בשבע 479: חובה להקל, בפקודה

פסק ההלכה של הרבנות הצבאית צפוי לדרוש מהחיילים להקל באיסור שירת נשים על מנת לשמור על לכידות השורות בצבא ואחדות העם

חגית רוזנבאום (רוטנברג) , ט' בשבט תשע"ב

פסק ההלכה של הרבנות הצבאית צפוי לדרוש מהחיילים להקל באיסור שירת נשים על מנת לשמור על לכידות השורות בצבא ואחדות העם * פסיקתו של הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ מעוררת גלי ביקורת בקרב בכירי הרבנים, אשר קובעים כי מגמת הצבא לכוף על חיילים לבצע איסור הלכתי ללא תכלית מבצעית, היא בגדר כפייה על הדת ויש לסרב לפקודה זו *ברבנות הראשית לישראל תמהים על הרב פרץ, שהבטיח כי כל סוגיה תובא לשולחן מועצת הרבנות הראשית, אולם בינתיים הוא נעדר מישיבות המועצה ופוסק בניגוד להחלטותיה

לא בטוח שמשתתפי הפגישה עם הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שנערכה בתחילת השבוע, היו חותמים על הסיכום הלקוני אך החד משמעי שלה כפי שנוסח בידי דובר צה"ל. השיחה, שהתנהלה בין הרב חיים דרוקמן, הרב משה הגר (איגוד המכינות הדתיות) ואיתן עוזרי (איגוד ישיבות ההסדר) לבין הרמטכ"ל, הוגדרה בסופה על ידי המשתתפים כ"טובה". הללו ביקשו לערוך ניסיון גישור נוסף בין ראשי הצבא לחיילים הדתיים, בעקבות הדחת הצוערים שיצאו מאירוע הווי בו התקיימה שירת חיילות. בהודעת דובר צה"ל עם תום הפגישה, כאמור, הוקפד להדגיש כי "הרמטכ"ל הבהיר כי הסמכות הבלעדית ביחידות צה"ל היא של המפקדים בלבד, והסמכות ההלכתית העליונה היא הרבצ"ר". דומה כי קו הגבול בין סמכותם העליונה של המפקדים לזו של הרב הצבאי הראשי בתוך הצבא, היא סלע המחלוקת העקרוני שטרם נפתר בפגישות הפיוס הרבות שנערכו עד כה.

הרבנים הראשיים מחכים לרבצ"ר

פרשת הצוערים, שהפכה לכדור שלג בדמות קמפיין תקשורתי אדיר מימדים שכונה 'הדרת נשים', צפויה להוליד בזמן הקרוב הוראות הלכתיות מסודרות שתוציא הרבנות הצבאית הראשית בשאלה כיצד על החייל הדתי לנהוג באירועים צה"ליים הכוללים שירת נשים. לרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ, קדם כבר הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, שהוציא סמוך להתפוצצות הפרשה את פסק ההלכה שלו בעניין. בחוות דעת הלכתית מפורטת ומנומקת הפרושה על פני 12 עמודים, מוכיח הרב מצגר את תוקף איסור שמיעת נשים במצבים השונים, וקובע למסקנה כי זכותם ההלכתית של החיילים להימנע משמיעת שירת נשים. "יש לכבד את זכותם של החיילים הדתיים להימנע משמיעת קול שירת אישה, הן אם היא שרה ביחידות, והן אם שרות עמה עוד מספר נשים יחד או אף איש ואשה יחד. ודאי שאין זה צודק או ראוי לשלול מהם את מעמדם וזכויותיהם כתוצאה מהקפדתם על קיום התורה והלכותיה", קובע הרב מצגר.

על מנת למנוע חיכוכים עתידיים, מציע הרב הראשי לישראל כי באירועים בהם משתתפים רבים הם חיילים שומרי תורה ומצוות, תיערך שירת אנשים בלבד. לחילופין, באירוע שכן מתקיימת בו שירת נשים, יודיע זאת המפקד מראש לחייליו, ויאפשר למי שירצו בכך להימנע מהשתתפות בחלק זה של האירוע, דברי הרב מצגר.

