בשבע 478: מי דואג למעמד הביניים?

אם יאיר לפיד באמת דואג לכסף של מעמד הביניים, מוטב שיחדל מהפרחת אשמות שווא על המתנחלים, שבניגוד אליו הם מעמד ביניים אמיתי

עמנואל שילה , ב' בשבט תשע"ב

1.   לפני קצת יותר מחמש שנים הופתעתי למצוא בתיבת הדוא"ל שלי מכתב מיאיר לפיד. זה קרה לאחר שכתבתי בטור זה מאמר תגובה לדברים שהוא פרסם במוסף 7 ימים של 'ידיעות אחרונות'. בטור כפול מהרגיל, תחת הכותרת "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות", הסביר שם לפיד שבניגוד למה שסיפרו לנו, המניע האמיתי להתנתקות לא היה ביטחוני, מדיני או דמוגרפי. הטינה המצטברת נגד הציבור הדתי-לאומי בכלל ונגד המתנחלים בפרט, היא שהולידה את הרצון "ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה", דברי לפיד.

מאמר התגובה שלי, תחת הכותרת 'מכירת בנימין' (ניתן למצוא אותו בחיפוש באתר ערוץ שבע), היה התקפה על חוסר המוסריות שבגישה זו. את היחסים בין הציבור הדתי-לאומי לבין הקבוצה החילונית הדומיננטית והשולטת, המשלתי ליחסים שבין יוסף ואחיו. גם אם יוסף חטא ביהירות כלפי אחיו, טענתי, ברור לחלוטין מיהו הצד הרע יותר בסיפור מכירת יוסף. ביקורת מוצדקת או פחות מוצדקת על גאוות היחידה של המתנחלים לא יכולה להצדיק את הנקמה האכזרית והבלתי מוסרית של גירוש אלפי תושבים, הרס יישוביהם, והשלכתם לחיי מצוקה במעברות ללא כבוד וללא פרנסה.

2.  לזכותו של לפיד ייאמר שגם כאשר מנחיתים עליו מהלומות, בזירה או בעיתון, הוא יודע לשמור על רוח ספורטיבית. במקום להיעלב הוא החמיא לי על איכותו של המאמר, והוסיף כי מטרתו היתה לעורר דיון ולפתוח בדיאלוג, ולשם כך הוא מוכן גם לקבל בהכנעה כמה מכות מתחת לחגורה. ואכן ההתכתבות הזאת הולידה דיאלוג, אמנם לא ממושך במיוחד, שבשיאו הגעתי עם כמה חברים לשיחה ארוכה בבית משפחת לפיד ברמת-אביב. בדרך מהשומרון לתל-אביב אספתי חבר מהיישוב רבבה והרמתי טלפון להודיע שאנחנו בדרך. מהתגובה של לפיד, שהסגירה את העובדה שהוא חושב שנגיע בעוד זמן רב, הבנתי שהוא לא ממש יודע איפה זה השומרון.

הוויכוח שנמשך עד שתיים בלילה היה נוקב, אבל ידידותי. הקסם האישי והנחמדות שהרעיף עלינו המארח הקהו את החריפות של חילוקי הדעות. נפרדנו בידידות ובדיבורים על מפגשים נוספים. בימים שאחרי כן מצאתי את עצמי מהרהר בשאלה האם הדיאלוג הזה יכול להתקיים רק ברמת-אביב, ומה הסיכוי שלפיד יטריח את עצמו לביקור גומלין בקרני שומרון. בכל אופן, מפגשים נוספים לא היו, אולי משום שלפיד העדיף למצוא לעצמו פרטנרים נוחים יותר ופשרניים יותר מתוך הציבור שלנו.
יאיר לפיד נמצא בטופ התקשורתי בישראל שנים רבות, וכבר אין לו כל כך לאן לשאוף. גם אם הירידה ההדרגתית ברייטינג שבאה בדרך כלל עם הגיל תפסח עליו, כמה שנים עוד אפשר למצוא עניין בכתיבת הטור הפותח של 7 ימים?

3.  לפני שבועיים שוב פרסם יאיר לפיד טור כפול במוסף 7 ימים, הפעם כדי להסביר "למה אני הולך לפוליטיקה". לפיד מציג שם את עצמו כמי שהולך להילחם "עם סכין בין השיניים" כדי שמעמד הביניים הישראלי יקבל מהמדינה תמורה נאותה להשקעה שלו.

לפיד מבין שכדי להצדיק את הליכתו לפוליטיקה במפלגה חדשה הוא צריך להציג אג'נדה, ואותה הוא מוצא באמצעות הסלוגן המתריס "איפה הכסף?". הוא טוען שהכסף של מעמד הביניים היצרני, זה שמשלם מסים, ממלא חובות, עושה מילואים ומחזיק על גבו את כל המדינה, נשדד על ידי "קבוצות אינטרסים סחטניות". ומיהן אותן קבוצות אינטרסים? לפיד מציין חרדים שאינם עובדים, טייקונים חסרי בושה שמשחקים בכספי הפנסיה שלנו, מנגנונים ממשלתיים מנופחים, והתנחלויות מרוחקות "שנראות כמו שווייץ, שאליהן מובילים כבישים טובים יותר מאשר בשווייץ". את בעיית העלמת המסים הנרחבת במגזר הערבי הוא שוכח להזכיר משום מה.

