בשבע 479: המדינה משלמת לאט

הצעת חוק שנדחתה העלתה לסדר היום בעיה מתמשכת וכואבת: מוסר התשלומים הלקוי במגזר הפרטי וגם הממשלתי

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט' בשבט תשע"ב

הצעת חוק שנדחתה העלתה לסדר היום בעיה מתמשכת וכואבת: מוסר התשלומים הלקוי במגזר הפרטי וגם הממשלתי * את מחיר האשראי הדחוי משלמים, כרגיל, הצרכנים

חברי הכנסת אמנון כהן (ש"ס), יריב לוין (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה) נחלו השבוע אכזבה, כאשר ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק שהגישו, אשר ביקשה לחייב את הממשלה לעמוד במוסר תשלומים גבוה. ההצעה, שהובלה על ידי ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, ביקשה לקבוע כי משרדי הממשלה השונים יהיו חייבים לשלם לספקים חיצוניים את תמורת עבודתם בזמן, ולכל היותר במה שמכונה בלשון עולם העסקים 'שוטף פלוס 30', כלומר בסיומו של החודש שלאחר ביצוע העבודה או אספקת המוצר. הח"כים, אשר ביקשו לתת לממשלה מרחב של גמישות, קבעו בהצעתם מנגנון שיאפשר את דחיית התשלום בחודש נוסף ואפילו בחודשיים, באישור מיוחד של המנכ"ל או השר. אולם למרות זאת, החליטה הממשלה להתנגד לחוק.

ההצעה, שנדחתה כאמור, נוגעת בעצב רגיש מאוד בעולם העסקים הישראלי. תופעת דחיית התשלומים ומוסר התשלומים הלקוי במגזר הציבורי והפרטי היא אחת מהרעות החולות של המשק הישראלי. בדברי ההסבר להצעתם ציינו שלושת הח"כים כי "אחוז העסקאות בהן מתבצע איחור בתשלומים נע בין 16-14 אחוזים, וממוצע ימי האיחור נע סביב 10 ימים. בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו, בתקופה של משבר כלכלי המקשה גם כך על עסקים קטנים ובינוניים לשרוד, עלולה לגרום לקריסתן של חברות, פגיעה בצמיחה ועלייה באבטלה".

הח"כים מוסיפים ומציינים את מה שיודע כל בעל עסק בישראל מכלי ראשון: המשבר הכלכלי שהמשק חווה מזה שלוש שנים לא רק מגביר את הפגיעה של מוסר התשלומים, אלא גם גורם להחרפת הבעיה, לאור הקושי של ספקים לעמוד במועדי התשלום שלהם. מצב זה רק מחריף לדעת השלושה את עוצמת התביעה מהממשלה לנהוג בצורה שונה, "בעוד ניתן להבין, גם אם לא להצדיק, מקרים בהם מוסדות פרטיים נקלעים לקשיי נזילות ולכן אינם עומדים במוסר התשלומים המקובל, הרי שאין בשום פנים ואופן להשלים עם מקרים כאלה כאשר הגורם המעכב הוא המדינה. הפגיעה בעקבות עיכוב תשלומים על ידי מוסדות הממשלה חמורה מפגיעות בעיכוב תשלומים על ידי גורמים פרטיים, מאחר והיא מולידה שרשרת של עיכובי תשלום והלנות שכר, אשר פוגעות פגיעה ממשית בכלכלה. כמו בכל נושא אחר, על הממשלה להראות דוגמה אישית, בעמידתה בתנאים הכלכליים אשר מצופה מאזרחיה לעמוד בהם".

בצרפת משלמים תוך חודש, בארץ – אחרי שלושה 'פלאש 90'

 לרוץ אחרי הכסף

מי שהתגייסו על מנת לתמוך בהצעה היו ארגוני העצמאים, אשר טענו, ובצדק, כי מה שמסוגלים אולי לסבול ספקים גדולים יחסית, עלול להביא ספקים קטנים יותר לקריסה כלכלית. בפני ספק קטן שלא מקבל את מה שמגיע לו מהמדינה עומדות מעט מאוד אפשרויות, ובכולן מדובר בהרחבת מעגל הפגיעה. דוד (שם בדוי), בעל חברת הסעות המעניקה שירותים לגופים ממשלתיים, מספר בשיחה עם 'בשבע' על מימדי התופעה ועל משמעויותיה. "כשאתה רק נכנס לכל העולם הזה של עסקי ההסעות, נדמה לך שאין כמו לזכות במכרז ממשלתי. בשביל לזכות במכרז כזה אתה מוכן לעשות את הכול, פשוט מכיוון שזה מבטיח לך מאסה מסוימת של עבודה שאיננה תלויה בהזמנות פרטיות, בהן יש תקופות של גאות ותקופות של שפל. מה שאתה לא יודע באותו שלב הוא מהו המחיר הכבד שאתה משלם על עבודה מול גופים ממשלתיים וגופים ציבוריים נוספים כמו למשל רשויות מקומיות".