במסגרת סבב מפגשי הפיוס עם הרמטכ"ל, נפגשו גם הרבנים הראשיים – הרב יונה מצגר והרב שלמה עמאר – עם הרמטכ"ל. גורמים ברבנות הראשית מסרו כי בפגישה הבהירו הרבנים הראשיים את עמדתם לפיה יש לאפשר לחיילים לצאת מטקסים בהם נערכת שירת נשים, ולא לחפש הקלות בעניין זה. מלשכת הראשון לציון הרב עמאר נמסר ל'בשבע' כי הרב אינו מעוניין להתייחס כרגע לפרשה, אם כי יש לו עמדה ברורה בנושא, והיא תתפרסם לכשיפורסמו הוראות הרבצ"ר. מהלשכה ניאותו רק לומר כי הרב ביקש מהרמטכ"ל להעניק חופש פעולה מלא לחייל הדתי שיבקש לא להשתתף באירועים הכוללים שירת נשים.

ברבנות הראשית מביעים תמיהה, בלשון המעטה, על התנהלותו והחלטותיו של הרב הצבאי הראשי, הרב פרץ. נזכיר כי בראיון עיתונאי שהעניק בשבוע שעבר, צוטט הרב פרץ כקובע ש"חייל רשאי להשתתף בטקס ממלכתי שיש בו שירת נשים", ונימוקו עימו כי "ביציאה מהטקס יש פגיעה במשפחות השכולות, באחוות הלוחמים, באתוס ובדברים רבים. האם כל אלה אינם מרכיב
הרב דב ליאור: "בעיקרון נכון שהרב הצבאי הוא מרא דאתרא, אבל אם מרא דאתרא פוסק דבר שהוא נגד הדין, זה לא שייך. הרי אם לבחור מותר לשמוע שירת נשים או לא, זה לא בעיה של צבא, זו שאלה כללית. רב צבאי יכול להגיד שמותר כשההלכה אומרת שזה אסור?"
בהלכה ובקבלת החלטות?! ודאי שכן", הוא קובע. לגבי טקסים לא רשמיים, התבטא הרב פרץ באותו ראיון כי "מוטלת אחריות גדולה על המפקד... להכיר לעומק את חייליו", וכתוצאה מכך להיות רגיש לצרכיהם הדתיים. עם זאת, מדגיש הרב פרץ כי אם לא קיבלו החיילים היתר יציאה מהמפקד, חל עליהם איסור הלכתי לסרב לפקודה ולצאת מהטקס, כיוון ש"סוגיית סירוב הפקודה היא... חלק מהפסיקה ההלכתית שלי ומאותה הליכה משותפת של צבא ועם", הליכה משותפת שהוא מייחס לה משקל הלכתי, כדבריו. במקרה בו המפקד החליט שלא ללכת לקראת החייל הדתי, מעדיף הרב פרץ לנקוט בדיעבד הלכתי על מנת לא לפגוע באחדות השורות בצה"ל: "חשוב לבחון אם יש לך מוצא אחורי", מורה הרבצ"ר לחיילים הדתיים בסיטואציה של התנגשות עם ההלכה, "אם יש לך, תאמץ אותו ואל תיכנס לפינה הזאת. יש מספיק פתרונות, תוריד את הראש, תאטום אוזניים או כל דבר אחר".

