בשבע 477: שאלת השבוע

הצטרפותו של נועם שליט לפוליטיקה בעיתוי הנוכחי - לגיטימי או לא ראויה?

ירעם נתיהו , כ"ד בטבת תשע"ב

 

הצטרפותו של נועם שליט לפוליטיקה בעיתוי הנוכחי - לגיטימי או לא ראויה?

הצטרפות ראויה

חגי מרום

ח"כ לשעבר (העבודה)

בעיניי ההצטרפות של נועם שליט לגיטימית. האם היא ראויה? זה כבר עניין של השקפה אישית, לא של האיש המצטרף אלא של אלה ששופטים אותו על הצטרפותו. אני מעריך שאילו נועם שליט היה מצטרף לליכוד אז השוועה היתה עולה מצד השמאל, והיו טוענים כנגדו שהוא מצטרף למי שהחזיר את בנו, קרי ראש הממשלה.

אני מכיר קצת את הפוליטיקה הישראלית, ובעניין הזה כולם צדיקים. כלומר, כל אחד משוכנע שאם ההצטרפות מיטיבה עימו - אין סיבה להתנגד, ואם היא מרעה עימו - מדוע לא לומר שזו התנהלות לא תקינה, צינית, פוגענית, כפיות טובה לראש הממשלה וכדומה.

אבל צריך לדעת כי במשך חמש שנים וחצי מייסרות מאוד עבר נועם שליט את כור ההיתוך של מפגשים בלתי פוסקים במישרין ובעקיפין עם המערכת הפוליטית. הוא מכיר לפניי ולפנים את מסדרונות הכנסת, לשכות השרים, אנשי מפתח בשב"כ ובצה"ל, ולכן אם אנו שואלים את עצמנו מה נועם שליט עשה במשך חמש וחצי השנים האחרונות - התשובה היא שהוא עזב את כל עיסוקיו הקודמים והקדיש את כל זמנו לעבודה מול המערכת המדינית-פוליטית-ביטחונית כדי לשחרר את בנו. על כן נראה לי די טבעי שבאיזה מקום שליט מרגיש שהוא יודע איך להלך בין הציבורים הללו, ומכאן ועד ההחלטה לקפוץ למים הפוליטיים וליטול חלק בפעילות המפלגות המרחק קטן.

גם בתקופה שנועם פעל למען שחרור בנו, הוא היה חבר מפלגת העבודה, וזה לא סוד. לכן אך טבעי שהוא יצטרף למקום שממילא היה נטוע בו. אין כאן כפיות טובה כלפי רה"מ כי לא היתה כאן מחווה אישית לנועם ולא היה כאן 'קח ותן' עם משפחה אחת אלא עם האתוס של צה"ל ועם דרכים עקרוניות ודילמות מוסריות כמו מצוות פדיון שבויים. מה גם שמי שהביא את בנו הביתה הוא לא ראש הממשלה אלא הממשלה כולה, ואיני ממעיט ממאמציו של רה"מ ומההחלטה שקיבל.

לסיכום: לגיטימי - בהחלט. ראוי - עניין שיפוטי, ואני רואה בזה עניין ראוי.

 

שליט יוצא מהארון

לאה סחיווסחרדר

נפגעת טרור ששכלה חמישה מבני משפחתה

אני יוצאת מנקודת הנחה שהקוראים יודעים מה תהיה התשובה שלי לשאלה הזאת. הרי לי מעולם לא ניתנה האפשרות לבחור אם אנשים יודעים מה אני חושבת או לא, מעולם לא ניתנה לי האפשרות לבחור איך העולם שלי מתקיים או כמה אני ומשפחתי חושפים את עצמנו למען הציבור. המציאות בארץ שלנו היא זאת שבחרה בשבילי ובשביל משפחתי.

לעומת זאת, לנועם שליט ולמשפחתו היו הרבה אפשרויות לבחור. היה להם חופש בחירה איך לפעול ומה לעשות, והם בחרו בדרך הלא נכונה, לדעתי. אבל נניח שהם בחרו בדרך הנכונה - לשחרר את כל המחבלים ולקבל בתמורה את הבן שלהם - הבעיה צצה כאשר לנועם שליט היה כנראה משעמם עם עצמו. והנה, לאחר שהמשפחה בחרה לבקש מהתקשורת שקט ואינטימיות, שליט לא יכול להתאפק עוד ויוצא מהארון עם הפרצוף האמיתי שלו, מה שהוא התאפק לא להראות במשך יותר מחמש שנים כדי להתל באזרחים תמימים.

אחי הלך לאוהל ודיבר עם נועם פנים מול פנים, וכבר אז הבנתי וידעתי שיש פה משפחה שהיא מהצד השמאלי של הפוליטיקה ולא באמת מעניין אותה הצד השני, קרי הדתיים וכל מי שאינו 'יפה נפש'.

חשוב לי לציין שבדבריי איני מתייחסת לגלעד עצמו, אלה רק לסובבים אותו, ובעיקר לאדון נועם ולחברה של אח של גלעד, יערה. אנחנו, משפחת סחיווסחרדר, מעולם לא ניצלנו ולא ננצל את הדם של ההורים שלנו, כדי לגזור קופון וליהנות מתהילה ומפרסום, ולצערי זה מה שנועם שליט עושה.

