בשבע 478: לחזור לפנקס הכחול

דווקא הצלחת החינוך הדתי-לאומי, שהנחיל לתלמידיו ראייה כוללת, הביאה את הצעירים להתרחק ממפלגות המגזר

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ , ב' בשבט תשע"ב

שאלת מיליון הדולר של הציונות הדתית היא: איפה הם הצעירים והצעירות ההם, אלו אשר הוריהם, סביהם וסבתותיהם אחזו בגאווה באותו פנקס כחול, אשר סימל את השתייכותם להסתדרות 'הפועל המזרחי' בפרט ולתנועה הדתית-לאומית בכלל. כיצד קרה שאף שדרכם ממשיכה להיות דרך תורה ועבודה, דרכם הפוליטית מובילה לשדות זרים?

יש שיתלו זאת בכשל חינוכי, אך לעניות דעתי, למרבה האבסורד, זאת תוצאה של הצלחה חינוכית. החינוך הדתי-לאומי מכוון את המתחנך לחיים המשלבים את קדושת התורה, העם והארץ, למצוינות ברוח ובחומר ולאחריות לאומית שאינה יודעת פשרות. תכליתנו אינה רק נתינת הצביון הדתי לצידם של החלוצים בוני הארץ, כי אם להיות החלוצים עצמם, אלו שנושאים את המדינה על כתפיהם.

הנוער של ימינו אינו מסתפק בתפקיד קצין דת בצה"ל. הוא רוצה להוביל את כל המערכות, את יחידות העילית - ובמעשיו מקדש שם שמיים לרוב. לפני 30 ו-40 שנה היה קשה להשיג מניין בבית הספר לקצינים של צה"ל. כיום חלקם של הצוערים הדתיים בין כלל הצוערים הוא רב לאין ערוך מחלקם באוכלוסייה. כך הוא הדבר גם ברמות הפיקוד של מחלקות, פלוגות, גדודים וחטיבות. מפקדים כמו דרור וינברג, רועי קליין, אלירז ואוריאל פרץ הי"ד, כמו גם רבים אחרים שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ, הם דמויות מופת לכלל חיילי צה"ל.

תפישה דתית-לאומית כוללת זו מקרינה על כל החיים במדינת ישראל. הציבור הדתי-לאומי נמצא בצומתי מפתח בכלכלה ובאקדמיה, בתעשייה ובחקלאות, ברפואה ובמשפט, במערכות הביטחון ובהתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. הציבור הזה התחנך לדאוג לזולת לפני העשייה לביתו. ממילא, הוא מחפש את מקומו במפלגות בעלות ראייה כללית ולא מגזרית. יש לציבור הזה דרישות גם בתחום המגזרי, אך בסולם הערכים שלו הן מתגמדות לעומת השאיפה להוביל ולתרום בכל המערכות. הוא גם רוצה שתינתן לו האפשרות לבחור ולהיבחר, ואינו מוכן להצביע לתנועה פוליטית שפועלת כמנגנון סגור המשמר את עצמו.

הדור הצעיר הזה ראוי לבית מתאים. בית המושתת על ערכי הציונות הדתית, אשר בו "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" אינה רק סיסמה יפה שכתובה על קיר האולפנא או הישיבה התיכונית, אלא היא מלאת תוכן בכל רבדיה. היא מכילה את כל הנושאים השייכים ללאומיות של מדינה מודרנית: חוץ וביטחון, חברה וכלכלה, חינוך ובריאות, תעשייה ומסחר, מדע וטכנולוגיה ועוד. אין סתירה בין ראייה כוללת לבין תשומת לב מיוחדת למגזר. הוא הבאר ממנה אנו שואבים, ואת המדינה, על כל ענייניה, אנו משקים.

כיום נפתח חלון הזדמנויות נדיר. ועדת המיפקד של 'הבית היהודי-מפד"ל החדשה' אימצה את עמדתי ואת עמדת ח"כ אורבך וקיבלה החלטה היסטורית על פתיחת שורות אמיתית. הוועדה קבעה כי בניגוד להליך הבחירה שהיה מקובל עד כה - לפיו נציגי המפלגה בכנסת נבחרו על ידי חברי מרכז המפלגה - יתקיימו פריימריס לראשות המפלגה ולהרכב הרשימה, כך שלכל מתפקד תהיה השפעה ישירה על זהותם, והוא יוכל לבחור ולהיבחר. כך, באמצעות המיפקד שייצא לדרך בקרוב, נוכל לחדש את אופייה של המפלגה. כפי שהצלחנו להשפיע בשנים האחרונות על התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, כך נוכל בכוחות חדשים ומאוחדים לנווט ולהוביל בכל נתיבותיה של המדינה.

אני משוכנע ששילוב אינטנסיבי של נשים, צעירים, עולים חדשים, ציבור שומרי המסורת ומגזרים נוספים הוא המתכון לתנופת המפלגה. אם נצא מהתפישה הסקטוריאלית שהיתה מנת חלקה של התנועה הדתית-לאומית בעשורים האחרונים, ונוביל תפישה אוניברסלית – נשיב את הדור הצעיר הביתה. בכוחנו הדבר.

הכותב הוא שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר 'הבית היהודי – מפד"ל החדשה'