כאמור, ברבנות הראשית לישראל, שפרסמה פסק הלכה המתנגד להקלות שנוקט הרבצ"ר, מביעים חוסר שביעות רצון. גורמים ברבנות יודעים לספר כי כשנכנס הרבצ"ר הנוכחי לתפקידו, הוא הגיע לישיבה של מועצת הרבנות הראשית והתבטא כי "יושבים פה הנכבדים שברבני ישראל. אני רוצה שכל סוגיה הלכתית שתעלה בצה"ל תגיע לשולחן הזה וכאן היא תוכרע". אולם הרושם החיובי שיצר הרבצ"ר הנכנס בקרב חברי מועצת הרבנות הראשית התעמעם כאשר הגיעו הדברים לידי מעשה. הגורמים ברבנות מספרים כי עם התפוצצות פרשת שירת הנשים, הוזמן הרב פרץ לשתי ישיבות של מועצת הרבנות הראשית על מנת לדון במשותף בסוגיה ההלכתית, אולם לטענתו לא יכול היה להגיע בשני התאריכים שנקבעו. "הוא עשה בהתחלה רושם טוב, אבל עכשיו לא נראה שיש לו רצון להיוועץ ולשמוע דברים מהרבנות הראשית. הוא מקבל את ההחלטה בעצמו ומנסה ליישר קו דווקא עם ראשי הצבא, שרוצים ליישר קו עם התקשורת", קובלים הגורמים, ומוסיפים: "צה"ל מבין, ויעידו על כך החיילים הדתיים, שאם הם ייגשו בשקט ויבקשו לצאת מההופעה, יגידו להם שאין בעיה ולא יקרה כלום. המורל ורוח הלוחמים לא נפגעו מדברים כאלה". ברבנות הראשית מדגישים כי אין ברצונם למתוח ביקורת על הרבצ"ר, שדמותו נתפשת אצלם כחיובית, אולם קובעים כי "ההתנהלות שלו תמוהה לאור התחייבויותיו בעבר".

רבני הר המור נגד כפייה

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מתבטא בחריפות גדולה הרבה יותר בעניין. לדבריו, פסיקתו של הרב פרץ "אינה מקובלת על רוב מוחלט של רבני ישראל, ובמיוחד לא על הרבנות הראשית לישראל". בשיחה עם 'בשבע' אומר הרב אליהו כי "מועצת הרבנות הראשית היא הגוף המוסמך לפסוק הלכות, והיא קבעה שאסור לחייל לשמוע שירת נשים". הרב מספר כי הם קיימו פגישות עם הרב הצבאי ותקוותו שהדברים לא יגיעו לידי התנגשות. אולם במידה והרבנות הצבאית תוציא הוראה שתקבע כי החייל יכול או מחויב להישאר בטקס הכולל שירת נשים, אזי קורא הרב אליהו למרד המוני של חיילים שומרי תורה ומצוות נגד מה שהוא מכנה "פקודה בלתי חוקית בעליל". "אם הוא יוציא הוראה כזאת, זו פקודה בלתי חוקית בעליל וחובה על כל חייל להפר אותה", מורה הרב אליהו, "גם במחיר של כניסה לכלא וגם אם יזרקו אותו מקורס קצינים. כי לא ייתכן שיש פקודה אחת לחיילים דתיים ופקודה אחרת לחיילים
הרב שמואל אליהו: "ברגע שציבור גדול יפר את הפקודה הזו - היא תתבטל מאליה. אני קורא לחיילים להפר את הפקודה הלא חוקית, זו מצווה להפר אותה. גם חיילים שבדרך כלל מקלים פה ושם, לא יכולים לקיים את הפקודה המשפילה הזו שאומרת 'אתם סוג ב''. הם צריכים גם לגבות את החברים שלהם"
חילונים. לא ייתכן שעל החילונים אין כפייה דתית אבל על הדתיים יש כפייה חילונית. פקודה להישאר בטקס עם שירת נשים היא פקודה לא שוויונית ולכן היא אינה חוקית. היא גם מנוגדת לעיקרון של חופש דת, וגם מסיבה זו היא אינה חוקית ולכן אני לא מקיים אותה".

הרב אליהו תמה גם על הזכויות שנשללות מחיילים דתיים וניתנות לחיילים חרדים: "מוזר שחיילים חרדים פטורים מלשמוע שירת נשים בצבא. למה, כי המנהיגים שלהם איימו, אז גמרנו? אני אשם שיש לי שר כמו הרשקוביץ, כמו בובה, שלא עושה כלום? אנחנו לא חיילים סוג ב' ולא דתיים סוג ב'".

כיוון שמדובר בפקודה משפילה, כהגדרת הרב, הוא קורא לכמה שיותר חיילים להפר אותה וקובע כי זו מצווה: "ברגע שציבור גדול יפר את הפקודה הזו - היא תתבטל מאליה. אני קורא לחיילים להפר את הפקודה הלא חוקית, זו מצווה להפר אותה. גם חיילים שבדרך כלל מקלים פה ושם, לא יכולים לקיים את הפקודה המשפילה הזו שאומרת 'אתם סוג ב''. הם צריכים גם לגבות את החברים שלהם".