 

דברים ששכחו לספר לנו

משה קלוגהפט

יועץ אסטרטגי ותקשורתי

אנו חיים בעולם עם אלפי מסרים פרסומיים שעפים סביבנו בכל יום, ואין לנו יותר מדי זמן, סבלנות וכוח לנסות ולזכור יותר מדי נתונים על כל מסר שכזה. זהו טבע האדם. לפיכך, גם על כל אדם שיציגו בפנינו אנחנו נדע לזכור מילה אחת, פרט אחד, שטחי ככל שיהיה.

90 אחוזים מהאנשים שישאלו אותם מה הם יודעים על נחמן שי יענו 'נחש צפע' או 'תשתו מים'. אנשים שיגידו להם 'פרס' יענו 'לוזר'. ואם אשאל אתכם מה עשה ראלב מג'אדלה בכל שנותיו בכנסת ובממשלה, כנראה תזכרו רק תשובה אחת: חטף כוס מים.

ונועם שליט? זאת בדיוק הבעיה שלו. הרי לא חשוב מה יעשה, לאן ילך, כמה יתאמץ, הוא לנצח יישאר "אבא של גלעד". זה לא שאין לו תכונות אחרות, אבל הן לא מעניינות אותנו באמת. אם אנחנו זוכרים אנשים לפי התבטאות אחת או אירוע אחד בחיים, חסר משמעות ככל שיהיה, קל וחומר לגבי נועם שליט, שמאבקו הציף מדינה שלמה. הבעיה של האבא של הילד של כולנו תהיה כאשר הוא ינסה לדבר על נושאים חדשים, ויגלה שהוא מעורר אי נוחות גדולה או סתם חוסר עניין.

לכן הסוגיה אינה אם התמודדותו של נועם שליט ראויה או לא. בפוליטיקה לא עושים דברים ראויים. התמודדותו לגיטימית בוודאי, וגם אם הוא מנצל הזדמנות - גם זה לגיטימי. מה שכן, ייתכן שדווקא התנהלותה של התקשורת, שעד הכרזתו סיננה מידע שלא עמד בשורה אחת עם המסע הפרסומי לשחרורו של גלעד, היא זו שהיתה פחות לגיטימית.

הרי נועם שליט לא נהיה חבר מפלגת העבודה אתמול, וגם עוד נושאים הקשורים למשפחתו כובסו במסתרים בלהט המסע הפרסומי לשחרורו. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לה, לתקשורת הנשכנית וחסרת הפניות. הרי גם על אלחנן טננבאום לא אמרו לנו שהוא טיפוס מפוקפק, ועל רגב וגולדווסר שכחו להודיע לנו שהם מתים. אז על שליט התקשורת שכחה לספר לנו שהוא פוליטיקאי. את המחיר ישלם עכשיו רק נועם שליט, בעצמו. אבל איך אמר פעם אבא של שבוי מפורסם? יש דברים שאין להם מחיר.

 

תשובות הגולשים

מהלך לגיטימי

אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא זכותו של כל אחד לבחור ולהיבחר, ונועם שליט לא שונה בנקודה זאת מכל אזרח אחר במדינת ישראל. אם ציבור הבוחרים יראה בזה טעם לפגם, הוא יאמר את דברו בקלפי. השימוש שנועם עושה במקרה של הבן שלו לא שונה מהשימוש שעושים יוצאי צבא בעבר הצבאי שלהם, שבדרך כלל אין לו כלום עם תפקידם בפוליטיקה.

עקיבא גולדמן, קריית ארבע

 

מותר, אבל מסריח

כל אדם שרוצה להיכנס לפוליטיקה - מותר לו לעשות זאת. אך צריך לשמור על פרופורציות, ומי שהוא אב לבן שבוי ששחררו אותו תמורת 1,027 מחבלים עם דם על הידיים, עדיף שיישאר בבית וישמור על בנו. כולם מבינים, וזה פשוט שקוף, ששליט רוצה לעשות הון פוליטי על חשבון הבן שלו. אם לא כך הוא לא היה נכנס לפוליטיקה. נקווה שהוא לא יפעל לשחרור מחבלים תמורת שבויים, אלא לשחרור שבויים בפעולות צבאיות.

שלמה שכטר, רמת גן

 

שיפעל למען פולארד

הצטרפותו של האיש תהיה לגיטימית ומקובלת רק אם הוא יכריז שלא ישתתף בשום אירוע עם דיפלומטים של ארה"ב וראשי ממשל שלה, כל עוד פולארד נמצא בכלא האמריקני. אם נושא השבי קרוב לליבו, ובמיוחד היות ופולארד נענש על שפעל בהסכמת מדינת ישראל, ואולי אף לבקשתה.

בשורה התחתונה, על ישראל לתבוע, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, את שחרורו המלא של פולארד, בתוספת פיצויים על סבלו.

אבנר א. ראם, ירושלים