בשבע 479: עניין אישי

נח דנא-פיקארד. בן 58. תושב פסגת זאב. נשוי לקרול נעמה ואב לארבעה. פרופ' למתמטיקה ונשיא מכון לב

עפרה לקס , ט' בשבט תשע"ב

* התחלה: 1954, ניס, צרפת. "מזג אוויר ים תיכוני וגם הצמחייה דומה מאוד לצמחייה בישראל". האמצעי מבין שלושה ילדים. ההורים עורכי דין. האב, פרטיזן שפיקד על מתנגדים לכיבוש הגרמני, נלחם מיומה הראשון של המלחמה בצרפת ועד האחרון, כולל נפילה בשבי, שחרור והצטרפות למשחררי צרפת.

* דנא-פיקארד: צירוף של שני שמות המשפחה של הורי האב. "אבי עשה את זה כדי להנציח את המשפחות שחלק גדול מהן נרצח בשואה".

* לימודים: בית ספר ממשלתי ביסודי וגם תיכון. "כי לא היה בית ספר יהודי". עם זאת, לימוד התורה היה מסודר ושיטתי בבית ועם רבני הקהילה, בקבוצות ואחר כך 'אחד על אחד'.

* תנועת נוער: הצופים היהודים, כולל הדרכה, והדרכה של מדריכים. לתנועה אוריינטציה פלורליסטית ואולם "השבט שלנו היה מאוד דתי ובעל נטייה לישראל".

* ישראל: הסב מצד האם החל להתרים לקופה הכחולה בהיותו בן שבע. אחר כך שימש יו"ר הבורד המקומי של קק"ל. גם האם היתה פעילה בתחום. בהמשך היה דנא-פיקארד עצמו פעיל בתנועת 'עלייה' שעשתה נפשות לעלייה, כולל סמינריונים, פעילויות וגם הרצאות עם רבנים שהגיעו מישראל. אבל זה כבר היה באוניברסיטה.

* אוניברסיטה: מתמטיקה. "כי זה מעניין. אהבתי את זה והיתה גם מחשבה שאם אעלה אחר כך ארצה, המקצוע יעלה איתי".

* דוקטורט 1: הסתיים בגיל 27. התיזה, בגיאומטריה אלגברית: "תחום מופשט שיש לו הופעות רבות בתחום המתמטיקה וגם יישומים שונים".

* יישומים: אחרי גלגולים ותרגומים הוא קשור בהצפנה. "הקשר בין המסוף למשיכת כספים והמחשב המרכזי קשור בזה. אבל זה הקצה של התחום".

* האישה שאיתו: קרול נעמה. ההיכרות בצופים, ודרך ידידות עם האחות. קרול נעמה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, עבדה כיועצת קליטה ב'מכון מאיר' ואחר כך באגף הפרסומים של משרד הקליטה, "כדי להחזיר קצת למדינה על מה שקיבלנו". לא מזמן יצאה לפנסיה מוקדמת כדי ללמוד "ולטפל בנכדים".

* הנכדים: מספרם חסוי. לזוג דנא-פיקארד ארבעה ילדים, כולם נשואים והורים, "ואנחנו סבא וסבתא שמחים ומודים לה' על כל יום".

* מסדרי הקידושין: הרב יהושע קלינג והרב עמרם אסייג. "שניהם עלו ארצה וזכינו להמשך קשר איתם לאורך השנים". עם הרב אסייג התקיים לאורך שנים גם קשר של לימוד.

* ארצה עלינו: העלייה היתה בתכנון עוד לפני החתונה, ונקבע לה טווח למימוש. "זו הארץ שה' נתן לנו".

* דבקות במטרה: אחרי 15 חודשים במרכז הקליטה במבשרת ציון בוצע מעבר לפסגת זאב, שם מתגוררת המשפחה עד היום. "הקליטה היתה חוויה טובה. לא שלא היה קשה. ארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל ברוך ה' אף פעם לא היתה מחשבה אחרת".

* דוקטורט 2: עם הקליטה בבר אילן, הועמד התנאי לדוקטורט נוסף שנעשה בתחום המשיק לתחום הקודם. הפוסט נעשה בבן גוריון הדרומית.

* יוצאים לשטח: במהלך השנים היתה הוראה בכמה מכללות להכשרת עובדי הוראה כגון 'תלפיות', 'אורות' ו'מכללה ירושלים'. תוך כדי, וגם אחר כך, היה ייעוץ מתמטי לחוקרי המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, נכתב ספר אלקטרוני בנושא, והיתה שותפות במחקרים שונים בתחום. שיתוף הפעולה מתקיים גם היום, "בשביל התענוג".

* המסקנה: "דברים הולכים בכיוון הנכון, אבל יש עוד מה לעשות". דרושים מורים שההוראה בדמם והם בקיאים ואוהבים את המקצוע, "כי האהבה עוברת לתלמידים".

* ועוד מילה: יהיה נכון גם להתאים את מגמות לימוד המתמטיקה לנטיית התלמידים: מסלול לאנשי הרוח והחברה ומסלול אחר לחובבי המקצועות הריאליים. "כך נוריד את הפחד מהמקצוע".

* בית הספר הגבוה לטכנולוגיה: שמו הרשמי של מכון לב. הכניסה למכון היתה ב-91', כמרצה למקצועות המתמטיקה. לפני שנתיים וחצי נכנס למשרד הנשיא.

* קומפלקס: בית הספר כולל היום את מכון לב "קלאסי, לגברים", מכון 'טל' מקבילתו הנשית, מכון 'נוה' לגברים מבוגרים יותר שכבר למדו כמה שנים בישיבה גבוהה ולוסטיג, ברמת גן, המיועד לנשים חרדיות ומביא אותן להתמקצעות אקדמית.