הרב פרץ הגדיר את עצמו בראיון כבעל סמכות של 'מרא דאתרא' בצבא, ודרש לחזק את מעמדה של הרבנות הצבאית. האם הוא אכן בעל סמכות כזו, והאם חייל דתי מחויב לפסיקותיו מתוקף אותה סמכות?

"אני לא חושב שהרבצ"ר, עם כל גדלותו, הוא מרא דאתרא. ראשית, לרוב החיילים יש רבנים משלהם. שנית, האם קיבלתי אותו כמרא דאתרא שלי? זה שהרמטכ"ל מינה אותו הופך אותו למרא דאתרא שלי? מעבר לזה, גם מרא דאתרא לא יכול לומר לאנשים מה לעשות. באיזה מקום בעולם רב אומר לאנשים מה לעשות ?מרא דאתרא זה לא אומר שהוא יכול לכפות את פסיקתו".

הקו הרבני-הלכתי התובע מצה"ל שלא לכפות שירת נשים על חיילים, משותף גם לרבנים מן הזרם ה'ממלכתי', הנחשב למתון יותר בכל הקשור ליחסי צה"ל והדתיים. שלושה רבנים בכירים, ממובילי הזרם ההשקפתי הזה ואשר הרבצ"ר נמנה על תלמידיהם, שיגרו לפני כשלושה חודשים מכתב לרמטכ"ל, ובו דרשו ממנו שלא לכפות על חיילים דתיים שמיעה של שירת נשים. שולחי המכתב הם הרב צבי טאו, הרב עמיאל שטרנברג והרב שלמה אבינר.

 

הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ בכנס רבנים צבאיים דו"צ

 אהבת ישראל לא דוחה איסור

הרב דב ליאור, מבכירי פוסקי ההלכה כיום, מגדיר את מציאות שירת הנשים בצה"ל כ"כפייה על הדת", על ההשלכות ההלכתיות והמעשיות הנובעות מכך. "הבעיה הגדולה היא הניסיון לכוף על חיילים שומרי תורה ומצוות בניגוד להשקפתם ולחינוך שלהם. אגב, גם פקודות המטכ"ל קובעות כי אין לכוף חייל נגד הדת בפקודה. לכן, דברים שלא שייך בהם משימות מבצעיות של הצבא אלא מדובר בסתם מופע, לא דבר שקשור לגוף תפקידו של הצבא, ובכל זאת המפקדים עומדים על זה בתוקף – זה נקרא כפייה על הדת", קובע הרב ליאור.

מציאות של כפייה על דת, לדברי הרב, משמעותה המעשית היא התנגדות נחרצת לקיום הפקודה: "אם זו כפייה, הבחור צריך לעמוד על זה בתוקף ולא להיכנס. זה כמו שתהיה פקודה להתגלח בשבת כי במוצאי שבת יש מסדר מפקד. במקרה כזה הגילוח
הרב יעקב אריאל: "אם סמכותו של הרב הצבאי תעורער, אז לא יהיה מקום גם לשום דבר הלכתי אחר בצבא. אז גם כשרות ושבת יתדרדרו. חייבים לדעת שבצבא יש סמכות של רב והוא צריך להפעיל את סמכותו. יכול להיות שיש כאלה שרוצים החמרות, אבל לא לסמוך על הרבנות הצבאית בכלל - אז לא יהיה צבא, הכל יתדרדר. צריך לקחת בחשבון גם את זה"
לא דוחה שבת. גם פה אין שום משימה ביטחונית. מפקדי הצבא יכולים להחליט אם לשיר עם נשים או לא, אבל שלא יכופו על חייל דתי לעשות דברים בניגוד לתורת ישראל. וגם אם ישפטו את החייל על כך – יקדש שם שמיים ולא ייכנס, כי יש פה כפייה".

