בשבע 478: כותרת: עד חצי המלכות?

בדרך המלך. נשים במִשׂרות ציבוריות על פי ההלכה. כתב: הרב דוד בן-פינחס. בת ים, מכון 'המלוכה והממשלה', תשע"א. 51 עמ'.

הרב יואל קטן , ב' בשבט תשע"ב

סוגיית מעמדן של הנשים במרחב הציבורי מעסיקה כבר שנים רבות פוסקי הלכה והוגי דעות, שמתחבטים במציאת דרך הישר בין הרצוי למצוי. לקראת הבחירות הראשונות ל'ועד הלאומי' בשנת תר"פ נתגלעה מחלוקת גדולה בעניין בחירת נשים, שאף גרמה לפירוק הרשימה הדתית-אזרחית שעמדה לזכות בבחירות; זה היה אחד הגורמים העיקריים לניצחון מפלגות הפועלים, והשאר כבר היסטוריה. מאז לא ירדה שאלה זו, על צדדיה ההלכתיים, הציבוריים, הממלכתיים, הרגשיים והחינוכיים, מסדר היום הציבורי.

בחודשים האחרונים עלה הנושא למרכז הבמה התקשורתית במדינת ישראל, ואין כמעט אדם בעל דעה ומעמד, מכל קצות הקשת הדתית והפוליטית, שלא הביע בציבור את דעתו בעניין. החוברת 'בדרך המלך', שעוּבּדה ונערכה ונכתבה עוד לפני שפרצה הסערה האחרונה, מנסה לברר את הגישה ההלכתית לנושא זה כפי שורת הדין, כאשר המחבר מסכים לגמרי לכך שלאחר הבירור ההלכתי ה'טהור', צריך לבוא בירור אמוני והשקפתי ומציאותי, שעשוי להשפיע גם על קביעת ההלכה למעשה.

שתי איגרות של הרב חרל"פ, תלמידו וחברו של מרן הרב קוק זצ"ל, שנכתבו בעיצומו של פולמוס בחירות תר"פ, מודפסות לראשונה בחוברת זו. הרב חרל"פ ראה ברצון לקדם נשים להנהגת העם שרידים של גלותיות וחיקוי של מנהגי עמים, והוא הפציר בראשי הקהל לפתוח את העידן החדש של הקמת הבית הלאומי בבניית חיים יהודיים מלאים ונכונים; דבריו המרגשים לא הביאו לתוצאות שהוא ציפה להן.

אולם יש לכתחילה – ויש בדיעבד; הדין 'מלך ולא מלכה' מוסכם על כל הראשונים, ובכל זאת שיבחו חז"ל את מלכותה של שלומציון המלכה; הלא דבר הוא? ומה עם דבורה הנביאה מכאן - ודונה גרציה נשיא-מנדס מאידך, למשל, שהיו מנהיגות בפועל גם אם לא נבחרו לכך?

דעות שונות הובאו בפוסקים מדוע אין מקומן של נשים בתפקידי הנהגה, ומצד שני הוצעו במשך הדורות (ובעיקר בדורנו) כמה וכמה סברות מדוע יש מקום להקל בכך. צריך כמובן גם להגדיר באיזו שררה מדובר, ואלו מינויים כלולים בעיקרון 'מלך ולא מלכה'; שהרי בלי בירור זה אין לדבר סוף - וכי יהיה אסור לאישה לנהל בית ספר או אף לחנך כיתה? הרי גם זו מעין שררה! ומה הגדר של 'קיבלוה עליהם'? והאם קיים הבדל בין זכות הבחירה ('בחירה אקטיבית') לבין הזכות להתמנות ('בחירה פאסיבית')? הרי גם הזכות לבחור היא למעשה סוג של 'שררה'!

