס, ויש קבוצה בתוך ש"ס שאומרת להתנתק מיהדות התורה, שזה לא דעת הרוב להתנתק מיהדות התורה. אנחנו נלך בדרכנו, אנחנו נעצים את האנשים שלנו, ומכאן ואילך יקבל את זה הציבור הדתי-לאומי". גפני התייחס לבחירת הרב האשכנזי בירושלים, ואמר: "אם הדרך היא שבירושלים עיר הקודש, ירושלים של רב שמואל סלנט, ירושלים של רב יוסף חיים זוננפלד, הם יכניסו רב שהוא דתי-לאומי מיליטנטי, זה אומר הכל".

גפני גם איים בצורה ברורה ואמר: "אם זו תמונת המצב, יהדות התורה תביא בפני גדולי התורה את ההתנתקות הזו שעושים ממנה. אנחנו נשקול גם את הצעדים של ביטול המועצות הדתיות ולשנות את כל ההרכבים ואת כל הנושאים שעומדים ביסוד העניין". המניע לאיום הוא השתלטותה של ש"ס על מינויים במועצות הדתיות, כשבשנים האחרונות שולט במשרד לשירותי דת שר מטעם המפלגה על חשבון נציגי יהדות התורה, בהסכמה שבשתיקה. בש"ס כמובן לא עברו לסדר היום, ושר הדתות יעקב מרגי אמר בתגובה לאיומים: "צר לי מאוד שישנם יהודים המגדירים את עצמם חרדים, ומנצלים את ההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי כדי להוביל את ביטול המועצות הדתיות. לצערי הרב, דווקא בזמן כזה, שאויבי התורה הרימו ראש ומסיתים בוקר וערב נגד הציבור החרדי, נתן משה גפני גושפנקה ממשית למעשיהם, ומבקש לעקור את שירותי הדת בעם ישראל. אם יהודים שומרי תורה ומצוות, שלוחי דרבנן, מקדשי שם שמיים לא ישמרו על הגחלת ועל המסורת היהודית במועצות הדתיות, מי יעשה זאת? פקידים בעירייה? חברות קבלן? הרי זה מה שיהיה חלילה אליבא דדעתו של גפני".

חברי הכנסת המייצגים את הפלג הליטאי ביהדות התורה לא אמרו נואש, והם שוקלים מספר צעדים, כולל פנייה לבג"ץ. אבל גם הם הבינו כנראה שהמאבק הזה אבוד, ולכן השתמשו באיומים. אחרי ההלם הראשוני מהברית שנרקמה בין הציונות הדתית לש"ס, ניסו החרדים להציע מועמד של פשרה לכס הרב האשכנזי: הרב יונה מצגר, רבה הראשי של ישראל, שנחשב מקובל גם בקרב חוגים מסוימים בציונות הדתית. לנציגי ש"ס זהות הרב האשכנזי חשובה פחות, אבל דווקא בעיני נציגי הציבור הדתי-לאומי, כפי שמסביר סלומיאנסקי, היה מדובר בקו אדום: "מישהו הפיץ שמועות לגבי מועמדותו של הרב מצגר, ואין בהן דבר. הרב מצגר נבחר לרב ראשי על ידי הנציגים הליטאים ופועל ברבנות תחת חסותם. הוא מבחינתנו אינו מייצג את הציבור הדתי, והמועמד שלנו כבר נבחר. אנחנו הולכים ביחד, וראש העיר הצטרף אלינו באופן אמיתי, וקם גוף בוחר, ויש בו את הרוב הנדרש כדי לעמוד בהסכם למנות את שני הרבנים. זה נכון שהיו לחצים גדולים מאוד של החרדים על ש"ס, אבל מסתבר שהסיכומים בינינו חזקים יותר".