ואני רוצה לחזור לוויכוח הקודם ולומר ליאיר לפיד שאנחנו הפקנו את לקחי הגירוש ההוא, ואנחנו מתכוונים להילחם "עם סכין בין השיניים" נגד ניסיון נוסף להעליל על המתנחלים ולהשחיר את דמותם כדי להצדיק גירוש נוסף. אני רוצה לספר ללפיד, שמתמצא בכבישי יו"ש בערך כמו שאני מתמצא בפאבים של תל אביב, שאין ולו התנחלות מרוחקת אחת שמוביל אליה כביש טוב יותר מאשר בשווייץ. הכביש הדו-מסלולי היחיד בשומרון נמשך לאורך כעשרים קילומטר בלבד מעבר לקו הירוק, והוא לא מוביל להתנחלות מבודדת אלא לעיר אריאל. לשאר ההתנחלויות, הקרובות והרחוקות, מובילים כבישים שהם במקרה הטוב סבירים ובמקרה הפחות טוב צרים ומפותלים. ובכלל, כדאי שלפיד יידע שהציבור שגר בהתנחלויות זה בדיוק אותו מעמד ביניים שהוא מתיימר לייצג ולתבוע דין וחשבון על הכסף שלו. זה ציבור שעובד ומייצר, משלם מסים, משרת בצה"ל ועושה מילואים (הרבה יותר מרוב חבריו הצפוניים של לפיד), וכמו שלפיד אומר "מחזיק על גבו את המדינה". אז אם יאיר לפיד הוא שמאלן שמבקש לצבור כוח פוליטי ולקדם מהלכים של נסיגות נוספות, כפי שאביו סייע בזמנו לשרון בהתנתקות - כדאי שלפחות יהיה ישר ויודה בכך. ואם הוא מבקש להקים מפלגת מרכז שמייצגת באמת את מעמד הביניים - כדאי שיחשוב איך הוא משרת גם את המתנחלים ולא איך הוא משתלח בהם.

4.  ובכלל, חבל על כל הכיוון המסכסך הזה, שנישא על גבי מחאת האוהלים של הקיץ האחרון ומבקש לעורר רגשות קיפוח בקרב בני מעמד הביניים. אני לא בטוח שלפיד העשיר למדי ראוי להיחשב כמעמד ביניים. יכול להיות שחלק מהכסף האבוד של מעמד הביניים נמצא דווקא אצל הטאלנטים של ערוץ 2, שהרייטינג שמצדיק לכאורה את משכורותיהם המנופחות מושג רק בזכות שוק הטלוויזיה הריכוזי והבלתי-תחרותי הנהוג בישראל. כך הם יכולים להגיש תכנית אחת בשבוע תמורת משכורת עתק, ועוד נשאר להם זמן לעבוד גם בעיתונות הכתובה, לכתוב ספרים ואפילו ללמוד לתארים מתקדמים באקדמיה.

גם הדאגה שמגלה פתאום לפיד לאנשי הפריפריה אינה אמינה יותר מזו שגילה אהוד ברק לרגל הבחירות לזקנה השוכבת במסדרון בית החולים. לא ראינו את לפיד לאורך השנים עושה שימוש משמעותי בעמדתו התקשורתית רבת ההשפעה כדי לפעול ברצינות למען תושבי דימונה או קריית שמונה.

ובכל זאת אנחנו, בני מעמד הביניים האמיתיים, שעובדים קשה ומשתכרים סביר ועדיין מתקשים מאוד לגמור את החודש, נשמח אם יאיר לפיד ומפלגתו ימצאו דרכים להקל עלינו. רק שיעשו את זה ללא שיסוי נגד ציבורים אחרים חלשים יותר, עם חיבור אמיתי למציאות העובדתית, וללא סיפורי בדים על כבישיה יותר טובים מבשווייץ.

5.  אז אם הדאגה למעמד הביניים היא רק תירוץ, למה באמת לפיד הולך לפוליטיקה תוך ויתור על כסף והשפעה? ניתן לשער שהסיבה הראשונה היא חיפוש עניין בחיים. יאיר לפיד הגיע לטופ התקשורתי בישראל בגיל צעיר. הוא נמצא שם שנים רבות וכבר אין לו כל כך לאן לשאוף. כדי לא להשתעמם הוא מבקש לעצמו תחומי עיסוק חדשים, באקדמיה וגם בפוליטיקה. גם אם הירידה ההדרגתית ברייטינג שבאה בדרך כלל עם הגיל תפסח עליו, כמה שנים עוד אפשר למצוא עניין בכתיבת הטור הפותח של 7 ימים?

הסיבה השנייה היא הסקרים המחמיאים. מעטים האנשים שיעמדו בפיתוי להצטרף לפוליטיקה כשהסקרים מנבאים למפלגה שיקימו מספר דו-ספרתי של מנדטים. כשם שאדם ישמח לקבל מיליארד דולר גם כשהוא לא ממש יודע מה יעשה בהם, כך צבירת כוח פוליטי בנקל היא פיתוי שקורץ גם למי שלא ממש יודע לאן הוא רוצה להוביל את המדינה, ואיזה שימוש הוא רוצה לעשות בכוח הפוליטי הזה.

יש לקוות שאם אכן יהפוך לפיד לראש אחת המפלגות הגדולות הוא יצליח להמשיך להיות האיש הסימפטי שהיה עד כה, ולא ינצל את כישוריו הרטוריים המפותחים כדי להפוך לזולל חרדים או זולל מתנחלים. אם הוא יביא עמו גישה שוחרת טוב וחסרת ציניות, לפיד יוכל להביא תועלת אמיתית למערכת הפוליטית גם אם אין באמתחתו בשורה של ממש לאומה.