כל זה ועוד מבורר בחוברת קטנה וחשובה זו, הכתובה באופן בהיר ומאוזן, פרי ההילולים של מכון 'המלוכה והממשלה' שעל יד ישיבת 'נתיבות ישראל' ומוסדותיה, כולם בראשות הרב דוד חי כהן שליט"א רב הפעלים. נראה שגם בנושא זה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

 

לכם יהיה לאָכְלה. עיון להלכה בסוגיית החרקים במזון. הרב איתם הנקין. קריית ארבע-חברון, המכון לרבני ישובים, התשע"א. 167 עמ'. (EitamHenkin@gmail.com)

גוש קטיף, יקוממהו ה', זכור בציבור הדתי והחרדי יותר מכל עקב ירקות העלים הנקיים מתולעים מתוצרתו, שפיתוח דרכי גידולם ושיווקם פתח דף חדש במטבח היהודי. במקביל לכך, האפשרות לאכול חסה וכרוב ללא חשש תולעים שידרגה באופן משמעותי את ההתייחסות להלכות תולעים במאכלים בכלל: קמו מומחים לנושא, נתחברו ספרים וחוברות ונקבעו שיעורים ששילבו 'סור מרע' עם 'עשה טוב'. כך כל ילד יודע היום שאכילת תולעת אסורה כאכילת חזיר ואף יותר, ושיש לברור ולנפות ולבדוק ולשטוף מוצרים שונים על פי כללים ופרטים מורכבים, עובר להכנתם ולאכילתם.

אולם השאלה הנשאלת תמיד היא: מה נשתנה היום מימים עברו, ומדוע נֶפח העיסוק בבעיה זו רחב בימינו הרבה יותר מאשר בעבר? והתשובה היא שמצד אחד אכן הנושא אינו חדש, והוא נידון על ידי פוסקי כל הדורות, ומצד שני תנאֵי הגידול התעשייתי והרגלי השיווק והצריכה היום עלולים אכן לגרום לריבוי עצום בכמות התולעים במטבח. אולם לעיתים נראה שיש איבוד פרופורציות; האם אין השיטה הקיימת היום, המשלבת בין הידע המדעי והמסורת ההלכתית, מביאה למתיחת גבולות האיסור אל מעבר לשורת ההלכה?

הרב הנקין, תלמיד חכם וחוקר-תורני מעמיק וקפדן, מציג לפני הקורא את כל החומר המציאותי וההלכתי הקשור לגדרי ביטול איסורים מדאורייתא ומדרבנן, דן בהגדרת 'מיעוט המצוי', איסור 'בריה' בחרקים, מתי בריה נחשבת 'נימוחה' בבישול ועוד ועוד, ובסיום עובר לדון נקודתית בכשרות תותי השדה וקלחי התירס, שכמה רבנים אסרום היום באכילה מכל וכל.

השבחים שמעניקים לספר ולמחבר הרבנים המסכימים - הרב ליאור, הרב נבנצל, הרב מזוז, הרב רבינוביץ' ממעלה אדומים, וכן אביו של המחבר הרב יהודה הרצל הנקין, אין בהם שמץ של גוזמה.

 

מדרך עץ החיים. קובץ מאמרים על מסכת בבא-מציעא. שעלבים, ישיבת 'דרך חיים', תשע"א. 276 עמ'. (08-9276744)

כשלושים מאמרים הכוללים שיעורים, 'חבּורות', סיכומי הלכה ואף כמה מאמרי אמונה כלולים בחוברת, השלישית שיוצאת לאור בסדרה זו; רובם חוברו על ידי תלמידי הישיבה הקטנה הלאומית (יק"ל) שבשעלבים, ומיעוטם על ידי רבניהם. בולט בין המאמרים בחשיבותו וגם באריכותו מאמר של אחד התלמידים בסוגיית 'עד המסייע פוטר משבועה', שיש בו סיכום מפורט ובהיר של שיטות הראשונים והאחרונים, עד פסיקת ההלכה בשו"ע ונושאי כליו.

בישיבה הקטנה לא נלמדים לימודי 'חול' כלל, אולם בשיעור ד' ניתנת האפשרות למעוניינים בכך להשלים בגרות מינימלית בלימודים מרוכזים בשעות אחר הצהריים. 'חנוך לנער על פי דרכו' הוא עיקרון מעשי ודרך חיים, ועל פיו שוכנים אלו לצד אלו תלמידי הישיבה התיכונית שעלבים ותלמידי ישיבת 'דרך חיים', ללא שמץ תחרות או מתח.

בהקדמתו מביא ראש הישיבה הרב מתניה אריאל דברים שכתב הרב אברהם צוקרמן שליט"א, שייסד בזמנו את ישיבת כפר הרא"ה עם הרב נריה זצ"ל: "שמחתי לשמוע על יוזמתכם הברוכה, להקים ישיבה לצעירים על טהרת הקודש, כמתכונתה של ישיבתנו בכפר הרואה בעשור הראשון לקיומה..." רבותיי, ההיסטוריה חוזרת.