וראש העיר? הוא מרוצה מאוד מהתוצאות. "רב ראשי מן הזרם הציוני מתוך שני רבני עיר הוא הכרח בעיר בה 70% מהאוכלוסייה היהודית היא ציונית ובעלת צרכים ייחודיים משלה, ועל כן ראוי שאחד מהרבנים שייבחרו יהיה מהזרם הציוני. לרב תפקיד משמעותי בייצוג העיר וכלל תושביה, במעורבות בסוגיות הקשורות לעיר ובניהול ענייני הדת בעיר לצורכי האוכלוסיות השונות בה. ראוי כי רבניה הראשיים של בירת ישראל ייבחרו בצורה דמוקרטית אשר משקפת את הרכב אוכלוסיית העיר", אומר ברקת.

השר הרשקוביץ לרבנות חיפה?

שיתוף הפעולה בירושלים אינו צעד יחיד. בין הצדדים כבר נרשמים מגעים לגבי מינויי רבני ערים נוספים, כשהמינוי הקרוב ביותר הצפוי הוא בפתח תקווה. שם הסיכומים כבר הושגו לפני זמן רב יחסית, אבל רק בשבועות האחרונים בחרה סיעת המפד"ל בפתח תקווה את הרב מיכה הלוי, רבה של שכונת נחלת יצחק וראש ישיבת 'עטרת נחמיה' בתל אביב, לכהן כרבה הראשי של פתח תקווה. הרב הלוי ייכנס לתפקיד שלוש שנים אחרי פטירתו של קודמו, הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל, שכיהן בתפקיד עשרות שנים. מאז נפטר, לא הצליחה מועצת העיר להגיע להסכמה על מינוי רב אחר, עד לגיבוש ההבנות בין ש"ס למפד"ל.

מי שעיכב שם את המהלך היו דווקא אנשי הציונות הדתית. בתחילה היתה הסכמה לפיה הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, יהיה מועמד מוסכם כרב ספרדי. אך ש"ס העדיפה, מטעמים מובנים, לשנות את דעתה ולדרוש כי מועמדה לתפקיד יהיה הרב בנימין אטיאס, אחיו של שר הבינוי. בתחילה דובר בציונות הדתית על מועמדותו של הרב צבאי הראשי לשעבר, אביחי רונצקי. לאחר דין ודברים החליט הרב רונצקי לוותר על ההצעה, ואז נעשתה פנייה לרב אליעזר איגרא, רבה של כפר מימון ואב בתי הדין הרבניים בבאר שבע. ועדה שקמה לשם בחירת הרב הצביעה על הרב איגרא כמועמדה, וכך סוכם גם עם ש"ס. אלא שלפני כחודש וחצי נרמז לרב איגרא שקיימים סיכויים רבים שהוא ימונה לדיין בבית הדין הגדול, והוא החליט שלא להתמודד על תפקיד הרב הראשי. עסקני העיר חזרו אל הרב רונצקי, אלא שפעילות חרדית ענפה גרמה לכך שהרב לא היה מקובל על אנשי ש"ס. אנשי המפד"ל בפתח תקווה פנו שוב לקיים שיחות עם מספר מועמדים, ביניהם הרב מיכה הלוי, שאף הומלץ בחום על ידי הראשון לציון הרב שלמה עמאר. בעוד ימים אחדים עתיד להיסגר חלון הזמן להגשת מועמדויות, ובתוך כחודשיים עתידות להיערך שם הבחירות.

חיפה היא עוד עיר שדרוש בה מינוי רב ראשי אשכנזי, אלא ששם, אומרים גורמים בציונות הדתית, מדובר בראש עיר חזק שיבקש למנות אדם שיהיה מקובל עליו, בלי שירשה לחצים מפלגתיים. המועמד המועדף על ראש העיר הוא שר המדע, הרב דניאל הרשקוביץ, אך שם עדיין לא החלו אפילו ההליכים בנושא, ועל כן העניין עדיין אינו על הפרק. בסביבתו של השר רומזים כי הוא רוצה בתפקיד, אך רק כשהדבר יהיה רלוונטי.

בינתיים מביטים הצדדים קדימה. בערים נוספות חסרים רבנים ראשיים, והדיל שמסתמן כי הוא עובד היטב בשתי ערים, יכול לגרום לכך שהציונות הדתית תרשום הישגים שלא נרשמו כמותם שנים רבות במינוי רבני ערים. הכל כמובן בכפוף לשינויים במפה הפוליטית.