 

* שליחות: "העבודה במכון היא חלק מעבודת ה' שלי. הוא שלח אותי לכאן ואני מנסה לעשות את זה על הצד הטוב ביותר".

* החזון: "המודל שמציעים כאן הוא שילוב של תורה ומדע על בסיס 'תורה עם דרך ארץ' של הרש"ר הירש. זה היה החזון של פרופ' לב". במכון היום מגוון מסלולים בהם מקצועות ההיי-טק וראיית חשבון, ניהול ושיווק טכנולוגיה ואפילו בית ספר לסיעוד.

* הצעד הבא: "השאיפה היא להמשיך לפתח את מתן התארים השניים, להגיע גם לתואר שלישי, וגם לפתוח מחלקות בנושאים נוספים, כדי לשרת אוכלוסייה רחבה יותר".

* העימות: "יש שיוצרים דיכוטומיה בין תורה למדע עד כדי שיש כאלה שרוצים שיהיה עימות. אבל הכל עולמו של הקב"ה והכל אחד".

* עלייה בהרשמה: ניכרת בשנים האחרונות, "בגלל ריבוי המסלולים וכניסת החרדים למסלולי ההכשרה והאקדמיה".

* המלאכה מרובה: לגברים החרדים המבקשים ללמוד במכון נכונה עבודה והשקעה רבה, משום שהם מגיעים, לרוב, עם פער רציני בידע, "אבל זה ציבור של אנשים שיודעים ללמוד".

* שלוש ארבע ולעבודה: למרות ששילוב חרדים בעבודה נראה מעשה מורכב, "כשהדברים נעשים בלי פוליטיקה וכותרות, הם מבוצעים בצורה טובה יעילה והרמונית והציבורים מתחילים להכיר זה את זה".

* לא חרדים: "החרדים מרגישים אצלנו בנוח בגלל האווירה התורנית. אבל אנחנו לא מוסד חרדי. חברי הסגל שלנו, למשל, שירתו בצבא".

* צבא: המכון מארח שני מוסדות של צה"ל. מסגרת שמפתחת פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות שנוצרות בצבא, ובית מדרש להלכה שבו מפתחים חומרי לימוד והדרכה לחיילים וקצינים בשטח. "אני מאוד גאה בזה", אבל אל תשאלו אותו אם דנו בבית המדרש הזה על שירת נשים.

* נשים להנדסה: "אני גאה בנשים האלה. הן מהנדסות בתחומים מאוד מתקדמים. אין מניעה שנשים תהיינה מהנדסות, הן נמצאות היום בכל התחומים". חבר, איש תורה, פיזיקאי ומהנדס אמר לפני כמה ימים: "הצלחתם לעשות מה שבאמריקה לא הצלחנו: להביא נשים להנדסה".

* אקדמיה מחנכת: מכון לב רואה את עצמו גם כמוסד חינוכי, "אנחנו מחנכים למוסר וליושר, לשים לב גם למצוות שבין אדם לחברו. אצלנו, למשל, לומדים אתיקה בעסקים על בסיס תורני. המעסיקים של הבוגרים שלנו אוהבים אותם, בשל הנאמנות והיושר שלהם".

* אם לא היית כאן: "אבי רצה שאהיה רב קהילה. קצת פיספסתי, אבל אני מעביר שיעורי תורה".

 

ובמגרש הביתי:

* על הבוקר: תפילה, אורחת בוקר ולעבודה. בדרך עידכון ראשון בנעשה בעולם באמצעות מהדורת החדשות ברדיו. אירועי היום יסוכמו בדפדוף באתרי החדשות בערב.

* דיסק ברכב: בדרך כלל קלאסי, אבל הרבה פעמים נטול. "לא תמיד צריך להביא את העולם החיצוני פנימה".

* שבת: אינטנסיבית. דרשה בליל שבת ודבר תורה קצר בבוקר, שיעור אחרי הצהריים - כל אלה ניתנים מפיו. אחר כך הולך בעצמו לשמוע "כדי להתמלא". ויש גם שיעורים שהוא מעביר בימי חול. רובם בנושאי אמונה וגמרא ומיעוטם בסוגיות תורה ומדע.

* מאכל אהוב: אין אפליה בין המזונות השונים. כולם אהובים.

* עזרה בבית: "במה שמזדמן: בישול, כלים, כביסה. הכל תלוי בהקשר ובעומס של כל אחד מאיתנו". ההכשרה למלאכות הבית ניתנה כבר בבית ההורים וכללה אפילו לימוד תפירה.

* ידיד על ארבע: מתמצה בחתולי הסביבה, שביוזמתם הבלעדית מבקרים לעיתים בגינת הבית.

* מפחיד: "הרבה דברים שאני מתרגז עליהם או כועס - אני יודע שבסוף רצונו של הקדוש ברוך הוא יתממש. זה מנחם ומעודד. למשל, אם נראה שהאחיזה בארץ ישראל הולכת אחורה, אז כנראה זה ייקח יותר זמן משחשבתי. אבל יש מנהיג לבירה והוא לא עובד אצלנו".

* פנאי: ההרפיה אחרי יום ארוך ואינטנסיבי יכולה להתבצע על קלידי הפסנתר או כשהידיים נחפרות עמוק בתוך רגבי האדמה של הגינה הביתית, והפרופסור הופך לגנן. חוץ מזה יש טיולים בארץ ושהייה עם הנכדים והנכדות.

* כשתהיה גדול: "עד הפנסיה יש עוד הרבה שנים ואני מקווה להמשיך ללמוד וללמד תורה, להעמיק במתמטיקה ולחקור, לעזור לזולת וליהנות מהמשפחה. אני מאוד שמח בחלקי ומקווה להתקדם בעזרת ה' בכל התחומים".

 

ofralax@gmail.com