בשבע 477: תקשורת מחשבים

שמדובר באדם שמבין בלוחמה תקשורתית-פסיכולוגית בסדר גודל של חסן נסראללה

עדי גרסיאל , כ"ד בטבת תשע"ב

הפאניקה היא יועצת רעה במיוחד, אומר הפתגם. מצד שני, היא מוכרת עיתונים, והרבה. בהתנגשות בין שניהם, ברור במה יבחר כמעט כל עורך. כך למשל בישר לנו 'ידיעות אחרונות' בשלישי השבוע כי "האקרים ערבים ניסו לתקוף גם אתרי ממשלה", 'מעריב' דיווח ש"ההאקר מכה שוב" ו'ידיעות' בישר לקוראיו על "יום קרב ברשת". כלי התקשורת לא הסתפקו בכך ובעבודה עיתונאית אמיצה ונחושה הצליחו לראיין את ההאקר המפורסם עצמו.

לא בטוח שההאקר הסעודי כל כך מתוחכם, או שהוא בכלל סעודי. מומחים בתחום טוענים שהוא תוקף בעיקר אתרים בעלי אבטחה מיושנת, אבל מה שברור הוא שמדובר באדם שמבין בלוחמה תקשורתית-פסיכולוגית בסדר גודל של חסן נסראללה. כמו מורהו הרוחני, גם ההאקר מצליח למנף הישגים מוגבלים בעזרת שימוש מתוחכם בתקשורת המתמסרת ולהפוך אותם לניצחון אלוהי. תחילה הוא תוקף ומכפיל בהבל פיו בעשרות מונים את מימדי הנזק שגרם, אחר כך מאיים, תוקף שוב ובהמשך מציע 'הפסקת אש', אם ישראל תחדל מ'הפגיעה בפלשתינים'.

מי שמזלזל בנזק התקשורתי שנגרם כתוצאה מהכותרות המבוהלות, שוכח שישראל נחשבת למעצמה של אבטחה באינטרנט. צ'קפוינט היא אולי החברה הישראלית המפורסמת ביותר בתחום, אבל לצידה פועלות לא מעט חברות קטנות ובינוניות. פגיעה במוניטין האבטחה האינטרנטית של ישראל מזיקה להן, כשם שכישלונות מבצעיים של צה"ל משליכים על נתוני המכירות של התעשיות הביטחוניות שלנו.

אז אולי כדאי לתקצב ב'רשות הסייבר' ההולכת ומוקמת לא רק מומחי מחשבים ואבטחה, אלא גם מחלקת תקשורת רצינית.

עדי גרסיאל

 

ההסברה מתחילה מהבית

ביום שלישי התקיימה בוועדת העלייה והקליטה בכנסת ישיבה שכותרתה "אתגרי הסברה של ישראל באמצעי התקשורת הבינלאומית", בהשתתפות השר לענייני הסברה ותפוצות, יולי אדלשטיין. לישיבה הוזמנו עיתונאים ישראלים ומשלחת של עיתונאים מארה"ב. השר אדלשטיין הזכיר נקודה מעניינת: הצורך לטפח קשרים עם מדינות ואנשי תקשורת האוהדים את ישראל, גם אם אלה אינם בעלי העוצמה.

בדברים שאמרתי בפני הוועדה חיזקתי את דבריה של ח"כ שמלוב-ברקוביץ, על הקו הישיר המתוח בין הסיקור התקשורתי בישראלי לבין הסיקור הבינלאומי: המאבק בתקשורת הבינלאומית נגד ישראל ניזון מסיקור חד צדדי ומוקצן בתקשורת הישראלית, ובפרט - מכלי התקשורת הישראליים באנגלית.

כאן המקום לציין את האייטם השערורייתי שלynet שבחר כותרת מעוותת ומגמתית: "דו"ח משטרתי - הימין הקיצוני יסלים פעילותו". ידוע ממחקרי תקשורת כי יותר מ-70 אחוזים מהאנשים קוראים רק את הכותרת, וכך נותר האפקט - הימין הוא שיוצר את האלימות. אולם ממש בהמשך, בכותרת המשנה ובכתבה עצמה, נכתב על צפי של המשטרה להגברת האלימות הן של פעילי ימין והן של פעילי שמאל קיצוניים ושל ערבים. את הכותרת קראו גם בחו"ל, באתר ynet באנגלית.

צריך להבין שבעולם הגדול הציבור הרחב לא יודע להבדיל בין היהודים ה'טובים' לבין ה'רעים', המתנחלים. כשמשמיצים חלק מהיהודים - כל היהודים נצבעים בשחור ונתפסים כרשעים, אלימים וראויים לשנאה. אין קו ירוק. יש קו ישר בין ההשמצה הבלתי פוסקת של "אנשי ימין" או "מתנחלים" לבין הגברת השנאה הכללית נגד יהודים ונגד ישראל בעולם.