העובדה כי צה"ל הדיח צוערים שעמדו לקראת סיום קורס קצינים, ונכון היה לוותר על ההשקעה והמשאבים שהושקעו באותם חיילים רק בשל החלטתם לקיים את ההלכה, ממחישה לדעת הרב ליאור כי מדובר ב"מגמה זדונית. ואם הם רוצים להתנכל לנו, אז צריך לעמוד בתוקף ולא להיכנע לטרור הזה", כהגדרתו. הרב ליאור מדגיש כי במציאות כזו של כפייה מכוונת, הרי שהחייל אינו רק בגדר רשאי לצאת מטקס כזה, אלא הוא מחויב בכך: "בנסיבות כאלה חייב לצאת, כיוון שיש פה מגמת כפייה להעביר על המצוות. וזה גם נוגד את פקודות הצבא והדמוקרטיה, שלא נותנים לחייל את חופש הדת שלו".

בשאלת מעמדו של הרב הצבאי הראשי כמרא דאתרא ומחויבות החיילים לפסיקותיו, קובע הרב ליאור כי "בעיקרון נכון שהרב הצבאי הוא מרא דאתרא, אבל אם מרא דאתרא פוסק דבר שהוא נגד הדין, זה לא שייך. הרי אם לבחור מותר לשמוע שירת נשים או לא, זה לא בעיה של צבא, זו שאלה כללית. רב צבאי יכול להגיד שמותר כשההלכה אומרת שזה אסור?".

גם העמדת אחדות העם והצבא כנימוק הלכתי מול איסור שמיעת שירת נשים, לא מקובלת על דעתו של הרב ליאור. "שיראה לנו איפה יש בכל השו"ת של גדולי ישראל שבשביל אהבת ישראל מותר לעבור על דבר שכתוב מפורשות שזה אסור? נכון שיש בהלכה עשה שדוחה לא תעשה, אבל מי אמר שפה זה הנסיבות האלה?".

הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, אומר כי אין הוראה הלכתית חד משמעית לחייל במציאות של שירת נשים. "החייל רשאי להישאר והחייל רשאי לצאת. לא בכל מקרה אותו דבר, צריך לראות לפי המציאות בשטח. יש תנאים שאין ברירה, מה למשל עושה רב אזרחי כאשר יש מעמד ציבורי שיש בו שירת נשים? צריך לשקול לפי המציאות. ודאי שמי שרוצה להדר יכול, אבל צריך לקחת בחשבון שיקולים נוספים והשלכות. זו שאלה הלכתית לא פשוטה".

בשאלת סמכות פסיקת הרב הצבאי כמרא דאתרא, קובע הרב אריאל כי אמנם לא ניתן לכפות את פסיקת הרב הצבאי הראשי, אולם יש לקחת בחשבון כי אי קבלת סמכותה של הרבנות הצבאית עלולה לגרום לנזק מהותי בצה"ל בכלל. "לפחות תדמיתית כלפי הצבא, אם סמכותו של הרב הצבאי תעורער, אז לא יהיה מקום גם לשום דבר הלכתי אחר בצבא. אז גם כשרות ושבת יתדרדרו. חייבים לדעת שבצבא יש סמכות של רב והוא צריך להפעיל את סמכותו. יכול להיות שיש כאלה שרוצים החמרות, אבל לא לסמוך על הרבנות הצבאית בכלל – אז לא יהיה צבא, הכל יתדרדר. צריך לקחת בחשבון גם את זה", מתריע הרב אריאל.

גם לדתיים יש עקרונות

'מכתב ההסדרניקים' שנשלח לפני מספר שבועות אל הרמטכ"ל, ובו דרישה לא להכריח את החיילים לשמוע שירת נשים במהלך השירות, יצא מבית מדרשה של ישיבת ההסדר בשעלבים. ראש הישיבה, הרב יחזקאל יעקבסון, מעדיף לא להגיב בפרוטרוט לפסקה של הרבנות הצבאית בטרם יפורסם באופן רשמי, אולם מוכן לתת עקרון מנחה לדעתו בסוגיה. "ברור שעל פי ההלכה אסור לשמוע שירת נשים. לכידות הצבא היא אכן שאלה חשובה, אבל מי קבע שלכידות הצבא תלויה בהשתתפות של החיילים בשירת נשים? אולי זה ההיפך?" הוא מקשה.

