חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

שאלת השבוע - שאלת השבוע

ביטול חזקת הגיל הרך במשמורת ילדים - צעד שוויוני מוצדק או פגיעה בנשים ובילדים?
26/01/12, 13:00
ירעם נתניהו

ביטול חזקת הגיל הרך במשמורת ילדים - צעד שוויוני מוצדק או פגיעה בנשים ובילדים?

אפקט הבומרנג של הפמיניסטיות

גיל רונן

יו"ר ארגון 'הפמיליסטים'

חזקת הגיל הרך המקורית גורסת כי בעת גירושין הבת נשארת אצל אמה, "כדי שתרגיל האם לבת ותלמדה דרך נשים, ושלא תרגיל עצמה בפריצות". ואילו הבן שעבר את גיל שש "יותר ראוי להיות אצל האנשים הקרובים, שהם ירגילוהו וילמדוהו דרך הלימוד ודרך אנשים יותר מן האם" (שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, סימן ל"ח).

החזקה השוררת בישראל כיום היא אפוא רק מחצית החזקה האמיתית. גרסה קטועה זו מוחקת את השוני בין צורכיהם החינוכיים של בנים ובנות, ואינה מבדילה בין ילדים קטנים לגדולים. היא נוחה לפמיניסטיות המיליטנטיות משום שהיא הופכת את האב לעבד מזונות, ומעודדת את האם לראות בילדיה נשק ביולוגי ונכס מניב, במקום חלק משרשרת הדורות.

החיים על פי מחצית חזקת הגיל הרך משולים לנסיעה במכונית ששני צמיגיה הימניים מנוקבים ושני השמאליים שלמים. במצב כזה, אם אין דרך לתקן את הצמיגים המנוקבים, עדיף לנקב גם את השמאליים ולנסוע על הג'נטים.

במשך שנים ניסינו, בשדולת המשפחה, 'למכור' לציבור הכללי את התפישה המשפחתית שמשתקפת בחזקת הגיל הרך המקורית והמלאה. אבל אחרי דורות של חינוך ל'שוויון' בין המינים, אין לסחורה הזו קונים - ודאי שלא חילונים. עדיף אפוא להחזירה למחסן, לעת עתה, ולבטל כליל את חזקת הגיל הרך. האם השינוי ינוצל על ידי חלק מהגברים כמכשיר להפחתת מזונות? ייתכן. אך בהכללה יוכלו הנשים להאשים רק את עצמן על שנהו אחר השקרים של ארגוני 'הקרן החדשה לישראל' שהבטיחה להן שחרור ובפועל הפכה אותן לשפחותיהם.

ייתכן שאחרי כמה שנים של 'שוויון' אמיתי יחזרו הנשים להיות קשובות לטבען וידרשו להשיב להן את זהותן כאמהות, על הזכויות והחובות הכלולות בה. נקווה שאז גם יירדו אחוזי הגירושין לרמה נסבלת, ובא לילדי ציון גואל.

טובת הילד קובעת

הרב עו"ד צוריאל בובליל

מומחה לדיני משפחה

מדובר בצעד מבורך ביותר, אם ישכילו להשתמש בו באופן מושכל.

כעו"ד המטפל שנים רבות בתיקי גירושין גזרתי על עצמי שלא להיות מושפע מן המגדר או שבוי במוסכמות. טובת הילד חייבת להיות נר לרגלינו.

בעבר, כאשר הבעל היה 'שר החוץ' ופרנס את המשפחה, והאישה היתה 'שרת הפנים' וטיפלה בבית, היה מוצדק לקבוע שטובת הילד לגדול אצל אמו, אלא אם כן הוכח אחרת.

כיום נשים רבות הן קרייריסטיות וחלק מהן מתוסכל, כדברי סימון דה בובואר, מהקונפליקט בין הרצון להיות אֵם במשרה מלאה ואשת קריירה. לא אחת הילד מכיר את האוכל החם של העוזרת ואת תוכניות הטלוויזיה יותר מאשר את אמו. כמו כן, יש מגמה של אבות צעירים שמשקיעים יותר בילדיהם מבעבר. האם נכון לומר שגם במקרים כאלה יש להחיל את חזקת הגיל הרך?!

ראוי להגיע עם ראש פתוח, ולבדוק בין היתר מי מההורים פנוי, רוצה ומסוגל להתייחס לצרכיו הרגשיים, החינוכיים והפיזיים של הילד; מי מהם יעניק יציבות וביטחון לילד; מי יחנך את הילד לכיבוד ההורה השני ויימנע מקונפליקטים וניכור הורי; מי מסוגל להציב גבולות, ויסייע להתפתחותו התקינה של הילד, בשל היותו בן להורים גרושים. יש לשים לב מי הוא ההורה שמתייחס לגופה של המשמורת ולא מנסה למנף אותה להשגת יתרונות משפטיים. כמו כן יש להתייחס לעיקרון שביטא פרופ' שיפמן שהילד אינו אובייקט ששייך למי מההורים, אלא הוא בעל צרכים משל עצמו ויש לבדוק היכן ימומשו צרכיו בדרך המיטבית.

לסיכום, היו מקרים שייצגתי אבות לבנות ובנים בגיל צעיר מאוד, ובית המשפט קיבל את טענתי שהאב יעניק יותר מאשר האם, והדבר הוכח במבחן התוצאה. במקרים אחרים הוכחתי שדווקא האם, למרות עבודתה מחוץ לבית, עדיין משמורנית מועדפת.