מהצד הישראלי, יש כמובן מה לשפר בהשקעת מאמצים להביא את הסיפור של יהודה ושומרון בראייה האנושית והרחבה שלו, בפרספקטיבה של מאשים ולא מתגונן. ואכן, רוב המועצות ביו"ש משקיעות הרבה יותר בתחום הזה בשנים האחרונות. חשוב להמשיך ליזום ולשווק מידע זמין ואמין מיד ראשונה עבור אנשי התקשורת מחו"ל, ולא להשאירם כטרף קל למערכת התעמולה המשומנת של הפלשתינים וגופי השמאל.

חני לוז

 

שליט בכותרות

ביום רביעי השבוע נערך כנס מטעם המחלקה לתקשורת של המכללה האקדמית כנרת בנושא "גלעד שליט - גיבור תקשורת". מיד עלתה בראשי את המחשבה שאילולי היו מחכים עוד כמה חודשים אפשר היה לזמן כנס בנושא 'נעם שליט - יציר התקשורת'. נועם שליט, שהשתתף בכנס, דיבר על "נקודת ראות והתייחסות של משתמש מעורב". ואם צריך לחשוב על הגדרה לכניסתו של שליט לפוליטיקה, אין מונח טוב יותר מ"משתמש מעורב". 

האב הבטיח שלא ינצל את בנו לקידומו, ותוך ימים להכרזתו שהוא מצטרף למרוץ למעמד של חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה במסיבת עיתונאים, הוא ליווה את בנו לשגריר צרפת עם שובל של עיתונאים ומשם הוא ממשיך לכנס תקשורת זה. ובוודאי עוד רבים המקרים לפנינו, עד כדי כך שמי שיחשוב עלול לחשוב שהציבור הישראלי הפך למין 'חטוף' של שליט, אולי לא יטעה בהרגשתו.

 

* ומצד ימין, אני מודה שלא יכולתי להימלט מציפייה, במשך שלושה ימים רצופים בשבוע שעבר, במודעה גדולה על שני שליש של עיתון 'הארץ' תחת הכותרת "נתניהו - הגיע הזמן להחליט". המודעה, מטעם שני גופים בשם 'המחנה הלאומי בליכוד' ו'הליכוד שלי', מקדמת קמפיין תקשורתי למען מגרון בניסיון לגרום לראש הממשלה להפסיק לעכב את ההצבעה על 'חוק ההסדרה'. כפי שאנו יודעים, בינתיים קמפיין זה נכשל, אבל אין זה אומר דבר על התוצאה הסופית. 

חשבתי לעצמי שהקמפיין הזה מעשיר בעשרות או מאוד אלפי שקלים דווקא את העיתון שנלחם במגרון וברמת גלעד ובציבור המתנחלים באופן כוללני וגורף בצורה הקיצונית והחריפה והמתמדת ביותר. ואם, בזמן האחרון, מתרבים הדיווחים על מחלוקת רבנים האם לקבל תרומות מידי גופים נוצריים, הנה, למען הערך התקשורתי, הקרובים לנו נאלצים (?) לתרום כסף רב לעיתון כמו 'הארץ'. 

ישראל מידד

 

חדשות בחדשות

'דה-מרקר' דיווח כי אתר ynet החליט שלא לפרסם מאמר של הסופר יורם קניוק שבו ביקר את כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה.

בין המועמדים להחליף את לפיד בתוכנית 'אולפן שישי' של ערוץ 2: דנה וייס, אהרון ברנע, גדי סוקניק ודני קושמרו.

על פי סקר TGI שהתפרסם השבוע, 'ישראל היום' הוא העיתון הנקרא ביותר בישראל עם 38 אחוזי חשיפה לשנת 2011. אחריו ידיעות אחרונות (36 אחוזים) ומעריב (11.5 אחוזים).

 

ביקורת הנקרא

 

"פיקוד העורף מתחיל לאסוף ערכות מגן ממתים" ('הארץ')

ככה זה כשצריכים לתת כותרת בלחץ. לפעמים זה יוצא מקאברי

"40 אחוז לא נרדמים בגלל דאגה" (ynet)

יש לנו עצה בשבילם: שיפסיקו לקרוא כתבות מהסוג הזה

"עובדי כוכבים" (כותרת ב'ידיעות' לכתבה על סלבס שמתפרנסים מהכוכבות שלהם)

כותרת מצחיקה לנושא מדכא