לגופו של עניין, אומר הרב יעקבסון כי לו היה מדובר במקרים פרטיים, מקומיים, ניתן היה להקל בעת הצורך ולומר לחייל לאטום את אוזניו וכדומה. אולם משהדבר הפך לעיקרון מיצדו של הצבא, היחס הנגדי צריך להיות בהתאם: "ברגע שזה הופך לדבר עקרוני, זה מחמיר את העניין. לא ייתכן שלצבא יש עיקרון שנשים צריכות לשיר ולנו אין עקרונות שכנגד. לא ייתכן שלצד שלהם יש עיקרון לא 'להדיר נשים', ולנו אין שום עקרונות".

האם לרב הצבאי יש סמכות של מרא דאתרא, ועד כמה החייל מחויב לפסק הלכתי שלו?

"אני לא רוצה להתייחס לשאלה האם הרבצ"ר הוא מרא דאתרא. לרב הצבאי יש סמכות בכל הנוגע לענייני הכרת המציאות בשטח, בעניינים מבצעיים הוא זה שמכיר את המציאות. אבל שאלות עקרוניות, עד כמה לעמוד על עקרונות, זה לא שייך למרא דאתרא. אם למשל הרבצ"ר יפסוק שלא צריך לאכול בשר גלאט, והחייל כן רוצה – זה קשור להחלטתו ומצפונו של החייל, כמו כל מה שקשור בנוהג ומנהג. הרבצ"ר יכול לומר שאי אפשר למנוע שירת נשים בצה"ל, אבל החייל הפרטי צריך לפעול על פי מצפונו".

מי שמשרת כבר שנים רבות כרב צבאי במיל' הוא הרב בן ציון אלגזי, ר"מ בישיבת ההסדר 'כרם ביבנה' וראש המכון ללימודי הלכה 'צורבא מרבנן'. ככזה, תומך גם הוא בחלוקה שעושה הרב יעקבסון לגבי סמכויות הרב הצבאי, ואומר כי בעניינים הנוגעים לנתונים מבצעיים בשטח, הרב הצבאי הוא היחיד שבידיו כל הנתונים מידי המפקדים, ולכן שם הוא הפוסק הבלעדי. "אבל מה שלא נוגע לענייני הצבא, אלא קשור לחיילים באופן אישי – השקפה, חומרות וכיו"ב, בזה כל אחד יכול לעשות לו רב שהוא סומך עליו יותר".

ההיכרות שלו עם המציאות בשטח דרך תלמידיו המשרתים בצה"ל, הוא מספר, שונה לגמרי מהסערות שמחוללת התקשורת. הרב אלגזי ראה בעיקר התחשבות של מפקדים ואווירה טובה בין החיילים הדתיים לממונים עליהם. אולם בשאלה העקרונית כיצד לנהוג בסוגיית שירת נשים, קובע גם הוא כי החילוק הוא האם מדובר באירועים מקומיים או במגמה כללית של צה"ל שמבקשת להטמיע מסר עקרוני. "אם המגמה היא קביעת העליונות של המפקד, כשאין צורך בדבר מצד עצמו, אין שום עניין מבצעי או ביטחוני אלא רק לראות למי אתה כפוף – לצבא או להלכה, במקרה כזה החייל כפוף להלכה, ואז שירת נשים אסורה על פי ההלכה, נקודה. כמו שהיה עם מפקד בה"ד 1, שנראה כי רצה לעשות 'להכעיס', להראות שהוא בעל הבית.