לדבריו, "אחד הדברים שאתה לומד מהר מאוד, הוא שכסף הוא דבר שצריך לרדוף אחריו. כאשר אתה מקבל הזמנה לנסיעה מאדם פרטי, אתה באופן מיידי מחייב אותו בעלות שלה, בין אם בצ'ק, בין אם באשראי. גם אם הסכמת לפרוס לאותו אדם את התשלום אתה יכול להיות בטוח במידה רבה מאוד של ודאות שהכסף למעשה מונח בכיס שלך. לעומת זאת, גופים ציבוריים הם אופרה אחרת לגמרי. אתה מוציא חשבונית לקראת סוף החודש ומשם מתחיל את מסע הייסורים. טלפונים, פקסים, אימיילים, תזכורות, בקשות ותחינות עד שלבסוף אתה זוכה לראות את הכסף שוכן בחשבון הבנק שלך. מתברר שלגופים הללו אסור לקחת אשראי באופן רשמי, אז הם לוקחים את האשראי על הגב שלנו באמצעות עיכוב התשלומים. כשאני מוציא נסיעה, אני משלם את הדלק, את המשכורת של הנהג ואת כל ההוצאות שמסביב בלי כל קשר לשאלה מתי אני מקבל את הכסף תמורתה. אם אני אעכב את המשכורת של הנהג הוא יתבע אותי ובצדק, מה זה אכפת לו שהמדינה או העירייה לא רוצים לשלם לי בזמן? בסופו של דבר, אני נאלץ לקחת הלוואות ועוד הלוואות, אשר הריבית עליהן נוגסת ברווחיות, או לחילופין לעכב תשלומים לספקים שלי ולגלגל את הפגיעה אליהם ואל מי שעובד איתם".

בישראל האיחור כפול

קשה לדעת מהי הביצה ומהי התרנגולת, אולם כפי שכבר ציינו, מוסר תשלומים ירוד מאפיין לא רק את הממשלה אלא את כל ענפי המשק, וישראל נמצאת בהקשר הזה במקום מאוד בלתי מחמיא. מנתוני חברת המידע העסקי BDI אשר פורסמו לאחרונה, עולה כי ממוצע ימי האשראי (הפער בין זמן אספקת המוצר או השירות לזמן התשלום בעבורו) בישראל עמד במחצית הראשונה של 2011 על כ-96 ימים, לעומת ממוצע של 50 יום במדינות המפותחות. לשם השוואה, בצרפת עמד ממוצע ימי האשראי על 28, באנגליה על 41 יום ובספרד על 86 יום. העלות של מוסר התשלומים הלקוי לבעלי העסקים הישראליים גם היא בלתי מבוטלת, ועומדת על כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה, עלות אשר מגולגלת בסופו של דבר אלינו, הצרכנים.

 

 

פרשנות

 מה שביטוח

החיים מזמנים לנו הפתעות נעימות ולעיתים גם פחות נעימות, בדמותן של תאונות בית וחוץ מסוגים וממינים שונים. תאונות מהזן הקל מאוד מתרחשות יום יום, אולם תאונות קשות ומורכבות מתרחשות גם הן, ולעיתים אנו זכאים לפיצוי עליהן, שלא תמיד אנחנו מכירים. המקרה הנפוץ ביותר הוא זה שבו אנו מבוטחים בביטוח תאונות אישיות, שאיננו מודעים לקיומו או להשלכותיו.

ביטוח כזה קיים עבור כל תלמידי מערכת החינוך ומבוצע בידי הרשויות המקומיות, אולם לעיתים גם אנשים מבוגרים נהנים ממנו. ישנם מקומות עבודה המבטחים את כל עובדיהם בביטוח קולקטיבי. אם אתם סטודנטים, ייתכן שתשלום דמי האגודה כולל ביטוח שכזה, ולעיתים האיגוד המקצועי הוא זה שמבטח את חבריו בביטוח מסוג זה. במקרים בהם התוצאות מעט יותר הרות אסון, כל מי שעובד בצורה מסודרת ונהנה מהסדר פנסיוני, מבוטח בביטוח נכות אשר מכסה גם נכויות קלות, אותו ניתן לתבוע ולקבל את המגיע ממנו.

זן שונה של ביטוחים המכסים פגיעות מסוגים שונים הם הביטוחים ה'מקומיים'. לעיתים קרובות ביטוחי הנכסים (כאלו שנעשו לטובת בעל הנכס ואף במקרים מסוימים כאלו שנעשו לצורך נטילת משכנתא) כוללים ביטוח צד ג' המכסה פגיעות ביתיות שנגרמו למי שאינם דייריו הרגילים של הבית. בבתים משותפים מסודרים ועד הבית דואג לביטוח כזה, המכסה גם נזקים שנגרמו לאורחים וגם כאלו שנגרמו לדיירי הבית. ביטוח דומה קיים גם במקומות ציבוריים מסודרים ובעסקים כדוגמת חנויות, מסעדות וכדומה.

על מנת לנצל את הזכאות לפיצוי מכל סוגי הביטוחים הללו, חשוב לדאוג לתיעוד רפואי מסודר של האירוע, לבקר אצל רופא בסמוך לזמן התאונה, לפרט את התלונות ולשים לב שהרופא מתעד אותן. במקרה שבו הרופא 'פסק' טיפול או ימי מנוחה, יש לוודא שהדברים נרשמו באופן מסודר.

תביעה של הביטוחים בכל המקרים הללו אינה עניין מורכב וכמעט בכולם איש לא נפגע מהתביעה מלבד אולי חברת הביטוח, ועל כן כדאי לא לוותר ולממש את זכויותיכם.