לולי דאיסתפינא, הייתי מתנבא שברוב המקרים עדיין האם תהווה ברירת מחדל למשמורנות. תפקיד הדיין, השופט ופקידי הסעד ואף עורך הדין לזכור את משאלת הילד: אל תחרצו את גורלי כלאחר יד, אלא חשבו האם בסרגל השנים זכיתי בהורה שהעניק לי את הטוב ביותר, כי אין אפשרות בגיל 18 לעשות "התחל מחדש" לשאלת המשמורת.

 

הילדים כקלף מיקוח

ד"ר עליזה לביא

אוניברסיטת בר אילן

על פניו, ביטול 'חזקת הגיל הרך' הוא צעד מתבקש. הרי לא סביר שגורלם של ילדים ייחרץ ב'טייס אוטומטי' של חזקות, מבלי לבחון בכל מקרה לגופו את טובת הילד. אם להקצין, אזי במצב הנוכחי צריך האב להוכיח שהאם אינה מתפקדת או מכורה לסמים, כדי לשלול את חזקתה ולהעביר אליו את ילדו. לאחר שהמלצות הוועדה ייכנסו לתוקף, יהיה לו מלכתחילה סיכוי שווה לזה של האם.

ודאי שגם המסלול הזה אינו נקי מבעיות. ביטול החזקה עלול להפוך את הילדים הרכים ביותר לכלי משחק בין ההורים, עוד יותר מאשר היום. במקרים רבים, מריבות המשמורת הן רק הביטוי הקיצוני ביותר להרבה שנאה ומחלוקות אחרות. כעת, משיוכל האב לדרוש את המשמורת בדיוק כמו האם, ייפתח הפתח להכנסתם של תינוקות ופעוטות לתוך המשוואה של הרכוש, הרגשות והמטענים שבין ההורים.

המצב החדש יאפשר לאב המנסה להתנכל לאם ילדיו, לעשות שימוש רב יותר בילדים כקלף מיקוח ולשלם פחות מזונות (אם בכלל). פעמים רבות אמהות יעדיפו להתפשר על גובה דמי המזונות ובלבד שחזקת הילדים תישאר אצלן. כך או כך, הנפגעים העיקריים יהיו הילדים והאמהות שיצטרפו למעגל העוני.

הבעיה המרכזית תהיה הצורה שבה ייקבע מי מההורים יזכה במשמורת. לומר שאין כיום מספיק עובדות סוציאליות שיוכלו למסור חוות דעת לבתי המשפט - זוהי לשון המעטה שבהמעטה. זוהי הנקודה החשובה ביותר: בלא תוספת של כוח אדם מקצועי, מוטב להשאיר את המצב הקיים על כנו. רק אם נוכל להיות בטוחים שיימצא מי שיבחן את טובת הילד ושום דבר זולתה, וינטרל את האפשרות שייעשה בו שימוש למטרות זרות, יהיה מקום לעבור לשלב הביצוע.

 

 

תשובות הגולשים

ילד צריך גם אבא

חזקת הגיל הרך הפכה את הילדים לחפץ נוסף במאבק. לא בכדי טוענים בארגוני הנשים שהחזקה היא קלף המיקוח האחרון שיש לאישה, החלשה בדרך כלל, על בעלה. ומכיוון שהילד הוא חפץ, היא תעביר אותו דירה, רחוק מאבא. היא תמנע ממנו פגישות עם אבא כי היום הוא חולה או שלסבתא של אמא יש יומולדת או סתם נוסעים לקניות דווקא ביום הפגישה עם אבא. נולדו לו אחים מאבא? ברור שמעכשיו הם ייפגשו אפילו פחות. ככה אמא רוצה. תגישו תלונה במשטרה ויגידו לכם שהוא בחזקתה.

משמורת משותפת תחייב את שני ההורים להחליט ביחד לגבי ילדם. ילד צריך שני הורים!

איילת לוי, ירושלים

 

שוויוני להורים, פוגעני לילדים

גם אם נתעלם מהבעיה של ניצול אפשרי של החזקה המשותפת לצורך הקטנת תשלומי המזונות על ידי האבות, הנפגעים העיקריים מהביטול יהיו הילדים הרכים.

המחקרים מראים שהמוח האנושי מבצע את עיקר גדילתו והתפתחותו בשנים הספורות הראשונות לחיים, ושהקטנטנים זקוקים לאמם על ידם, על מנת להשלים את התפתחותם באופן תקין.

אמהות וקטנטנים ממילא מופרדים למשך שעות רבות מדי בכל יום, בגיל צעיר מדי. ניתוק ביניהם למשך זמן רב נוסף, בשל החזקה המשותפת, עלולה לפגוע בילדים במידה שתביא, חלילה, להתפתחות של בעיות התנהגותיות.

טלי ספיר, תלם

 

שינוי מוצלח

כמטפל בילדים וכאב לילדה בת שלוש, אשר חווה מסכת מטורפת של ניתוק בתי מדמות אב ורשעות האמא ומערכת אטומה ולא שוויונית, אני שמח על שינוי החוק ורואה את האור בקצה המנהרה. זו הזכות הטבעית שלי להקריא לבתי סיפור לפני שינה ולהיות חלק פעיל בחייה, דבר אשר רק יגרום לה לטוב בהתפתחות הנפשית רגשית, ולא לראותה רק כ-48 שעות חודשיות. זה לא אנושי והגיע הזמן לדרך חדשה - זה רק ייטיב עם כולם, מניסיון.

בן, תל אביב