"צריך לזכור שגם הצבא כפוף להלכה. כולנו משרתים בצבא, הוא קודש ואנחנו לא רוצים לשבור את הכלים. אבל זה תלוי בנקודה אחת: האם הצבא הוא כלי עזר כחלק מבניין הגאולה, או שהוא כלי שבא לסתור את זה ואת ההלכה? אנחנו מאמינים שהוא צריך להיות כלי עזר, ולכן אם הוא בכוונה רוצה להעביר חיילים על דתם ולהראות שהמפקד הוא מעל הקב"ה, אז ההלכה קובעת. זו אותה הלכה שקובעת שבמקרים מסוימים באופן נקודתי אפשר להקל, אבל כשהמגמה היא להראות שהמפקד הוא בעל הבית, אז אני כפוף להלכה והיא קובעת לי. לכן, אם אין שום טעם בישיבה במופע כזה, אם אין בזה שום הגיון הלכתי, החייל חייב לצאת".

'בשבע' פנה לדובר צה"ל על מנת לקבל את תגובת הרב הצבאי הראשי בנושא שירת נשים בצה"ל ופסק ההלכה שצפוי הרב הצבאי לפרסם בנושא. להלן תשובותיו:

מתי ייצאו ההנחיות הסופיות של הרבנות הצבאית בנוגע לשירת נשים?

"הנחיות הלכתיות מפורטות לפי סוגי הטקס ואופי האירוע נשלחו לכלל הרבנים הצבאיים ביום ראשון השבוע. ההנחיות ההלכתיות נותנות מענה הלכתי הולם לחייל הדתי להתהלכות משותפת בצה"ל, כולל בסוגיית שירת נשים".

האם חוות הדעת ההלכתית שגובשה ברבנות הצבאית תפורסם בציבור, האם לא ראוי שניתן יהיה לדון בתשובה זו בשיח הלכתי ציבורי?

"העמדה ההלכתית של הרבצ"ר בסוגיית שירת נשים, אשר הוצגה בפני רבני איגוד ישיבות ההסדר והמכינות, זכתה מהם לתמיכה. גיבוש העמדה, אשר כלל שיח הלכתי רציני בן מספר חודשים, לקח בחשבון בין היתר את המאמר ההלכתי שנכתב על ידי מחלקת הרבנות והופץ להתייחסות רחבה בין ראשי ישיבות ההסדר והמכינות. יחד עם זאת, למרות שיתוף קשת רחבה של רבנים בעבודה ההלכתית, הרבנות הצבאית אינה רואה צורך בשיתוף חוות הדעת ההלכתית עם האדם הפרטי, כפי שאינה עושה זאת בשאר הנושאים ההלכתיים הנידונים על שולחנה, בהם כשרות, שבת וקבורה, מהיותה הגורם ההלכתי המוסמך והבלעדי לענייני הדת בצבא".

האם הרבנות הצבאית פוסקת בניגוד לעמדת הרבנות הראשית לישראל, שקבעה כי חייל לא ישמע שירת נשים?

העמדה ההלכתית של הרבנות הצבאית היא כי איסור שמיעת שירת נשים הוא איסור הלכתי ולא חומרה. באשר להשתתפות באירועים ממלכתיים הודגש על ידי הרבצ"ר כי "ההחלטה לא אומרת שחייל רשאי להיכנס לאירוע ממלכתי כזה כי אפשר לעגל פינות בהלכה. היא אומרת לו: ניתן להסתמך על גדולי ישראל המקלים ולהיכנס היות שאנו חרדים לצבא, למדינה, לתקומה ולראשית צמיחת גאולתנו. לכל המרכיבים הללו ישנה משמעות הלכתית".

אם חייל יבחר לנהוג על פי פסק הרבנות הראשית לישראל וייצא מאירוע שתתקיים בו שירת נשים – האם הרבנות תגן עליו ותגבה אותו, למרות שלא נהג כפסק המקל שהיא עצמה הוציאה?

"הפסיקה המחייבת בצבא הינה של הרבנות הצבאית. הדבר אמור גם לגבי שאר הנושאים ההלכתיים הקיימים בצבא, ביניהם, תפילה, כשרות, שבת וקבורה".

מי הם גדולי הדור שסומכים ידיהם על פסק ההלכה המקל שגיבשה הרבנות הצבאית?

"עמדת הרבנות הוצגה לרבני איגוד ישיבות ההסדר, ישיבות גבוהות, מכינות ולכמה מגדולי הדור בציבור החרדי אשר ביקשו ששמם לא יפורסם מטעמים השמורים עימם".